כבר חמישה פרקים שאתם מדברים מסביב, אולי כבר תתחיחו לדבר לעניין ולספר לנו איך מערכת הקריפטו פועלת, מה הסיכונים, מדוע העסקאות חסויות וכו, ותתנו לקהל להחליט אם נכון וכדאי להשקיע בו, במקום כל הזמן להגיב לכל מאן דאו שתקף את הביטקוין, הזמן הוא משאב מוגבל, תתחשבו בצופים, בבקשה.
עודד, ראשית, תודה על התשובות הענייניות והרציניות לכל שאלה כאן. ממש לא מובן מאליו. והאמת שההרצאות כאן ממש מעניינות ומחכימות. שאלה: אתה מדבר על הערך שבמסחר. אבל אין הבדל בין מסחר בין סחורות "אמיתיות" כלומר כאלה שיש מאחוריהן דבר נה ממשי לבין מסחר ב"אויר" כלומר במסחר שנעשה למטרת מסחר ותו לו? כלומר מייצרים עוד מטבעות וסוחרים בהם אבל זהו..?
בועה פיננסית מתרחשת כאשר מחירו של נכס מזנק מעבר לערכו השימושי או הכלכלי, בדרך כלל בשל ספקולציות טהורות. במהלך בועה, משקיעים אינם מונעים מהבנה של שימושיות הנכס, אלא מהציפייה שמחירו ימשיך לעלות, מתוך כוונה "לקנות בזול ולמכור ביוקר." דוגמאות היסטוריות כמו בועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 או משבר הסאב-פריים ב-2008 מראות כיצד מחירים יכולים להתנפח על בסיס ערך מדומה. כאשר השוק מתפכח מהאשליה, הקריסה הפיננסית בלתי נמנעת, ולעיתים קרובות מתרחשת תגובת שרשרת שמותירה נזק משמעותי. על פי תיאוריית הערך הסובייקטיבי של הכלכלה הנאוקלאסית והאוסטרית, ערכו של נכס נקבע על פי הביקוש וההיצע בשוק, כלומר, לפי הערך שמייחסים לו המשתתפים. גישה זו אינה מבדילה בין סחורות מוחשיות לנכסים דיגיטליים, שכן שניהם נתפסים כבעלי ערך אם אנשים מוכנים לשלם עבורם. יחד עם זאת, האוסטרים מוסיפים ממד חשוב: הם מזהים את הבעיות הנובעות ממדיניות ריכוזית, כמו הרחבה מוניטרית מוגזמת או יצירת עודפי אשראי, שמובילות לעיתים קרובות לבועות. ביטקוין, לעומת זאת, שונה באופן מהותי מבועות פיננסיות. ראשית, הנדירות שלו מובנית בתוכנה שלו-מספר הביטקוינים לעולם לא יעלה על 21 מיליון. עובדה זו יוצרת נכס דיגיטלי שאינו ניתן להתרחבות בלתי מבוקרת, בניגוד למטבעות פיאט או נכסים אחרים שניתן להגדיל את היצעם עם גידול בביקוש. בנוסף, ביטקוין משמש לא רק כנכס השקעה, אלא גם כרשת פיננסית מבוזרת שמאפשרת העברת ערך בצורה יעילה וחסכונית, ללא תלות במתווכים כמו בנקים. חשוב להדגיש כי בניגוד לנכסים שביסוד בועות פיננסיות, לביטקוין יש תכלית מעשית. במדינות שבהן קיימת אינפלציה גבוהה או הגבלות פיננסיות, ביטקוין משמש כלי לשמירה על ערך ולהבטחת עצמאות כלכלית. דוגמאות לכך ניתן לראות בוונצואלה ובמדינות נוספות, שבהן אנשים משתמשים בביטקוין כהגנה מפני ערך מתדרדר של המטבע המקומי. כמובןן שכמו שהסביר פרופ' גרנות, לאורך האימוץ והעלייה הבריאה בנתח השוק שמשקפת שימושיות הולכת וגוברת ואינטגרציה אל תוך המערכת הפיננסית, גם ביטקוין חווה תקופות של תנודתיות וספקולציות מוגברות עם "אלמנטים" בועתיים בתקופות זמן קצרות, אך בניגוד לבועות מסורתיות, התנודות הללו אינן משקפות ערך מדומה. ערכו של ביטקוין נשען על נדירותו, שימושיותו, והאמון במערכת הפיננסית המבוזרת שהוא מייצג. ההשוואה לבועות נובעת בעיקר מחוסר הבנה של מאפייני הביטקוין ומהתמקדות בתנודות המחיר, במקום בשימושיות האמיתית. לסיכום, ביטקוין אינו "אוויר," אלא מערכת פיננסית חדשנית שמציעה אלטרנטיבה לעולם הפיננסי המסורתי. נדירותו, השימושים המעשיים שלו, וההתאוששות שלו מירידות מחירים מעידים כי הוא אינו מתנהג כמו בועה פיננסית. תיאוריית הערך עוזרת להסביר מדוע המשתמשים רואים בו נכס לגיטימי, לא רק למסחר או להשקעה, אלא גם כאמצעי לשימור עושר וחופש כלכלי.
אך לדוגמה , מחשב קוונטית יכול להשפיע לערך הביתכהין ? מה שאני מבין, היום שווי שלו תלוי ומוגבל בטכנולוגיה, צריכת חשמל וכנ"ל ... אם טכנולוגיה משתנה עד שמיינינג יהיה זול יותר, למה שערך של ביטכהין לא יארד?
