המשוגעים לדבר: אור ירקות - האישה שמפסלת מנורות מדלעות
ฝัง
- เผยแพร่เมื่อ 16 ก.พ. 2022
- מאיה אייזיק חיפשה במשך שנים תחום שבו היא תוכל לבטא את היצירתיות שלה, וגילתה את האור בדלעות הנוי.
מאז שהחלה לפסל גופי תאורה בחומר הגלם הייחודי והעתיק הזה היא הפכה את האהבה לעסק וגם מעבירה הלאה את המלאכה לכל דורש.
לכתבה המלאה במוסף כלכליסט: bit.ly/3GWpoPI
קרדיטים:
במאי: מאור שלום סויסה | צלם: טל אזולאי | עריכת וידאו: ג'יימי לוינקינד | עוזרת עריכה: רוני מגורי ג'יימס | כתבת: שיר רייטר | עיצוב והנפשה: זהר שרעבי | הפקה: חן גור אריה | עורך אחראי: אמיר זיו
להרשמה לערוץ כלכליסט ביוטיוב ◄ bit.ly/2t5ezLs
אתר כלכליסט ◄ www.calcalist.co.il
כלכליסט בטוויטר ◄ / calcalist
כלכליסט באינסטגרם ◄ / calcalist
כלכליסט בפייסבוק ◄ / calcalistonline
כלכליסט בטלגרם ◄ t.me/calcalist - บันเทิง
וואו, מטריף! איזו עבודה מרשימה
אומנות מרשימה מאד! מעריכה אותך שהגעת למצב שאת מתפרנסת מתחום שאת אוהבת. הדרך כרורה בהרבה אומץ. כל הכבוד לך.
תודה רבה ! באמת הדרך כרוכה בהמון מאמץ אבל משתלמת :)
מהממים! גם מאיה וגם גופי התאורה!
מדהים :) ממליצה לכולם לבקר בסטודיו
אדירה ומוכשרת! ועבודות יפהפיות. אין כמוך מאיה!
מדהים. יצירות מיוחדות מאד
מרגש מה אפשר ליצור מהטבע! כתבה מופלאה! תודה 😊 ומאחלת ליוצרת להמשיך ליצור יש מאין ולהתפתח עוד ועוד 🙌
תודה רבה יוליה! אמן
@@mayaaizik45 🙏❤
יפייפייה.
יפה מאוד
ጽቡቅ
יפה ומיוחד
ואווו ממש יפהה באמת אם אני רוצה לקנות למי אני ניגש
יצירה שדורשת המון סבלנות והכול נעשה לאט ובסבלנות בדגש על פרטים קטנים
מלאכה ועבודת יד שעבר מהעוחם כשהכוח נעשה במדפסת תלת מימד וכרסום ב CNC
ויצירת שבלונה
סוף סוף פרק על משהו טוב ולא על אנשים שמקשטים דברים עם חיות מתות
מזמן עברו לפוליאסטר שנותן דמוי פרווה של שועל או צ'ינצ'ילה שקיפחה את חייה
דלעת ברבים= דלועים לא דלעות!!
תבדקו ותראו
איזה תחביב מדליק!!!אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
דלועים*