ברגע שאנחנו נכנסים לסביבה/מסגרת/אמונה כלשהי כאן באה לידי ביטוי הכניסה למערה אנחנו מתרגלים מהר מאוד לכללים שיש בסביבה הזאת, הופכים את הכללים האלה לאיזור הנוחות/ לאמונה/לאמת שלנו. אך ברגע שתיווצר הזדמנות לצאת מהסביבה הזאת, הדרך לתפיסת ההזדמנות גורמת לנו לצאת מאיזור הנוחות הנוכחי, שאנו מכירים כל כך טוב אבל ברגע ש-מסיבה כלשהי, נצליח לצאת מסביבה זו, ולצפות בה מהצד נוכל לראות כי התפיסה שלנו לפני רגע שונה לפחות מעט מהתפיסה שלנו כעת וזה מכיוןן שההתרגלות לסביבה זו, מקבע אותנו גורם לנו להיות אטומים, לפקפק בכל דבר שלא נוגע או סותר את הסביבה הזו הרגל גורם להגברת חוסר פתיחות לדברים חדשים לכן ניתן להלביש את משל המערה כמעט על כל נושא שמצביע על בן אדם והרגלו למידה בבית הספר אי למידה בבית הספר אמונה בדת אי אמונה בדת התנגדות לגוש הימין התנגדות לגוש השמאל מה שאני מנסה להגיד זה שלא משנה מתי, נוכל למצוא את עצמנו מורגלים למשהו, ותמיד יהיה איך לסתור את הצד השני גם אם לפעמים המסקנות של הצד השני יוצרות הגיון רב אולי אפילו יותר מהמסקנה שלנו.
כל החיים שלנו זה מערה אחת גדולה. ולא בגלל החברה שלנו, אלא בגלל הצורה שבה יצורים חיים תופסים את העולם. אמרת שאנחנו נעזרים בחושים שלנו, ושבמערה לא ראינו את "הדבר האמיתי", אבל בחוץ כן ראינו את "הדבר האמיתי". עכשיו הינה שאלה- יש בעלי חיים שקולטים צבעים בצורה אחרת. לחפצים עצמם אין צבע כמו שאנחנו תופסים אותו. וכל בעל חיים תופס אותו אחרת. וככה גם שאר החושים שלנו. הם רק מפענחים תזוזה של עצמים ומביעים אותה בצורה של חוש. אף פעם לא ראינו משהו כפי שהוא באמת, אף פעם לא שמענו משהו כפי שהוא באמת, אף פעם לא טעמנו משהו כפי שהוא באמת, אף פעם לא הרחנו משהו כמו שהוא באמת ואף פעם לא מיששנו משהו כפי שהוא באמת. כי לחיים אין צבע או ריח או טעם או קול או מגע. רק אטומים שזזים ממקום למקום. המוח שלנו מקרין לנו תמונה, המוח שלנו שם לנו צעצועים מול האש ונותן לנו להבין את המציאות איך שהוא רוצה להסביר אותה ולא איך שהיא באמת. אז... לא. אין דבר כזה "באמת". אנחנו יוצאים ממערה כשאנחנו גדולים מספיק כדי להשתחרר, אבל היא רק מובילה לעוד מערה. עד גבול הבנתינו. כי אם נצא מכל המערות, נגיע לעולם שבו יש רק אטומים זזים, לא נבין שום דבר, וכמו שציינת- זה יהיה עולם הרבה יותר גדול, הרבה יותר מפחיד, אבל גם הרבה יותר מופשט והרבה יותר בודד ממה שהוא בתוך המערה. אז אולי עדיף לחיות בתוך המערה. ולכן הוא בסופו של דבר חזר למערה. השאלה היא רק בתוך איזו מערה. ככל שאתה משכיל יותר וחוקר יותר, אתה יכול לצאת מתוך עוד ועוד מערות. אבל אף פעם לא תהיה מתחת לשמיים, ואף פעם לא תראה את השמש האמיתית. (וואו. איזו תגובה אומנותית יצאה לי.XD)
אני חושב שהמשל הזה בא לידי ביטוי הרבה בחיים שלנו, מאחר ואנחנו בני אדם ובני אדם זה יתור די מקובע.. אני חושב שהמערה הראשונה שלנו היא בית הספר, אנחנו לומדים שרוצים שנלמד ואנחנו די מנותקים מהעולם בחוץ, יש כאלו שיוצאים מהמערכת הלימודית אבל אנשים רואים את זה בעין לא יפה. אחר כך אנחנו נכנסים למערה שנקראת צבא וגם שם אנחנו לומדים את ה*תרבות* (נכנס כאן פאן תרבותי) של המערה הצבאית, הופכים להיות חלק ממנה מכירים את המושגים ומשחקים לפי החוקים. אלו שיוצאים מהצבא בדרך כלל לא נתפסים בעין יפה בידי אנשי הצבא. מה שמעניין כאן זה שהאנשים שיצאו מהמערה הלימודית והצבאית לא מתקבלים יפה (במובן זה שהרושם שהם משאירים לא טוב) בחברה מפני שכל החברה שלנו במערה אחת גדולה שמקובעת על דפוס חיים מסוים. וזה בא לידי ביטוי במסלולים של עבודה ועוד הרבה תחומים. אנחנו נרתעים להיפתח, אנחנו נרתעים ממה ששונה, אנחנו נרתעים להעיז ולצאת החוצה מהמערה. זה לפחות מה שאני הבנתי מהמשל, אני חושב שאפשר להבין אותו בעוד דרכים אבל זו הדרך הכי מעניינת ונכונה בעיני
@@fenixhax7823 טוב האמת שזה יותר עניין של דעה בנושא של הצבא באופן כללי, הרעיון זה המסלול החיים שלנו קבוע. זה ממשיך גם בתואר. בחזרה לצבא - התגייסתי מלא בערכים ורצון לתרום ולעשות, אחרי שבועיים בטירונות הבנתי לאן נכנסתי (מה שהתגבר ככל שהזמן עבר ממש עד היום שבו יצאתי לחופשת שחרור) לא ממליץ לאף אחד להתגייס. כאזרח די טרי אני מבין לאט לאט שלתרום למדינה בכללי זה לא משהו שכדאי לעשות מפני שהיא כבר תיקח ממך את התרומה דרך המיסים שממש לא נמוכים וחוץ מזה, המדינה לא נותנת הרבה ולוקחת יותר מידי...
