תודה רבה! והערה קטנה: להבנתי זו הרצאה מספר 2 בסדרה על קאנט. כדאי לסמן זאת בצורה ברורה יותר (בכותרת או בטקסט הנלווה), אחרת קצת קשה למצוא ולמקם אותה ברצף ההרצאות.
בדרך כלל אני רושם בכיתוב שמתחת לכותרת מהו מיקום ההרצאה, ובהרצאה הראשונה נוהג גם לציין את המספר הכולל של היחידות בסדרה, ובאחרונה - שהיא אכן אחרונה. אבדוק מה עשיתי כאן. מכל מקום בקורס על קאנט כלולות 14 הרצאות, ואני חב לכם עוד שתיים
היי הנרי! כרגיל ההרצאה מרתקת, וסוף סוף אני מרגיש שאני מתחיל להבין מה קאנט עשה ומדוע. עם זאת, דבר שתמיד הפריע לי כאשר שמעתי על הפילוסופיה שלו, הוא הטיעון לגבי קיומן של אמיתיות סינתטיות אפריוריות. הדוגמאות ששמעתי עליהן עד כה טרם שיכנעו אותי: אמיתות מתמטיות הן מבחינתי אנליטיות לחלוטין, כולן בלי יוצאת מן הכלל (כולל 5+2=7), בעוד שקיומם של החלל והזמן אכן סינטתיים, אך אינם אפריוריים בעיניי (ואפילו שגויים, כפי שהועלה בהערה על הסרטון הקודם, בנוגע לחידושיו של איינשטיין את ניוטון). האם ישנה דוגמה שפיספסתי, שאולי תתחיל לשכנע אותי שייתכנו טענות סינתטיות אפריוריות?
לאחר שתצפה בקורס כולו אשיב על שאלותיך. אין לקאנט בעיה אמיתית עם "תורת היחסות", זה לא משנה את המודל, במובן מסוים אפילו מחזק אותו - כסכימה אפיסטמולוגית "טרנסצנדטלית" (מה שהובן על ידי כמה מושפעי קאנט בפילוסופיה של המדע במחצית השנייה של המאה ה-19 ובהשפעת הדרוויניזם (מאך, הרץ). אשר לתפיסת פסוקי מתמטייים כסינתטי-אפריורי, זו גישה כמובן בלתי מקובלת על ה"רדוקציוניסטים" בפילוסופיה של המתמטיקה (ראסל, ויטגנשטיין המוקדם), והיא נדחתה לחלוטין במאה העשרים, אולם - אפילו זה אינו פוגע במודל הקנטאיני, כל שכן "מפריך" אותו. בקיצור, לכשתגיע לקצה הקורס, כתוב לי שוב ואפרש ביתר הרחבה.
ישנם גם דברים שהם סנטטים ואנחנו יודעים שהם נכונים אפריורית. קשה כמובן להוכיח שהם נכונים בצורה ודאית, אבל כולנו יודעים שהם נכונים אפריורית. לפעמים הניסיון לגשת אל הידע הזה, כל כך מסובך, ומצריך שנים של מאמץ, אבל גם אחרי שמסתבכים בתוך פילוסופיות עמוקות, הידע הסנטטי הזה נשאר נכון אפריורית.
תודה על ההתייחסות, אילן! שוב, קל להגיד ש"ישנם דברים" כאלה, מה שאני מבקש הוא דוגמה. כמאמר המשוררת: רומזים לנו שיש סינתטי-אפריורי. טוב שמישהו יודע על זה. אם יש סינתטי-אפריורי, הביאוהו לכאן ונדעהו נדבר גלויות, יש או אין.