@@bonbonz3011 אחת התכונות המרכזיות של ביטקוין היא שהוא מבוסס על אלגוריתם קריפטוגרפי חזק שמגן עליו מפני התקפות. נכון להיום, האלגוריתם (SHA-256) עמיד בפני המחשבים הקיימים, אך מחשבים קוונטיים יכולים, לפחות תיאורטית, להוות איום על קריפטוגרפיה מסורתית. עם זאת, יש כמה נקודות קריטיות שמבהירות מדוע ביטקוין יוכל להתמודד עם שינוי כזה. אז ראשית, קהילת הביטקוין כבר מודעת לסוגיית המחשוב הקוונטי ומתכוננת לעידן שבו הטכנולוגיה תשתפר. ביטקוין מבוסס על תוכנה פתוחה וגמישה, וניתן לעדכן את הפרוטוקול כדי להשתמש באלגוריתמים קריפטוגרפיים עמידים בפני מחשוב קוונטי. לדוגמה, ישנם כבר כיום אלגוריתמים "פוסט-קוונטיים" שניתן לשלב במערכת, אם וכאשר הדבר יידרש. יתר על כן, כל שינוי כזה בפרוטוקול ייעשה באופן הדרגתי ובהתאם לקונצנזוס של הרשת. באשר לשיפורים טכנולוגיים שמוזילים את תהליך הכרייה, זו נקודה שונה אך חשובה. עלות הכרייה כיום תלויה בשילוב של חשמל, חומרה מתקדמת, וקושי ברשת (difficulty). אם טכנולוגיה חדשה תוזיל משמעותית את עלויות הכרייה, ייתכן שתהיה לכך השפעה על הרווחיות של הכורים, אך לא בהכרח על ערך הביטקוין עצמו. הסיבה לכך היא שערך הביטקוין בשוק נקבע בעיקר על-ידי היצע וביקוש, ולא על-ידי עלות הכרייה. גם אם כרייה תהיה זולה יותר, זה לא יפגע במאפיין המרכזי של ביטקוין: נדירותו. מספר הביטקוינים מוגבל ל-21 מיליון, והביקוש לנכס דיגיטלי נדיר, במיוחד כזה שאינו תלוי בבנקים או ממשלות, ימשיך להכתיב את ערכו. הטכנולוגיה עשויה להשפיע על מבנה השוק הפנימי של הכורים, אך לא על עקרונות היסוד של הערך. תומכי ביטקוין יטענו גם שככל שהטכנולוגיה תשתפר ותפוך את כריית הביטקוין ליעילה יותר, היא רק תחזק את המערכת. לדוגמה, כרייה ירוקה ויעילה יותר מבחינה אנרגטית עשויה להפחית ביקורת סביבתית ולמשוך עוד משתמשים ומשקיעים. במילים אחרות, שיפורים טכנולוגיים אינם איום על ביטקוין אלא הזדמנות לחזק אותו. ובקיצור, מחשוב קוונטי ושיפורים טכנולוגיים אמנם עשויים להשפיע על הטכניקות שבאמצעותן ביטקוין מתנהל, אך הם אינם מהווים איום על ערכו הבסיסי. ביטקוין יוכל להסתגל לאיומים ולשינויים טכנולוגיים בזכות הקוד הפתוח שלו והקהילה הדינמית שסביבו. ערכו בשוק ימשיך להיקבע על-ידי היצע וביקוש, ולא על-ידי העלות הטכנית של הכרייה או החידושים הטכנולוגיים שיבואו.
הערך של הביטקויין , כמו כל מוצר או שירות לא נובע מהעבודה המושקעת ליצורו, אלא ע"י הביקוש/היצע בלי כל קשר, הביטקויין ישתנה כשמחשוב קוונטי יתחיל להיות קרוב לאיום על הבטיחות שלו. ביטקויין נוצר כפיתרון לכסף פיאט (דולר, שקל) אשר הדפסתו האין סופית, מגדילה את ההיצע ומקטינה את ערכו. לביטקויין יש אינפלציה מתוכננת וסופית.
"לא קיבלנו הוכחת זהב לכך שמדינה נחוצה לנו", או משהו בסגנון. לא, חברים, אתם תוכיחו לנו שמדינה לא נחוצה, ז"א תדגימו לנו לפחות חברה אנושית אחת שמשגשגת בלעדיה. וחוץ מזה, מתי כבר נגיע לעיקר?
