נתן רביץ אלוהים ישמור ויציל ויאיר לך את החיים ואת מעשי ידייך ומזלך יהיה מבורך בשמחה רבה ופרנסה בשפע ובריאות יהיה לך יישר כח עבודה מצוינת וגם יחד יישר כח מכון מגלים
שאלה- האם נקבת השילוח שנחצבה בתקופת חזקיהו (כמה מאות שנים אחרי דוד המלך אם אינני טועה) היא אותה מנהרה שהכנענים חצבו? קצת התבלבלתי, כי ראיתי בסרט שלכם על מלחמת חזקיהו בסנחריב על חציבת הנקבה. קצת מבלבל, אשמח לתגובה!
כשאני למדתי במגמת ארץ נאמר לנו שהפיר התגלה בכלל בימי חזקיהו בחפירות לקראת הכנת הנקבה. ושהוא לא היה קיים כלל בתקופת דוד-אלא הייתה מערכת מים אחרת שגילו רוני רייך ואלי שןקרון .. אז מי צודק?
באמת יש אי דיוק לגבי מערכת המים. בעיר יבוס הכנענית נבנתה ממעיין הגיחון תעלה חצובה בהר, ונחצבו פתחים בהר לאורך התעלה ע"מ להשקות שדות חקלאיים שהיו מחוץ לחומות. דרך אחד הפתחי ההשקיה האלו, יואב בן צרויה חדר לעיר. בנוגע לפיר וורן למעיין הגיחון בעיר הכנענית היו שתי דרכי הגעה. אחת מעל האדמה בשביל רגיל, והשניה מתחת לאדמה לזמנים של איום או מלחמה. אני שמעתי סברה שאומרת שעוד לפני תקופת חזקיהו, כחלק מעבודות תשתית ושימור למצודה הורידו את מפלס הקרקע בתעלה שנחצבה אל המעיין. ואז נחפש מה שמכונה "פיר וורן", שהוא בעצם חלל קראסטי טבעי. כלומר מערה קטנה. לפיר לא היה שום חלק במערכת המים של ירושלים.
תאריכי פחמן 14 חדשים מתארכים את מערכת הביצור שהגנה על המעיין לברזל 2ב' ולא לתקופת הברונזה התיכונה. לגבי האפשרות שהפיר היה מוכר בכלל בימי הממלכה המאוחדת, רוב החוקרים סבורים היום שלא היה בו בכלל שימוש. אבל הסרטון עצמו יפה ומושקע
במדרש מסופר שהפיסחים והעוורים באו לרמז לדוד על שבועתו של אברהם שבניו לא יכבשו את ירושלים ואחרי ששלח דוד את השאלה לבית הדין ענו לו שהיבוסים לא כיבדו את חלקם בשבוע ולכן גם הוא לא צריך לקיים את חלקו ויכול לכבוש.
במילים אחרות הפסדתם מהחדר :) אני אחיה מיליוני שנים ואני אדאג לשנות את כל דברי הכפירה שיצרתם פרי הדמיון המעוות שלכם. אני אחיה הרבה אחריכם....ואני אדאג שלשושלת שלכם יהיה סוף.
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש. גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר. אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה. לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון. תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו. אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור. המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל. הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית? כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם. לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
דוד לא "כבש" את ירושלים ולא "עלה עליה למלחמה", אלא *בא* אליה בדרכי שלום וכרת ברית עם ה"ארוונה" ( =המלך) היבוסי; ולא היה שום "צִּנּוֹר" אלא במקור היה כתוב: "כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי, יִגְוָע בַּצִּינוֹק"(!). כל הסיפור על "כיבוש ירושלים" נולד רק בגלל סופר-מעתיק קדום אחד, שהתבלבל בין האות ר' לאות ק' (שהיו טיפה דומות בעברית הקדומה); וכך הפך ה"צִּינוֹק" ל"צִּנּוֹר", ואח"כ באו כל מיני "מתקנים" לפסוק, ורק עשו עוד נזק (הפכו את "יִגְוָע" ל"וְיִגַּע"), ולבסוף גם באו מיני מוסיפי סיפורי-סבתא מאוחרים, שכתבו את ספר דברי הימים בימי בית שני, שלא הבינו ולא ידעו כלום על מה שקרה יותר מ-600 שנים לפני זמנם: והם שהפכו את האיום המקורי של דוד על אנשיו "כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי, יִגְוָע בַּצִּינוֹק" (כלומר הזהיר את לוחמיו שלא יעזו לפגוע במי מתושבי המקום שאיתם כרת ברית!) לאיזה "פעולה קרבית הרואית" של יואב בן צרויה: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל-מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ"... קשה להאמין? הבה נחזור רגע אל "תיאור הקרב" המקורי בספר מלכים (תתעלמו מספר דברי הימים שזה העתק מאוחר עם תוספות בדיוניות): שימו לב שכל סיפור "הכיבוש המפואר" כביכול, של בירת הנצח החשובה של עם ישראל, מסתכם במספר זעום של משפטים סתומים: "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים [שנאה] נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ" (שמ"ב ה' 4 - 10). לכאורה הביטוי היחיד שנראה קשור פה למלחמה הוא "וילכוד דוד את מצודת ציון" - ברם, גם זה יכול להיות ביטוי שמלמד על איזו "תפיסה" מוצלחת בתחבולה או במעשה שאינו מלחמה, כגון: "וְשָׁאוּל *לָכַד* הַמְּלוּכָה עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל-אֹיְבָיו בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי-עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וּבְמַלְכֵי צוֹבָה וּבַפְּלִשְׁתִּים" (והרי ברור ששאול לא נלחם נגד ישראל וכבש בכוח את המלוכה, אלא להפך)... תחשבו על זה רגע: למה כתוב: "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ"… מה זאת אומרת "וַיֵּלֶךְ -אֶל"? הרי אילו היה יוצא דוד עם אנשיו למלחמה ולכיבוש היה ודאי כתוב "וַיַּעַל" או "וַיַּעֲלוּ"; כמו: "וַיַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם" או "וַיַּעֲלוּ בֵית-יוֹסֵף גַּם-הֵם בֵּית-אֵל וַיהוָה עִמָּם"; "וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְהוּדָה"; "וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן וַיָּצֻרוּ עַל-תִּרְצָה"; "וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ"… מה-זה "וַיֵּלֶךְ -אֶל"?… ומה זו התגובה המוזרה של מלך ירושלם היבוסי: "וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים"???… "וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר"? "לֹא-תָבוֹא הֵנָּה"? - "אלא אם כך וכך"???… האין זו תגובה מוזרה בפני מה שאמור, לכאורה, להיות מתקפה וניסיון כיבוש צבאי? גם מדבר יפה ואומר "לֹא-תָבוֹא הֵנָּה", וגם "אלא אם", ומציב איזה תנאים מוזרים?… ומה באשר לתגובתו המוזרה של דוד לדברים אלו?: "וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים שנאה נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת"… בתכלס נשמע כאילו דוד קיבל את התנאי ואסר על "העורים והפסחים" להיכנס "לבוא אֶל-הַבָּיִת"… למעשה, הביטוי "עורים ופסחים" הוא ביטוי גנאי שהמלך היבוסי מכוון נגד אותם *כהנים-לויים*, מבני עלי ואביתר, *שהיו יחד עם דוד וצבאו*. לפי המיתולוגיה המסופוטמית הקדומה (אשר משתקפת בעלילות המיתולוגיות של אנכי ונינמח'), כאשר נברא האדם העיוור הראשון, ולא ידעו מה יעשה עם נכותו, מינה אותו האל אנכי להיות "מנגן בארמון/המקדש"; ואכן, נגנים עוורים ישבו במקדשי המזרח הקדום, ונחשבו "רואים" בעלי כושר נבואי, כמו בלעם שתום העין. וכאשר נברא הפיסח הראשון, שיבץ אותו אנכי בתור עובד מתכת - נפח ומסגר וצורף - ואכן, גם במקרה זה, במקדשים הקדומים ישבו מיני פסחים שהתמחו במקצועות נפחות ועבודות מתכת (רבים מהכלים במקדשים היו מברונזה, והיו הרבה כלי כסף וזהב, והיה צורך בעבודות תיקון ותחזוקה, וגם מקור הכנסה למקדש היה מעבודות כאלו שנעשו שם בידי בעלי סודות המקצוע)... המקור של הכהנים-הלויים לבית עלי ואביתר, שהגיעו עם דוד לירושלים, היה מבני משפחתו הקינית של משה - בני "יובל ותובל קין" - שנודעו בכישוריהם כנגנים ומשוררים, וגם בעבודות מתכת (אגב, גם בני משפחתו של יואב בן צרויה "חֲרָשִׁים הָיוּ")... ולכן, כאשר המלך היבוסי אומר, אפוא, לדוד: "לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" אין פה שום עניין של "הצבת עוורים על החומה", ושום "איום בקללה", כל אלו רק סיפורים ומדרשים שהומצאו בדיעבד על ידי אנשים שלא הבינו את הפואנטה. במקור העניין היה פשוט מאוד: המשך בתגובה הבאה ===>>
