לפי דעתי כשהאנו הולכים ליעד המוח שלנו קולט דברים חדשים(יכול להיות גם מבחינה יחסית לחזור, כמו דרך שכבר הלכת בה בעבר), בקיצור המוח שלנו מזהה דברים שדי חדשים ואז כשאנומחוזרים מאותה הדרך המוח שלנו פחות קולט ומפרש לנו דברים שהיו בדרך כיוון שעשה זאת לפני🤷כך שהדרך מרגישה יותר קצרה וזורמת....
למה אהבה לפי שיטתו של בעל הסולם היא הפתרון לכל הצרות לאנושות? כי כל הטבע הוא כח, תכונה, מערכת, נוסחה של אהבה. של חיבור ואחדות בין ניגודים, בין חם לקר, קשה לרך, לבן ושחור, זכר ונקבה, מתוק ומר, אור וחושך. בכל אטום וחלקיק, בכל דומם צומח וחי, כל היקום ומעבר לו , כל המציאות היא תוצאה של חיבור בין ניגודים, לאנושות ולאדם הפרטי כח אחד שולט מיום לידה, שנאת הזולת ואהבה עצמית על חשבונו, אגואיזם. בצירוף כח האהבה למשוואה מקיים האדם את החיבור בין הניגודים ובכך מפסיק להתנגד לטבע, ונכנס עמו להרמוניה. שהיא מטרת הטבע, להיטיב לנבראים. עד אז האדם יסבול סבל רב ועצום כדי שיכיר ויכנע לדרישת הטבע, עליו להשתדל בכוחו ובבחירתו באהבת הזולת. ובכך ירכוש שכל וחכמה לחבר בין שני הניגודים וישלים את הטבע שנברא בכוונה לא מושלם, אלא על האדם להשלימו, ולנהלו, ולהביאו לשלמות. ולמה עשה כך הטבע = אלוקים והיינו הך? כדי שהאדם יגדל ויתפתח בבחירתו החופשית ובכך ינצח על הבריאה כמנצח על תזמורת, ואילו היה נברא מראש מתוקן ומושלם? אזי היה כמו חיה כלב וחתול מושלמים המה, אלא דרגתם כרובוט נשלט ללא בחירה אלא אינסטיקט מוחלט. והרי הטבה אמיתית מאב לבנו אינה אלא שהבן יעלה ויגדל כדרגת אביו ואף מעליו. היינו שינצח על הטבע ממש כמו מי שברא אותו. ולא כשפוט בהמה כלב וחתול. אם כן הפתרון אינו בהגברת השנאה ממנה לא חסר ולא יחסר לעולם כי כך נטבע בנו מיום לידה (תקשורת אתם עושים עבודה גרועה ביותר סתם חבל הרבה מכות בדרך) וגם לא בביטול השנאה כי כח הוא בטבע ואין לבטלו. אלא רק בהוספה של אהבה וחיבור תוספת על תוספת תוך מודעות לתהליך. עם ישראל יתעורר!!! ואחריו העולם כולו!!!!! הטבע (אלוקים) דורש חיבור ואחדות ואם לא כן, לו כל האמצעי לחנך האדם והאנושות עד כניעתו. לא ינוח ולא ינום עד אשר תושלם מטרת הבריאה. להיטיב לנבראים. קומו אורו בני ישראל אתם הראשונים לממש הלימוד הזה!!!!!!!! וכשתידעו, תלמדו את אחיכם עמי העולם. זה נקרא אור לגויים. וזו עבודה שבינתיים אין אנו ראויים לה כלל. "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים!" אהבה חברים אהבה. זה הפתרון לכל פרט ולכולם יחד. איך? לעשות פרופגנדה של חיבור ולא של פירוד ושנאה....
אולי בגלל שהלכת את הדרך הלוך אז אתה כבר יודע כמה זמן זה אמור לקחת בערך, מכיר כבר את הדרך, אז בעצם בראש שלך יש לך יעד בדרך חזור. אבל כשאין לך יעד (בדרך הלוך, כי זה מבחינתך לא נודע) אז אתה בעצם הולך ואין לך אינדיקציה להתקדמות אז זה מרגיש לאט יותר.