הסבר יפיפה שגרם לי הרגע לחשוב על כל דפוס החיים שלי בצורה אחרת קיבלתי שוק קטן אחרי ההסבר הזה. תודה רבה! בכללי אני מסכים עם כל מה שאמרת ובנוסף אני חושב שהחברה שלנו מכתיבה לנו את ההתנהגות שלנו וכל מי שלא מתנהג כמו כולם נחשב לאדם אחר, מוזר, שונה או סתם בודד אבל זה לא אמור להיות ככה! כי הם האנשים שיצאו מהמערה ואנחנו האנשים הפשוטים בוחרים להישאר בה ולא לנסות לקבל את השונה ונשארים באותו דפוס התנהגות
12 שנים העברתי בלמידה בבית הספר, השקעתי ולמדתי לכל מבחן כאילו הוא יחרוץ את גורלי. לאחר שסיימתי את הלימודים, והגעתי לצבא, הבנתי מה לא משמעותיים הלימודים היו לעומת החיים האמתיים. והנה הצבא נהיה הקיר שבמערה שאני חי בה, והכול שם היה נראה אמיתי וחשוב, כאילו שמעטה אלו הם הם חיי לנצח.. וסיימתי את הצבא, והלכתי לעבוד כי לממן לעצמי את הלימודים, והעבודה נהפכה לקיר במערה שלי, וכעת כאני באוניברסיטה, הלימודים חזרו להיות הקיר שלי. לדעתי כול שלב בחיים שמכין אותנו לשלב הבא, הוא רק קיר במערה, עד שנגיע למטרה..
המורה שלי לפיזיקה נתן פירוש יפה שיש יקומים עם 4 ו5 מימדים ואנחנו לעולם לא נוכל להבין מהם המימדים האלה כי אנחנו מוגבלים לצללים במערה ומעולם לא חוינו שום דבר אחר ובגלל זה אנחנו לא מסוגלים להבין מושגים כמו אינסוף או זמן או מציאות שונה ממה שהחושים שלנו קולטים
לפי דעתי, אנחנו חיים בעולם בחוץ, שתומן בתוכו הזדמנות להכנס למערה, והמערה מסמלת את הדיקטטורה כאשר האנשים שמשחקים עם הבובות אלו הדיקטטורים והעולם בחוץ הוא הדמוקרטיה, שבה הכל חופשי ויש לך את חופש הבחירה, ולאנשים שנולדו למציאות מסוימת יש קושי בהסתגלות למציאות חדשה, לדברים שהם לא מכירים, ולכן זה גם מלמד אותנו על הדרך לקבל דברים חדשים
איזה כיף לראות את הסרטונים האלה מאשר לי שאני לא לבד. אני מזמין אותך להאזין לאלבום שלי, אני חושב שאני מרגיש כמו ההוא שיצא מהמערה. האלבום שלי מרגיש לי כמו מישהו שיצא מהמערה ורוצה לספר על כך לכולם.
שלום, בסרטון הקודם שלך כתבתי תגובה. התגובה הכילה שגיאת כתיב (יכול להיות שגם זאת). התגובה זכתה לליקים רבים אך גם בכמה תגובות שלא כיף לקרוא. אני מתמודד באופן יום יומי עם בעיה בשם דיסלקציה. הבעיה מקשה לי על יכולת הקריאה (וכתוצאה מכך גם על יכולת הכתיבה). המקרה שלי הוא מקרה קל ויחסית מטופל. אם אני זכיתי לכאלה תגובות תחשוב מה מצבים קשים יותר של הבעיה יכולים לכבל. אשמח אם תעשה על זה סרטון שהצופים שלך יכירו בבעיה ולא ילחצו ממנה.
חשוב גם לציין שהמשל נועד להסביר את תורת האידאות של אפלטון, לא רק להיות משל ל"נאורות" כזו או אחרת. תורת הצורות היא מעט הזויה לאוזן מודרנית, אבל מי יודע, אולי אני חושב ככה כי אני עדיין במערה.
@@misstafara1916 על פי תורת הצורות, או תורת האידיאות, כל העצמים בעולמנו הם מעין 'צל' של אידיאה מושלמת. למשל עיגול, בעולם אין עיגוך מושלם ועגול לחלוטין ודו-ממדי, כל העיגולים הם בעצם צללים או השתקפויות בלתי מושלמות של העיגול האידיאלי, שהוא מושלם לחלוטין. כך כל דבר בעולם, מריבוע לכיסא, הם רק השתקפות בלתי מושלמת והאידיאה ניתנת להיתפס רק במחשבה. משמע, הרעיונות המופשטים והאידיאלים, הם הם האמת, והעצמים בעולמנו הם לא אלא אשליה, חלום, השתקפות שאינה באמת מושלמת שלהם.
