היי מה שלומך? מקווה שעובר עליך יום מצוין מה לגבי אוכלוסיית כבדי השמיעה? הייתי שמח לכתוביות בבקשה היות ואני אמור לעבור ניתוח באוזן ולצערי קשה לי לשמוע אותך. תודה רבה :)
הוצאת לי את המילים מהיפה (או ליתר דיוק המקלדת), אני מאוד נהנית מהסרטונים של הערוץ וקשה לי מאוד לשמוע את תוכן הסרטון בגלל ליקוי השמיעה שלי. אני מקווה שהניתוח יעבור בהצלחה
הי, תודה שאתה צופה בי. לצערי הוספת כתוביות זה דבר שיוסיף שעות על גבי שעות של הכנה לכל סרטון שעתיד להיות משוגר, וזה לא דבר שאני יכול לעשות כרגע. אפשר לקוות שיעשה את זה אדם אחר כלשהו- שכן ניתן ליצור תרגום ולשגר אותו אליי. אם תרצה- אוכל לתת לך הרשאה לפקח ולבקר על תרגומים כאלו. בהצלחה עם הניתוח. דורן
@@ezway אשמח אם תוכל, תמיד ארצה לעשות דברים למען לאוכלוסיית כבדי השמיעה ותודה רבה לכולם :) נורא קשה להיות שונה מהאחר בצורה כזו או אחרת במיוחד שאני חייל וזה קרה לי כרגע בשירות ואני תכף משתחרר ואצטרך להתמודד עם זה מעתה והלאה.
@@ezway זה יהיה מעולה, במיוחד בסרטונים המאויירים שבהם יש תסריט מראש. תוכל לפרסם את הכתוביות לכולם בתיאור הסרטון, יש קהילה גדולה של אנשים שישמחו להתעסק עם הסנכרון. יש ליוטיוב אופציה נהדרת שמאפשרת לצופים לסדר את זה, זה באמת יהיה מעולה.
דורן, אתה יודע שאני מעריכה אותך ואת הדעות המיוחדות שלך מאוד, אבל פה, יש פרמטר אחד ענק שאתה פשוט לא לוקח בחשבון, והוא הדימוי העצמי של בני נוער. אתה מאוד מאוד מחובר למציאות, הציפיות, השאיפות, וההערכה העצמית שלך מאוד תואמים מציאות. אבל כשאתה מדבר על בני נוער, או אפילו על הרבה בני אדם אחרים שטיפה פחות ריאליים ממך, מדובר באנשים שצריכים בתור התחלה להאמין בעצמם, גם אם זה לא על בסיס משהו אמיתי. קח ילד, תן לו מעט חוויות הצלחה- הוא יחליט שהוא לא טוב מספיק ושכדאי לו להיות "הילד הבעייתי", להתבלט בדברים אחרים. בתור "הליצן של הכיתה", בתור זה שמפריע... זה לגבי ילדים ביסודי (עבדתי עם ילדים ביסודי בעבר). קח נוער בגילאי תיכון. יש אנשים שיהיו מוכנים, כמוך, לספוג הרבה נפילות, כי "ככה זה בעולם האמיתי". יהיו כאלה שיראו שהם כל הזמן נופלים בתיכון, יחליטו שזה סימן שהם לא יצליחו בעולם האמיתי, ואז ילכו לבזבז את כל הכסף של ההורים על טיולים בחו"ל ואולי לעבוד במקדונלדס. האנשים שמגיעים רחוק אלה אנשים שיש להם ביטחון עצמי גבוה. וזה שאתה הצלחת להגיע לביטחון עצמי גבוה עם כל הנפילות שחווית בעבר- זה מקסים בעיניי, אבל רוב הנוער של היום לא נחוש כמוך, ורוב הנוער יחליט פשוט לוותר. יש גם בעיה מהצד השני (כמו בכל דבר, המרכז הוא הנכון, לא הקיצוניות לכאן ולא הקיצוניות לכאן.), כמובן. כשאתה פועל על ילד מתוך רחמים, כפי שציינת, יש לזה תופעות לוואי שמעוותות את המציאות. גם מבחינת ההערכה העצמית של הילד עצמו, אם אתה מראה לילד שאתה רואה אותו כפיגע ומסכן ושצריך לשנות את המציאות כדי לגונן עליו, הוא מתחיל להאמין שהוא באמת כזה ולפתח רחמים עצמיים. צריך לפעול לא מתוך רחמים, אלא באופן תואם סיטואציה. צריך להתאים לתלמיד חומר (ומבחנים) המתאימים לרמת היכולות שלו, גם מבחינת ידע קודם וגם מבחינת קצב. צריך לדאוג שהוא יתקדם, לא יקפוץ בצעדים גדולים מדי קדימה מבלי להבין את החומר, ולא ילך לאט יותר כדי להתאים את עצמו לשאר. צריך לתת לכל תלמיד לשאוף אל המיטב האישי שלו. ומכיוון שזה לא מתאפשר במערכת החינוך, חלוקה לכיתות או להקבצות לפי הקשיים ולפי המצב הסוציו-אקונומי מאפשר את זה יותר בקלות. כשמדובר במבוגרים, (גיל 30 ומעלה, 35 ומעלה כזה) ניחא. אבל כשמדובר בנוער, הם כל כך צריכים לחוות חוויות של הצלחה בשביל הביטחון העצמי שלהם, כדי שהם לא יוותרו על עצמם ברגע שהם יסיימו את בית הספר. יש כל כך הרבה כאלה שהולכים לאיבוד בתוך רחמים עצמיים בסיום בית הספר, בלי אמונה שהם מספיק טובים בשביל מקצוע לעתיד. אני מאמינה שהדרך לפתור את זה היא עם סיפוק תחושת הצלחה במקומות המתאימים, ואפשר ליצור אותה על ידי שידור הערכה, על ידי להגיד לילד "כל הכבוד". ילד זה יצור שלרוב, צריך לכוון אותו לכיוון הנכון על ידי תמיכה במקומות הנכונים. ילד כמהה להערכה של ההורים, אם אין אותה זה יכול לשבור אותו, אם יש אותה במקומות הנכונים (כשהילד באמת התאמץ)- זה יכול לחזק אותו ולהביא אותו רחוק הרבה יותר מהר. מה גם שזה מעט מגוחך שאתה מרצה למורים... בוודאי התחושה שלך תאמה כן. אני רואה שאין לך כבוד למערכת החינוך, ועל כן גם לא למי שלוקח חלק במערכת הזו. אתה לא רוצה רק לשפר אותה כמו שניסית לעשות פה, אתה רוצה לשנות אותה מהיסוד. אתה חושב, כפי שציינת במהלך ההרצאה, שכל מה שהם עושים הוא לא נכון. אתה אומר "אם כבר זה, אז לפחות שיהיה פחות גרוע". אבל אתה לא 100% מאמין בזה. אתה לא רוצה שזה יהיה "טוב מספיק", אתה רוצה שזה יהיה הכי טוב. ועם ההערות האלה, אתה הופך את זה רק ל"טוב מספיק". אני הרגשתי את ניגוד העניינים הזה, ואני חושבת שגם אתה. מה לעשות איתו?- לא יודעת... אולי להרצות במקום שבו הדעה שלך כן מתקבלת, בדיוק כמו שהיא. בדיונים על איך לשפר על מערכת החינוך כולה.
היי, קודם כל תגובה מדהימה ואין ספק שאת צודקת בהרבה מאד דברים שאמרת. אבל לדעתי בית ספר זה בסהכ הכל מקום שבו ילדים באים ללמוד כל מיני מקצועות במשך 12 שנים בשביל לקבל ממוצע טוב בבגרות. לא מקום לחנך ילדים, לא מקום לפתח ילדים ולא מקום בשביל שום דבר מכל התחום הרגשי/מנטלי/פסיכולוגי וכו. הדברים שאמרת, שהם כמו שאמרתי באמת נכונים, מקומם בבית ואצל אבא ואמא. אף מורה בבית ספר ציבורי עם מעל ל30-35 ילד בכיתה אמורה לדאוג לדברים האלה.