החינוך של המחר האם התפקיד והמהות של מורים ואנשי חינוך משתנים בעקבות הקורונה? כיצד השליחות שלהם יכולה לעלות כיתה, להשתדרג? עידן הקורונה מראה לנו שאפשר ללמוד מרחוק, ליצור קשר וירטואלי בין התלמידים בכיתה, ובין התלמידים למורים. כמו כן אפשר ללמוד בכל מיני צורות, לא רק דרך צפייה במורה שמעביר פרונטלית את החומר, אלא גם בסרטונים, קטעי תיאטרון וכדומה. מעבר לכך, דברים שליליים שקיימים בכיתה פיזית כמו כוחנות ותחרותיות עשויים לפחות במידה מסוימת במרחב הווירטואלי, כי יש בו פחות אינטראקציות. מצד הטבע, בגילאים צעירים האישיות של הילד מתפתחת ודורשת ממנו להיות עצמאי ומיוחד, וכמובן לשמור שלא יפגעו בו. בכיתה נוצרים כל מיני יחסים בין החזקים, היפים, החכמים, המוכשרים, ואלה שפחות. ילדים נאלצים לסגל לעצמם התנהגויות שיגרמו להם להיראות קצת יותר טוב בעיני האחרים, שלא יתייחסו אליהם בזלזול כאל חלשים, פחדנים וכן הלאה. במובן מסוים הכיתה היא סוג של ג'ונגל, ולכן לא מעט ילדים לא אוהבים את בית הספר. החינוך של המחר צריך להתחיל מהסבר שהעולם שלנו נעשה אינטגרלי, עולם שכל חלקיו קשורים זה לזה כמו אברים בגוף אחד, ומשום כך בזמנינו גם החברה האנושית חייבת להיבנות בצורה כזו. עידן הקורונה הראה מעל לכל ספק שכולם משפיעים על כולם, ואם רצוננו לשמור על בריאותנו עלינו ללמוד איך אמור לתפקד מנגנון אחד. זה נכון לעולם, למדינה, למשפחה, וגם לבית הספר. ילדים צריכים ללמוד מהי חברה שיש בה קשרים אינטגרליים בין פרטים, ולבנות חברה כזו לעצמם בכיתה. לשם כך כדאי להראות להם סרטים עם צורות התנהגות שונות, ואחר כך לערוך דיונים חברתיים לניתוח מה שראו. החינוך צריך להיות הרבה יותר בדיונים, שיבררו יחד, יבדקו על עצמם וילמדו לבנות לעצמם חברה טובה. הטבע יצר אותנו שונים, ואנחנו צריכים ללמוד להתייחס לכולם בשוויון יחסי. מה זה אומר? כמו שבמשפחה יש לקטנים זכויות שאין לגדולים, כך גם אצלנו בכיתה עלינו לפתח רגישות לכל אחד ואחד. אחד האמצעים לעשות זאת הוא לערוך רשימה של המאפיינים וההבדלים שיש בינינו, ולראות איך ביחס אליהם אנחנו יכולים לתת לכולם הזדמנות שווה. למשל, אם ילד אחד מגמגם קצת, צריך לתת לו יותר זמן לבטא את עצמו. אם מישהו קולט לאט, החברים ישתדלו להסביר לו כמה פעמים את החומר. אם יש כאלה שלא מעניין אותם מה שלומדים, אנחנו צריכים לחשוב יחד על דרכים יצירתיות לעניין גם אותם. דיונים כאלה יפתחו בין התלמידים קשר ורגישות, ויביאו את הכיתה למצב שכולם נהנים מהלימוד המשותף. והאמת היא שלא המקצוע הנלמד הוא הדבר החשוב, אלא העובדה שעל ידי התקשרויות הדדיות הם בונים את עצמם כחברה. חשוב שאף תלמיד לא ירגיש דחוי, שמזלזלים בו או שמדכאים אותו. שלא ירגיש שיש בו איזה פגם. אולי אני לא חכם כמוך או זריז כמו מישהו אחר, אבל אנחנו רוצים לבנות חברה מיוחדת שבה כולם מרגישים שווים. כמו אימא שמתייחסת בשווה לכל ילדיה ומסייעת לכל אחד במה שהוא צריך חיזוק והשלמה, כך גם אנחנו רוצים לפחות במקצת לעשות בכיתה. בהדרגה, כל תלמיד יהפוך להיות מעין פסיכולוג, אדם שיודע לתמוך, להתחבר ולהתקרב לכל אדם. אם נפתח בתלמידים יכולת כזו בבית הספר, אחר כך משך כל החיים הם ידעו כיצד לבנות לעצמם סביבה שתהיה טובה אליהם והם טובים אליה. טיפ מעשי: כדי לבנות בתלמידים הרגשה קבוצתית תנו להם לשחק יחד, לדוגמא בכדורגל. אבל, תשנו את הגדרת המשחק. המטרה של כל קבוצה היא שכל פרט בתוכה יחשוב איך הוא מפרגן לחבריו, כלומר גורם להם ליהנות מעצם העובדה שהם משחקים יחד. לא חשוב אם הוא שחקן טוב או לא, העיקר שהוא רוצה לגרום לכל הקבוצה ליהנות מהמשחק. ההנאה החדשה שעליהם לנסות להרגיש היא מתחושת החיבור שתיווצר ביניהם, כמו שהורים נהנים לשחק עם הילדים. אין הנאה גדולה מזו בחיים. אם כן, מטרת-העל של איש חינוך ביחס לתלמידיו היא ליצור מהם חברה אינטגרלית, יפה, שבה יכולות להיוולד התחשבות ואהבה. אם תלמידים לא פיתחו יכולת התקשרות ברמה כזו לזולת, הם עדיין לא כשירים לצאת לעולם המקושר של המאה ה-21.