המערה היא משל לעולם הדתי, הילדים שבשלשלאות הם אנשים שנולדים לתוך הדת ולא מתאפשר להם לראות מציאות אחרת אלא מלבד זו ש"מפעילי הבובות", משל לרבנים, מלמדים אותם. האדם שיצא מהמערה הוא אדם החוזר בשאלה.
@@yogilari1906 זאת הגרסה שלך אפשר לפרש את זה בעוד מלא דרכים שונות יהיו דתיים שיגידו לך שהחילונים הם אלו הנולדו לתוך העולם בלי אלהים ורק כאשר יצאו מהמערה הם הבינו מה זה הדת
אני יודע שהסרטון קצת ישן ולא בטוח שתראה את זה אבל אני מכיר המשל הזה של אפלטון ונוח לי או אפילו אומר שיש בזה היגיון שהמשל מדבר על האנושות כולה ? מה דעתך?
לדעתי מסגרת בית הספר היא המערה עצמה אתה נכנס למערכת מגיל 2 - 3, וכל מה שאומרים לך זה תהיה חייב להיות במסגרת, כי אם לא אתה עבריין או חולה אין באמצע. זה מה שאני למדתי מכל החיים שלי למעשה אני התנגדתי לזה למסגרת הזאת, מגיל צעיר אף פעם הצלחתי להסתגל לא הייתי מסוגל להיות ילד טוב שיושב. (כמובן שלא הפרעתי לאחרים, אז אולי אני קצת שונה "מאותו אדם שחזר למערה") ומגיע למסגרת הזאת כל הזמן. הרגילו אותי לחשוב שהעולם "שמחוץ למערה, הוא עולם שאתה לא צריך להיות בו הוא רע!!!.) שנים חשבתי שמשהו לא בסדר איתי "מה אני עושה לא נכון" שאלתי את עצמי. וכמו בכל "כלא בן אדם שעושה בעיות הולך לצינוק או לבידוד", וכך גם איתי עד שיום אחד פשוט ברחתי ממנה אחרי "חפירה בידיים, חפרתי את דרכי החוצה" אבל זה לא נמשך לעד. ואז מצאתי את עצמי במערה נוספת אבל!, היא לא אותה מערה היא שונה במעשיה. "הסוהרים" שונים והעולם בחוץ לא יוצא לגמרי כך או כך תמיד נמצא את עצמנו במערה השאלה איזו, זו שאלה שכל אחד צריך לחשוב.
יש לי רעיון אז ככה כול אדם שאי פעם חי על כדור הארץ היה לפחות פעם אחת במערה ובמערה הזאת מקבלים "חינוך" ויש את המשפיעים שנותנים מידע לאנשים עד שיום אחד שבו יקבלו מספיק מידע יקבלו שאלה כזאת להישאר או לצאת והבן אדם שיצא הוא חווה עולם שלא ראה מימו ובגלל זה כמו כל בן אדן שנכנכס לסביבה חדשה קשה לו להסתגל בו ו"בורח" למקום בטוח וכל מי שלא יצא מעולם לא יחווה זאת לעולם ועד טוב
סיפורו על האמיץ שמוכן לשבור מוסכמות חברתיות שהיו קשורים בו בדי אן אי אך לבסוף היה אמיץ מספיק להביט ישירות לשמש ולחזור כדי לספר על כך מבלי להתבייש אולי גם הם יחזרו איתו החוצה שלא יהיה היחיד שראה את האור בבדידות מופלאה
המערה היא בית הספר המושפעים הם המורים העולם שבחוץ הוא היציאה מהבית ספר שבה יש חופש מה ללמוד וזה לא לפי תכנית לימודית והמדורה היא החומר שמלמדים בבית ספר
לא מוצא השוואה בין המשל לבין המציאות.. במציאות האנשים לא אומרים לנו מה השם של כל דבר [כן גם לא אלה שלמדו אותנו בבית ספר] וגם אם הם אמרו אנחנו תמיד מוזמנים להעמיד את הלוגיקה שלהם במבחן ולראות האם יש מילה הגיונית יותר לתיאור הדבר... מצד שני גם אלו שלמדו אותנו לא למדו אותנו על ידי צל של דברים - אלא על ידי שהראו לנו את הדבר וכינו אותו בשם לכן אני לא מבין למה לא אמרת שהם הראו להם את הכד ממש - פשוט בתאורה שהיא לא טבעית [כגון מדורה] :S אבל אשמח לתשובה הגיונית אם יש לך בעניינים הללו כי אני אוהב לשמוע כל מיני כיווני חשיבה :)
כל הסרטון תיארת את הבית ספר באמת וכיאלו שהילד בא ורוצה לצאת מהגבולות האלו הוא נתקל בכישלון והרבה קשים ... וזה כי במערה לא לימדו אותם לסתגל למעלה בעולם האמיתי.
המערה היא משל לעולם הדתי, הילדים שבשלשלאות הם אנשים שנולדים לתוך הדת ולא מתאפשר להם לראות מציאות אחרת אלא מלבד זו ש"מפעילי הבובות", משל לרבנים, מלמדים אותם. האדם שיצא מהמערה הוא אדם החוזר בשאלה.