לעניין "אמיתות המתמטיקה" ברור שקאנט הלך שולל אחר מודל שהוא, לכל המועט, לא חיוני, לא הכרחי, ובוודאי לא יחידני. אחד ההישגים של פרגה ולאחר מכן תלמידו ב"יסודות המתמטיקה" בסביבות 1912 (ראסל ושותפיו) היה "לוגיזציה" של המתמטיקה (בעיקר על יסוד תורת הקבוצות, אף ששם חל, כידוע שבר עם הפרדוקסים השונים שראסל עצמו גילה אחדים מהם). ועוד לפני זה פואנקרה ואחרים הציעו מודלים חלופיים - במקרה זה לכיוון הפוך (אינסרומנטליזם וקונבנציונליזם). בקיצור, קאנט פשוט טעה כאן מבחינת מודל המתמטיקה ה"קנוני" אף, שלזכותו תיזקף העובדה, שזה היה אמנם המודל הקנוני של זמנו. מסכם: קביעות מתמטיות ואפילו אריתמטיות כמו בדוגמאות שלו הן לחלוטין לא סינתטיות, הן אנליטיות באורח מופגן, ולכן אפריוריות במובן ה"קונבנציונליסטי" (שאגב - ויטגנשטיין הוא שפיתח זאת סופית בטרקטטוס, בסביבות 1917). מה נשאר אפוא לקאנט? תפיסות החלל והזמן (איני סבור שכאן המודל האיינשנייני משנה משהו, עדיין אפשר לטעון שאלה ?תפיטות מובנות במערך הזיקות האלמנטריות של החשיבה" - שזו הנקודה החשובה מבחינת קאנט, גם אם נארגן את הזיקות באמצעות "ממד" נוסף (שגם הוא ייחשב מבחינת קאנט סינתטי אפריורי). ואם אנו מורידים זאת - מה נשאר? ההישג אולי החשוב ביותר (לאנושות) של קאנט - הדאונטולוגיה שלו, כלומר התפיסה - ש"הבינה המעשית" (בינת המעשים שלנו) יש בה עקרונות יסוד מובנים (הצימווי הקטגורי) שהם ה"נסינתטי אפריורי" המנהג את חיינו (והאדם העממי מכנה זאת "אלוהים") אגב, זו "ההוכחה השישית" שעליה מתלונן וולנד בפתיחת "האמן ומרגריטה". ברור, שהתפיסות המקובלות הן של תלמידי דרווין (האתולוגים כמו קונרד לורנץ) והן מהאגף הפוסט סטרוקטורליסטי - ישללו זאת על הסף.
![קאנט [3] - רציונליזם, פנומנליזם ו"תוכנת ההפעלה" של הרוח](http://i.ytimg.com/vi/xxOule6SW2k/mqdefault.jpg)
![קאנט [3] - רציונליזם, פנומנליזם ו"תוכנת ההפעלה" של הרוח](/img/tr.png)
![הפילוסופיה של עמנואל קאנט [1] ספקנות, אמפיריציזם ודייויד יוּם](http://i.ytimg.com/vi/gQdW_aB1ocM/mqdefault.jpg)
תודה רבה הנרי יקר על מאות שעות של הנאה צרופה ותחושה של התרחבות והתפקחות
נתת בהרצאה אחת, את כל טענות הליבה של רבים מהפילוסופים הקלאסים. הרצאה מעולה
נפלא. המון תודה
ותוווטט
אתה נפלא!♥️
תודה רבה! והערה קטנה: להבנתי זו הרצאה מספר 2 בסדרה על קאנט. כדאי לסמן זאת בצורה ברורה יותר (בכותרת או בטקסט הנלווה), אחרת קצת קשה למצוא ולמקם אותה ברצף ההרצאות.
בדרך כלל אני רושם בכיתוב שמתחת לכותרת מהו מיקום ההרצאה, ובהרצאה הראשונה נוהג גם לציין את המספר הכולל של היחידות בסדרה, ובאחרונה - שהיא אכן אחרונה. אבדוק מה עשיתי כאן. מכל מקום בקורס על קאנט כלולות 14 הרצאות, ואני חב לכם עוד שתיים
@@הנריאונגר-ס8ב כשהוספת את הכיתוב [2] בכותרת לפני מספר שבועות זה פתר את הבעיה. בכל מקרה תודה רבה על הסדרה כולה!
היי הנרי! כרגיל ההרצאה מרתקת, וסוף סוף אני מרגיש שאני מתחיל להבין מה קאנט עשה ומדוע.
עם זאת, דבר שתמיד הפריע לי כאשר שמעתי על הפילוסופיה שלו, הוא הטיעון לגבי קיומן של אמיתיות סינתטיות אפריוריות. הדוגמאות ששמעתי עליהן עד כה טרם שיכנעו אותי: אמיתות מתמטיות הן מבחינתי אנליטיות לחלוטין, כולן בלי יוצאת מן הכלל (כולל 5+2=7), בעוד שקיומם של החלל והזמן אכן סינטתיים, אך אינם אפריוריים בעיניי (ואפילו שגויים, כפי שהועלה בהערה על הסרטון הקודם, בנוגע לחידושיו של איינשטיין את ניוטון).
האם ישנה דוגמה שפיספסתי, שאולי תתחיל לשכנע אותי שייתכנו טענות סינתטיות אפריוריות?
לאחר שתצפה בקורס כולו אשיב על שאלותיך. אין לקאנט בעיה אמיתית עם "תורת היחסות", זה לא משנה את המודל, במובן מסוים אפילו מחזק אותו - כסכימה אפיסטמולוגית "טרנסצנדטלית" (מה שהובן על ידי כמה מושפעי קאנט בפילוסופיה של המדע במחצית השנייה של המאה ה-19 ובהשפעת הדרוויניזם (מאך, הרץ). אשר לתפיסת פסוקי מתמטייים כסינתטי-אפריורי, זו גישה כמובן בלתי מקובלת על ה"רדוקציוניסטים" בפילוסופיה של המתמטיקה (ראסל, ויטגנשטיין המוקדם), והיא נדחתה לחלוטין במאה העשרים, אולם - אפילו זה אינו פוגע במודל הקנטאיני, כל שכן "מפריך" אותו. בקיצור, לכשתגיע לקצה הקורס, כתוב לי שוב ואפרש ביתר הרחבה.
