הזמר ר' אפרים מנדלסון אצל הרב דב קוק - בשירה, סיפורים על ה'שפע חיים' מצאנז, ועל פגישתו עם קרליבך

בסעודה שלישית אצל הרב דב קוק - הזמר החסידי ר' אפרים מנדלסון שר משיריו ומספר על היותו הויז בחור של השפע חיים מצאנז ועל פגישתו עם ר' שלמה קרליבך
אמש (מוצא"ש ראה תשפ"ד) בסעודה שלישית עם מו"ר הרב דב קוק שליט"א שהתארכה עד קרוב לעלות השחר, הגיע הזמר החסידי ר' אפרים מנדלסון, המוכר לכל בעיקר משירו המפורסם "כאיל תערוג על אפיקי מים".
כאשר ר' אפרים החל לשיר את השיר "כאיל תערוג" והגיע לתיבות "כן נפשי תערוג אליך אלקים", מיד תיקן ועורר מו"ר הרב שליט"א לא לומר "אלקים" אלא "כן נפשי תערוג אליך אלהים". וכן בהמשך לשיר "צמאה נפשי לאלהים לאל חי" ולא "לק'ל חי". ובהמשך השירה הצטרף מו"ר הרב שליט"א לשירה ביחד עמו.
שסיים ר' אפרים את השיר אמר לו מו"ר הרב שליט"א, אתה זמר מעולם עליון...
בהמשך סיפרו למו"ר הרב שליט"א, כי פעם פגש ר' שלמה קרליבך את ר' אפרים וביקש ממנו שישיר משיריו...
ומיד פתח ר' אפרים וסיפר סיפור מעניין ששמע מר' שלמה קרליבך בעצמו:
ר' שלמלה קרליבך היה אוהב לחבק כל יהודי. יום אחד נכנס ר' שלמלה לאיזה אולם בבורו פארק לאיזה בר מצווה בתשעת הימים, והיה שם איזה עני אחד עם הרבה שקיות, וכידוע בתשעת הימים החסידים לא מתרחצים, וכנראה שההוא לא התרחץ יותר זמן...
איך שר' שלמלה קרליבך התקרב אליו, הוא התחיל להריח ענני כבוד... ואמר לעצמו אוי וי... הוא לא יכל לחבק אותו. אבל לפתע ראה ר' שלמלה את הפנים של אותו יהודי שהוא עומד להתאכזב...
אמר לעצמו ר' שלמה קרליבך, איך אני יכול לאכזב יהודי?
ומיד הלך וחיבקו.
ובאותו זמן נפל לו השיר הזה:
"למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך".
ואמר ר' שלמה קרליבך, לא היה שווה קצת להזיע ולהסריח בשביל שיר כזה?
וסיים מו"ר הרב שליט"א ואמר: זה לא שיר.... זה שיר שמפרנס אותנו...
והמשיך ר' אפרים מנדלסון וסיפר כי הוא זכה להיות ה'ויז בחור' של ה'שפע חיים' מצאנז זצוק"ל. (אצל האדמורי"ם בנוסף למשב"ק שהוא חסיד נשוי, יש להרבה אדמו"רים עוזר אישי רווק, שמסייע לו אף בשעות הלילה המאוחרות כאשר המשב"ק או המשב"קים חוזרים לביתם. העוזר נקרא 'הויז בחור 'הבחור של הבית'.)
וסיפר כי לאביו היה נס תחיית המתים עם ה'שפע חיים' מצאנז, שהחיה אותו עם טבק של ה'דברי חיים' מצאנז.
זה קרה לפני לפני כחמישים שנה, מספר ר' אפרים מנדלסון. ביום הראשון של הסליחות, אני הייתי בן שש, אבא שלי נסע לניו-ג'רזי לקלויזנבורג רב'ה.
(כאן עצר מו"ר הרב שליט"א והדגיש כי הסיפור נעשה עוד שהיה ה'שפע חיים' בארה"ב, וזה נס אליבא דאמריקא, ושקבע את מושבו בארץ ישראל הוא היה גדול הרבה יותר).
וממשיך ר' אפרים ומספר, בנסיעה חזור, נכנס באבא שלי רכב והיה תאונה מאוד קשה, והרופאים כבר התייאשו מהחיים שלו.
הרב'ה עשה בית דין, לקח שלושה דינים איתו ועשה פלפול, האם "שלוחי מצווה אינם ניזוקים" גם בחזרתם או רק בהליכתן, והביא הרבה שיטות בענין, והתבטא אז ואמר 'אני לא יכול להציל את היהודי הזה, אני לא רב'ה יותר'.
והלך האדמו"ר השפע חיים מצאנז לבית חולים, והדליק שם טבק של ה'דברי חיים' מצאנז, ועד היום אבא שלי חי, גר בירושלים ומרביץ תורה...
והמשיך ר' אפרים בעוד סיפורים, שלאחריהם מיד החל מו"ר הרב שליט"א לשיר עם הציבור את הניגון של ר' שלמה קרליבך "למען אחי ורעי".
לפני שיצא ביקש ר' אפרים ממו"ר הרב שליט"א ברכה, ואמר לו הרב שליט"א שהוא מתבייש מ'השפע חיים' מצאנז זצוק"ל, ורק לאחר הפצרות בירך אותו מו"ר הרב שליט"א ואמר: 'הברכה שלי, שתבין את מי שימשת'.
וביקש מו"ר הרב שליט"א שיברכו גם כן בלשון הזו: 'אני גוזר עליך בשם ה'דברי חיים', ובזכות רבנו יקותיאל יהודה, להגיע להר סיני כל יום'.