המערה היא משל לעולם החילוני .... החילוני חי בתוך "הרצון לקבל" והוא לא יודע שיש עולם רוחני עצום מלא אור ואהבה מחוץ לרצון הזה ...וגם אם ירצה לצאת מהרצון הזה לא יכל לעולם , זה בית כלא לתודעה, רק בדרך התורה ויהדות
אני אישית חושב שבמשל המקורי האדם שיצא ראה את המציאות האמיתית האוביקטיבית והבלתי תלויה בדבר ואילו האנשים שבחרו להשאר במערה והרגו אותו פחדו מהאמת המוחלטת ובחרו להשאר במציאות הקטנה שלהם והסוביקטיבית כי מבחינתם המערה היתה האמת שלהם, ומעניין שאני דתי ויצא לי לדבר עם חילונים על המשל וכל הדתיים שהיו שם חשבו שמי שיצא הוא צודק כי זאת המציאות האמיתית והבלתי מעורערת אבל דווקא החילונים חשבו שאנשי המערה צודקים כי טוב להם במציאות שלהם ומבחינתם זאת האמת! (פוסטמודניזם?) סתם נקודה למחשבה שדווקא החילונים בחרו להשאר במערה ואולי פשוט כל אחד נשאר במערה שלו? כי *כל* הדתיים אמרו שמי שיצא צדק ו*כל* החילונים אמרו שאנשי המערה צודקים...
הסרטון עלה בראשון בספטמבר, צירוף מקרים? לא נראלי
חח תכלס , בטח הוא רוצה להעביר מסר שבית ספר הוא אשליה
@@YOLO-IN החיים עצמם הם אשליה אחת גדולה
מישהו יכול לפרט לי מה התפקיד של מי במשל?, איך זה יכול להיות קשור לבית ספר? מה המערה מה האנשים הכבולים מה האנשים ה״מחליטים״ ומה הכלים ומה ההצללות
@@noamcohen6591 מצטרפת לבקשה
@@albertnickol1751 טוב אחי צודק מדברת יותר מדי, איך הייתי ממשיכה בחיי לולא התגובה שלך לא יודעת. יאללה, אוהבת3>
מי היה מאמין ש-4 שנים אחריי הסרטון שלך יעזור לי במטלה בפילוסופיה! מדהים עד כמה הרעיונות הגדולים והמבריקים מועברים בכזו פשטות ! המון תודה דורון!!!
אתה במגמת פילוסופיה בתיכון?
תעשה סרטון על התת מודע של אייל שני בבקשה.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
וכו וכו וכו
LOL
💀💀💀
למדתי את המשל הזה באחד הקורסים בתואר, ועכשיו אני לא מצליח להזכר באיזה קורס! שגעת אותי! הסבר יפהפה!
תואר בפילוסופיה?
@@yosefgetahon9889 פסיכולוגיה. כנראה בקוגנטיבית בהקשר של קבעון מחשבתי
@@DIY-Mechanic מחשבה מדינית
מעניין, מעורר מחשבה, ומחכים, כרגיל תודה:)
ברגע שאנחנו נכנסים לסביבה/מסגרת/אמונה כלשהי
כאן באה לידי ביטוי הכניסה למערה
אנחנו מתרגלים מהר מאוד לכללים שיש בסביבה הזאת,
הופכים את הכללים האלה לאיזור הנוחות/ לאמונה/לאמת שלנו.
אך ברגע שתיווצר הזדמנות לצאת מהסביבה הזאת,
הדרך לתפיסת ההזדמנות גורמת לנו לצאת מאיזור הנוחות הנוכחי, שאנו מכירים כל כך טוב
אבל ברגע ש-מסיבה כלשהי, נצליח לצאת מסביבה זו, ולצפות בה מהצד
נוכל לראות כי התפיסה שלנו לפני רגע שונה לפחות מעט מהתפיסה שלנו כעת
וזה מכיוןן שההתרגלות לסביבה זו, מקבע אותנו
גורם לנו להיות אטומים,
לפקפק בכל דבר שלא נוגע או סותר את הסביבה הזו
הרגל גורם להגברת חוסר פתיחות לדברים חדשים
לכן ניתן להלביש את משל המערה כמעט על כל נושא שמצביע על בן אדם והרגלו
למידה בבית הספר
אי למידה בבית הספר
אמונה בדת
אי אמונה בדת
התנגדות לגוש הימין
התנגדות לגוש השמאל
מה שאני מנסה להגיד זה שלא משנה מתי, נוכל למצוא את עצמנו מורגלים למשהו, ותמיד יהיה איך לסתור את הצד השני גם אם לפעמים המסקנות של הצד השני יוצרות הגיון רב אולי אפילו יותר מהמסקנה שלנו.
כל החיים שלנו זה מערה אחת גדולה. ולא בגלל החברה שלנו, אלא בגלל הצורה שבה יצורים חיים תופסים את העולם.
אמרת שאנחנו נעזרים בחושים שלנו, ושבמערה לא ראינו את "הדבר האמיתי", אבל בחוץ כן ראינו את "הדבר האמיתי".
עכשיו הינה שאלה- יש בעלי חיים שקולטים צבעים בצורה אחרת.
לחפצים עצמם אין צבע כמו שאנחנו תופסים אותו. וכל בעל חיים תופס אותו אחרת.
וככה גם שאר החושים שלנו. הם רק מפענחים תזוזה של עצמים ומביעים אותה בצורה של חוש.
אף פעם לא ראינו משהו כפי שהוא באמת, אף פעם לא שמענו משהו כפי שהוא באמת, אף פעם לא טעמנו משהו כפי שהוא באמת, אף פעם לא הרחנו משהו כמו שהוא באמת ואף פעם לא מיששנו משהו כפי שהוא באמת.