לאורך ההיסטוריה, היו מספר חברות אנושיות ששגשגו ללא שלטון מרכזי ריכוזי, תוך התארגנות חברתית המבוססת על שיתוף פעולה, קהילתיות ומבנים חברתיים אלטרנטיביים. להלן מספר דוגמאות בולטות: החברה האיסלנדית בתקופת ימי הביניים: בין המאות ה-9 וה-13, איסלנד התנהלה ללא שלטון מרכזי. החברה התבססה על מערכת משפטית פרטית, שבה אכיפת החוק והסדר נוהלו באמצעות מנגנונים וולונטריים ופרטיים. הסכסוכים נפתרו באמצעות בתי משפט פרטיים, והאכיפה בוצעה על ידי יחידים או קבוצות שנשכרו למטרה זו. המערב הפרוע בארצות הברית: בתקופת ההתפשטות מערבה במאה ה-19, אזורים רבים בארצות הברית היו ללא נוכחות ממשלתית משמעותית. במהלך תקופה זו, המתיישבים פיתחו מנגנונים עצמאיים לניהול סכסוכים, כגון ועדות אזרחיות ובתי משפט מקומיים, שהיו מבוססים על הסכמות חברתיות ולא על שלטון מרכזי. החברה האירית הקדם-נורמנית: לפני הכיבוש הנורמני במאה ה-12, אירלנד התאפיינה במערכת חברתית ללא שלטון מרכזי. החברה התארגנה סביב שבטים ומשפחות מורחבות, והסדר נשמר באמצעות מערכת חוקים מסורתית שנקראה "חוקי ברהון" (Brehon Law). החוקים נאכפו על ידי שופטים מקצועיים (Brehons), והסכסוכים נפתרו באמצעות פיצויים והסכמות, ללא צורך בממשלה מרכזית. החברה הסומלית המסורתית מציעה דוגמה מרתקת לחיים ללא מדינה מרכזית. במשך מאות שנים, מערכת החוק הסומלית התבססה על "קס" (Xeer), חוקי מסורת לא פורמליים שנאכפו על ידי השבטים עצמם. סכסוכים נוהלו באמצעות משא ומתן ופיצויים, כאשר משפחות ושבטים סיפקו תמיכה קולקטיבית כדי להבטיח אכיפת ההסכמות והחוקים. בדומה לכך, הקהילות היהודיות בגולה פעלו במבנים אוטונומיים בתקופות רבות לאורך ההיסטוריה. הן ניהלו את ענייניהן הפנימיים ללא תלות בשלטון המקומי, כאשר סמכות השיפוט ניתנה לבתי דין קהילתיים. אלו התנהלו לפי הדינים הרבניים, שהיו נפרדים ממערכת המשפט של המדינות המארחות. באירופה של ימי הביניים, הסוחרים פיתחו מערכת חוקים פרטית בשם "חוקי הסוחרים" (Lex Mercatoria). מערכת זו נועדה להסדיר סכסוכים בין-לאומיים ללא צורך בהתערבות ממשלתית. בתי דין פרטיים היו אחראים לשפוט מקרים אלו, והסוחרים הקפידו לציית לפסיקות כדי לשמר את המוניטין העסקי שלהם. גם בחברות ערביות שבטיות מסוימות, במיוחד לפני הופעת האסלאם, התקיימה מערכת חלופית לממשל מרכזי. סכסוכים נפתרו באמצעות מנגנון פיצויים שנקרא דיה (Diyya), אשר מנע מלחמות בין שבטים ושימש כחלופה לעונשים פיזיים. המערכת הסתמכה על פיצויים כספיים או חומריים שגובשו במו"מ בין הצדדים. השבטים הילידים בצפון אמריקה, כדוגמת בני האירוקווי (Iroquois), התארגנו בקונפדרציות מבוזרות ששמרו על עצמאות השבטים המרכיבים אותן. ההחלטות התקבלו על בסיס הסכמה כללית, וללא סמכות מרכזית שהכתיבה הוראות. מבנה זה אפשר לשבטים לשמור על חירותם ולהתמודד עם אתגרים באמצעות שיתוף פעולה. אפילו בקרב הפיראטים שפעלו באוקיינוסים במאות ה-17 וה-18 ניתן למצוא מבנים חברתיים לא ריכוזיים. קבוצות הפיראטים יצרו קודי כבוד מוסכמים שדגלו בשוויון, דמוקרטיה פנימית וחלוקת רווחים הוגנת. כך, הצליחו הקבוצות לנהל את ענייניהן מבלי להזדקק לסמכות חיצונית, תוך שמירה על יציבות ושיתוף פעולה בין חברי הצוות. דוגמאות אלו מצביעות על כך שחברות מסוגלות למצוא פתרונות יצירתיים לממשל, חוק ואכיפה גם בהיעדר מוסדות שלטון מרכזיים, במיוחד כאשר קיים תמריץ כלכלי או חברתי חזק לשיתוף פעולה.
@@Odedf4 הייתי שמח לשמוע את מה שפרופ' אראל גרנות מבטיח בתחילת כל הרצאה. הסבר על ביטקוין עצמו, על הטכנולוגיה, על תהליך הפקה וכיוצא באלה. ז"א מה זה ביטקוין ולא מה שאומרים עליו.
התגבשה אצלי תובנה מסוימת. עומר מואב הוא כלכלן. אבל- וזה אבל גדול מאוד- הוא עבד עבור המדינה. אנשים שעובדים עבור המדינה מאבדים את יכולת השיפוט העצמאית. עומור מואב הוא לא היחיד. רחוק מזה. הכלכלנים יודעים דבר מה על המדינה אבל ברגע שהיא הופכת למעסיק שלהם הם מתרככים כלפיה.