@@royfrank9947 נשמע הגיוני לתלמידי תיכון, לא לתלמידי יסודי, ולדעתי גם לא חטיבה. הם קוראים לזה "חינוך" ולא "השכלה" מסיבה מסוימת. ילדים צריכים לרכוש כלים להתמודד עם סיטואציות חברתיות, בגילאים שבהם מתחילים בית ספר אין להם עדיין יכולת למידה עצמאית. הם עוד צריכים ללמוד את המקום שלהם בחברה. מעבר לזה שיש הרבה דברים שהורים לא יכולים לספק. כמו לתת לילד למצוא את המקום שלו בקבוצה. הורה לא יכול לכנס אצלו 10 ילדים וללמד רק את הילד שלו מתי לפתוח את הפה ולהתבטא ומתי לא. יש כישורים חברתיים שחשוב ללמוד בקבוצה, זו לדעתי החשיבות הכי גדולה של בתי הספר.
ועדיין, לא הגיוני לצפות לדברים האלה מבית ספר ציבורי.. וממורות שמרוויחות איזה 6-7 בחודש. בשביל זה יש גנים פרטיים שרוכשים שם כישורים ויכולות בסיסיות.. את השאר אמורים ללמוד לבד. ואני באמת חושב שאת אומרת דברים נכונים, פשוט זה מאד לא ישים ובטח שלא במערכת ציבורית ודפוקה כמו שיש לנו.
@@royfrank9947 מסכימה. אחד מהדברים שמערכת החינוך שלנו הכי צריכה זה להשקיע בצוות יותר מקצועי עם יותר ידע בחינוך. מבחינת חומר לימודי, אני חושבת שצריך להשקיע הרבה פחות שעות לימוד בשינון נתונים והרבה יותר זמן ללימוד אסטרטגיות למידה, דיונים בנושאים חברתיים, הבעות דעה, פעילויות חברתיות, הרצאות שהתלמידים עושים לתלמידים, התנדבות ויוזמה. פחות לשבת בכיתה ולקרוא מספר, יותר לתת לתלמידים מקום להוביל את השיעור ולהביע את עצמם. אני מרגישה שכשמדובר בדורן יש פה איזשהו ניגוד אינטרסים. בהרבה סרטונים הוא מדבר על זה שיש כאלה שמגיבים לו ואומרים לו "לא כל המורים כאלה, יש מורים טובים." והוא בתגובה אומר שהבעיה שלו היא לא עם מורה ספציפי, אלא עם זה שהוא משתף פעולה עם המערכת. שהוא לוקח חלק במערכת שמשקרת לתלמיד ואומרת לו שלימודים בבתי הספר בצורה שבתי הספר מלמדים זה הדבר הכי חשוב בעולם, שציונים זה חשוב. יש לדורן בעיה עקרונית עם מערכת החינוך, וזו הסיבה שאני חושבת שההרצאה הזו בפני מורים פשוט לא מתאימה לדורן. הוא מנסה לייעץ פה איך לשפר את המערכת, כשבעצם מה שהוא חושב זה לא שצריך לשפר אותה, אלא לשנות אותה מהיסוד. אני חושבת שיש פה ניגוד אינטרסים, ואני חושבת שגם דורן הרגיש את זה במהלך ההרצאה. לא נראה לי שמורים ממערכת החינוך הרגילה שלנו הם הקהל הנכון לדורן. נשמע לי שהקהל שדורן באמת מחפש זה מקבלי ההחלטות.
האמת לדעתי יש מקום לקדם אנשים ולאפשר תחושת הצלחה במיוחד בתקופה שבה המסוגלות הזו נמצאת בפריחה. יש מקומות שבהם אני מסכים איתך ויש שלא. המבחנים בבית הספר לא חשובים מצד עצם החומר אלא מצד בניית המסוגלות ללמוד,לנתח מידע ,לעבור אתגרים אינטלקטואלים , לתפקד בלחץ ומן הסתם עוד דברים שלא הזכרתי. המטרה של המבחנים או הלמידה היא לא סינון דגים גדולים מול קטנים במשל אלא הצבת אתגר וקידום כל אחד במקומו. כמובן שיש ענן כללי של בית ספר מבחנים בגרויות ואולי גם "זה הכי חשוב בחיים", כל זה תפאורה לבניית סביבה למאמץ ופיתוח יכולת למידה . אגב יש מסגרות שונות לאנשים שונים, הטעות שעליה אתה מדבר הרבה היא לא במוסד הלימודים אלא בהתאמת ההורים את ילדיהם למוסד מתאים... (וכמובן גם כמות ומימון מוסדות מתאימים, הפניה נכונה לפיתוח כישרון אנדיוודואלי וכדו )
דורון תגיד איך אני יכול להפנות את הבית ספר שלי אליך ,אני חושב שאתה יכול לעזור להרבה תלמידים ומורים ,ורציתי לדעת כמה עולות הרצאות משוג זה ,by the way אתה עושה עבודה נפלאה בין אם זה ביוטיוב ובין אם זה על הבמאה ואני מת על הסגננון הפילוסופי שלך ברוב הסרטונים מת עליך
אני לא עושה טובות לאחרים.דהיינו,שאני לא מתחברת לאנשים כי אני מרחמת עליהם.אני גם לא אוהבת שאחרים עושים לי טובה,ומתחברים אלי כי הם מרחמים עליי,ולא בזכות מי שאני.
תקשיב הבנתי את המסר והכל אבל, החיים הם לא משחק... זה שמקלים על מי שמתקשה לא אומר שמפירים את הסדר הקיים,זה אומר שמאזנים אותו וגורמים לו להפוך לפחות לא סלחני.... וזה לא דבר רע,אנחנו רוצים שהטובים ינצחו אבל למה החלשים חייבים להפסיד באופן מוחלט? אי אפשר לגרום להפסד חלקי? ואם כן(לדעתי אפשר) זה דבר טוב? מקווה שנתתי לך נקודת מבט קצת אחרת ושתתיחס לתגובות על הסרטון כי ראיתי כמה תגובות מאוד מעניינות
יש לך פה הנחה שלדעתי היא מוטעית, בבסיס ההתייחסות שלך ל"הצלחה". בוא נניח שיש לי 30 שחקנים בני 22 שכולם מנסים להתקבל ל-3 משבצות ספציפיות שיש במקצוע שלהם, אם ניקח את ציר הזמן קדימה עוד 10 או 20 שנה, נגלה שהרבה מהם בסוף הסתדרו. חלק אולי עשו הסבה מקצועית והיום הם מורים, חשמלאים, אולי הצטרפו לעסק משפחתי, או עשו הסבה להייטק, אולי חלקם משתמשים בכישורים שלהם ועושים משהו בסגנון אחר, למשל, אולי הם מפעילי יום הולדת או ליצנים רפואיים וכדומה. כלומר, נורמטיבית, רובם (במיוחד אם מנקים מזה קבוצות סגורות כמו חרדים או בדואים שאולי מגדירים הצלחה באופן אחר לחלוטין) יסתדרו ויגיעו למקצוע או קריירה שאפשר יהיה לקרוא לו "הצלחה", גם אם הם לא בהכרח בטופ של מה שהם עושים. לרוב המורים לצורך העניין זה לא מאוד משנה אם הם בטופ, וכנ"ל אינסטלטורים, מנהלי משאבי אנוש ועוד המון. הם רק צריכים להיות מספיק טובים כדי לייצר לעצמם קריירה. בנוסף, אתאר לך 2 אנשים בני 50, תגיד לי מי מהם הצליח יותר בחיים: 1. אחד ממנתחי המוח הטובים בעולם, מיליונר, אובססיבי עם העבודה שלו, גרוש עם ילד אחד שהוא דיבר איתו רק פעם אחת בעשור האחרון. מכור באופן הרסני למין וסמים ממריצים, נוטל תרופות נוגדות דיכאון כבר 20 שנה. חי לבד בדירה במגדל יוקרה, דירה שכמעט אף אחד לא מגיע אליה. כלומר, מגיעים לפעמים עיתונאים לראיין אותו וכדומה, אבל הקשרים עם החברים מפעם כבר התרופפו. 2. מדריך ליוגה, מרוויח בממוצע 9,000 ש"ח בחודש אבל לצד השכר של אשתו זה מספיק להם כך שגם יש להם בית פרטי במושב בצפון וגם יש להם חסכונות נאים ואפשרות לעזור לילדים במידת מה. יש להם 3 ילדים שנמצאים איתם בקשר קבוע, הזוגיות טובה מאוד גם אחרי 20 שנה, וכל יום שישי הם עושים ארוחת ערב עם כל החברים הקרובים, שרים ומנגנים אל תוך הלילה. אני חושב שאי אפשר לטעון בקלות שהראשון זה דוגמה להצלחה והשני דוגמה לכשלון. ממש לא. אני בטוח שיהיו הרבה שיטענו גם ההפך. לכל דבר בחיים יש מחיר. גם ללהחליט שאנחנו עובדים קשה בשביל הקריירה שלנו ומקריבים קורבנות בשבילה יש מחירים, ולא תמיד אנחנו חושבים עליהם. אני לא אומר שזה רע, לפעמים זה טוב מאוד לרדוף אחרי הצלחה בקריירה, ובאופן כללי אני בעד עבודה קשה לדברים שחשובים לנו. אבל יש סדר עדיפויות ואולי איש2 עובד קשה מאוד לחזק קשרים חברתיים למשל, ואיש1 מזניח את התחום הזה לחלוטין.