כי לחיים אין צבע או ריח או טעם או קול או מגע. רק אטומים שזזים ממקום למקום. המוח שלנו מקרין לנו תמונה, המוח שלנו שם לנו צעצועים מול האש ונותן לנו להבין את המציאות איך שהוא רוצה להסביר אותה ולא איך שהיא באמת.
אז... לא.
אין דבר כזה "באמת".
אנחנו יוצאים ממערה כשאנחנו גדולים מספיק כדי להשתחרר, אבל היא רק מובילה לעוד מערה.
עד גבול הבנתינו. כי אם נצא מכל המערות, נגיע לעולם שבו יש רק אטומים זזים, לא נבין שום דבר, וכמו שציינת- זה יהיה עולם הרבה יותר גדול, הרבה יותר מפחיד, אבל גם הרבה יותר מופשט והרבה יותר בודד ממה שהוא בתוך המערה.
אז אולי עדיף לחיות בתוך המערה. ולכן הוא בסופו של דבר חזר למערה.
השאלה היא רק בתוך איזו מערה.
ככל שאתה משכיל יותר וחוקר יותר, אתה יכול לצאת מתוך עוד ועוד מערות.
אבל אף פעם לא תהיה מתחת לשמיים, ואף פעם לא תראה את השמש האמיתית.
(וואו. איזו תגובה אומנותית יצאה לי.XD)
אטומים ואלקטרונים וכו....הכח קישקוש , יש רק תודעה והכל זה רק תודעה ...ומחוץ לכל המערות יש אהבה
יש גם אופציה לעבור מן המערה קטנה למערה עצומה ואז להרגיש שכאילו יצאת לאור.
אני חושב שהמשל הזה בא לידי ביטוי הרבה בחיים שלנו, מאחר ואנחנו בני אדם ובני אדם זה יתור די מקובע..
אני חושב שהמערה הראשונה שלנו היא בית הספר, אנחנו לומדים שרוצים שנלמד ואנחנו די מנותקים מהעולם בחוץ, יש כאלו שיוצאים מהמערכת הלימודית אבל אנשים רואים את זה בעין לא יפה. אחר כך אנחנו נכנסים למערה שנקראת צבא וגם שם אנחנו לומדים את ה*תרבות* (נכנס כאן פאן תרבותי) של המערה הצבאית, הופכים להיות חלק ממנה מכירים את המושגים ומשחקים לפי החוקים. אלו שיוצאים מהצבא בדרך כלל לא נתפסים בעין יפה בידי אנשי הצבא.
מה שמעניין כאן זה שהאנשים שיצאו מהמערה הלימודית והצבאית לא מתקבלים יפה (במובן זה שהרושם שהם משאירים לא טוב) בחברה מפני שכל החברה שלנו במערה אחת גדולה שמקובעת על דפוס חיים מסוים. וזה בא לידי ביטוי במסלולים של עבודה ועוד הרבה תחומים. אנחנו נרתעים להיפתח, אנחנו נרתעים ממה ששונה, אנחנו נרתעים להעיז ולצאת החוצה מהמערה. זה לפחות מה שאני הבנתי מהמשל, אני חושב שאפשר להבין אותו בעוד דרכים אבל זו הדרך הכי מעניינת ונכונה בעיני
מסכים עם החלק של בית הספר. לא עם החלק של הצבא. את הצבא אתה עושה לא בשבילך, אלא בשביל המדינה שלך, בשביל לתרום משהו מעצמך למקום שנותן לך בית.
@@fenixhax7823 טוב האמת שזה יותר עניין של דעה בנושא של הצבא באופן כללי, הרעיון זה המסלול החיים שלנו קבוע. זה ממשיך גם בתואר.
בחזרה לצבא - התגייסתי מלא בערכים ורצון לתרום ולעשות, אחרי שבועיים בטירונות הבנתי לאן נכנסתי (מה שהתגבר ככל שהזמן עבר ממש עד היום שבו יצאתי לחופשת שחרור) לא ממליץ לאף אחד להתגייס. כאזרח די טרי אני מבין לאט לאט שלתרום למדינה בכללי זה לא משהו שכדאי לעשות מפני שהיא כבר תיקח ממך את התרומה דרך המיסים שממש לא נמוכים וחוץ מזה, המדינה לא נותנת הרבה ולוקחת יותר מידי...
הסבר יפיפה שגרם לי הרגע לחשוב על כל דפוס החיים שלי בצורה אחרת קיבלתי שוק קטן אחרי ההסבר הזה. תודה רבה!
בכללי אני מסכים עם כל מה שאמרת ובנוסף אני חושב שהחברה שלנו מכתיבה לנו את ההתנהגות שלנו וכל מי שלא מתנהג כמו כולם נחשב לאדם אחר, מוזר, שונה או סתם בודד אבל זה לא אמור להיות ככה! כי הם האנשים שיצאו מהמערה ואנחנו האנשים הפשוטים בוחרים להישאר בה ולא לנסות לקבל את השונה ונשארים באותו דפוס התנהגות
@@dolevafshani5601 שמחתי לקרוא את התגובה שלך, ושמחתי גם לחזור ולקרוא שוב את התגובה שלי מלפני שנתיים :)
💙❤💪אהבתי את האסיר המשוחרר ולדעתי הוא היחיד שיוכל להיות משפיע אמיתי....וזה בתנאי הנחישות של מאבק הנצח...
12 שנים העברתי בלמידה בבית הספר, השקעתי ולמדתי לכל מבחן כאילו הוא יחרוץ את גורלי.