לי היה פעם מקרה הפוך. ב2012 יום אחד בפסח נסעתי עם המשפחה לים המלח. בדרך לשם התנועה זרמה כראוי והכול היה בסדר, אבל כשחזרנו משם הביתה היה פקק תנועה ארוך מאוד למי שנוסע בכביש 90 מדרום לצפון מהצומת עם כביש 31 עד הצומת עם כביש 1, ואת הפקק הזה היה אפשר לעקוף רק מדרום. נאלצנו לנסוע דרומה עד לערד במקום צפונה שזה הכיוון שהיינו צריכים לנסוע בו בתנאים תקינים, ורק אז יצאנו מכביש 90, ובכך הארכנו את הדרך משמעותית והגענו הביתה מאוחר מאוד. כשהיינו בכביש 90 חשבתי שנמות על הכביש הזה בדרך הביתה, זה כביש מאוד צר, עם נתיב אחד לכל כיוון ובלי גדר שמפרידה בין חצאי הכביש, בלי תאורה, ממערב לכביש יש הר וממזרח לו ים המלח ואין איפה לעצור לאורכו, ויש בו הרבה פיתולים, עליות וירידות. מאז, כל נסיעה לים המלח מרתיעה אותי, הכביש הסלול בסמוך לו מאוד מסוכן. סביר להניח שאם נרחיב את הכביש ונתקין תאורה לאורכו ונבנה אזורי שירות ותחנות דלק לאורכו פחות אפחד לנסוע בו. בנוסף, אני חושב שבסמוך לכביש הזה ראוי לסלול מסילות רכבת, כי אני מאמין שברכבת הדרך נוטה להיות יותר בטוחה מבכביש.
מאני מאני דיק מאני דיק ויג׳ינס מאני מאני דיק מאני דיק ויג׳ינס גלינג גלינג מי זה שם אה גווינס אוווו אוקייי פזמון איך עושים פזמון אולי כזה אני ואתה זה ביחד אני ואתה זה ביחד זה שנינו ביחד לאא מה אני עושה אני לא מרגיש תפה שלי לא מרגיש תפה שלי לך תשאל את הרופא שלי
וואו וואו אומרך רסמי הוא הרדים אותי ועכשיו נהייתי אסליייי וואו אח שלי אתה טוב תודה אני השכן שך אבנר זוכר? לא וואלה..בכל מקרה שמעתי תראפ שך ויש לך פוטנציאל,אני אעשה לך חיזוקים! מה זה חיזוקים? מה זה חיזוקים? זרוק לי מילים!
אההה לאישה הזאת שם יש לה תינוק בן שנה שנה יש לה תינוק בזינזאנה יא בינתיים שותה את החלב של האם וזה מתעכל בפאנטנה זה נכון אחר כך הוא יגדל הוא יבין שהוא צריך להפסיק עם חלב שה עושה לו שילשולים וכזה הקול שלי ניהיה להיט חר התחלתי לחזור לרופא מצאתי סיבות לעקור את השניים כדי להמשיך עם הראפ עקרתי את כל הבינה אחר כך הורדתי שן שן הייתי צריך הרדמה הייתי צריך הרדמה
זה ברור שכל הסרטון הזה זה תירוץ בשביל תמיר ללכת לiJump
שמתי לב שזה גם כשרואים סרט או סדרה שוב, נראה שהפאנץ' מהיר יותר בפעם השנייה.