נראה לי ההרצאה צריכה חידוד. 1.יכולים להיות שני תלמידים עם אותו פוטנציאל, אצל אחד לא שמים זין בבית ולכן אף פעם הוא לא משקיע בלימודים והשני ילד חננה. האחד עם הבית שלא תומך, תעזור לו הקלה עם היא טובה בסגנון שיעור פרטני. לדעתי חשוב מאוד שתהיה העדפה לילדים שמתקשים בלימודים בשיעורים פרטניים. כרגע המצב הוא הפוך כי המורה תעדיף לשבת עם כל הילדים החננות כי ככה הפרטני יעבור חלק. עכשיו אני מבין שהכוונה שלך הייתה יותר "אל תקלו עליהם במבחן" אבל זוהי בכל מקרה לא תופעה שאני ראיתי לפחות, בגלל זה אני אומר שכדאי לחדד. 2. לדעתי כדאי פחות להשוות לאפליה מתקנת בתנאי קבלה לאוניברסיטאות כפי שעשית בהתחלה. הרי המצב שם פשוט, או שאתה שורד את התואר או שלא, אין לך סיכוי לתפוס מקום של מישהו עם נתונים טובים ממך שעומדים בתנאים בכל מקרה, אפליה מתקנת קוראת רק בין שני אנשים שלא עמדו בתנאים, הגיוני לתת לאחד עם הרקע הקשה יותר את חמת הספק היותר גדולה. אפליה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות הוכיחה את עצמה לאורך ההיסטוריה בכל העולם. 3. תשתמש בלוח, תפרק את הטענות לגורמים על הלוח, ככה הנקודה ממש תנחת אצל הקהל לחלוטין. סך הכל מעניין.
קודם כל השנאה שלך לחננות ניכרת, וקשה לענות ברצינות למישהו ששונא אנשים כי הם מצליחים יותר ממנו, אבל בתור חננה אענה בכל זאת. אני מניח שבפוטנציאל אתה מדבר על הIQ כי בהקשר הזה הם די דומים. אם ל2 ילדים יש אייקיו מאוד גבוהה, לפחות בתיכון הם לא יצטרכו לעבוד קשה, כי דברים יבואו בקלות. אז יכול להיות שפשוט הIQ שלך נמוך יותר משל החננה, או שה"חננה" בiq זהה לשלך אבל הוא כן יודע לעבוד קשה. בחיים, עבודה קשה באמת מביאה להצלחה (או סיכוי טוב יותר להצלחה, וזו הנקודה המרכזית של הסרטון) ובגלל זה זה עוול לא לתת לחננה ללמוד דברים יותר קשים, הוא לא ילמד אף פעם משהו שיאתגר אותו ולכן לא ידע איך לעבוד קשה. בכל מקרה, מורים מעדיפים לעשות שיעורי פרטני לילדים שמכבדים אותם, ובתור חננה אף פעם לא הייתי בשיעור פרטני, כי תמיד בפרטני היו הילדים שהתקשו יותר בנושא. בכל מקרה, הבעיה היא, או שלילד החננה יותר פוטנציאל מהילד השני, וזהו. או שהילד השני לא יודע לכבד את המורה. בכל מקרה להאשים את המורה זה לא הוגן לדעתי
@@dvirkomlosh4152 עם דפ"ר 80 אני יודע שהאייקיו שלי גבוה, אני חננה. זה שלשני אנשים יש אייקיו זהה ממש לא אומר שלשניהם יהיה קל בלימודים. זה ממש לא אומר ששניהם יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם. אתה פשוט הנחת שעם אייקיו גבוה דברים באים בקלות וזה בדיוק הפוך ממה שהוא אומר בסרטון (שלא חלקתי עליו), גם אדם עם אייקיו גבוה צריך לעבוד קשה. לאווירה בבית ובחברה יש השפעה ישירה על הסיכוי של אדם לממש את הפוטנציאל שלו, זה מוכח במחקרים. אז ההנחה שלך ששני אנשים עם אותו אייקיו בהכרח יצליחו באותה מידה של קלות היא טעות מוחלטת. משם כל מה שאמרת שמבוסס על הנחה מוטעית זו הוא כמובן מבוטל. כרגע בארץ, לאדם עם שילוב של אייקיו גבוה ויכולת עבודה גבוהה יש אפשרות לעשות תואר ראשון בעודו בתיכון, לקפוץ כיתות, לסיים את הבגרויות מוקדם וכו. אני ממש לא טענתי שצריך להפסיק עם זה. לגבי החצי השני של התגובה שלך, אתה טוען שהמורה תעדיף לשבת עם מי שמכבד אותה. כפי שאני מכיר מורים, יש כאלה שהרעיון שלהם לכבוד כלל לא קשור למציאות, הם פשוט יעדיפו את הילד האשכנזי שיושב בשקט וכותב הכל יפה במחברת (עכשיו אתה בטח תניח שאני לא אשכנזי, אני אחושרמוטה אשכנזי אז אני אחסוך לך) ילדים שאין סיכוי לשבת איתם בחדר אז בהצלחה, שימשיכו ליפול מתיכונים עד שיגיעו לתיכונים המיוחדים שמתייחסים אליהם שם כמו אסירים, שיהיה בכיף. אני מדבר על כאלה שלמורה יש סיכוי לשנות אותם, ללמד אותם כבוד (או לפחות לנסות) בזמן שגם עוזרים להם בלימודים. אני ראיתי בעיקר לקקנים הולכים לפרטני. אבל סבבה אולי ברוב המקומות זה באמת עובד כמו שאמרתי. הבעיה בישראל כרגע היא שיש לך ערימות של ילדים שלא ממשים את הפוטנציאל שלהם. יש אינספור אנשים שקיבלו דפר כמו שלי ובכלל אין להם תעודת בגרות. יותר גרועה היא ההתמקדות בדפ"ר ואייקיו שבכלל לא מודד דברים כמו אומנותיות, כישרון למוסיקה ועוד דברים. זה מוסיף לך עוד אינספור אנשים בלא ממשים את הפוטנציאל שלהם בדברים שבכלל לא ידעו שהם יכולים להיות בהם טובים כי מערכת החינוך מתעסקת בדברים מאוד מסויימים ומיושנים.