המשך מתגובה קודמת ==>> המלך היבוסי (שהיה אמון כנראה על המיתולוגיה המסופוטמית, בהיותו צאצא של יושבי ירושלים החורים שמוצאם מצפון מסופוטמיה; ושקראו וכתבו באכדית עוד מימי אל-עמארנה) ראה בירושלים מקום קדוש לו ולאבותיו (זוכרים שהוא צאצא של "מַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם" שהיה "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", נכון?), והוא רק הציב לדוד תנאי לברית שדוד הציע לו - שיסיר מתוך אנשיו את הכהנים הנלווים אליו, מבני לוי (שאותם הוא מכנה בלשון גנאי "הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים"), ולא יכניס אותם אל המקום המקודש לו. ובאמת, נראה שדוד דווקא נענה לדרישתו זו, לפחות חלקית, ובאמת מתחייב: "עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת" (או שמא הוא מתכוון בזה לפרש בכוונה את דברי המלך היבוסי רק מילולית, כדי שבהמשך הוא יכניס לשם גם את כהניו. או רק מתחייב שלא יכנסו רק לארמון ["הבית"?] ו-או מקום המקדש היבוסי ["הבית"]?)... כך או כך, די ברור שדוד ואנשיו לא הרגו את היבוסים במלחמה אזושהי. בגרסה המקורית במלכים לא מסופר על הרג של שום יבוסי "לפי חרב" (משהו שדווקא די מקובל בסיפורי המלחמות של ישראל). ועובדה היא, שנכתב עוד זמן רב אח"כ: "וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יוכלו [יָכְלוּ] בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם, וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ט"ו 63); ועובדה היא, שדוד לא רק שלא הרג את המלך היבוסי (שמכונה בשפה החורית-יבוסית "הארווניה/אוורנה/אווריה") אלא שהוא אפילו לא הדיח אותו מתפקידו. רוצים הוכחה? בבקשה: "וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאמֶר לוֹ: עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן ארניה [אֲרַוְנָה] הַיְבֻסִי. וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה... וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד: יִקַּח וְיַעַל, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַטּוֹב בְּעֵינָיו - רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה, וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים. הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ" (שמ"ב כ"ד)... האם גם אתם שמתם לב לזה? הנה זה שוב: "הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ, לַמֶּלֶךְ"... הנה כי-כן, "גֹּרֶן הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" היה מקום הפולחן של "הָאֲרַוְנָה (קרי, "המלך", בחורית) הַיְבֻסִי", והמלך היבוסי הזה נשאר מלך בירושלים, ובן ברית חביב ונאמן (ולפי התאור המגמתי, גם "מצטנע ומתרפס") של דוד... יתרה מזו, אותו "הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" היה כנראה גם "אוריה החתי" (המבינים בשפה החורית מפרשים פה שהשם "אווריה" זה למעשה התואר "מלך/אדון" ואילו המילה חתי היא למעשה שיבוש של השם החורי הנפוץ "חותיה" - כלומר בעצם כתוב פה "אווריה חותיה" = המלך חותיה) - אותו אחד שיצא יחד עם לוחמיו של דוד למלחמה על בני עמון, ולאחר שנפל בקרב דוד לקח את אשתו "בת-שבע/שוע" (בתכלס היה מדובר בשם החורי-יבוסי "בת-תֶשוּבּ" [על שם אל הסערה החורי-חתי]) - וכך הקים לימים שושלת מלכים מעורבת/משותפת ישראלית-יבוסית, וזאת בזכות הכהן צדוק (ניחשתם נכון. מצאצאי מלכי-צדק הכהן אף הוא), שהמליך את שלמה (בן דוד ובת-תשוב) למלך (על חשבון אדוניה בן חגית) וכך זכה בכהונה הגדולה במקדש שנבנה בגורן הארונה (על חשבון אביתר ובני עלי, אותם "עורים ופסחים" שנואים [על הסופר, הצדוקי כמובן, של בית דוד ולשלמה] צאצאי "יובל ותובל" [כן. גם את הסיפור הזה על "בני קין", וגם את הסיפור על "מַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", וגם את הקללה על בית עלי, ""וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה; וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן, וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים. וְהָיָה כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ, יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ, לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם", כתב אותו הסופר הצדוקי])... למעשה, המחקרים הגנטיים מרמזים שהיבוסים חיים בינינו עד עצם היום הזה - כמו שר האוצר כ"ץ, למשל: ivri.org.il/2014/10/genesis-14-riddle-1/#comment-28549 ומה שהכי מצחיק, זה שאפילו הסופר שכתב את הספור המקורי הזה בתנ"ך (לפני השיבוש של צינוק לצינור) היה בעצמו יבוסי: ivri.org.il/2018/05/shalem/#comment-54143 מעניין, לא? לדעתי זה הרבה יותר מעניין מסיפורי "הכיבש הנועז בקרב" שנבנה על סמך כמה רסיסי פסוקים סתומים...