וואי כל הכבוד לך! שנים אני שואל תעצמי באמת איך זה שהדרך חזור תמיד קצרה יותר מההלוך. אני שמח שיש עוד אנשים שחושבים כמוני.
פששש איזה הסבר! התעמקו פה!
חחח לגמריי
לחזור בשעות הצהריים בקו 605, מתל אביב לנתניה, הדרך ממש ממש לא קצרה יותר מההלוך😂😂
אני גר בנתניה!
ראיתי את הסרטון שוב.. הוא היה יותר קצר
אצלי זה הפוך, רוצה ללכת לים, הדרך קצרה ומהירה, בחזרה אני כל כך עייפה שאין לי כח לדרך וזה נראה לי כמו נצחחחח
לפי דעתי כשהאנו הולכים ליעד המוח שלנו קולט דברים חדשים(יכול להיות גם מבחינה יחסית לחזור, כמו דרך שכבר הלכת בה בעבר),
בקיצור המוח שלנו מזהה דברים שדי חדשים ואז כשאנומחוזרים מאותה הדרך המוח שלנו פחות קולט ומפרש לנו דברים שהיו בדרך כיוון שעשה זאת לפני🤷כך שהדרך מרגישה יותר קצרה וזורמת....
"האם בני אדם טיפשים? בהחלט"....חחחח😭 מה שנכון נכון
למה אהבה לפי שיטתו של בעל הסולם היא הפתרון לכל הצרות לאנושות?
כי כל הטבע הוא כח, תכונה, מערכת, נוסחה של אהבה. של חיבור ואחדות בין ניגודים, בין חם לקר, קשה לרך, לבן ושחור, זכר ונקבה, מתוק ומר, אור וחושך. בכל אטום וחלקיק, בכל דומם צומח וחי, כל היקום ומעבר לו , כל המציאות היא תוצאה של חיבור בין ניגודים,
לאנושות ולאדם הפרטי כח אחד שולט מיום לידה, שנאת הזולת ואהבה עצמית על חשבונו, אגואיזם.
בצירוף כח האהבה למשוואה מקיים האדם את החיבור בין הניגודים ובכך מפסיק להתנגד לטבע, ונכנס עמו להרמוניה. שהיא מטרת הטבע, להיטיב לנבראים.
עד אז האדם יסבול סבל רב ועצום כדי שיכיר ויכנע לדרישת הטבע, עליו להשתדל בכוחו ובבחירתו באהבת הזולת. ובכך ירכוש שכל וחכמה לחבר בין שני הניגודים וישלים את הטבע שנברא בכוונה לא מושלם, אלא על האדם להשלימו, ולנהלו, ולהביאו לשלמות. ולמה עשה כך הטבע = אלוקים והיינו הך?
כדי שהאדם יגדל ויתפתח בבחירתו החופשית ובכך ינצח על הבריאה כמנצח על תזמורת,
ואילו היה נברא מראש מתוקן ומושלם?
אזי היה כמו חיה כלב וחתול מושלמים המה, אלא דרגתם כרובוט נשלט ללא בחירה אלא אינסטיקט מוחלט.
והרי הטבה אמיתית מאב לבנו אינה אלא שהבן יעלה ויגדל כדרגת אביו ואף מעליו. היינו שינצח על הטבע ממש כמו מי שברא אותו. ולא כשפוט בהמה כלב וחתול.
אם כן הפתרון
אינו בהגברת השנאה ממנה לא חסר ולא יחסר לעולם כי כך נטבע בנו מיום לידה
(תקשורת אתם עושים עבודה גרועה ביותר סתם חבל הרבה מכות בדרך)
וגם לא בביטול השנאה כי כח הוא בטבע ואין לבטלו.
אלא רק בהוספה של אהבה וחיבור תוספת על תוספת תוך מודעות לתהליך.
עם ישראל יתעורר!!! ואחריו העולם כולו!!!!!
הטבע (אלוקים) דורש חיבור ואחדות ואם לא כן, לו כל האמצעי לחנך האדם והאנושות עד כניעתו. לא ינוח ולא ינום עד אשר תושלם מטרת הבריאה. להיטיב לנבראים.