דורן שפריר, שלוש פעמים עשיתי replay ולא הצלחתי להבין מה המילה שאמרת, את מה שינית? "שיניתי את ה_____ של עולם הרכיבה" בדקה 13:30 בנוסף ניסיתי לנחש לפי הקונטקס איזו מילה יכולה להתאים וכל מה שעלה לי לא ממש מסתדר: מטא, מתח, נטע... ותודה על הוידאואים המעניינים שאתה מעלה :)
@@ezway תודה לך על ההבהרה. לא מצליח להבין את הקונטקס, גוגל יעזור לי? ציטוט מויקיפדיה: "בשימוש הרווח, התחילית מטא יכולה להצטרף לכל מושג, ומשמעותה של המילה שתיווצר מכוונת לעיסוק באותו המושג שלא ברמה הפרקטית, אלא בהקשר הרחב שלו. כל למשל משפטן העוסק במטא־משפט לא יעסוק בעולם הדין והחוק, אלא בהקשר וההשפעה של חוקים אלה בחברה והתרבות בה הם נחקקו." הסתבכו לי החיים - אולי תעשה סרטון שמסביר בדרך קלה מה זה מטא... עדיין לא הצלחתי להבין עד הסוף כי נראה לי שאני מדמיין שאני מבין - לא בטוח בעצמי אם הבנתי.
@@doriomer שינתי את ה META של עולם הרכיבה. בעצם שיניתי את המהות של עולם הרכיבה. במקרה כאן יכול להיות שכדי לנצח ולהוביל יהיה שווה לגרום לפנצ'ר בגלגל ולכן כל התחרויות מכאן ולהבא יכללו בתוכם גם פנצ'ר ולכן תחרויות אופניים יתנהלו אחרת, ולא יהיו דומים לעולם האופניים לפני השינוי המוצא.
האמת היא שאני ממש לא מסכים איתך. יש לקח שתי סיבות עיקריות. ראשית בית הספר למשחק נתתה כדוגמא למקום שרוצה לקבל מספר מצומצם של אנשים, ובבגלל שבאים אליו יותר מדי אנשים הוא עושה מבחנים כדי לראות מי השחקן הכי טוב. כל מי שהוא שחקן קצת פחות טוב בית הספר למשחק כביכול מעיף אותו החוצה עד שישאר אצלו השחקנים הכי טובים. אתה בעצם אומר שצריך לקחת את אותו רעיון ולהשליך אותו על בתי הספר הרגילים במדינה. רעיון גרוע מאוד. ההבדל הוא שמטרת בתי הספר במדינה היא לתת עתיד כלשהו לכל הילדים במדינה והוא לא יכול "להעיף ילדים החוצה". אתה אומר שלא צריך להתחשב בילדים שנשארים מאחור. בגלל שהילדים מראש לא מתחרים על הציונים הם לא יעשו שום מאמץ כדי ללמוד יותר חזק או לאמץ הרגל של עבודה קשה. במקום זה הם פשוט יוותרו ולא יהיה להם אכפט מהלימודים. שנית לא כל החלומות מסתכמים בכך שעל מנת להגשים אותם מה שאתה צריך זה להיות האחד עם ה-"ביצועים הכי גבוהים". יש גם את עניין היצירתיות. המשחק בין מה צריך יותר יצירתיות או עבודה קשה, תלוי באיזה חלום אתה רוצה להגשים. למשל אם החלום של משהו הוא להיות אצן הוא כן צריך להיות יותר מהיר מאחרים וכאן אתה צודק. אבל אם החלום של משהו הוא להיות שחקן הוא יכול לקבל 100 בבית הספר למשחק כי הוא עשה בדיוק מה שאומרים לו. וגם יכול להיות שהוא יהיה בבית ספר אכותי שלא יוותר לו, ועדין לאחר שהוא יסיים את בית הספר, העבודות שהוא ימצא לא יכניסו לו הרבה. כי יש במקצוע הזה את עניין היצירתיות. כלומר להוסיף דברים שאחרים לא עושים שמייחדים את השחקן. למשל השחקן ג'קי צ'אן הצליח בכך שהוא הוסיף למשחק שלו אלמנטים של קונגפו והוא עשה גם פעלולים בעצמו. משהו שהוא שונה משחקנים אחרים שמשתמשים בקפיל במקום. מקווה שהדוגמא שלי הייתה טובה כי אני גם לא באמת מבין במשחק אבל יש דברים כאלה בהרבה מאוד מקצועות כמו ניהול(איך לפתור בעיות לא צפויות), קסמים איך להתמודד עם קסם שהשתבש, ניהול סטארטאפ שהמציא משהו שעוד לא קיים וכו...
לגבי הטענה השנייה שלך-למען האמת כשהוא הביא את הדוגמה עם האצן הוא הסביר שזה נכון שצריך יצירתיות(כשהוא דיבר על האלתור של האצן בסיטואציה שנופל ליידו אצן אחר).
אני גם לא מסכים איתך כי בסופו של יום אלו שנולדים-"נולדים" מוכשרים הם מעטים מאוד, ואלו שמגיעים למצב נתון ויודעים לפתור אותו ביצירתיות במפגש ראשוני עימו כשהם לא עבדו על היצירתיות שלהם:הוא כנראה אפסי. ככה שגם אם הם הגיעו לבית ספר למשחק ועוד בונוס על יצירתיות ועוד קצת על זה שהם הגיעו עם הכישרון הגולמי המרהיב ביותר שנראה עד אז. אם ברגע אחד מספיק שאומרים לך שאין לך כישרון ובונוס על היצירתיות ועוד קצת על זה שעבר עליך יום מתיש נורא איזו אמונה תחזיק אותך אז?
לפי דעתי אתה תועה. תמיד יהיה אי שוויון. מה שאתה לא מבין, זה שברגע שהם אדם הוא יותר טיפש מאוד אחר, פחות טוב מימנו, זה לא הוגן. דווקא הלא הוגנות השרירותית שאתה מדבר עליה, היא זו שמאזנת את זה.
יש לי שאלה. למה שבני אדם יתאמצו בחיים? יעבדו 24/7? יתנו לחברה? החיים שלנו גם ככה חסרי ערך, אז למה? ועוד יותר, למה לשטוף לילדים את המוח שהם חייבים לעשות את ה100% שלהם והם חייבים לעבוד קשה כל החיים? נקודה למחשבה.
![ตัวอย่างภาพยนตร์ Venom: The Last Dance [Official - Sub Thai]](http://i.ytimg.com/vi/DHPjvAwmnRE/mqdefault.jpg)
דורן כל הכבוד לך! אני מאמין שאם תרצה אתה תהיה איש מפתח בעדכון החינוך המיושן בישראל לחינוך הנכון למאה ה-21.
מחזק אותך💪
היי מה שלומך? מקווה שעובר עליך יום מצוין
מה לגבי אוכלוסיית כבדי השמיעה?
הייתי שמח לכתוביות בבקשה היות ואני אמור לעבור ניתוח באוזן ולצערי קשה לי לשמוע אותך. תודה רבה :)
הוצאת לי את המילים מהיפה (או ליתר דיוק המקלדת), אני מאוד נהנית מהסרטונים של הערוץ וקשה לי מאוד לשמוע את תוכן הסרטון בגלל ליקוי השמיעה שלי. אני מקווה שהניתוח יעבור בהצלחה
הי,
תודה שאתה צופה בי.
לצערי הוספת כתוביות זה דבר שיוסיף שעות על גבי שעות של הכנה לכל סרטון שעתיד להיות משוגר, וזה לא דבר שאני יכול לעשות כרגע. אפשר לקוות שיעשה את זה אדם אחר כלשהו- שכן ניתן ליצור תרגום ולשגר אותו אליי. אם תרצה- אוכל לתת לך הרשאה לפקח ולבקר על תרגומים כאלו.
בהצלחה עם הניתוח.
דורן
@@ezway אשמח אם תוכל, תמיד ארצה לעשות דברים למען לאוכלוסיית כבדי השמיעה ותודה רבה לכולם :) נורא קשה להיות שונה מהאחר בצורה כזו או אחרת במיוחד שאני חייל וזה קרה לי כרגע בשירות ואני תכף משתחרר ואצטרך להתמודד עם זה מעתה והלאה.