לאחר שסיימתי את הלימודים, והגעתי לצבא, הבנתי מה לא משמעותיים הלימודים היו לעומת החיים האמתיים.
והנה הצבא נהיה הקיר שבמערה שאני חי בה, והכול שם היה נראה אמיתי וחשוב, כאילו שמעטה אלו הם הם חיי לנצח..
וסיימתי את הצבא, והלכתי לעבוד כי לממן לעצמי את הלימודים, והעבודה נהפכה לקיר במערה שלי,
וכעת כאני באוניברסיטה, הלימודים חזרו להיות הקיר שלי.
לדעתי כול שלב בחיים שמכין אותנו לשלב הבא, הוא רק קיר במערה, עד שנגיע למטרה..
המטרה שהיא מה? המוות?
@@ilanshefer5983 חחחחחחחחחחחח אפל
תודה שחזרת לעלות קבוע.
שמע אני חדש אבל שראיתי תסרטון של מלחמת העולם הראשונה ראיתי את כל הסרטונים שלך אחשלי אתה גאון!!!
סרטון מצויין, זה ברמה של הסרטונים המצוירים, שהיא רמה מאוד גבוהה
REE
סרטון איכותי ומעמיק, מזכיר לי מדוע נרשמתי אליך:)
חזרה בשאלה/בתשובה. אני דווקה לוקח את החזרה בשאלה...
סרטון נהדר.
תודה על התוכן המעניין.
המורה שלי לפיזיקה נתן פירוש יפה שיש יקומים עם 4 ו5 מימדים ואנחנו לעולם לא נוכל להבין מהם המימדים האלה כי אנחנו מוגבלים לצללים במערה ומעולם לא חוינו שום דבר אחר ובגלל זה אנחנו לא מסוגלים להבין מושגים כמו אינסוף או זמן או מציאות שונה ממה שהחושים שלנו קולטים
יפה
לפי דעתי, אנחנו חיים בעולם בחוץ, שתומן בתוכו הזדמנות להכנס למערה, והמערה מסמלת את הדיקטטורה כאשר האנשים שמשחקים עם הבובות אלו הדיקטטורים והעולם בחוץ הוא הדמוקרטיה, שבה הכל חופשי ויש לך את חופש הבחירה, ולאנשים שנולדו למציאות מסוימת יש קושי בהסתגלות למציאות חדשה, לדברים שהם לא מכירים, ולכן זה גם מלמד אותנו על הדרך לקבל דברים חדשים
מדהים!!!!
כרגיל סרטון מצוין בבית הדרך הקלה!
אתה ממש טוב בלהסביר את זה, זה לא הפעם הראשונה שאני שומע הסבר למשל הזה אבל ככה אי אפשר להתבלבל
וואו סרטון מעולה. נשמע כמו תסריט טוב לסרט
מדהים. תודה!
מדהים
איזה כיף לראות את הסרטונים האלה מאשר לי שאני לא לבד.
אני מזמין אותך להאזין לאלבום שלי, אני חושב שאני מרגיש כמו ההוא שיצא מהמערה. האלבום שלי מרגיש לי כמו מישהו שיצא מהמערה ורוצה לספר על כך לכולם.
תיאור מדהים של כת הסיינטולוגיה.
משל לאדם שהיה חי בחברה אחת וחזר בתשובה ולאחר מכן יצא בשאלה. האור היא התורה ולפעמים קשה לקיים את התורה במיוחד אם הייתה במערה.
מעולה
כבר הכרתי
שלום, בסרטון הקודם שלך כתבתי תגובה. התגובה הכילה שגיאת כתיב (יכול להיות שגם זאת). התגובה זכתה לליקים רבים אך גם בכמה תגובות שלא כיף לקרוא. אני מתמודד באופן יום יומי עם בעיה בשם דיסלקציה. הבעיה מקשה לי על יכולת הקריאה (וכתוצאה מכך גם על יכולת הכתיבה). המקרה שלי הוא מקרה קל ויחסית מטופל. אם אני זכיתי לכאלה תגובות תחשוב מה מצבים קשים יותר של הבעיה יכולים לכבל. אשמח אם תעשה על זה סרטון שהצופים שלך יכירו בבעיה ולא ילחצו ממנה.
תודה רבה על הקעקוע החדש שלי
תפסת את תשומת ליבי,
מה?
חשוב גם לציין שהמשל נועד להסביר את תורת האידאות של אפלטון, לא רק להיות משל ל"נאורות" כזו או אחרת. תורת הצורות היא מעט הזויה לאוזן מודרנית, אבל מי יודע, אולי אני חושב ככה כי אני עדיין במערה.
רוצה להרחיב לי קצת פה על תורת האידאות?
@@misstafara1916 על פי תורת הצורות, או תורת האידיאות, כל העצמים בעולמנו הם מעין 'צל' של אידיאה מושלמת. למשל עיגול, בעולם אין עיגוך מושלם ועגול לחלוטין ודו-ממדי, כל העיגולים הם בעצם צללים או השתקפויות בלתי מושלמות של העיגול האידיאלי, שהוא מושלם לחלוטין. כך כל דבר בעולם, מריבוע לכיסא, הם רק השתקפות בלתי מושלמת והאידיאה ניתנת להיתפס רק במחשבה. משמע, הרעיונות המופשטים והאידיאלים, הם הם האמת, והעצמים בעולמנו הם לא אלא אשליה, חלום, השתקפות שאינה באמת מושלמת שלהם.