@@הנריאונגר-ס8ב תודה רבה על התשובה! אכן אצפה בסדרה עד סופה, ואולי עד אז אהיה קנטיאני מושבע :)
ישנם גם דברים שהם סנטטים ואנחנו יודעים שהם נכונים אפריורית. קשה כמובן להוכיח שהם נכונים בצורה ודאית, אבל כולנו יודעים שהם נכונים אפריורית. לפעמים הניסיון לגשת אל הידע הזה, כל כך מסובך, ומצריך שנים של מאמץ, אבל גם אחרי שמסתבכים בתוך פילוסופיות עמוקות, הידע הסנטטי הזה נשאר נכון אפריורית.
תודה על ההתייחסות, אילן! שוב, קל להגיד ש"ישנם דברים" כאלה, מה שאני מבקש הוא דוגמה. כמאמר המשוררת: רומזים לנו שיש סינתטי-אפריורי. טוב שמישהו יודע על זה.
אם יש סינתטי-אפריורי, הביאוהו לכאן ונדעהו נדבר גלויות, יש או אין.
לעניין "אמיתות המתמטיקה" ברור שקאנט הלך שולל אחר מודל שהוא, לכל המועט, לא חיוני, לא הכרחי, ובוודאי לא יחידני. אחד ההישגים של פרגה ולאחר מכן תלמידו ב"יסודות המתמטיקה" בסביבות 1912 (ראסל ושותפיו) היה "לוגיזציה" של המתמטיקה (בעיקר על יסוד תורת הקבוצות, אף ששם חל, כידוע שבר עם הפרדוקסים השונים שראסל עצמו גילה אחדים מהם). ועוד לפני זה פואנקרה ואחרים הציעו מודלים חלופיים - במקרה זה לכיוון הפוך (אינסרומנטליזם וקונבנציונליזם). בקיצור, קאנט פשוט טעה כאן מבחינת מודל המתמטיקה ה"קנוני" אף, שלזכותו תיזקף העובדה, שזה היה אמנם המודל הקנוני של זמנו. מסכם: קביעות מתמטיות ואפילו אריתמטיות כמו בדוגמאות שלו הן לחלוטין לא סינתטיות, הן אנליטיות באורח מופגן, ולכן אפריוריות במובן ה"קונבנציונליסטי" (שאגב - ויטגנשטיין הוא שפיתח זאת סופית בטרקטטוס, בסביבות 1917). מה נשאר אפוא לקאנט? תפיסות החלל והזמן (איני סבור שכאן המודל האיינשנייני משנה משהו, עדיין אפשר לטעון שאלה ?תפיטות מובנות במערך הזיקות האלמנטריות של החשיבה" - שזו הנקודה החשובה מבחינת קאנט, גם אם נארגן את הזיקות באמצעות "ממד" נוסף (שגם הוא ייחשב מבחינת קאנט סינתטי אפריורי). ואם אנו מורידים זאת - מה נשאר? ההישג אולי החשוב ביותר (לאנושות) של קאנט - הדאונטולוגיה שלו, כלומר התפיסה - ש"הבינה המעשית" (בינת המעשים שלנו) יש בה עקרונות יסוד מובנים (הצימווי הקטגורי) שהם ה"נסינתטי אפריורי" המנהג את חיינו (והאדם העממי מכנה זאת "אלוהים") אגב, זו "ההוכחה השישית" שעליה מתלונן וולנד בפתיחת "האמן ומרגריטה". ברור, שהתפיסות המקובלות הן של תלמידי דרווין (האתולוגים כמו קונרד לורנץ) והן מהאגף הפוסט סטרוקטורליסטי - ישללו זאת על הסף.
4:56 לרצות להבין אפריורי את האפשרות של ישות אידאלית נשגבת כך כך. "עמל-שווא הוא כל הטורח בעניין הראיה האונטולוגית".
3:48 המושא ביחס למושג.
היי הנרי מה דעתך על שחר חסון? האם אתה חושב שהוא אכן הסטנדאפיסט הכי טוב בעולם?
סליחה פרופסור הונגר על ההערה-
אתה משתמש ביותר מדי מילים לועזיות שלא בהכרח בכלל ולכן אתה פונה לאוכלוסיה מסוימת
אני רואה בזה אפליה לא הכרחית