אני מסכים עם הטענה שמרגע שכלכלנים מתחילים לעבוד עבור המדינה, הם נוטים "להתרכך" כלפיה, ולא פעם מאבדים את יכולת השיפוט העצמאית שלהם. התופעה הזו אינה ייחודית לעומר מואב, אלא משקפת בעיה עמוקה יותר עם כלכלני מאקרו מודרניים. מאקרו-כלכלה במתכונתה הנוכחית מבוססת על הנחות יסוד שמעניקות כוח מופרז למוסדות מרכזיים - בנקים מרכזיים, משרדי ממשלה ורגולטורים - תוך שליטה מוחלטת על היצע הכסף וכלים פיסקליים. מבנה זה הופך את הכלכלנים לשומרי הסדר הקיים, וכתוצאה מכך, הם נוטים להתייחס לכל שינוי משמעותי או טכנולוגיה שמאתגרים את המערכת הזו כאיומים. למשל, פתרונות מבוזרים כמו מטבעות קריפטוגרפיים נתקלים כמעט תמיד בהתנגדות, לא בגלל הבעיות המעשיות שלהם, אלא מפני שהם מערערים על המוסדות המעניקים לכלכלנים את כוחם. במקרה של עומר מואב, אפשר לראות כיצד הרקע שלו - כאדם שפעל בתוך המערכת - מעצב את השקפתו. בעוד הוא מבקר לא פעם את מנגנוני המדינה, הוא עדיין ניגש אליהם מנקודת מבט שמקבלת אותם כנתון קבוע ובלתי נמנע. אך חשוב להבין שמדובר בפרדיגמה שנכפית על כלכלנים בתוך השיטה הזו. בסופו של דבר, כלכלני מאקרו, כשהם פועלים כחלק ממנגנון המדינה, מתקשים להעריך בצורה אובייקטיבית פתרונות חיצוניים או חדשניים. הם מונחים על ידי הנחות יסוד שמחזקות את המערכת שבה הם פועלים, ומתקשים להשתחרר מהשפעתה. זהו לב הבעיה - לא רק עם עומר מואב, אלא עם כלכלני מאקרו באופן כללי.
שמע, אחת התגובות המטומטמות. סתם לשון הרע. אתה מכיר עוד כלכלן שמבקר את ממשלת ישראל יותר ממני? יש לך דוגמה קונקרטית שאמרתי משהו לטובת "מדינת ישראל" שהוא שגוי? "התגבשה אצלי הבנה"
@@omermoav פרופסור מואב, תודה על התגובה. עבדתי פעם עבור הממשלה- כך שאנחנו במובן מסוים בסירה אחת. כמובן שאנו, אלה שעובדים ועבדו למען הממשלה- גם מבקרים אותה. כשאנו עושים זאת, אנו עושים זאת ''במסגרת הטעם הטוב', במסגרת המקובל, במסגרת הנתפס. הרי יש ביקורת ויש ביקורת. מעטים מאוד האנשים המסוגלים לפרוץ את גבולות המובן מאליו. במיוחד כאשר המערכת 'כפי שהיא' נראית די מתפקדת. כל עניין הקריפטו הוא עניין שונה וחדשני מאוד. כי לדעת כל הפרשנים קריפטו זה משהו אחר, חדש ואחד הסימנים המובהקים שלו הוא עצמאות מממשל כלשהו. בעולם כזה עוד לא חיינו. טרם הכרנו מציאות נטולת התערבות מדינתית בתחום הכסף. אלה התפתחויות חדשות מדיי, ממש רדיקליות, מכדי שנרגיש איתם בנוח. אם נתנתק לרגע מעניין הקריפטו ונלך לתחום סטטיסטיקה רשמית- הסיפור הוא לא שונה. המדינה היא הקולקטור הטוב ביותר של סטטיסטיקה, ואני לא מכיר מציאות שבה סטטיסטיקה זאת נאספת על ידי גורם אחר. אני מודה בכך. וגם לא יפתיע אותי שאותם סטטיסטיקאים שעבדו , שלא כמוני, מחוץ למסגרת המדינה, רואים את עולם אחרת. כשיופיע גורם חדשני המסוגל לאסוף ולייצר סטטיסטיקה רשמית שלא דרך מסגרות מדינתיות- אני אהיה מאוד מסויג והם- מאוד נלהבים. וזה טבעי. לשון הרע? אני לא רואה סיבה לתייג את מה שאמרתי במונחים כאלה.
פרופ' גרנות כהרגלו אינו מדייק, ישנו נכס אחד שערכו תמיד עולה - הערוץ של אורי כמובן.
כהרגלנו, נוציא תיקון - אכן יש חריג אחד :)
שיחה משותפת עם פרופ' עומר מואב יכולה לתת עניין וערך.
הצענו ולא נענינו בהסכמה.
אני מסכים עם אלה שמציעים להביא את עומר מואב לאולפן. לתת לו הזדמנות לענות ולנמק.
מוחמד לא בא אל ההר...
@Odedf4 וזה חבל מאוד. זהו נושא חדשני כל כך והוא מצריך דיון ציבורי. כדאי לחשוב על אחרים, ספקנים או מתנגדי קריפטו, שיסכימו להופיע.
@@daniell.staetsky3110 נשמח מאוד מאוד.
40 L ושהכל נהייה בדברו
מילשטיין, אם אתה לא מבין מה זאת "בועה", אסביר לך במונחים שאתה מבין: "הרתעה" י
כבר חמישה פרקים שאתם מדברים מסביב, אולי כבר תתחיחו לדבר לעניין ולספר לנו איך מערכת הקריפטו פועלת, מה הסיכונים, מדוע העסקאות חסויות וכו, ותתנו לקהל להחליט אם נכון וכדאי להשקיע בו, במקום כל הזמן להגיב לכל מאן דאו שתקף את הביטקוין, הזמן הוא משאב מוגבל, תתחשבו בצופים, בבקשה.