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
אוהבת מאוד את הסרטונים שלכם, הם נהדרים, ממחישים את ההסטוריה היהודית שלנו, בכלים עדכניים, בכיף, בקלילות,ובהנאה גדולה.תודה ויישר כח.
👍
"השמיים מספרים כבוד אל, ומעשה ידיו מגיד הרקיע"
מסתבר שגם האדמה זועקת :
ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!!
קום דוד מלכא משיחא!
להושיע את עם ישראל בגלות הערב רב ישמעאל ואדום
דוד מלך ישראל חי וקים ❤️
City of David:
The heart of Israel. The center of the world.
תודה רבה אני אווהב לצפות בסרטונים שלכם מעשירים לי את הידע על ירושלים ועל הההיסטוריה המדהימה יש לנו :)))
ץר
2רר.
3ר32
נככנרה
7ב
ה
ה
2ה.
הה
כרכה
איזו עריכה מושקעת.... יפה מאוד
יישר כוחכם על מפעל קודש להבנת ההסטוריה וזהות יהודית. בהמשך הצלחה.
מהמם,
יחי המלך דוד לעולם ועד
תודה. שילוב נפלא, יצירתי וידע, מבהיר לנו את הסוגייה.
כל פעם מרגש מחדש.. מדהים.
הסרטונים שלכם נהדרים!! ממחישים ומסבירים היטב את ההיסטוריה. מרגש.
ישתבח שמו לעד מלך מלכי המלכים
הלב מתרחב מקריאת המעשה .,אמן שירושלים שלנו תהייה חזקה וכל העם יתלכד סביבו בישראל ..
אשריך נתי רביץ שחזרת בתשובה מאז. התקרבת לה' יתברך.
דוד מלך ישראל. הצירוף מילים הזה עושה לי צמרמורת
איזה חכם דוד המלך
מאוד יפה, לפי הפרשנות, הצינור היה מעין עמוד עם פסל סימבולי של עיוור (קמז ליצחק)ופיסח(רמז ליעקב),
כזכר להתחייבות האבות בברית אבימלך
תודה ממש מדהים. אשר אין עלייך. ❣️
הסרטון מאוד יפה וממחיש את כיבוש ירושלים.
תודה אשר
דוד המלך חי וקיים
אני אוהב אתכם☺
סרטונים נפלאים
באמת אין לנו מושג לאיזה עם אנחנו שייכים
לאיזה אנשים גדולים וצדיקים
ורק אם הינו יודעים הינו שונים לגמרי היום
מהמם הכל כתוב בתורה ומתגלה בשטח
יחי המלך דוד
watching in August and September 2020? Wonderful Video. Here from São Paulo, Brazil
צריך להראות את זה לכל העולם הערבי בכל הכח להפיץ
דווקא הם יגידו. הנה היה כיבוש
היבוסים היו שם לפני ירושלים לא שלכם
כל מה שיש לכם זה דרך מלחמה וכיבוש ורצח עם.
אין מה להסביר להם
תודה רבה מאוד יפה!
אני מת על הסרטונים שלכם בנושאים כאלה
הגשה מאוד יפה
נתן רביץ אלוהים ישמור ויציל ויאיר לך את החיים ואת מעשי ידייך ומזלך יהיה מבורך בשמחה רבה ופרנסה בשפע ובריאות יהיה לך יישר כח עבודה מצוינת וגם יחד יישר כח מכון מגלים
Eu queria aprender escrever e falar essa língua, que lugar lindo!
איזה יופייי
Quero aprender esse idioma maravilhoso para a glória do Pai Eterno.
דוד המלך ע"ה כבש בשם השם יתברך באמונה ובחץ אחד
תודה רבה
Do you provide English translation for your programs
Maravilloso . Por favor traduzcan al español
לצערנו אנו לא מבינים מה זה בכלל להיות צאצאים של האנשים האלו עליהם השלום שהם מסרו נפשם לתורה הקדושה
שכחת לציין שכול כוחו של דוד המלך היה באומנתו בשם . כמו שהוא התעמת עם גוליית בדרך השם והאמונה
אלופים
Any English version ?
