הברכה תלויה בברכות הנהנין בכוונה ועצימת עיניים ובזה ראוי להתחזק 40 יום קודם ראש השנה - הרב דב קוק

יהודי מסויים הגיע אל מו"ר הרב דב קוק שליט"א, וסיפר כי כבר שנים רבות מצפים הם לילדים, וביקש ברכה לזכות לזרע של קיימא.
אמר לו מו"ר הרב שליט"א:
הברכה תלויה בזה שתקבל על עצמך במשך ארבעים יום לברך את ברכות הנהנין בכוונה בעצימת עיניים עם יד על העיניים.
זה לוקח בין 8 ל9 שניות, אבל ההבדל בין ברכה עם כוונה ועצימת עיניים, לברכה בלי כוונה ועצימת עיניים - זה הבדל שמים וארץ.
נכון, ברכה בכוונה זה רק תשע שניות - אבל זה תשעה חודשי הריון. אתה עוצם עיניים ולא רואה כלום אבל זה הבדל שמים וארץ, כמו בהריון שלא רואים כלום (רק לאחר הלידה).
(והוסיף הבה"ח בניהו בקר נכדו של מו"ר הרב שליט"א, ששמע פעם מסביו הרב שליט"א, כי מה שמוליד את הברכה זו הכוונה בברכות, וזה ממילא גורם להולדת בנים).
והוסיף הרב שליט"א, כי מי שמברך בכוונה ועוצם עיניים הוא כבר מקבל את הצינור של ההשפעות... (אלא אם כן מי שבמדרגת הסטייפלר שיכול לכוון גם בלי עצימת עיניים. כמו כן אצל הרב שך זצ"ל, מי שבמדרגתו עליו אני לא מדבר...).
והוסיף מו"ר הרב שליט"א ואמר:
אני מציע לקחת בקבלה בלי נדר מעכשיו ארבעים יום לכוון בברכות הנהנין בעצימת עיניים, ובין כך עכשיו זה זמן טוב להתחזק, שהרי אנחנו כמעט ארבעים יום לפני ראש השנה...
אדם שלא עוצם עיניים, ובזמן הברכה מסתכל על הכוס תה שרוצה לשתות, הוא לא בדיוק חושב על הקב"ה בזמן הברכה.... זו המציאות.
כמו שהרב פינקוס זצ"ל אמר, שהמוח מחשבן כמה זמן לוקח להביא את הכוס תה עד לפה, וזה זמן הברכה שלוקח לאדם...
המוח יודע בדיוק כמה שניות יש עד שהכוס תה תגיע לפה של האדם, והמוח כבר מחשבן את הברכה שהיא תסתיים בדיוק שהכוס תה מגיע לפה של האדם...
וזה נורא ואיום להתבונן בזה, שמוח מנווט ככה, ורק ההתבוננות בזה מחזקת באמונה. אבל אם נגיד שרק זה מה שמחזק באמונה, יש בזה צד אפיקורסות, אבל במדרגת גוי זה מחזק...
וזה כלום מפעולות המוח.