@@Pingwn היכן למדת זאת? מעניין
@@ofergelfand5841 קראתי קצת מהמשנה שלו, ובכיתה י"ב היה לי המון זמן פרטי בין שיעורים אז היה מורה חייל שלמד פילוסופיה והוא לימד אותי קצת.
הערוץ שלך מדהים
מטריקס?
מיצג את התקשורת בארץ
על איזה מערה הוא מדבר
רק אני שעה מנסה לנקות את הלכלוך בקצה העליון של הדף? 🤦🏻♂️
השאלה איך הוא ידע ללכת אם כל החיים הוא ישב אזוק במערה
דורן מעניין אותי מה העבודה שלך מלבד התחביב של היוטיוב? ממה אתה מתפרנס?
תודה על הסרטון המעולה הזה
אפלטון ?
העולם שבחוץ הוא גם מערה
Matrix vibes
מה הנמשל? זה קשור איך שהוא לדת?
זה הקטע-כל אחד יכול לפרש את המשל אחרת,יש שיגידו שהוא קשור לדת,יש שיגידו שהוא קשור למערכת החינוך,יש כאלה שיגידו ש"המשפיעים" הם בעצם פוליטיקאים וכו'.
המערה היא משל לעולם הדתי, הילדים שבשלשלאות הם אנשים שנולדים לתוך הדת ולא מתאפשר להם לראות מציאות אחרת אלא מלבד זו ש"מפעילי הבובות", משל לרבנים, מלמדים אותם.
האדם שיצא מהמערה הוא אדם החוזר בשאלה.
@@yogilari1906 זאת הגרסה שלך אפשר לפרש את זה בעוד מלא דרכים שונות יהיו דתיים שיגידו לך שהחילונים הם אלו הנולדו לתוך העולם בלי אלהים ורק כאשר יצאו מהמערה הם הבינו מה זה הדת
דורן בטח קרא את קיצור תולדות האנושות, יש שם חלק על סדר מדומיין, ממליץ לך מאוד על הספר אם המשל עניין אותך.
מי שמפגר לא יבין ואתם מפגרים
כול מה שאני מצליח להבין זה את משל השקורונה
לדעתי הסיפור של הזאב ושבעת הגדיים מסמל את מלחמת העולם הראשונה
אני יודע שהסרטון קצת ישן ולא בטוח שתראה את זה
אבל
אני מכיר המשל הזה של אפלטון
ונוח לי או אפילו אומר שיש בזה היגיון שהמשל מדבר על האנושות כולה ?
מה דעתך?
כולנו נמצאים במערה,בחשכה תועדתית מתמשכת
אף אדם לא יצא מן המערה..
כי אף אדם לא יודע מהי האמת
חוץ מיוצר מהמערה
תוכל לחזור להעלות סרטונים מצוירים?
ממך ציפיתי להעלות עוד "מערכת החינוך זה חרא" לכבוד תחילת שנת הלימודים
למה חרא?
הרעיון גאוני, השיטה בפועל נוראית.
@@tal6909 די מדויק
עוד לא ראיתי את הסרטון (עד 0:25 ראיתי) ויש לי הרגשה שהסרטון מדבר על שהיקום הוא סימולציה
לא בדיוק
תעשה סרטון על משל המשתה של אפלטון
אפלטון לא מזכיר שמישהו צועק את שמותיהם של הצללים. למה להמציא פרטים לא רלוונטיים?
וואו המערה זה המדינה והעולם זה ליברליזם כזה נכון?
בבקשה תמשיך את הסרטון הזה במקום בפעם אחרת. בבקשה ?
תמיד תהיה מערה
מכיר את המשל הזה אבל אהבתי מאוד את הדרך שהצגת את זה
לדעתי מסגרת בית הספר היא המערה עצמה אתה נכנס למערכת מגיל 2 - 3, וכל מה שאומרים לך זה תהיה חייב להיות במסגרת, כי אם לא אתה עבריין או חולה אין באמצע. זה מה שאני למדתי מכל החיים שלי למעשה אני התנגדתי לזה למסגרת הזאת, מגיל צעיר אף פעם הצלחתי להסתגל לא הייתי מסוגל להיות ילד טוב שיושב. (כמובן שלא הפרעתי לאחרים, אז אולי אני קצת שונה "מאותו אדם שחזר למערה") ומגיע למסגרת הזאת כל הזמן. הרגילו אותי לחשוב שהעולם "שמחוץ למערה, הוא עולם שאתה לא צריך להיות בו הוא רע!!!.) שנים חשבתי שמשהו לא בסדר איתי "מה אני עושה לא נכון" שאלתי את עצמי. וכמו בכל "כלא בן אדם שעושה בעיות הולך לצינוק או לבידוד", וכך גם איתי עד שיום אחד פשוט ברחתי ממנה אחרי "חפירה בידיים, חפרתי את דרכי החוצה" אבל זה לא נמשך לעד. ואז מצאתי את עצמי במערה נוספת אבל!, היא לא אותה מערה היא שונה במעשיה. "הסוהרים" שונים והעולם בחוץ לא יוצא לגמרי כך או כך תמיד נמצא את עצמנו במערה השאלה איזו, זו שאלה שכל אחד צריך לחשוב.
מערה זה מקום יפה.