שאלה-
האם נקבת השילוח שנחצבה בתקופת חזקיהו (כמה מאות שנים אחרי דוד המלך אם אינני טועה) היא אותה מנהרה שהכנענים חצבו? קצת התבלבלתי, כי ראיתי בסרט שלכם על מלחמת חזקיהו בסנחריב על חציבת הנקבה. קצת מבלבל, אשמח לתגובה!
כמדומני יש טעות בסרטון. אני סבור שזהו לא פיר וורן שדרכו חדר יואב אל העיר. אבקש לתקן טעות זו. בגללכם נכשלתי מבחן!
כל עוד במתמטיקה ואנגלית הצלחת-הכל בסדר
תודה רבה על הסרטון
איך הוא הגיע למערה?
זה היה מעניין אסטרטגי והיסטורי🇮🇱
כשאני למדתי במגמת ארץ נאמר לנו שהפיר התגלה בכלל בימי חזקיהו בחפירות לקראת הכנת הנקבה. ושהוא לא היה קיים כלל בתקופת דוד-אלא הייתה מערכת מים אחרת שגילו רוני רייך ואלי שןקרון ..
אז מי צודק?
באמת יש אי דיוק לגבי מערכת המים.
בעיר יבוס הכנענית נבנתה ממעיין הגיחון תעלה חצובה בהר, ונחצבו פתחים בהר לאורך התעלה ע"מ להשקות שדות חקלאיים שהיו מחוץ לחומות. דרך אחד הפתחי ההשקיה האלו, יואב בן צרויה חדר לעיר.
בנוגע לפיר וורן
למעיין הגיחון בעיר הכנענית היו שתי דרכי הגעה.
אחת מעל האדמה בשביל רגיל, והשניה מתחת לאדמה לזמנים של איום או מלחמה.
אני שמעתי סברה שאומרת שעוד לפני תקופת חזקיהו, כחלק מעבודות תשתית ושימור למצודה הורידו את מפלס הקרקע בתעלה שנחצבה אל המעיין. ואז נחפש מה שמכונה "פיר וורן", שהוא בעצם חלל קראסטי טבעי. כלומר מערה קטנה.
לפיר לא היה שום חלק במערכת המים של ירושלים.
Is it possible to get Sub Titles in English for these Educational videos,please ??
There are. Look at their channel, go to playlists and go to playlist "Bible"
מה היה הקשר המשפחתי של דוד ויואב בן ציון
מגן אברהם מלכי העושר הנצחי
תאריכי פחמן 14 חדשים מתארכים את מערכת הביצור שהגנה על המעיין לברזל 2ב' ולא לתקופת הברונזה התיכונה. לגבי האפשרות שהפיר היה מוכר בכלל בימי הממלכה המאוחדת, רוב החוקרים סבורים היום שלא היה בו בכלל שימוש. אבל הסרטון עצמו יפה ומושקע
את ושכמותך תמשיכו לחיות לפי השערות, ואנחנו נמשיך באמונתו.
בדילוג הגיע וקפץ למגדל הזה
Meleh David
במדרש מסופר שהפיסחים והעוורים באו לרמז לדוד על שבועתו של אברהם שבניו לא יכבשו את ירושלים
ואחרי ששלח דוד את השאלה לבית הדין ענו לו שהיבוסים לא כיבדו את חלקם בשבוע ולכן גם הוא לא צריך לקיים את חלקו ויכול לכבוש.
כל הכבוד ליואב
למה לא עושים רחוב על שמו
במילים אחרות הפסדתם מהחדר :) אני אחיה מיליוני שנים ואני אדאג לשנות את כל דברי הכפירה שיצרתם פרי הדמיון המעוות שלכם. אני אחיה הרבה אחריכם....ואני אדאג שלשושלת שלכם יהיה סוף.
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
לא למדנו דבר
mi kamocha baelim Aşem
רואים שעיר דוד היא על הר ציון. ולא כמו שרשות העתיקות טוענת.
