ד"ר אונגר תודה!!!!! על ההרצאה המאלפת הזאת!! אני מעריך מאוד!!! ( לא בהכרח מעריץ) את ניטשה. אני מרגיש שהוא חבר שלי (אפילו אחרי מותו) יותר מכל החברים שלי ה"חיים". הוא חבר לכל אדם הבודד (מרצון). תודה!!!
תודה רבה לך ד"ר אונגר על ההרצאות המענינות ומעשירות. יש לי שתי שאלות: האם לדעת ניטשה, ההתקדמות של האנושות לעבר העל אדם היא בלתי נמנעת או שזה רק תיאור של מצב אוטפי רצוי? בהרצאה נתנה דוגמא של חברת בני על אדם עם משאבים מוגבלים (דוגמאת הסירה). מה ההתנהגות הצפויה כשיש מספיק משאבים לכולם אבל פיזור המשאבים לא אחיד - נגיד יש חסרי בית. האם במקרה זה אלו שיש להם הרבה יתחלקו עם החלשים או לא (אני מניח שצריכה להיות התנהגות אחידה)? אני רוצה להאמין שההתנהגות הצפויה היא כן לעזור - אם כן איך אפשר להסביר את זה ללא מוסר/חמלה/.. ?
ברכות. הרצאה מאוד ברורה. האפיון של הכח של השכל חד ומקורי. לדעתי, השאלה על סירת ההצלה מאוד צינית, אם אדם נידון לכשלון אין טעם לנסות, ביטוי מדויק של פסימיות. נאמר אצל ניטשה עצמו שהתאבדות, בכל מקרה, מוכיחה שהישרדות ושימור החיים בכל מחיר היא לא ערך עליון אצל האדם. הרומנטיקה לא האמינה בכך ששימור החיים שווה בכל מחיר. לאומץ ופחד יש משקל פה. אפילו אם חושבים על כך בקונטקסט דרוויניסטי (שעדיין קיימת התאבדות בקונטקסט אבולוציוני\הישרדותי אז קיים אלמנט שפועל נגדו, שלא מטעם הגנטיקה או הביולוגיה, כי כל אלה מטעם המתאבדים הפסיקו להשריש את עצמם מטעם ההתאבדות). הנצרות אפילו הכירה בערך של המנגנון הזה - מרטידום \ קדושים מעונים. אבל היום הכל חומר. באמת שאם לא קוראים לעומק טקסטים 'ישנים' אז אין אפשרות להבין שאותם מושגים, שבהם אנו משתמשים לשיפוט ערך היום, היו בעלי ערך אחר ממה שאנחנו נותנים להם היום, מבחינת איכות המושג וכמות המושגים שבהם אנחנו משתמשים להביע דברים שונים. הדרויניזם במובן הזה שיטח הכל, הכח של התיאוריה הדרווינסטית הוא רטורי ולא ערכי לדעתי. גם ד.ה. לורנס נגע בזה בצורה אחרת אבל בהקשר הזה. אם תהיה סדרה של הרצאות ספורדיות או הרצאות שלא כחלק מסדרות גדולות אהיה מעוניין לשמוע ביקורת על הפילוסופיה הניטשאנית. מבחינתי היא 'שווקה' באופן טוב מדי בערוץ הזה. אני חושב שהרבה מהביקורת העכשווית על ניטשה לא באמת סותרת את מה שהוא טען. אני לא חושב שהוא היה 'רומנטיקן' (או רומנטיציסט?) עיוור או לא רואה טוב כמו שקאופמן או אפילו שפנגלר טוענים שהוא היה.
אין סיבה מובהקת. לא פילוסוף, ולא גורם באבולוציה האינטלקטואלית, למעט - סכמטיזציה דו-כיוונית (של הנשגב והנחות) בפרסונות ספק-היסטוריות. אולם, נתת לי רעיון להרצאה ספורדית על ה"היסטוריוסופיה" שלו בהשוואה עם טקיטוס וסווטוניוס - כ"ביוגרפים" מוטים פוליטית.
הנרי תודה על ההרצאה! שאלה, איך יראה המפגש של האל אדם עם האדם? האם אל אדם יכול לרדת רמת אדם ולהפך? האם האל אדם ישאף לקחת את האדם לרמת אל אדם? או שהוא יהיה אדיש למצבו? האם האל אדם צריך חברה אוניברסלית של אנשי אל אדם או שהוא יכול לחיות בחברה מעורבת?
![NONT TANONT - ดอกไม้ที่รอฝน (spring) - Reimagined [Live Session]](http://i.ytimg.com/vi/nY2PsFZFEOg/mqdefault.jpg)
ד"ר אונגר תודה!!!!! על ההרצאה המאלפת הזאת!! אני מעריך מאוד!!! ( לא בהכרח מעריץ) את ניטשה. אני מרגיש שהוא חבר שלי (אפילו אחרי מותו) יותר מכל החברים שלי ה"חיים". הוא חבר לכל אדם הבודד (מרצון). תודה!!!
תודה רבה לך ד"ר אונגר על ההרצאות המענינות ומעשירות.