@@ezway זה יהיה מעולה, במיוחד בסרטונים המאויירים שבהם יש תסריט מראש. תוכל לפרסם את הכתוביות לכולם בתיאור הסרטון, יש קהילה גדולה של אנשים שישמחו להתעסק עם הסנכרון. יש ליוטיוב אופציה נהדרת שמאפשרת לצופים לסדר את זה, זה באמת יהיה מעולה.
th-cam.com/users/timedtext_cs_panel?c=UCLpn_QJwfehfKuTt0orfYDw&tab=2
אני חושב שהלינק הזה אמור הוביל לבדיקה ותרומה של כתוביות
הרצאה מאוד מעניינת, ניכר שיש לך ידע רחב בתחום, כיף לשמוע 👍🏻
השיחה הזאת באה אליי בזמן כל-כך טוב
תודה על עוד סרטון. אהבתי את הדרך שהצגת את זה, זה מוסיף מאוד.
סרטון מדהים. תודה רבה!
מאוד מעניין, ומחכים, תודה:)
דורן, אתה יודע שאני מעריכה אותך ואת הדעות המיוחדות שלך מאוד,
אבל פה, יש פרמטר אחד ענק שאתה פשוט לא לוקח בחשבון, והוא הדימוי העצמי של בני נוער.
אתה מאוד מאוד מחובר למציאות, הציפיות, השאיפות, וההערכה העצמית שלך מאוד תואמים מציאות.
אבל כשאתה מדבר על בני נוער, או אפילו על הרבה בני אדם אחרים שטיפה פחות ריאליים ממך,
מדובר באנשים שצריכים בתור התחלה להאמין בעצמם, גם אם זה לא על בסיס משהו אמיתי.
קח ילד, תן לו מעט חוויות הצלחה- הוא יחליט שהוא לא טוב מספיק ושכדאי לו להיות "הילד הבעייתי", להתבלט בדברים אחרים. בתור "הליצן של הכיתה", בתור זה שמפריע...
זה לגבי ילדים ביסודי (עבדתי עם ילדים ביסודי בעבר).
קח נוער בגילאי תיכון. יש אנשים שיהיו מוכנים, כמוך, לספוג הרבה נפילות, כי "ככה זה בעולם האמיתי".
יהיו כאלה שיראו שהם כל הזמן נופלים בתיכון, יחליטו שזה סימן שהם לא יצליחו בעולם האמיתי, ואז ילכו לבזבז את כל הכסף של ההורים על טיולים בחו"ל ואולי לעבוד במקדונלדס.
האנשים שמגיעים רחוק אלה אנשים שיש להם ביטחון עצמי גבוה.
וזה שאתה הצלחת להגיע לביטחון עצמי גבוה עם כל הנפילות שחווית בעבר- זה מקסים בעיניי,
אבל רוב הנוער של היום לא נחוש כמוך, ורוב הנוער יחליט פשוט לוותר.
יש גם בעיה מהצד השני (כמו בכל דבר, המרכז הוא הנכון, לא הקיצוניות לכאן ולא הקיצוניות לכאן.), כמובן.
כשאתה פועל על ילד מתוך רחמים, כפי שציינת, יש לזה תופעות לוואי שמעוותות את המציאות.
גם מבחינת ההערכה העצמית של הילד עצמו, אם אתה מראה לילד שאתה רואה אותו כפיגע ומסכן ושצריך לשנות את המציאות כדי לגונן עליו, הוא מתחיל להאמין שהוא באמת כזה ולפתח רחמים עצמיים.
צריך לפעול לא מתוך רחמים, אלא באופן תואם סיטואציה.
צריך להתאים לתלמיד חומר (ומבחנים) המתאימים לרמת היכולות שלו, גם מבחינת ידע קודם וגם מבחינת קצב.
צריך לדאוג שהוא יתקדם, לא יקפוץ בצעדים גדולים מדי קדימה מבלי להבין את החומר, ולא ילך לאט יותר כדי להתאים את עצמו לשאר.
צריך לתת לכל תלמיד לשאוף אל המיטב האישי שלו. ומכיוון שזה לא מתאפשר במערכת החינוך, חלוקה לכיתות או להקבצות לפי הקשיים ולפי המצב הסוציו-אקונומי מאפשר את זה יותר בקלות.
כשמדובר במבוגרים, (גיל 30 ומעלה, 35 ומעלה כזה) ניחא. אבל כשמדובר בנוער, הם כל כך צריכים לחוות חוויות של הצלחה בשביל הביטחון העצמי שלהם, כדי שהם לא יוותרו על עצמם ברגע שהם יסיימו את בית הספר. יש כל כך הרבה כאלה שהולכים לאיבוד בתוך רחמים עצמיים בסיום בית הספר, בלי אמונה שהם מספיק טובים בשביל מקצוע לעתיד.
אני מאמינה שהדרך לפתור את זה היא עם סיפוק תחושת הצלחה במקומות המתאימים, ואפשר ליצור אותה על ידי שידור הערכה, על ידי להגיד לילד "כל הכבוד".
ילד זה יצור שלרוב, צריך לכוון אותו לכיוון הנכון על ידי תמיכה במקומות הנכונים. ילד כמהה להערכה של ההורים, אם אין אותה זה יכול לשבור אותו, אם יש אותה במקומות הנכונים (כשהילד באמת התאמץ)- זה יכול לחזק אותו ולהביא אותו רחוק הרבה יותר מהר.
מה גם שזה מעט מגוחך שאתה מרצה למורים... בוודאי התחושה שלך תאמה כן.
אני רואה שאין לך כבוד למערכת החינוך, ועל כן גם לא למי שלוקח חלק במערכת הזו.
אתה לא רוצה רק לשפר אותה כמו שניסית לעשות פה, אתה רוצה לשנות אותה מהיסוד. אתה חושב, כפי שציינת במהלך ההרצאה, שכל מה שהם עושים הוא לא נכון.
אתה אומר "אם כבר זה, אז לפחות שיהיה פחות גרוע". אבל אתה לא 100% מאמין בזה.
אתה לא רוצה שזה יהיה "טוב מספיק", אתה רוצה שזה יהיה הכי טוב. ועם ההערות האלה, אתה הופך את זה רק ל"טוב מספיק".
אני הרגשתי את ניגוד העניינים הזה, ואני חושבת שגם אתה.
מה לעשות איתו?- לא יודעת...
אולי להרצות במקום שבו הדעה שלך כן מתקבלת, בדיוק כמו שהיא. בדיונים על איך לשפר על מערכת החינוך כולה.
היי,
קודם כל תגובה מדהימה ואין ספק שאת צודקת בהרבה מאד דברים שאמרת.
אבל לדעתי בית ספר זה בסהכ הכל מקום שבו ילדים באים ללמוד כל מיני מקצועות במשך 12 שנים בשביל לקבל ממוצע טוב בבגרות.
לא מקום לחנך ילדים, לא מקום לפתח ילדים ולא מקום בשביל שום דבר מכל התחום הרגשי/מנטלי/פסיכולוגי וכו.
הדברים שאמרת, שהם כמו שאמרתי באמת נכונים, מקומם בבית ואצל אבא ואמא.
אף מורה בבית ספר ציבורי עם מעל ל30-35 ילד בכיתה אמורה לדאוג לדברים האלה.
@@royfrank9947 נשמע הגיוני לתלמידי תיכון, לא לתלמידי יסודי, ולדעתי גם לא חטיבה. הם קוראים לזה "חינוך" ולא "השכלה" מסיבה מסוימת. ילדים צריכים לרכוש כלים להתמודד עם סיטואציות חברתיות, בגילאים שבהם מתחילים בית ספר אין להם עדיין יכולת למידה עצמאית. הם עוד צריכים ללמוד את המקום שלהם בחברה.
מעבר לזה שיש הרבה דברים שהורים לא יכולים לספק. כמו לתת לילד למצוא את המקום שלו בקבוצה. הורה לא יכול לכנס אצלו 10 ילדים וללמד רק את הילד שלו מתי לפתוח את הפה ולהתבטא ומתי לא. יש כישורים חברתיים שחשוב ללמוד בקבוצה, זו לדעתי החשיבות הכי גדולה של בתי הספר.