מוזמן לנסח שאלה או שאלות ותקבל תשובות בפרק של שו"ת.
צודק. רוב מוחלט של התוכן זה יח״צ על הביטקוין. אין שום התייחסות לטכנולוגיה תכלס
הנדל"ן היה בועה ב-2008 . כולם ידעו את זה וזה נגמר כמו משחק כיסאות מוזיקלים. בינתיים 2008 חוזר על עצמו
לגבי השאלה האם המדינה היא דבר נחוץ- אחד הדברים החשובים במדינה הוא הצבא. אה, סליחה
עושים לי fomo
עודד, ראשית, תודה על התשובות הענייניות והרציניות לכל שאלה כאן. ממש לא מובן מאליו. והאמת שההרצאות כאן ממש מעניינות ומחכימות.
שאלה: אתה מדבר על הערך שבמסחר. אבל אין הבדל בין מסחר בין סחורות "אמיתיות" כלומר כאלה שיש מאחוריהן דבר נה ממשי לבין מסחר ב"אויר" כלומר במסחר שנעשה למטרת מסחר ותו לו? כלומר מייצרים עוד מטבעות וסוחרים בהם אבל זהו..?
בועה פיננסית מתרחשת כאשר מחירו של נכס מזנק מעבר לערכו השימושי או הכלכלי, בדרך כלל בשל ספקולציות טהורות. במהלך בועה, משקיעים אינם מונעים מהבנה של שימושיות הנכס, אלא מהציפייה שמחירו ימשיך לעלות, מתוך כוונה "לקנות בזול ולמכור ביוקר." דוגמאות היסטוריות כמו בועת הצבעונים בהולנד במאה ה-17 או משבר הסאב-פריים ב-2008 מראות כיצד מחירים יכולים להתנפח על בסיס ערך מדומה. כאשר השוק מתפכח מהאשליה, הקריסה הפיננסית בלתי נמנעת, ולעיתים קרובות מתרחשת תגובת שרשרת שמותירה נזק משמעותי.
על פי תיאוריית הערך הסובייקטיבי של הכלכלה הנאוקלאסית והאוסטרית, ערכו של נכס נקבע על פי הביקוש וההיצע בשוק, כלומר, לפי הערך שמייחסים לו המשתתפים. גישה זו אינה מבדילה בין סחורות מוחשיות לנכסים דיגיטליים, שכן שניהם נתפסים כבעלי ערך אם אנשים מוכנים לשלם עבורם. יחד עם זאת, האוסטרים מוסיפים ממד חשוב: הם מזהים את הבעיות הנובעות ממדיניות ריכוזית, כמו הרחבה מוניטרית מוגזמת או יצירת עודפי אשראי, שמובילות לעיתים קרובות לבועות.
ביטקוין, לעומת זאת, שונה באופן מהותי מבועות פיננסיות. ראשית, הנדירות שלו מובנית בתוכנה שלו-מספר הביטקוינים לעולם לא יעלה על 21 מיליון. עובדה זו יוצרת נכס דיגיטלי שאינו ניתן להתרחבות בלתי מבוקרת, בניגוד למטבעות פיאט או נכסים אחרים שניתן להגדיל את היצעם עם גידול בביקוש. בנוסף, ביטקוין משמש לא רק כנכס השקעה, אלא גם כרשת פיננסית מבוזרת שמאפשרת העברת ערך בצורה יעילה וחסכונית, ללא תלות במתווכים כמו בנקים.
חשוב להדגיש כי בניגוד לנכסים שביסוד בועות פיננסיות, לביטקוין יש תכלית מעשית. במדינות שבהן קיימת אינפלציה גבוהה או הגבלות פיננסיות, ביטקוין משמש כלי לשמירה על ערך ולהבטחת עצמאות כלכלית. דוגמאות לכך ניתן לראות בוונצואלה ובמדינות נוספות, שבהן אנשים משתמשים בביטקוין כהגנה מפני ערך מתדרדר של המטבע המקומי.
כמובןן שכמו שהסביר פרופ' גרנות, לאורך האימוץ והעלייה הבריאה בנתח השוק שמשקפת שימושיות הולכת וגוברת ואינטגרציה אל תוך המערכת הפיננסית, גם ביטקוין חווה תקופות של תנודתיות וספקולציות מוגברות עם "אלמנטים" בועתיים בתקופות זמן קצרות, אך בניגוד לבועות מסורתיות, התנודות הללו אינן משקפות ערך מדומה. ערכו של ביטקוין נשען על נדירותו, שימושיותו, והאמון במערכת הפיננסית המבוזרת שהוא מייצג. ההשוואה לבועות נובעת בעיקר מחוסר הבנה של מאפייני הביטקוין ומהתמקדות בתנודות המחיר, במקום בשימושיות האמיתית.
לסיכום, ביטקוין אינו "אוויר," אלא מערכת פיננסית חדשנית שמציעה אלטרנטיבה לעולם הפיננסי המסורתי. נדירותו, השימושים המעשיים שלו, וההתאוששות שלו מירידות מחירים מעידים כי הוא אינו מתנהג כמו בועה פיננסית. תיאוריית הערך עוזרת להסביר מדוע המשתמשים רואים בו נכס לגיטימי, לא רק למסחר או להשקעה, אלא גם כאמצעי לשימור עושר וחופש כלכלי.