יש לי שתי שאלות: האם לדעת ניטשה, ההתקדמות של האנושות לעבר העל אדם היא בלתי נמנעת או שזה רק תיאור של מצב אוטפי רצוי? בהרצאה נתנה דוגמא של חברת בני על אדם עם משאבים מוגבלים (דוגמאת הסירה). מה ההתנהגות הצפויה כשיש מספיק משאבים לכולם אבל פיזור המשאבים לא אחיד - נגיד יש חסרי בית. האם במקרה זה אלו שיש להם הרבה יתחלקו עם החלשים או לא (אני מניח שצריכה להיות התנהגות אחידה)? אני רוצה להאמין שההתנהגות הצפויה היא כן לעזור - אם כן איך אפשר להסביר את זה ללא מוסר/חמלה/.. ?
המודל אפילו אינו "אוטופי". מבחינת ניטשה האנושות אינה מתקדמת לשם כלל, נהפוך הוא. לעניין המשאבים - מורכב מכדי לענות כאן הרגע.
אנא העלה את ההרצאה מס' 14 על ניטשה
ברכות. הרצאה מאוד ברורה. האפיון של הכח של השכל חד ומקורי. לדעתי, השאלה על סירת ההצלה מאוד צינית, אם אדם נידון לכשלון אין טעם לנסות, ביטוי מדויק של פסימיות. נאמר אצל ניטשה עצמו שהתאבדות, בכל מקרה, מוכיחה שהישרדות ושימור החיים בכל מחיר היא לא ערך עליון אצל האדם. הרומנטיקה לא האמינה בכך ששימור החיים שווה בכל מחיר. לאומץ ופחד יש משקל פה. אפילו אם חושבים על כך בקונטקסט דרוויניסטי (שעדיין קיימת התאבדות בקונטקסט אבולוציוני\הישרדותי אז קיים אלמנט שפועל נגדו, שלא מטעם הגנטיקה או הביולוגיה, כי כל אלה מטעם המתאבדים הפסיקו להשריש את עצמם מטעם ההתאבדות). הנצרות אפילו הכירה בערך של המנגנון הזה - מרטידום \ קדושים מעונים. אבל היום הכל חומר. באמת שאם לא קוראים לעומק טקסטים 'ישנים' אז אין אפשרות להבין שאותם מושגים, שבהם אנו משתמשים לשיפוט ערך היום, היו בעלי ערך אחר ממה שאנחנו נותנים להם היום, מבחינת איכות המושג וכמות המושגים שבהם אנחנו משתמשים להביע דברים שונים. הדרויניזם במובן הזה שיטח הכל, הכח של התיאוריה הדרווינסטית הוא רטורי ולא ערכי לדעתי. גם ד.ה. לורנס נגע בזה בצורה אחרת אבל בהקשר הזה.
אם תהיה סדרה של הרצאות ספורדיות או הרצאות שלא כחלק מסדרות גדולות אהיה מעוניין לשמוע ביקורת על הפילוסופיה הניטשאנית. מבחינתי היא 'שווקה' באופן טוב מדי בערוץ הזה. אני חושב שהרבה מהביקורת העכשווית על ניטשה לא באמת סותרת את מה שהוא טען. אני לא חושב שהוא היה 'רומנטיקן' (או רומנטיציסט?) עיוור או לא רואה טוב כמו שקאופמן או אפילו שפנגלר טוענים שהוא היה.
מוסר, אם כן, רצון אחד מסוים גובר (בכוח אלים) על רצון אחר?
היתכן שאין לך ולו הרצאה אחת על פלוטארכוס? אתה מזכיר אותו פה ושם אבל לא כנושא של שיעור. יש לך משהו?
אין סיבה מובהקת. לא פילוסוף, ולא גורם באבולוציה האינטלקטואלית, למעט - סכמטיזציה דו-כיוונית (של הנשגב והנחות) בפרסונות ספק-היסטוריות. אולם, נתת לי רעיון להרצאה ספורדית על ה"היסטוריוסופיה" שלו בהשוואה עם טקיטוס וסווטוניוס - כ"ביוגרפים" מוטים פוליטית.
@@user-jw8uw7ej9e אפשר תרגום של התשובה בבקשה?
הנרי תודה על ההרצאה!
שאלה, איך יראה המפגש של האל אדם עם האדם?
האם אל אדם יכול לרדת רמת אדם ולהפך?
האם האל אדם ישאף לקחת את האדם לרמת אל אדם? או שהוא יהיה אדיש למצבו?
האם האל אדם צריך חברה אוניברסלית של אנשי אל אדם או שהוא יכול לחיות בחברה מעורבת?
זה ממש לא יהיה מוזר וייתכן שזה גם האקט הנכון הוא ששני האנשים האלה יוציאו את חרבותיהם ויתחילו להלחם אחד בשני כך שהטוב מבינהם ינצח.
מוסריות עם שווא בסמך היא שגיאה שאונגר חוזר עליה עשרות פעמים ואיש לא קם למחות, גם לא אישה וילד
זו לא שגיאה