דוד לא "כבש" את ירושלים ולא "עלה עליה למלחמה", אלא *בא* אליה בדרכי שלום וכרת ברית עם ה"ארוונה" ( =המלך) היבוסי; ולא היה שום "צִּנּוֹר" אלא במקור היה כתוב: "כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי, יִגְוָע בַּצִּינוֹק"(!). כל הסיפור על "כיבוש ירושלים" נולד רק בגלל סופר-מעתיק קדום אחד, שהתבלבל בין האות ר' לאות ק' (שהיו טיפה דומות בעברית הקדומה); וכך הפך ה"צִּינוֹק" ל"צִּנּוֹר", ואח"כ באו כל מיני "מתקנים" לפסוק, ורק עשו עוד נזק (הפכו את "יִגְוָע" ל"וְיִגַּע"), ולבסוף גם באו מיני מוסיפי סיפורי-סבתא מאוחרים, שכתבו את ספר דברי הימים בימי בית שני, שלא הבינו ולא ידעו כלום על מה שקרה יותר מ-600 שנים לפני זמנם: והם שהפכו את האיום המקורי של דוד על אנשיו "כָּל-מַכֵּה יְבֻסִי, יִגְוָע בַּצִּינוֹק" (כלומר הזהיר את לוחמיו שלא יעזו לפגוע במי מתושבי המקום שאיתם כרת ברית!) לאיזה "פעולה קרבית הרואית" של יואב בן צרויה: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד כָּל-מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ"...
קשה להאמין? הבה נחזור רגע אל "תיאור הקרב" המקורי בספר מלכים (תתעלמו מספר דברי הימים שזה העתק מאוחר עם תוספות בדיוניות): שימו לב שכל סיפור "הכיבוש המפואר" כביכול, של בירת הנצח החשובה של עם ישראל, מסתכם במספר זעום של משפטים סתומים:
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא תָבוֹא הֵנָּה כִּי אִם הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא יָבוֹא דָוִד הֵנָּה. וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד. וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת הַפִּסְחִים וְאֶת הַעִוְרִים [שנאה] נֶפֶשׁ דָּוִד עַל כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל הַבָּיִת. וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה. וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ" (שמ"ב ה' 4 - 10).
לכאורה הביטוי היחיד שנראה קשור פה למלחמה הוא "וילכוד דוד את מצודת ציון" - ברם, גם זה יכול להיות ביטוי שמלמד על איזו "תפיסה" מוצלחת בתחבולה או במעשה שאינו מלחמה, כגון: "וְשָׁאוּל *לָכַד* הַמְּלוּכָה עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל-אֹיְבָיו בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי-עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וּבְמַלְכֵי צוֹבָה וּבַפְּלִשְׁתִּים" (והרי ברור ששאול לא נלחם נגד ישראל וכבש בכוח את המלוכה, אלא להפך)...
תחשבו על זה רגע: למה כתוב: "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם, אֶל-הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ"… מה זאת אומרת "וַיֵּלֶךְ -אֶל"? הרי אילו היה יוצא דוד עם אנשיו למלחמה ולכיבוש היה ודאי כתוב "וַיַּעַל" או "וַיַּעֲלוּ"; כמו: "וַיַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם" או "וַיַּעֲלוּ בֵית-יוֹסֵף גַּם-הֵם בֵּית-אֵל וַיהוָה עִמָּם"; "וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְהוּדָה"; "וַיַּעֲלֶה עָמְרִי וְכָל-יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִגִּבְּתוֹן וַיָּצֻרוּ עַל-תִּרְצָה"; "וּבֶן-הֲדַד מֶלֶךְ-אֲרָם קָבַץ אֶת-כָּל-חֵילוֹ וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם מֶלֶךְ אִתּוֹ וְסוּס וָרָכֶב וַיַּעַל וַיָּצַר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיִּלָּחֶם בָּהּ"… מה-זה "וַיֵּלֶךְ -אֶל"?… ומה זו התגובה המוזרה של מלך ירושלם היבוסי: "וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר, לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים"???… "וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר"? "לֹא-תָבוֹא הֵנָּה"? - "אלא אם כך וכך"???… האין זו תגובה מוזרה בפני מה שאמור, לכאורה, להיות מתקפה וניסיון כיבוש צבאי? גם מדבר יפה ואומר "לֹא-תָבוֹא הֵנָּה", וגם "אלא אם", ומציב איזה תנאים מוזרים?…
ומה באשר לתגובתו המוזרה של דוד לדברים אלו?: "וְאֶת-הַפִּסְחִים וְאֶת-הַעִוְרִים שנאה נֶפֶשׁ דָּוִד; עַל-כֵּן יֹאמְרוּ, עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת"…