אך לדוגמה , מחשב קוונטית יכול להשפיע לערך הביתכהין ? מה שאני מבין, היום שווי שלו תלוי ומוגבל בטכנולוגיה, צריכת חשמל וכנ"ל ... אם טכנולוגיה משתנה עד שמיינינג יהיה זול יותר, למה שערך של ביטכהין לא יארד?
באופן כללי הביטקוין אך ורק ילך ויעלה מהסיבה מאוד פשוטה הביקוש הגבוה בכל העולם.
הסיבה השניה היא כי יש רק 19מיליון ביטקוין
@@bonbonz3011
אחת התכונות המרכזיות של ביטקוין היא שהוא מבוסס על אלגוריתם קריפטוגרפי חזק שמגן עליו מפני התקפות. נכון להיום, האלגוריתם (SHA-256) עמיד בפני המחשבים הקיימים, אך מחשבים קוונטיים יכולים, לפחות תיאורטית, להוות איום על קריפטוגרפיה מסורתית. עם זאת, יש כמה נקודות קריטיות שמבהירות מדוע ביטקוין יוכל להתמודד עם שינוי כזה.
אז ראשית, קהילת הביטקוין כבר מודעת לסוגיית המחשוב הקוונטי ומתכוננת לעידן שבו הטכנולוגיה תשתפר. ביטקוין מבוסס על תוכנה פתוחה וגמישה, וניתן לעדכן את הפרוטוקול כדי להשתמש באלגוריתמים קריפטוגרפיים עמידים בפני מחשוב קוונטי. לדוגמה, ישנם כבר כיום אלגוריתמים "פוסט-קוונטיים" שניתן לשלב במערכת, אם וכאשר הדבר יידרש. יתר על כן, כל שינוי כזה בפרוטוקול ייעשה באופן הדרגתי ובהתאם לקונצנזוס של הרשת.
באשר לשיפורים טכנולוגיים שמוזילים את תהליך הכרייה, זו נקודה שונה אך חשובה. עלות הכרייה כיום תלויה בשילוב של חשמל, חומרה מתקדמת, וקושי ברשת (difficulty). אם טכנולוגיה חדשה תוזיל משמעותית את עלויות הכרייה, ייתכן שתהיה לכך השפעה על הרווחיות של הכורים, אך לא בהכרח על ערך הביטקוין עצמו. הסיבה לכך היא שערך הביטקוין בשוק נקבע בעיקר על-ידי היצע וביקוש, ולא על-ידי עלות הכרייה.
גם אם כרייה תהיה זולה יותר, זה לא יפגע במאפיין המרכזי של ביטקוין: נדירותו. מספר הביטקוינים מוגבל ל-21 מיליון, והביקוש לנכס דיגיטלי נדיר, במיוחד כזה שאינו תלוי בבנקים או ממשלות, ימשיך להכתיב את ערכו. הטכנולוגיה עשויה להשפיע על מבנה השוק הפנימי של הכורים, אך לא על עקרונות היסוד של הערך.
תומכי ביטקוין יטענו גם שככל שהטכנולוגיה תשתפר ותפוך את כריית הביטקוין ליעילה יותר, היא רק תחזק את המערכת. לדוגמה, כרייה ירוקה ויעילה יותר מבחינה אנרגטית עשויה להפחית ביקורת סביבתית ולמשוך עוד משתמשים ומשקיעים. במילים אחרות, שיפורים טכנולוגיים אינם איום על ביטקוין אלא הזדמנות לחזק אותו.
ובקיצור, מחשוב קוונטי ושיפורים טכנולוגיים אמנם עשויים להשפיע על הטכניקות שבאמצעותן ביטקוין מתנהל, אך הם אינם מהווים איום על ערכו הבסיסי. ביטקוין יוכל להסתגל לאיומים ולשינויים טכנולוגיים בזכות הקוד הפתוח שלו והקהילה הדינמית שסביבו. ערכו בשוק ימשיך להיקבע על-ידי היצע וביקוש, ולא על-ידי העלות הטכנית של הכרייה או החידושים הטכנולוגיים שיבואו.
הערך של הביטקויין , כמו כל מוצר או שירות לא נובע מהעבודה המושקעת ליצורו, אלא ע"י הביקוש/היצע
בלי כל קשר, הביטקויין ישתנה כשמחשוב קוונטי יתחיל להיות קרוב לאיום על הבטיחות שלו.
ביטקויין נוצר כפיתרון לכסף פיאט (דולר, שקל) אשר הדפסתו האין סופית, מגדילה את ההיצע ומקטינה את ערכו.
לביטקויין יש אינפלציה מתוכננת וסופית.
בבקשה לתקן שגיאות כתיב לפני כתיבת הודעה חדשה
"לא קיבלנו הוכחת זהב לכך שמדינה נחוצה לנו", או משהו בסגנון. לא, חברים, אתם תוכיחו לנו שמדינה לא נחוצה, ז"א תדגימו לנו לפחות חברה אנושית אחת שמשגשגת בלעדיה. וחוץ מזה, מתי כבר נגיע לעיקר?