ועדיין, לא הגיוני לצפות לדברים האלה מבית ספר ציבורי.. וממורות שמרוויחות איזה 6-7 בחודש.
בשביל זה יש גנים פרטיים שרוכשים שם כישורים ויכולות בסיסיות.. את השאר אמורים ללמוד לבד. ואני באמת חושב שאת אומרת דברים נכונים, פשוט זה מאד לא ישים ובטח שלא במערכת ציבורית ודפוקה כמו שיש לנו.
@@royfrank9947 מסכימה. אחד מהדברים שמערכת החינוך שלנו הכי צריכה זה להשקיע בצוות יותר מקצועי עם יותר ידע בחינוך. מבחינת חומר לימודי, אני חושבת שצריך להשקיע הרבה פחות שעות לימוד בשינון נתונים והרבה יותר זמן ללימוד אסטרטגיות למידה, דיונים בנושאים חברתיים, הבעות דעה, פעילויות חברתיות, הרצאות שהתלמידים עושים לתלמידים, התנדבות ויוזמה. פחות לשבת בכיתה ולקרוא מספר, יותר לתת לתלמידים מקום להוביל את השיעור ולהביע את עצמם.
אני מרגישה שכשמדובר בדורן יש פה איזשהו ניגוד אינטרסים. בהרבה סרטונים הוא מדבר על זה שיש כאלה שמגיבים לו ואומרים לו "לא כל המורים כאלה, יש מורים טובים." והוא בתגובה אומר שהבעיה שלו היא לא עם מורה ספציפי, אלא עם זה שהוא משתף פעולה עם המערכת. שהוא לוקח חלק במערכת שמשקרת לתלמיד ואומרת לו שלימודים בבתי הספר בצורה שבתי הספר מלמדים זה הדבר הכי חשוב בעולם, שציונים זה חשוב. יש לדורן בעיה עקרונית עם מערכת החינוך, וזו הסיבה שאני חושבת שההרצאה הזו בפני מורים פשוט לא מתאימה לדורן. הוא מנסה לייעץ פה איך לשפר את המערכת, כשבעצם מה שהוא חושב זה לא שצריך לשפר אותה, אלא לשנות אותה מהיסוד. אני חושבת שיש פה ניגוד אינטרסים, ואני חושבת שגם דורן הרגיש את זה במהלך ההרצאה. לא נראה לי שמורים ממערכת החינוך הרגילה שלנו הם הקהל הנכון לדורן. נשמע לי שהקהל שדורן באמת מחפש זה מקבלי ההחלטות.
נו מתי אתה מעלה לספוטיפי פודקאסטים? אני אהיה הראשון שאשמע
כבר כמה שנים שאחת לשלושה חודשים מופיע לי ביומן לראות את זה.
הרלוונטי גם לפוליטיקה של היום הרבה מה שאמרת פה
מגניב, לול
מאיפה זה?
יש לך פודקאסטים?
כמובן לייק לפני שרואים
"אני אדבר אתכם היום על למה שלא תצליחו"
אני: תודה.
יגבר
דבר ראשון לייק כי זה אתה ברור שזה טוב
האמת לדעתי יש מקום לקדם אנשים ולאפשר תחושת הצלחה במיוחד בתקופה שבה המסוגלות הזו נמצאת בפריחה. יש מקומות שבהם אני מסכים איתך ויש שלא. המבחנים בבית הספר לא חשובים מצד עצם החומר אלא מצד בניית המסוגלות ללמוד,לנתח מידע ,לעבור אתגרים אינטלקטואלים , לתפקד בלחץ ומן הסתם עוד דברים שלא הזכרתי. המטרה של המבחנים או הלמידה היא לא סינון דגים גדולים מול קטנים במשל אלא הצבת אתגר וקידום כל אחד במקומו. כמובן שיש ענן כללי של בית ספר מבחנים בגרויות ואולי גם "זה הכי חשוב בחיים", כל זה תפאורה לבניית סביבה למאמץ ופיתוח יכולת למידה . אגב יש מסגרות שונות לאנשים שונים, הטעות שעליה אתה מדבר הרבה היא לא במוסד הלימודים אלא בהתאמת ההורים את ילדיהם למוסד מתאים... (וכמובן גם כמות ומימון מוסדות מתאימים, הפניה נכונה לפיתוח כישרון אנדיוודואלי וכדו )
מדהים. ראיתי המון סרטונים ויש כאן משהו הרבה יותר ממיוחד. דורון יש לי הצעה ממש טובה בשבילך. איך נוכל לדבר?
haderehhakala@gmail.com
דורון תגיד איך אני יכול להפנות את הבית ספר שלי אליך ,אני חושב שאתה יכול לעזור להרבה תלמידים ומורים ,ורציתי לדעת כמה עולות הרצאות משוג זה ,by the way אתה עושה עבודה נפלאה בין אם זה ביוטיוב ובין אם זה על הבמאה ואני מת על הסגננון הפילוסופי שלך ברוב הסרטונים מת עליך
haderehhakala@gmail.com
או
doranshaf@gmail.com
או
בפייסבוק
תודה
אפשר לדעת במה אתה עובד ומה הגיל שלך?😃
הוא בן שלושים
אני לא עושה טובות לאחרים.דהיינו,שאני לא מתחברת לאנשים כי אני מרחמת עליהם.אני גם לא אוהבת שאחרים עושים לי טובה,ומתחברים אלי כי הם מרחמים עליי,ולא בזכות מי שאני.
תקשיב הבנתי את המסר והכל אבל, החיים הם לא משחק... זה שמקלים על מי שמתקשה לא אומר שמפירים את הסדר הקיים,זה אומר שמאזנים אותו וגורמים לו להפוך לפחות לא סלחני.... וזה לא דבר רע,אנחנו רוצים שהטובים ינצחו אבל למה החלשים חייבים להפסיד באופן מוחלט? אי אפשר לגרום להפסד חלקי? ואם כן(לדעתי אפשר) זה דבר טוב? מקווה שנתתי לך נקודת מבט קצת אחרת ושתתיחס לתגובות על הסרטון כי ראיתי כמה תגובות מאוד מעניינות
לייק מי שראה ב2x (חסך 13 דקות מהחיים)
יש לך פה הנחה שלדעתי היא מוטעית, בבסיס ההתייחסות שלך ל"הצלחה".
בוא נניח שיש לי 30 שחקנים בני 22 שכולם מנסים להתקבל ל-3 משבצות ספציפיות שיש במקצוע שלהם, אם ניקח את ציר הזמן קדימה עוד 10 או 20 שנה, נגלה שהרבה מהם בסוף הסתדרו. חלק אולי עשו הסבה מקצועית והיום הם מורים, חשמלאים, אולי הצטרפו לעסק משפחתי, או עשו הסבה להייטק, אולי חלקם משתמשים בכישורים שלהם ועושים משהו בסגנון אחר, למשל, אולי הם מפעילי יום הולדת או ליצנים רפואיים וכדומה. כלומר, נורמטיבית, רובם (במיוחד אם מנקים מזה קבוצות סגורות כמו חרדים או בדואים שאולי מגדירים הצלחה באופן אחר לחלוטין) יסתדרו ויגיעו למקצוע או קריירה שאפשר יהיה לקרוא לו "הצלחה", גם אם הם לא בהכרח בטופ של מה שהם עושים. לרוב המורים לצורך העניין זה לא מאוד משנה אם הם בטופ, וכנ"ל אינסטלטורים, מנהלי משאבי אנוש ועוד המון. הם רק צריכים להיות מספיק טובים כדי לייצר לעצמם קריירה.