בתכלס נשמע כאילו דוד קיבל את התנאי ואסר על "העורים והפסחים" להיכנס "לבוא אֶל-הַבָּיִת"…
למעשה, הביטוי "עורים ופסחים" הוא ביטוי גנאי שהמלך היבוסי מכוון נגד אותם *כהנים-לויים*, מבני עלי ואביתר, *שהיו יחד עם דוד וצבאו*. לפי המיתולוגיה המסופוטמית הקדומה (אשר משתקפת בעלילות המיתולוגיות של אנכי ונינמח'), כאשר נברא האדם העיוור הראשון, ולא ידעו מה יעשה עם נכותו, מינה אותו האל אנכי להיות "מנגן בארמון/המקדש"; ואכן, נגנים עוורים ישבו במקדשי המזרח הקדום, ונחשבו "רואים" בעלי כושר נבואי, כמו בלעם שתום העין. וכאשר נברא הפיסח הראשון, שיבץ אותו אנכי בתור עובד מתכת - נפח ומסגר וצורף - ואכן, גם במקרה זה, במקדשים הקדומים ישבו מיני פסחים שהתמחו במקצועות נפחות ועבודות מתכת (רבים מהכלים במקדשים היו מברונזה, והיו הרבה כלי כסף וזהב, והיה צורך בעבודות תיקון ותחזוקה, וגם מקור הכנסה למקדש היה מעבודות כאלו שנעשו שם בידי בעלי סודות המקצוע)... המקור של הכהנים-הלויים לבית עלי ואביתר, שהגיעו עם דוד לירושלים, היה מבני משפחתו הקינית של משה - בני "יובל ותובל קין" - שנודעו בכישוריהם כנגנים ומשוררים, וגם בעבודות מתכת (אגב, גם בני משפחתו של יואב בן צרויה "חֲרָשִׁים הָיוּ")... ולכן, כאשר המלך היבוסי אומר, אפוא, לדוד: "לֹא-תָבוֹא הֵנָּה, כִּי אִם-הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים" אין פה שום עניין של "הצבת עוורים על החומה", ושום "איום בקללה", כל אלו רק סיפורים ומדרשים שהומצאו בדיעבד על ידי אנשים שלא הבינו את הפואנטה. במקור העניין היה פשוט מאוד:
המשך בתגובה הבאה ===>>
המשך מתגובה קודמת ==>>
המלך היבוסי (שהיה אמון כנראה על המיתולוגיה המסופוטמית, בהיותו צאצא של יושבי ירושלים החורים שמוצאם מצפון מסופוטמיה; ושקראו וכתבו באכדית עוד מימי אל-עמארנה) ראה בירושלים מקום קדוש לו ולאבותיו (זוכרים שהוא צאצא של "מַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם" שהיה "כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", נכון?), והוא רק הציב לדוד תנאי לברית שדוד הציע לו - שיסיר מתוך אנשיו את הכהנים הנלווים אליו, מבני לוי (שאותם הוא מכנה בלשון גנאי "הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים"), ולא יכניס אותם אל המקום המקודש לו. ובאמת, נראה שדוד דווקא נענה לדרישתו זו, לפחות חלקית, ובאמת מתחייב: "עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל-הַבָּיִת" (או שמא הוא מתכוון בזה לפרש בכוונה את דברי המלך היבוסי רק מילולית, כדי שבהמשך הוא יכניס לשם גם את כהניו. או רק מתחייב שלא יכנסו רק לארמון ["הבית"?] ו-או מקום המקדש היבוסי ["הבית"]?)...
כך או כך, די ברור שדוד ואנשיו לא הרגו את היבוסים במלחמה אזושהי. בגרסה המקורית במלכים לא מסופר על הרג של שום יבוסי "לפי חרב" (משהו שדווקא די מקובל בסיפורי המלחמות של ישראל). ועובדה היא, שנכתב עוד זמן רב אח"כ: "וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יוכלו [יָכְלוּ] בְנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם, וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (יהושע ט"ו 63); ועובדה היא, שדוד לא רק שלא הרג את המלך היבוסי (שמכונה בשפה החורית-יבוסית "הארווניה/אוורנה/אווריה") אלא שהוא אפילו לא הדיח אותו מתפקידו. רוצים הוכחה? בבקשה:
"וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאמֶר לוֹ: עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן ארניה [אֲרַוְנָה] הַיְבֻסִי. וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר גָּד כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה... וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד: יִקַּח וְיַעַל, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, הַטּוֹב בְּעֵינָיו - רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה, וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים. הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ לַמֶּלֶךְ" (שמ"ב כ"ד)...
האם גם אתם שמתם לב לזה? הנה זה שוב: "הַכֹּל נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ, לַמֶּלֶךְ"...
