ניקח שתי דוגמאות Observed 10 , Expected 20 Observed 100 ' Expected 110 בשתי הדוגמאות ההבדל הוא של 10 יחידות, אבל בעוד שבדוגמה הראשונה השכיחות גבוה פי 2 ( 100% יותר ) , בדוגמה השניה היא רק פי 1.1 ( 10% יותר ). ולכן כדי לבטא את המחרק היחסי בין הטבלאות נחלק ב Expected
האמת שאני לא בטוח לגבי זה, משאר שזו דרישה כדי שההתפלגות תהיה חי בריבוע בדומה למבחנים אחרים בהם אנחנו מפחיתים את הממוצע ומחלקים בסטיית התקן כדי שההתפלגות תהיה נורמלית סטנדרטית.
סטטיסטיקה היא כלי מדהים ואני מתפעל ממנה בכל פעם מחדש.
קרמר מלך !!!
5:52 היי תומר, אינטואיטיבית, איך החלוקה ב-Expected יוצרת אפקט של תיקנון עבור המשתנה המקרי שמתפלג חי בריבוע?
ניקח שתי דוגמאות
Observed 10 , Expected 20
Observed 100 ' Expected 110
בשתי הדוגמאות ההבדל הוא של 10 יחידות, אבל בעוד שבדוגמה הראשונה השכיחות גבוה פי 2 ( 100% יותר ) , בדוגמה השניה היא רק פי 1.1 ( 10% יותר ). ולכן כדי לבטא את המחרק היחסי בין הטבלאות נחלק ב Expected
@@mr.statistics קצת טריויאלי.. אבל למה אנחנו רוצים ליצור אפקט של מרחק יחסי בעצם?
האמת שאני לא בטוח לגבי זה, משאר שזו דרישה כדי שההתפלגות תהיה חי בריבוע בדומה למבחנים אחרים בהם אנחנו מפחיתים את הממוצע ומחלקים בסטיית התקן כדי שההתפלגות תהיה נורמלית סטנדרטית.
@@mr.statistics מובן, תודה!!
מה ההבדל או מתי נשתמש במבחן חי בריבוע במקום מדד למדא ?
המדד המתאים לחי בריבוע לאי תלות הוא מדד קרמרת המדד נותן לנו את עוצמת וכיוון הקשר, והמבחן מוסיף מובהקות סטטיסטית לשאלה האם קיימת תלות בין המשתנים.
@@mr.statistics תודה רבה
בשמחה 🙂@@moshearama6612