בנוסף, אתאר לך 2 אנשים בני 50, תגיד לי מי מהם הצליח יותר בחיים:
1. אחד ממנתחי המוח הטובים בעולם, מיליונר, אובססיבי עם העבודה שלו, גרוש עם ילד אחד שהוא דיבר איתו רק פעם אחת בעשור האחרון. מכור באופן הרסני למין וסמים ממריצים, נוטל תרופות נוגדות דיכאון כבר 20 שנה. חי לבד בדירה במגדל יוקרה, דירה שכמעט אף אחד לא מגיע אליה. כלומר, מגיעים לפעמים עיתונאים לראיין אותו וכדומה, אבל הקשרים עם החברים מפעם כבר התרופפו.
2. מדריך ליוגה, מרוויח בממוצע 9,000 ש"ח בחודש אבל לצד השכר של אשתו זה מספיק להם כך שגם יש להם בית פרטי במושב בצפון וגם יש להם חסכונות נאים ואפשרות לעזור לילדים במידת מה. יש להם 3 ילדים שנמצאים איתם בקשר קבוע, הזוגיות טובה מאוד גם אחרי 20 שנה, וכל יום שישי הם עושים ארוחת ערב עם כל החברים הקרובים, שרים ומנגנים אל תוך הלילה.
אני חושב שאי אפשר לטעון בקלות שהראשון זה דוגמה להצלחה והשני דוגמה לכשלון. ממש לא. אני בטוח שיהיו הרבה שיטענו גם ההפך. לכל דבר בחיים יש מחיר. גם ללהחליט שאנחנו עובדים קשה בשביל הקריירה שלנו ומקריבים קורבנות בשבילה יש מחירים, ולא תמיד אנחנו חושבים עליהם. אני לא אומר שזה רע, לפעמים זה טוב מאוד לרדוף אחרי הצלחה בקריירה, ובאופן כללי אני בעד עבודה קשה לדברים שחשובים לנו. אבל יש סדר עדיפויות ואולי איש2 עובד קשה מאוד לחזק קשרים חברתיים למשל, ואיש1 מזניח את התחום הזה לחלוטין.
הבאת לי חומר למחשבה
אני חושב שהגיע הזמן לשנות את שם הערוץ לדורן שפריר
מי שמתעניין בסוג התוכן שלך יתעניין בו לא משנה מה שם הערוץ
אבל שם דורון שפריר לא שם קליט ולא יביא לו צופים חדשים שכן מתעניינים בסרטונים שלו
ואז נשאלת השאלה, האם מוסרי לשקר לילדים בגן שאכן כך, כדי שתהיה להם מוטיביציה ובטחון עצמי
בגלל זה יש לנו את הדור של האפסים האצלנים היום, לא צריך לשקר להם ולהגיד להם שהם הכי טובים, ההפך
כן, הם ירגישו טוב יותר
ממש לא!
@@lilpp4791 וואלה צודק!
נראה לי ההרצאה צריכה חידוד.
1.יכולים להיות שני תלמידים עם אותו פוטנציאל, אצל אחד לא שמים זין בבית ולכן אף פעם הוא לא משקיע בלימודים והשני ילד חננה. האחד עם הבית שלא תומך, תעזור לו הקלה עם היא טובה בסגנון שיעור פרטני. לדעתי חשוב מאוד שתהיה העדפה לילדים שמתקשים בלימודים בשיעורים פרטניים. כרגע המצב הוא הפוך כי המורה תעדיף לשבת עם כל הילדים החננות כי ככה הפרטני יעבור חלק. עכשיו אני מבין שהכוונה שלך הייתה יותר "אל תקלו עליהם במבחן" אבל זוהי בכל מקרה לא תופעה שאני ראיתי לפחות, בגלל זה אני אומר שכדאי לחדד.
2. לדעתי כדאי פחות להשוות לאפליה מתקנת בתנאי קבלה לאוניברסיטאות כפי שעשית בהתחלה. הרי המצב שם פשוט, או שאתה שורד את התואר או שלא, אין לך סיכוי לתפוס מקום של מישהו עם נתונים טובים ממך שעומדים בתנאים בכל מקרה, אפליה מתקנת קוראת רק בין שני אנשים שלא עמדו בתנאים, הגיוני לתת לאחד עם הרקע הקשה יותר את חמת הספק היותר גדולה. אפליה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות הוכיחה את עצמה לאורך ההיסטוריה בכל העולם.
3. תשתמש בלוח, תפרק את הטענות לגורמים על הלוח, ככה הנקודה ממש תנחת אצל הקהל לחלוטין.
סך הכל מעניין.
קודם כל השנאה שלך לחננות ניכרת, וקשה לענות ברצינות למישהו ששונא אנשים כי הם מצליחים יותר ממנו, אבל בתור חננה אענה בכל זאת.
אני מניח שבפוטנציאל אתה מדבר על הIQ כי בהקשר הזה הם די דומים.
אם ל2 ילדים יש אייקיו מאוד גבוהה, לפחות בתיכון הם לא יצטרכו לעבוד קשה, כי דברים יבואו בקלות.
אז יכול להיות שפשוט הIQ שלך נמוך יותר משל החננה, או שה"חננה" בiq זהה לשלך אבל הוא כן יודע לעבוד קשה.
בחיים, עבודה קשה באמת מביאה להצלחה (או סיכוי טוב יותר להצלחה, וזו הנקודה המרכזית של הסרטון) ובגלל זה זה עוול לא לתת לחננה ללמוד דברים יותר קשים, הוא לא ילמד אף פעם משהו שיאתגר אותו ולכן לא ידע איך לעבוד קשה.
בכל מקרה, מורים מעדיפים לעשות שיעורי פרטני לילדים שמכבדים אותם, ובתור חננה אף פעם לא הייתי בשיעור פרטני, כי תמיד בפרטני היו הילדים שהתקשו יותר בנושא.
בכל מקרה, הבעיה היא, או שלילד החננה יותר פוטנציאל מהילד השני, וזהו. או שהילד השני לא יודע לכבד את המורה. בכל מקרה להאשים את המורה זה לא הוגן לדעתי
@@dvirkomlosh4152 עם דפ"ר 80 אני יודע שהאייקיו שלי גבוה, אני חננה. זה שלשני אנשים יש אייקיו זהה ממש לא אומר שלשניהם יהיה קל בלימודים. זה ממש לא אומר ששניהם יצליחו לממש את הפוטנציאל שלהם. אתה פשוט הנחת שעם אייקיו גבוה דברים באים בקלות וזה בדיוק הפוך ממה שהוא אומר בסרטון (שלא חלקתי עליו), גם אדם עם אייקיו גבוה צריך לעבוד קשה. לאווירה בבית ובחברה יש השפעה ישירה על הסיכוי של אדם לממש את הפוטנציאל שלו, זה מוכח במחקרים. אז ההנחה שלך ששני אנשים עם אותו אייקיו בהכרח יצליחו באותה מידה של קלות היא טעות מוחלטת. משם כל מה שאמרת שמבוסס על הנחה מוטעית זו הוא כמובן מבוטל. כרגע בארץ, לאדם עם שילוב של אייקיו גבוה ויכולת עבודה גבוהה יש אפשרות לעשות תואר ראשון בעודו בתיכון, לקפוץ כיתות, לסיים את הבגרויות מוקדם וכו. אני ממש לא טענתי שצריך להפסיק עם זה.
לגבי החצי השני של התגובה שלך, אתה טוען שהמורה תעדיף לשבת עם מי שמכבד אותה. כפי שאני מכיר מורים, יש כאלה שהרעיון שלהם לכבוד כלל לא קשור למציאות, הם פשוט יעדיפו את הילד האשכנזי שיושב בשקט וכותב הכל יפה במחברת (עכשיו אתה בטח תניח שאני לא אשכנזי, אני אחושרמוטה אשכנזי אז אני אחסוך לך)
ילדים שאין סיכוי לשבת איתם בחדר אז בהצלחה, שימשיכו ליפול מתיכונים עד שיגיעו לתיכונים המיוחדים שמתייחסים אליהם שם כמו אסירים, שיהיה בכיף. אני מדבר על כאלה שלמורה יש סיכוי לשנות אותם, ללמד אותם כבוד (או לפחות לנסות) בזמן שגם עוזרים להם בלימודים. אני ראיתי בעיקר לקקנים הולכים לפרטני. אבל סבבה אולי ברוב המקומות זה באמת עובד כמו שאמרתי.