קומו אורו בני ישראל אתם הראשונים לממש הלימוד הזה!!!!!!!!
וכשתידעו, תלמדו את אחיכם עמי העולם.
זה נקרא אור לגויים.
וזו עבודה שבינתיים אין אנו ראויים לה כלל.
"כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים!"
אהבה חברים אהבה. זה הפתרון לכל פרט ולכולם יחד.
איך?
לעשות פרופגנדה של חיבור ולא של פירוד ושנאה....
חחח אללה שם טוב האבי
זה ההוא מארץ נהדרת
אולי בגלל שהלכת את הדרך הלוך אז אתה כבר יודע כמה זמן זה אמור לקחת בערך, מכיר כבר את הדרך, אז בעצם בראש שלך יש לך יעד בדרך חזור.
אבל כשאין לך יעד (בדרך הלוך, כי זה מבחינתך לא נודע) אז אתה בעצם הולך ואין לך אינדיקציה להתקדמות אז זה מרגיש לאט יותר.
החינוך של המחר
האם התפקיד והמהות של מורים ואנשי חינוך משתנים בעקבות הקורונה? כיצד השליחות שלהם יכולה לעלות כיתה, להשתדרג?
עידן הקורונה מראה לנו שאפשר ללמוד מרחוק, ליצור קשר וירטואלי בין התלמידים בכיתה, ובין התלמידים למורים. כמו כן אפשר ללמוד בכל מיני צורות, לא רק דרך צפייה במורה שמעביר פרונטלית את החומר, אלא גם בסרטונים, קטעי תיאטרון וכדומה. מעבר לכך, דברים שליליים שקיימים בכיתה פיזית כמו כוחנות ותחרותיות עשויים לפחות במידה מסוימת במרחב הווירטואלי, כי יש בו פחות אינטראקציות.
מצד הטבע, בגילאים צעירים האישיות של הילד מתפתחת ודורשת ממנו להיות עצמאי ומיוחד, וכמובן לשמור שלא יפגעו בו. בכיתה נוצרים כל מיני יחסים בין החזקים, היפים, החכמים, המוכשרים, ואלה שפחות. ילדים נאלצים לסגל לעצמם התנהגויות שיגרמו להם להיראות קצת יותר טוב בעיני האחרים, שלא יתייחסו אליהם בזלזול כאל חלשים, פחדנים וכן הלאה. במובן מסוים הכיתה היא סוג של ג'ונגל, ולכן לא מעט ילדים לא אוהבים את בית הספר.
החינוך של המחר צריך להתחיל מהסבר שהעולם שלנו נעשה אינטגרלי, עולם שכל חלקיו קשורים זה לזה כמו אברים בגוף אחד, ומשום כך בזמנינו גם החברה האנושית חייבת להיבנות בצורה כזו. עידן הקורונה הראה מעל לכל ספק שכולם משפיעים על כולם, ואם רצוננו לשמור על בריאותנו עלינו ללמוד איך אמור לתפקד מנגנון אחד. זה נכון לעולם, למדינה, למשפחה, וגם לבית הספר.
ילדים צריכים ללמוד מהי חברה שיש בה קשרים אינטגרליים בין פרטים, ולבנות חברה כזו לעצמם בכיתה. לשם כך כדאי להראות להם סרטים עם צורות התנהגות שונות, ואחר כך לערוך דיונים חברתיים לניתוח מה שראו. החינוך צריך להיות הרבה יותר בדיונים, שיבררו יחד, יבדקו על עצמם וילמדו לבנות לעצמם חברה טובה.
הטבע יצר אותנו שונים, ואנחנו צריכים ללמוד להתייחס לכולם בשוויון יחסי. מה זה אומר? כמו שבמשפחה יש לקטנים זכויות שאין לגדולים, כך גם אצלנו בכיתה עלינו לפתח רגישות לכל אחד ואחד.
אחד האמצעים לעשות זאת הוא לערוך רשימה של המאפיינים וההבדלים שיש בינינו, ולראות איך ביחס אליהם אנחנו יכולים לתת לכולם הזדמנות שווה. למשל, אם ילד אחד מגמגם קצת, צריך לתת לו יותר זמן לבטא את עצמו. אם מישהו קולט לאט, החברים ישתדלו להסביר לו כמה פעמים את החומר. אם יש כאלה שלא מעניין אותם מה שלומדים, אנחנו צריכים לחשוב יחד על דרכים יצירתיות לעניין גם אותם.