לאורך ההיסטוריה, היו מספר חברות אנושיות ששגשגו ללא שלטון מרכזי ריכוזי, תוך התארגנות חברתית המבוססת על שיתוף פעולה, קהילתיות ומבנים חברתיים אלטרנטיביים. להלן מספר דוגמאות בולטות:
החברה האיסלנדית בתקופת ימי הביניים: בין המאות ה-9 וה-13, איסלנד התנהלה ללא שלטון מרכזי. החברה התבססה על מערכת משפטית פרטית, שבה אכיפת החוק והסדר נוהלו באמצעות מנגנונים וולונטריים ופרטיים. הסכסוכים נפתרו באמצעות בתי משפט פרטיים, והאכיפה בוצעה על ידי יחידים או קבוצות שנשכרו למטרה זו.
המערב הפרוע בארצות הברית: בתקופת ההתפשטות מערבה במאה ה-19, אזורים רבים בארצות הברית היו ללא נוכחות ממשלתית משמעותית. במהלך תקופה זו, המתיישבים פיתחו מנגנונים עצמאיים לניהול סכסוכים, כגון ועדות אזרחיות ובתי משפט מקומיים, שהיו מבוססים על הסכמות חברתיות ולא על שלטון מרכזי.
החברה האירית הקדם-נורמנית: לפני הכיבוש הנורמני במאה ה-12, אירלנד התאפיינה במערכת חברתית ללא שלטון מרכזי. החברה התארגנה סביב שבטים ומשפחות מורחבות, והסדר נשמר באמצעות מערכת חוקים מסורתית שנקראה "חוקי ברהון" (Brehon Law). החוקים נאכפו על ידי שופטים מקצועיים (Brehons), והסכסוכים נפתרו באמצעות פיצויים והסכמות, ללא צורך בממשלה מרכזית.
החברה הסומלית המסורתית מציעה דוגמה מרתקת לחיים ללא מדינה מרכזית. במשך מאות שנים, מערכת החוק הסומלית התבססה על "קס" (Xeer), חוקי מסורת לא פורמליים שנאכפו על ידי השבטים עצמם. סכסוכים נוהלו באמצעות משא ומתן ופיצויים, כאשר משפחות ושבטים סיפקו תמיכה קולקטיבית כדי להבטיח אכיפת ההסכמות והחוקים.
בדומה לכך, הקהילות היהודיות בגולה פעלו במבנים אוטונומיים בתקופות רבות לאורך ההיסטוריה. הן ניהלו את ענייניהן הפנימיים ללא תלות בשלטון המקומי, כאשר סמכות השיפוט ניתנה לבתי דין קהילתיים. אלו התנהלו לפי הדינים הרבניים, שהיו נפרדים ממערכת המשפט של המדינות המארחות.
באירופה של ימי הביניים, הסוחרים פיתחו מערכת חוקים פרטית בשם "חוקי הסוחרים" (Lex Mercatoria). מערכת זו נועדה להסדיר סכסוכים בין-לאומיים ללא צורך בהתערבות ממשלתית. בתי דין פרטיים היו אחראים לשפוט מקרים אלו, והסוחרים הקפידו לציית לפסיקות כדי לשמר את המוניטין העסקי שלהם.
גם בחברות ערביות שבטיות מסוימות, במיוחד לפני הופעת האסלאם, התקיימה מערכת חלופית לממשל מרכזי. סכסוכים נפתרו באמצעות מנגנון פיצויים שנקרא דיה (Diyya), אשר מנע מלחמות בין שבטים ושימש כחלופה לעונשים פיזיים. המערכת הסתמכה על פיצויים כספיים או חומריים שגובשו במו"מ בין הצדדים.
השבטים הילידים בצפון אמריקה, כדוגמת בני האירוקווי (Iroquois), התארגנו בקונפדרציות מבוזרות ששמרו על עצמאות השבטים המרכיבים אותן. ההחלטות התקבלו על בסיס הסכמה כללית, וללא סמכות מרכזית שהכתיבה הוראות. מבנה זה אפשר לשבטים לשמור על חירותם ולהתמודד עם אתגרים באמצעות שיתוף פעולה.
אפילו בקרב הפיראטים שפעלו באוקיינוסים במאות ה-17 וה-18 ניתן למצוא מבנים חברתיים לא ריכוזיים. קבוצות הפיראטים יצרו קודי כבוד מוסכמים שדגלו בשוויון, דמוקרטיה פנימית וחלוקת רווחים הוגנת. כך, הצליחו הקבוצות לנהל את ענייניהן מבלי להזדקק לסמכות חיצונית, תוך שמירה על יציבות ושיתוף פעולה בין חברי הצוות.
דוגמאות אלו מצביעות על כך שחברות מסוגלות למצוא פתרונות יצירתיים לממשל, חוק ואכיפה גם בהיעדר מוסדות שלטון מרכזיים, במיוחד כאשר קיים תמריץ כלכלי או חברתי חזק לשיתוף פעולה.
מהו ה"עיקר" בעינייך ועל מה היית רוצה שנדבר?
@@Odedf4 הייתי שמח לשמוע את מה שפרופ' אראל גרנות מבטיח בתחילת כל הרצאה. הסבר על ביטקוין עצמו, על הטכנולוגיה, על תהליך הפקה וכיוצא באלה. ז"א מה זה ביטקוין ולא מה שאומרים עליו.
במקרה הפרק הבא עוסק בזה🎉@@danielschneider1124
התגבשה אצלי תובנה מסוימת. עומר מואב הוא כלכלן. אבל- וזה אבל גדול מאוד- הוא עבד עבור המדינה. אנשים שעובדים עבור המדינה מאבדים את יכולת השיפוט העצמאית. עומור מואב הוא לא היחיד. רחוק מזה. הכלכלנים יודעים דבר מה על המדינה אבל ברגע שהיא הופכת למעסיק שלהם הם מתרככים כלפיה.