הבעיה בישראל כרגע היא שיש לך ערימות של ילדים שלא ממשים את הפוטנציאל שלהם. יש אינספור אנשים שקיבלו דפר כמו שלי ובכלל אין להם תעודת בגרות. יותר גרועה היא ההתמקדות בדפ"ר ואייקיו שבכלל לא מודד דברים כמו אומנותיות, כישרון למוסיקה ועוד דברים. זה מוסיף לך עוד אינספור אנשים בלא ממשים את הפוטנציאל שלהם בדברים שבכלל לא ידעו שהם יכולים להיות בהם טובים כי מערכת החינוך מתעסקת בדברים מאוד מסויימים ומיושנים.
מי רואה את זה אחרי הזכייה של ריאל באלופות?
ניפצו את כל המשפט הזה
דורן שפריר,
שלוש פעמים עשיתי replay ולא הצלחתי להבין מה המילה שאמרת, את מה שינית?
"שיניתי את ה_____ של עולם הרכיבה" בדקה 13:30
בנוסף ניסיתי לנחש לפי הקונטקס איזו מילה יכולה להתאים וכל מה שעלה לי לא ממש מסתדר: מטא, מתח, נטע...
ותודה על הוידאואים המעניינים שאתה מעלה :)
מטה. Meta.
@@ezway תודה לך על ההבהרה.
לא מצליח להבין את הקונטקס, גוגל יעזור לי?
ציטוט מויקיפדיה:
"בשימוש הרווח, התחילית מטא יכולה להצטרף לכל מושג, ומשמעותה של המילה שתיווצר מכוונת לעיסוק באותו המושג שלא ברמה הפרקטית, אלא בהקשר הרחב שלו. כל למשל משפטן העוסק במטא־משפט לא יעסוק בעולם הדין והחוק, אלא בהקשר וההשפעה של חוקים אלה בחברה והתרבות בה הם נחקקו."
הסתבכו לי החיים - אולי תעשה סרטון שמסביר בדרך קלה מה זה מטא... עדיין לא הצלחתי להבין עד הסוף כי נראה לי שאני מדמיין שאני מבין - לא בטוח בעצמי אם הבנתי.
@@doriomer
שינתי את ה
META
של עולם הרכיבה.
בעצם שיניתי את המהות של עולם הרכיבה.
במקרה כאן יכול להיות שכדי לנצח ולהוביל יהיה שווה לגרום לפנצ'ר בגלגל ולכן כל התחרויות מכאן ולהבא יכללו בתוכם גם פנצ'ר ולכן תחרויות אופניים יתנהלו אחרת, ולא יהיו דומים לעולם האופניים לפני השינוי המוצא.
האמת היא שאני ממש לא מסכים איתך. יש לקח שתי סיבות עיקריות.
ראשית בית הספר למשחק נתתה כדוגמא למקום שרוצה לקבל מספר מצומצם של אנשים, ובבגלל שבאים אליו יותר מדי אנשים הוא עושה מבחנים כדי לראות מי השחקן הכי טוב. כל מי שהוא שחקן קצת פחות טוב בית הספר למשחק כביכול מעיף אותו החוצה עד שישאר אצלו השחקנים הכי טובים. אתה בעצם אומר שצריך לקחת את אותו רעיון ולהשליך אותו על בתי הספר הרגילים במדינה.
רעיון גרוע מאוד.
ההבדל הוא שמטרת בתי הספר במדינה היא לתת עתיד כלשהו לכל הילדים במדינה והוא לא יכול "להעיף ילדים החוצה".
אתה אומר שלא צריך להתחשב בילדים שנשארים מאחור. בגלל שהילדים מראש לא מתחרים על הציונים הם לא יעשו שום מאמץ כדי ללמוד יותר חזק או לאמץ הרגל של עבודה קשה. במקום זה הם פשוט יוותרו ולא יהיה להם אכפט מהלימודים.
שנית לא כל החלומות מסתכמים בכך שעל מנת להגשים אותם מה שאתה צריך זה להיות האחד עם ה-"ביצועים הכי גבוהים".
יש גם את עניין היצירתיות. המשחק בין מה צריך יותר יצירתיות או עבודה קשה, תלוי באיזה חלום אתה רוצה להגשים.
למשל אם החלום של משהו הוא להיות אצן הוא כן צריך להיות יותר מהיר מאחרים וכאן אתה צודק.
אבל אם החלום של משהו הוא להיות שחקן הוא יכול לקבל 100 בבית הספר למשחק כי הוא עשה בדיוק מה שאומרים לו. וגם יכול להיות שהוא יהיה בבית ספר אכותי שלא יוותר לו, ועדין לאחר שהוא יסיים את בית הספר, העבודות שהוא ימצא לא יכניסו לו הרבה. כי יש במקצוע הזה את עניין היצירתיות. כלומר להוסיף דברים שאחרים לא עושים שמייחדים את השחקן. למשל השחקן ג'קי צ'אן הצליח בכך שהוא הוסיף למשחק שלו אלמנטים של קונגפו והוא עשה גם פעלולים בעצמו. משהו שהוא שונה משחקנים אחרים שמשתמשים בקפיל במקום.
מקווה שהדוגמא שלי הייתה טובה כי אני גם לא באמת מבין במשחק אבל יש דברים כאלה בהרבה מאוד מקצועות כמו ניהול(איך לפתור בעיות לא צפויות), קסמים איך להתמודד עם קסם שהשתבש, ניהול סטארטאפ שהמציא משהו שעוד לא קיים וכו...
לגבי הטענה השנייה שלך-למען האמת כשהוא הביא את הדוגמה עם האצן הוא הסביר שזה נכון שצריך יצירתיות(כשהוא דיבר על האלתור של האצן בסיטואציה שנופל ליידו אצן אחר).
אני גם לא מסכים איתך כי בסופו של יום אלו שנולדים-"נולדים" מוכשרים הם מעטים מאוד, ואלו שמגיעים למצב נתון ויודעים לפתור אותו ביצירתיות במפגש ראשוני עימו כשהם לא עבדו על היצירתיות שלהם:הוא כנראה אפסי. ככה שגם אם הם הגיעו לבית ספר למשחק ועוד בונוס על יצירתיות ועוד קצת על זה שהם הגיעו עם הכישרון הגולמי המרהיב ביותר שנראה עד אז. אם ברגע אחד מספיק שאומרים לך שאין לך כישרון ובונוס על היצירתיות ועוד קצת על זה שעבר עליך יום מתיש נורא איזו אמונה תחזיק אותך אז?
התשובה:המשמעת שבנית לעצמך תוך כדי עבודה קשה..
23:00 תקשיב לזה
לפי דעתי אתה תועה. תמיד יהיה אי שוויון. מה שאתה לא מבין, זה שברגע שהם אדם הוא יותר טיפש מאוד אחר, פחות טוב מימנו, זה לא הוגן. דווקא הלא הוגנות השרירותית שאתה מדבר עליה, היא זו שמאזנת את זה.
אתה בעצם אומר שרק הטובים צריכים לנצח. וזה בסדר.
אבל אתה לא יכול לזרוק את כולם.
(האמת ששכחתי מה רציתי לומר בדיוק)
יש לי שאלה. למה שבני אדם יתאמצו בחיים? יעבדו 24/7? יתנו לחברה? החיים שלנו גם ככה חסרי ערך, אז למה?
ועוד יותר, למה לשטוף לילדים את המוח שהם חייבים לעשות את ה100% שלהם והם חייבים לעבוד קשה כל החיים? נקודה למחשבה.
הדיון הוא לא דיון על מה היה העולם האידאלי- אלא על איך להתנהל טוב בעולם הנתון.
@@ezway למה אנשים צריכים להתנהל לפי איך שאתה חושב שזה נכון להתנהל? זה דיקטטורה.
להיפך. דיקטטורה זה להכתיב לכולם את העולם האידאלי. סגלתנות זה לנתח את העולם הקיים.