דיונים כאלה יפתחו בין התלמידים קשר ורגישות, ויביאו את הכיתה למצב שכולם נהנים מהלימוד המשותף. והאמת היא שלא המקצוע הנלמד הוא הדבר החשוב, אלא העובדה שעל ידי התקשרויות הדדיות הם בונים את עצמם כחברה.
חשוב שאף תלמיד לא ירגיש דחוי, שמזלזלים בו או שמדכאים אותו. שלא ירגיש שיש בו איזה פגם. אולי אני לא חכם כמוך או זריז כמו מישהו אחר, אבל אנחנו רוצים לבנות חברה מיוחדת שבה כולם מרגישים שווים. כמו אימא שמתייחסת בשווה לכל ילדיה ומסייעת לכל אחד במה שהוא צריך חיזוק והשלמה, כך גם אנחנו רוצים לפחות במקצת לעשות בכיתה.
בהדרגה, כל תלמיד יהפוך להיות מעין פסיכולוג, אדם שיודע לתמוך, להתחבר ולהתקרב לכל אדם. אם נפתח בתלמידים יכולת כזו בבית הספר, אחר כך משך כל החיים הם ידעו כיצד לבנות לעצמם סביבה שתהיה טובה אליהם והם טובים אליה.
טיפ מעשי: כדי לבנות בתלמידים הרגשה קבוצתית תנו להם לשחק יחד, לדוגמא בכדורגל. אבל, תשנו את הגדרת המשחק. המטרה של כל קבוצה היא שכל פרט בתוכה יחשוב איך הוא מפרגן לחבריו, כלומר גורם להם ליהנות מעצם העובדה שהם משחקים יחד. לא חשוב אם הוא שחקן טוב או לא, העיקר שהוא רוצה לגרום לכל הקבוצה ליהנות מהמשחק. ההנאה החדשה שעליהם לנסות להרגיש היא מתחושת החיבור שתיווצר ביניהם, כמו שהורים נהנים לשחק עם הילדים. אין הנאה גדולה מזו בחיים.
אם כן, מטרת-העל של איש חינוך ביחס לתלמידיו היא ליצור מהם חברה אינטגרלית, יפה, שבה יכולות להיוולד התחשבות ואהבה. אם תלמידים לא פיתחו יכולת התקשרות ברמה כזו לזולת, הם עדיין לא כשירים לצאת לעולם המקושר של המאה ה-21.
שם טוב האבי!!
לי היה פעם מקרה הפוך. ב2012 יום אחד בפסח נסעתי עם המשפחה לים המלח. בדרך לשם התנועה זרמה כראוי והכול היה בסדר, אבל כשחזרנו משם הביתה היה פקק תנועה ארוך מאוד למי שנוסע בכביש 90 מדרום לצפון מהצומת עם כביש 31 עד הצומת עם כביש 1, ואת הפקק הזה היה אפשר לעקוף רק מדרום. נאלצנו לנסוע דרומה עד לערד במקום צפונה שזה הכיוון שהיינו צריכים לנסוע בו בתנאים תקינים, ורק אז יצאנו מכביש 90, ובכך הארכנו את הדרך משמעותית והגענו הביתה מאוחר מאוד. כשהיינו בכביש 90 חשבתי שנמות על הכביש הזה בדרך הביתה, זה כביש מאוד צר, עם נתיב אחד לכל כיוון ובלי גדר שמפרידה בין חצאי הכביש, בלי תאורה, ממערב לכביש יש הר וממזרח לו ים המלח ואין איפה לעצור לאורכו, ויש בו הרבה פיתולים, עליות וירידות. מאז, כל נסיעה לים המלח מרתיעה אותי, הכביש הסלול בסמוך לו מאוד מסוכן. סביר להניח שאם נרחיב את הכביש ונתקין תאורה לאורכו ונבנה אזורי שירות ותחנות דלק לאורכו פחות אפחד לנסוע בו. בנוסף, אני חושב שבסמוך לכביש הזה ראוי לסלול מסילות רכבת, כי אני מאמין שברכבת הדרך נוטה להיות יותר בטוחה מבכביש.
