ראיון מדהים, אבל אני לא מבינה איך אנשים כאלו חכמים יכולים לחשוב שבאנו לכאן למשך 70-80 שנה בלי תכלית ובלי הישארות הנפש.. יש אנשים שעושים רע רוב חייהם ויש אנשים שעושים טוב, וכולם סתם באים לבלות כאן וכולם ימותו סתם, בלי לקבל פידבק על חייהם? זה פשוט לא הגיוני.. הרי כבר בעולם הזה אנחנו יכולים לראות שיש השפעות שונות כמעט על כל פעולה שאנחנו עושים (אם אנחנו מתבוננים מספיק), אז תגידו שהכל נגמר ונעלם בלי להשפיע יותר? חייב להיות שיש תכלית לעולם - (עוד לפני שבאנו לעולם ו)לאחר שנעזוב אותו - כל אחד יקבל את המגיע לו עפ"י צורת חיותו בעולם הזה.. לא סתם נאמר על אנשים שנפטרים - שהלכו "לעולמם". לכל אחד עולם שלו? כן, כל אחד על פי שטרח ובנה בעולם הזה.. לא כולם מוכנים להודות בזה כי זה דורש מהם לעיתים לשנות את סגנון חייהם ולחדול מדברים שנוח להם לעשות.. אבל תחשבו על זה.. ובעניין ההתאבדות - מי שחכם לעולם לא יתאבד, כי הסבל כאן בעולם הוא מדוד - יש לו התחלה ויש לו סוף. ומטרת הסבל היא להתנקות. כמו שרואים שרוב העליות המשמעותיות בחיים מגיעות לאחר תקופה כואבת. ולכן גם הסבל הסופי הוא במטרה להתנקות לפני העולם העליון.. אך מי שהורג את עצמו, יש לו למעלה סבל בלתי פוסק.. אפשר להאמין לזה ואפשר לא, לא כדאי לנסות, אין דרך חזרה..
תרשי לי לחלוק עלייך בקצרה בבקשה זה לא שזה לא הגיוני שבאנו לכאן 'סתם' זה פשוט לא מנחם כל כך, זה לא מספק את הביטחון הנפשי שלנו בני האדם זה לא *שחייבת* להיות תכלית לעולם זה שזה יהיה מאוד סבבה עבורנו במידה ותהיה תכלית לעולם! לגבי ההתאבדות, אולי להפך לחלוטין? מי שחכם כן יתאבד, כי למה לו לסבול את כל הסבל הזה לשווא? [במידה והוא לשווא, מה שגם אני וגם את לא יודעים ולא נדע] למה לצאת מנקודת ההנחה שיש תכלית? אני מעדיף לצאת מנקודת ההנחה שאין כזו, ושכדאי לי ליצור אותה, עבורי
חיים שפירא,בעיני אתה דמות ענקית. אני מוכן בשמחה להיות חבר שלך. 😊
חיים שפירא איש מרתק וכייף להקשיב לו קראתי הרבה מספריו ששינו את דעתי ואת זווית ראייה.
שיחה נהדרת.
תענוג
תודה
את הרעיון שאיש אינו מתלונן על "כמות" שכלו שמעתי לראשונה כשקראתי את תורתו של הפילוסוף דקארט.
שמואל אני לא יודע אם אתה מודע לזה אבל הבעיות במיקרופון קצת הורס את הפודקאסט
כן כדאי לשים לב לזה לפעם הבאה..
מסקנות סוף החיים פחות מתאימות לאמצע החיים, לדעתי
מעניין מה שפירא חושב על הקורונה בתורת המשחקים
ראיון מדהים, אבל אני לא מבינה איך אנשים כאלו חכמים יכולים לחשוב שבאנו לכאן למשך 70-80 שנה בלי תכלית ובלי הישארות הנפש..
יש אנשים שעושים רע רוב חייהם ויש אנשים שעושים טוב, וכולם סתם באים לבלות כאן וכולם ימותו סתם, בלי לקבל פידבק על חייהם? זה פשוט לא הגיוני..
הרי כבר בעולם הזה אנחנו יכולים לראות שיש השפעות שונות כמעט על כל פעולה שאנחנו עושים (אם אנחנו מתבוננים מספיק), אז תגידו שהכל נגמר ונעלם בלי להשפיע יותר?
חייב להיות שיש תכלית לעולם - (עוד לפני שבאנו לעולם ו)לאחר שנעזוב אותו - כל אחד יקבל את המגיע לו עפ"י צורת חיותו בעולם הזה..
לא סתם נאמר על אנשים שנפטרים - שהלכו "לעולמם". לכל אחד עולם שלו? כן, כל אחד על פי שטרח ובנה בעולם הזה..
לא כולם מוכנים להודות בזה כי זה דורש מהם לעיתים לשנות את סגנון חייהם ולחדול מדברים שנוח להם לעשות.. אבל תחשבו על זה..
ובעניין ההתאבדות - מי שחכם לעולם לא יתאבד, כי הסבל כאן בעולם הוא מדוד - יש לו התחלה ויש לו סוף. ומטרת הסבל היא להתנקות. כמו שרואים שרוב העליות המשמעותיות בחיים מגיעות לאחר תקופה כואבת.
ולכן גם הסבל הסופי הוא במטרה להתנקות לפני העולם העליון.. אך מי שהורג את עצמו, יש לו למעלה סבל בלתי פוסק.. אפשר להאמין לזה ואפשר לא, לא כדאי לנסות, אין דרך חזרה..
תרשי לי לחלוק עלייך בקצרה בבקשה
זה לא שזה לא הגיוני שבאנו לכאן 'סתם'
זה פשוט לא מנחם כל כך, זה לא מספק את הביטחון הנפשי שלנו בני האדם
זה לא *שחייבת* להיות תכלית לעולם
זה שזה יהיה מאוד סבבה עבורנו במידה ותהיה תכלית לעולם!
לגבי ההתאבדות, אולי להפך לחלוטין? מי שחכם כן יתאבד, כי למה לו לסבול את כל הסבל הזה לשווא? [במידה והוא לשווא, מה שגם אני וגם את לא יודעים ולא נדע]
למה לצאת מנקודת ההנחה שיש תכלית?
אני מעדיף לצאת מנקודת ההנחה שאין כזו, ושכדאי לי ליצור אותה, עבורי