הנה כי-כן, "גֹּרֶן הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" היה מקום הפולחן של "הָאֲרַוְנָה (קרי, "המלך", בחורית) הַיְבֻסִי", והמלך היבוסי הזה נשאר מלך בירושלים, ובן ברית חביב ונאמן (ולפי התאור המגמתי, גם "מצטנע ומתרפס") של דוד... יתרה מזו, אותו "הָאֲרַוְנָה הַיְבֻסִי" היה כנראה גם "אוריה החתי" (המבינים בשפה החורית מפרשים פה שהשם "אווריה" זה למעשה התואר "מלך/אדון" ואילו המילה חתי היא למעשה שיבוש של השם החורי הנפוץ "חותיה" - כלומר בעצם כתוב פה "אווריה חותיה" = המלך חותיה) - אותו אחד שיצא יחד עם לוחמיו של דוד למלחמה על בני עמון, ולאחר שנפל בקרב דוד לקח את אשתו "בת-שבע/שוע" (בתכלס היה מדובר בשם החורי-יבוסי "בת-תֶשוּבּ" [על שם אל הסערה החורי-חתי]) - וכך הקים לימים שושלת מלכים מעורבת/משותפת ישראלית-יבוסית, וזאת בזכות הכהן צדוק (ניחשתם נכון. מצאצאי מלכי-צדק הכהן אף הוא), שהמליך את שלמה (בן דוד ובת-תשוב) למלך (על חשבון אדוניה בן חגית) וכך זכה בכהונה הגדולה במקדש שנבנה בגורן הארונה (על חשבון אביתר ובני עלי, אותם "עורים ופסחים" שנואים [על הסופר, הצדוקי כמובן, של בית דוד ולשלמה] צאצאי "יובל ותובל" [כן. גם את הסיפור הזה על "בני קין", וגם את הסיפור על "מַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", וגם את הקללה על בית עלי, ""וַהֲקִימֹתִי לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בִּלְבָבִי וּבְנַפְשִׁי יַעֲשֶׂה; וּבָנִיתִי לוֹ בַּיִת נֶאֱמָן, וְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי-מְשִׁיחִי כָּל-הַיָּמִים. וְהָיָה כָּל-הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ, יָבוֹא לְהִשְׁתַּחֲוֺת לוֹ, לַאֲגוֹרַת כֶּסֶף וְכִכַּר-לָחֶם", כתב אותו הסופר הצדוקי])...
למעשה, המחקרים הגנטיים מרמזים שהיבוסים חיים בינינו עד עצם היום הזה - כמו שר האוצר כ"ץ, למשל:
ivri.org.il/2014/10/genesis-14-riddle-1/#comment-28549
ומה שהכי מצחיק, זה שאפילו הסופר שכתב את הספור המקורי הזה בתנ"ך (לפני השיבוש של צינוק לצינור) היה בעצמו יבוסי:
ivri.org.il/2018/05/shalem/#comment-54143
מעניין, לא? לדעתי זה הרבה יותר מעניין מסיפורי "הכיבש הנועז בקרב" שנבנה על סמך כמה רסיסי פסוקים סתומים...
Interesante video. Lo podrían traducir al idioma español?
Nebudem písať meno človeka ktorý pobozkal toho v koho veril
ويحكم ويحهم
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
L
רק חבל שדוד כלל לא היה קיים במציאות ובירושלים של אותה עת לא הייתה חומה סביב העיר. חוץ מזה הסיפור אחלה
אתה לא קיים. דוד מלך ישראל היה ומי שמכחיש אותו הוא כסיל שרוצה לכפור
כופר גמור אתה אבל בנוסף לזה אתה גם בור טוטלי לא יודע שהוכחות חוץ תנכ'ת יש כיום למכביר אז לפני שתכתוב שטויות מהסוג הזה פעם הבאה תחשוב פעמיים
דוד היה קיים יותר ממה שנירה לך.
מממממממממממממממממממממממ, חצי יפה, חצי לא
الطارق ات
לא יבא ממזר הם מודעים יותר מ עם נבל ולא חכם
קדוש קדוש קדוש 🙌🥂🌈👑
נ נח אמן 🙌🥂🌈👑
תודה רבה
L
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
Make a documentary on pelistinenin how did u kill and displace millions of innocent women, children and owner of the pelistine land people. Please do it too
I'm sorry. But we wont tell lies.
@@שקדבןישי-ז3ד u killed human destroyed houses. Made homeless of children and women. No it is not excuses. We Waiting for Jesus AS let him to come.