וואו
אני שליח, תמיד דרך הלוך ארוכה יותר מחזור כי אתה מנסה למצוא את הבית בהלוך ובחזור אתה רק נוסע ליציאה, והלוך נראה ארוך בהרבה מחזור.
האם בני אדם הם טיפשים? הייתה לי תחושה שהתשובה שלך זה מה שתגיד
מי פה ב2020 שומע את השיר אני לא מרגיש את הפה שלי
הסרטון הכי מעניין שעשיתם עד עכשיו
אין על תמיר
יאפ
רובינזון קרוזו באמת אתה מדבר כמו סבא שלי
האזרח ה האזרח האזרח הקטן
הדרך חזור תמיד ארוכה יותר מהדרך הלוך תמיד
זה ידוע בגלל זה בהלוך אני תקדימה
לפני כשבועיים נסעתי עם בנותי לכותל. בהלוך לקח לנו 30 דקות ובחזור שעה ו-50 דקות.
זה מסביר מלא אוי...
בחזור לוקח לי פחות זמן, אני כול הזמן מסתכלת בשעון והדרך קצרה יותר ממהלוך לפחות ב 4 דקות
אני מת עלכם אתם פשוט קוראים לי תמחשבות תעשו למה אנחנו תולים מעל המראה דברים חחח יש איזה מחקר יבני על זה
זה מה שתמיד היתי שואלתחחח
אני היתי שם לפני כמה ימים
לדעתי ההפך
הדרך החזור מרגישה נצח לעומת ההלוך שעובר לי במהירות
מרגיש את זה תמיד נסיעות לאילת
וואו
וגם כי לוקח איזה 20 דקות בהלוך למצוא חנייה😂
תמיר אם יהיה המירוץ למיליון עונה 9 עליך למצוא "מישהו לרוץ איתו" ולהתמודד.
ווילי!!!!!!!!!!!!
רק אצלי זה אותו דבר בדיוק, רק הופך..?
דווקא אני תמיד מרגיש להפך...
לא מדוייק בנסיעות שעתיים שלוש ומעלה בדרך הלוך עוצרים בתחנות בדרך יותר בהלוך מאשר בחזור ככה החזרה חזרה נראת יותר ארוכה ואבל בנסיעות קצרות יותר זה נכון
ליברליזם זה התרופה
אז מה היא התשובה לשאלה? תהיה החלטי...
דווקא אצלי זה הפוך ואני חושבת שזה סתם כי בא לי כבר הביתה כשאני חוזרת
תאמת כאן 11 מפגיזים בתכנים ובסדרות קולעים בדיוק לטעם של הקהל
מאני מאני דיק מאני דיק ויג׳ינס מאני מאני דיק מאני דיק ויג׳ינס גלינג גלינג מי זה שם אה גווינס אוווו אוקייי פזמון איך עושים פזמון אולי כזה אני ואתה זה ביחד אני ואתה זה ביחד זה שנינו ביחד לאא מה אני עושה אני לא מרגיש תפה שלי לא מרגיש תפה שלי לך תשאל את הרופא שלי
וואו וואו אומרך רסמי הוא הרדים אותי ועכשיו נהייתי אסליייי
וואו אח שלי אתה טוב
תודה
אני השכן שך אבנר זוכר?
לא
וואלה..בכל מקרה שמעתי תראפ שך ויש לך פוטנציאל,אני אעשה לך חיזוקים!
מה זה חיזוקים?
מה זה חיזוקים? זרוק לי מילים!
אההה לאישה הזאת שם יש לה תינוק בן שנה שנה יש לה תינוק בזינזאנה יא בינתיים שותה את החלב של האם וזה מתעכל בפאנטנה זה נכון אחר כך הוא יגדל הוא יבין שהוא צריך להפסיק עם חלב שה עושה לו שילשולים וכזה הקול שלי ניהיה להיט חר התחלתי לחזור לרופא מצאתי סיבות לעקור את השניים כדי להמשיך עם הראפ עקרתי את כל הבינה אחר כך הורדתי שן שן הייתי צריך הרדמה הייתי צריך הרדמה
אפשר להתחתן איתך
בואנה חצופה תחכי בתור
צריך קלינאית תקשורת ..
בולע מילים ולא מדבר ברור
זה בגלל שהוא עדיין לא מרגיש ת'פה שלו...
אם כבר להפך הדרך חזרה תמיד נדמית ארוכה יותר