יש לי רעיון אז ככה כול אדם שאי פעם חי על כדור הארץ היה לפחות פעם אחת במערה ובמערה הזאת מקבלים "חינוך" ויש את המשפיעים שנותנים מידע לאנשים עד שיום אחד שבו יקבלו מספיק מידע יקבלו שאלה כזאת להישאר או לצאת והבן אדם שיצא הוא חווה עולם שלא ראה מימו ובגלל זה כמו כל בן אדן שנכנכס לסביבה חדשה קשה לו להסתגל בו ו"בורח" למקום בטוח וכל מי שלא יצא מעולם לא יחווה זאת לעולם ועד טוב
תצאו מהמטריקס
זה כמו עם העולם הזה והעולם הבא..
אם העולם הבא הוא הצל של הצעצועים שהרבנים מראים לאסירים הדתיים... אז כן
@@idomoheban3847 העולם הבא הוא העולם שבו אין בך שנאה לבני אדם (דתיים) אלה רק אהבה
סיפורו על האמיץ שמוכן לשבור מוסכמות חברתיות שהיו קשורים בו בדי אן אי אך לבסוף היה אמיץ מספיק להביט ישירות לשמש ולחזור כדי לספר על כך מבלי להתבייש אולי גם הם יחזרו איתו החוצה שלא יהיה היחיד שראה את האור בבדידות מופלאה
לדעתי במשל של הארנב והצב הארנב מסמל את המזרח התיכון והצב מסמל את העולם המערבי ( כולל אירופה)
סרטון מעולה! אני לא יכול שלא לראות את המערה בתור הדת...
המערה היא בית הספר המושפעים הם המורים העולם שבחוץ הוא היציאה מהבית ספר שבה יש חופש מה ללמוד וזה לא לפי תכנית לימודית והמדורה היא החומר שמלמדים בבית ספר
זה משל עם הרבה כפיה
לא מוצא השוואה בין המשל לבין המציאות..
במציאות האנשים לא אומרים לנו מה השם של כל דבר [כן גם לא אלה שלמדו אותנו בבית ספר] וגם אם הם אמרו אנחנו תמיד מוזמנים להעמיד את הלוגיקה שלהם במבחן ולראות האם יש מילה הגיונית יותר לתיאור הדבר...
מצד שני גם אלו שלמדו אותנו לא למדו אותנו על ידי צל של דברים - אלא על ידי שהראו לנו את הדבר וכינו אותו בשם לכן אני לא מבין למה לא אמרת שהם הראו להם את הכד ממש - פשוט בתאורה שהיא לא טבעית [כגון מדורה] :S אבל אשמח לתשובה הגיונית אם יש לך בעניינים הללו כי אני אוהב לשמוע כל מיני כיווני חשיבה :)
כל הסרטון תיארת את הבית ספר באמת
וכיאלו שהילד בא ורוצה לצאת מהגבולות האלו הוא נתקל בכישלון והרבה קשים ... וזה כי במערה לא לימדו אותם לסתגל למעלה בעולם האמיתי.
תספר את הסיפור the egg אני רוצה לראות איך תבצע את זה
המערה היא משל לעולם הדתי, הילדים שבשלשלאות הם אנשים שנולדים לתוך הדת ולא מתאפשר להם לראות מציאות אחרת אלא מלבד זו ש"מפעילי הבובות", משל לרבנים, מלמדים אותם.
האדם שיצא מהמערה הוא אדם החוזר בשאלה.
יפה מאוד
יש כמה דרכים לפרש את המשל,זוהי בהחלט אחת מהן.
לא אתה פשוט מפגר
@@Sitaro2222 ?למה לדבר ככה
המערה היא משל לעולם החילוני .... החילוני חי בתוך "הרצון לקבל"
והוא לא יודע שיש עולם רוחני עצום מלא אור ואהבה מחוץ לרצון הזה ...וגם אם ירצה לצאת מהרצון הזה לא יכל לעולם , זה בית כלא לתודעה, רק בדרך התורה ויהדות
ראשון שאומר ראשון
אני אישית חושב שבמשל המקורי האדם שיצא ראה את המציאות האמיתית האוביקטיבית והבלתי תלויה בדבר ואילו האנשים שבחרו להשאר במערה והרגו אותו פחדו מהאמת המוחלטת ובחרו להשאר במציאות הקטנה שלהם והסוביקטיבית כי מבחינתם המערה היתה האמת שלהם, ומעניין שאני דתי ויצא לי לדבר עם חילונים על המשל וכל הדתיים שהיו שם חשבו שמי שיצא הוא צודק כי זאת המציאות האמיתית והבלתי מעורערת אבל דווקא החילונים חשבו שאנשי המערה צודקים כי טוב להם במציאות שלהם ומבחינתם זאת האמת! (פוסטמודניזם?) סתם נקודה למחשבה שדווקא החילונים בחרו להשאר במערה ואולי פשוט כל אחד נשאר במערה שלו? כי *כל* הדתיים אמרו שמי שיצא צדק ו*כל* החילונים אמרו שאנשי המערה צודקים...
תעשה לב בבקשה
צריך שהמציאות תהיה כמו בסרטים, בסדרות טלוויזיה ובמשחקי מחשב ( כולל הסרטים הישראלים והסדרות טלוויזיה הישראלים)
בקיצור בית הספר...
המשל של אפלטון היה הרבה יותר פשוט,אגב...
המערה כמשל לכת המדינה
הדבר הראשון שלעלה לי לראש זה דת
דת היא סוג של מערה שמכניסים אליה ילדים קטנים ואז בבגרותם העולם שמחוץ למערה לא משכנע אותם משום שהם רגילים למערה
כל מסגרת היא סוג של מערה
גם חילוניות וכו...
כשהמשל מסובך יותר מהנמשל, אין בו טעם כלל.
תעשה סרטון על משל המשתה של אפלטון