אני מסכים עם הטענה שמרגע שכלכלנים מתחילים לעבוד עבור המדינה, הם נוטים "להתרכך" כלפיה, ולא פעם מאבדים את יכולת השיפוט העצמאית שלהם. התופעה הזו אינה ייחודית לעומר מואב, אלא משקפת בעיה עמוקה יותר עם כלכלני מאקרו מודרניים.
מאקרו-כלכלה במתכונתה הנוכחית מבוססת על הנחות יסוד שמעניקות כוח מופרז למוסדות מרכזיים - בנקים מרכזיים, משרדי ממשלה ורגולטורים - תוך שליטה מוחלטת על היצע הכסף וכלים פיסקליים. מבנה זה הופך את הכלכלנים לשומרי הסדר הקיים, וכתוצאה מכך, הם נוטים להתייחס לכל שינוי משמעותי או טכנולוגיה שמאתגרים את המערכת הזו כאיומים. למשל, פתרונות מבוזרים כמו מטבעות קריפטוגרפיים נתקלים כמעט תמיד בהתנגדות, לא בגלל הבעיות המעשיות שלהם, אלא מפני שהם מערערים על המוסדות המעניקים לכלכלנים את כוחם.
במקרה של עומר מואב, אפשר לראות כיצד הרקע שלו - כאדם שפעל בתוך המערכת - מעצב את השקפתו. בעוד הוא מבקר לא פעם את מנגנוני המדינה, הוא עדיין ניגש אליהם מנקודת מבט שמקבלת אותם כנתון קבוע ובלתי נמנע. אך חשוב להבין שמדובר בפרדיגמה שנכפית על כלכלנים בתוך השיטה הזו.
בסופו של דבר, כלכלני מאקרו, כשהם פועלים כחלק ממנגנון המדינה, מתקשים להעריך בצורה אובייקטיבית פתרונות חיצוניים או חדשניים. הם מונחים על ידי הנחות יסוד שמחזקות את המערכת שבה הם פועלים, ומתקשים להשתחרר מהשפעתה. זהו לב הבעיה - לא רק עם עומר מואב, אלא עם כלכלני מאקרו באופן כללי.
בודדים אילו המסוגלים לראות מעבר למערכת השיקולים המטיבה עימם.
שמע, אחת התגובות המטומטמות. סתם לשון הרע. אתה מכיר עוד כלכלן שמבקר את ממשלת ישראל יותר ממני? יש לך דוגמה קונקרטית שאמרתי משהו לטובת "מדינת ישראל" שהוא שגוי?
"התגבשה אצלי הבנה"
@@omermoav פרופסור מואב, תודה על התגובה. עבדתי פעם עבור הממשלה- כך שאנחנו במובן מסוים בסירה אחת. כמובן שאנו, אלה שעובדים ועבדו למען הממשלה- גם מבקרים אותה. כשאנו עושים זאת, אנו עושים זאת ''במסגרת הטעם הטוב', במסגרת המקובל, במסגרת הנתפס. הרי יש ביקורת ויש ביקורת. מעטים מאוד האנשים המסוגלים לפרוץ את גבולות המובן מאליו. במיוחד כאשר המערכת 'כפי שהיא' נראית די מתפקדת.
כל עניין הקריפטו הוא עניין שונה וחדשני מאוד. כי לדעת כל הפרשנים קריפטו זה משהו אחר, חדש ואחד הסימנים המובהקים שלו הוא עצמאות מממשל כלשהו. בעולם כזה עוד לא חיינו. טרם הכרנו מציאות נטולת התערבות מדינתית בתחום הכסף. אלה התפתחויות חדשות מדיי, ממש רדיקליות, מכדי שנרגיש איתם בנוח. אם נתנתק לרגע מעניין הקריפטו ונלך לתחום סטטיסטיקה רשמית- הסיפור הוא לא שונה. המדינה היא הקולקטור הטוב ביותר של סטטיסטיקה, ואני לא מכיר מציאות שבה סטטיסטיקה זאת נאספת על ידי גורם אחר. אני מודה בכך. וגם לא יפתיע אותי שאותם סטטיסטיקאים שעבדו , שלא כמוני, מחוץ למסגרת המדינה, רואים את עולם אחרת. כשיופיע גורם חדשני המסוגל לאסוף ולייצר סטטיסטיקה רשמית שלא דרך מסגרות מדינתיות- אני אהיה מאוד מסויג והם- מאוד נלהבים. וזה טבעי.
לשון הרע? אני לא רואה סיבה לתייג את מה שאמרתי במונחים כאלה.
@@daniell.staetsky3110 אחי זה מתחזה
עודד, אתה אפילו לא מבין מה זה ערך אינהרנטי.
נשמח לשמוע הסבר מ"אחד שמבין"...
חח מתחזה
ב-1999 היתה "בועת טק" והיא התפוצצה. ובכל זאת מי שלא מכר מניות של פייסבוק או אמזון לא ממש מצטער
לא היה פייסבוק. לאמאזון וצק פוינט לקח שנים רבות לחזור לשיא. הרוויח מי שמיצע את הקנייה לאורך הדרך.