מבין ללבך. הסרטון מצוין והקונספט היה נדרש. חשוב לי אבל להבהיר שכל אחד והאבל שלו, לי לדוגמה היה בדיוק ההפך ממה שהיה לך, שמחתי לדבר על מה שהיה, לחזור על הדברים שוב ושוב, זה עורר לי זיכרונות ישנים שהספקתי לשכוח. עזר לי שבאו ועזר לי ששלחו הודעות (אם כי אני מסכים בנושא ההברזות). איש איש והאבל שלו, איש איש והניחום שלו. לדעתי העיקר שמראים אכפתיות. בכל דרך שהיא.
גם אצלי זה היה ככה, כמות האנשים שמגיעה יכולה להיות מאוד חונקת מצד שני, כשאבא שלי נפטר חברים באו ועשינו פויקה ומדורה וכמות האהבה שאפפה אותנו הייתה פשוט מדהימה, יש לך כמות שתי טון על הלב מכל העומס הנפשי אבל עצם העובדה שאתה מוקף באנשים שאכפת להם ממך זה עזר לי מאוד להתמודד עם האובדן, או לפחות להתחיל לעכל.. אוכל עצוב כמו בורקסים ועוגיות חנק לגמרי אל תביאו חחחח סושי יתקבל בברכה🙁
צער זה משהו כל כך אינדיבידואלי. יש מי שיחשוב שרק לב בווטסאפ זה מעליב, יש מי שיירצה שתבואו גם באחת עשרה בלילה ויש כאלה שמעדיפים בכלל את השקט. בלי מילים מיותרות. הלוואי והייתה נוסחא אבל כך זו הנפש האנושית, רבדים על גבי רבדים.
מה שכתבת ממש לא נכון, משתתף זה לקחת חלק פעיל גדול כמו שהראשון לוקח. אם אתה מחפש משהו שאומר 'עצוב ממה שקרה לך' יכול אולי להיות 'אני מבין את צערך' או למסור שהצער שלו כואב גם לך
בתור מישהי שישבה שבעה על אבא, שכן גם הוא הלך בשיאו והיו לו עוד כל כך הרבה דברים לעשות כל מילה שנאמרה במקום. כל אמירה, כל הצעה וכל מרמור שהיה בסרטון אמיתי. וזה כואב לדעת שזה ככה לעוד מישהו ושאתה עובר מצב כל כך נוראי כמו שמדברים עליו בסרטונים כאלה.. מזדהה מאוד עם הסרטון, ובאמת, תרים את הראש ותשמור על עצמך. זו הדרך היחידה לעבור את זה.
מצטער סרטון לא מדויק בכלל זה תלוי בין בנאדם לבנאדם אני באופן אישי העדפתי שישאלו אותי שאלות אחרות כדי להשכיח את הצער וכן רציתי לספר איך זה קרה ואותי זה דווקא עצבן שניחמו אותי מה שחשוב לדעת שזה מאוד תלוי בבנאדם והכי טוב להגיע ולהגיד שאנחנו איתך ואם אתה זקוק לעזרה אני פה ואפשר לעזור עם הילדים ואפשר להביא גם אוכל זה תמיד עוזר שנשמע רק בשורות טובות ,
מרגש מאוד. כל הדברים שאמרת עברו לי בראש מאז שישבתי שבעה על אחי. אני מבינה לליבך ומאחלת לך (ומנסה לעודד את עצמי בדרך) שתצליח להרים את הראש ולהמשיך הלאה למרות שזה קשה.
@@נועה-ו8ר את מוזמנת לשלוח את זה למי שאת חושבת, אני חושבת שהמטרה של הסרטון זה שכמה שיותר אנשים יצפו בו ויבינו מה עובר על יושבי שבעה. אני באופן אישי התחברתי מאוד לסרטון, אבל זה אינדיבידואלי... אם זאת חברה טובה שלך, אז יכול להיות שזה יעודד אותה, מקווה שכן :)
יש דרכים רבות לצער. כל דרך וכבודה, יש לכבד את דרכו של אדם לאבל. יש אנשים שרוצים לפרוק את הצער ולדבר על המנוח, יש כאלו שמעדיפים להעסיק את עצמם בעניינים אחרים. יש כאלו שרוצים שבלילה יבואו אליהם לנחם, לעזור להם לישון, ויש כאלה שרוצים את השקט. יש כאלה שלוקחים את האבל לבד או בצורה מצומצמת, ויש כאלה שמשתפים. כל אדם והכאב שלו, יש לכבד כל כאב. סרטון מקסים
ואו.. לצערי אני ממש מזדהה איתך על כמה דברים אבל חולק איתך על דברים אחרים, אבל הרעיון הוא ממש דומה כי איבדתי את אבא שלי בגיל 18. אגב הנחמה הטובה/כנה ביותר תבוא רק ממישהו שחווה את זה.
כתוב בגמרא איזה שכר מקבלים בבית האבל שכר על שתיקה אם אתה הולך לבית האבל כמה שפחות לחפור לו פשוט להיות איתו לשבת ולתת ניחום בלי לנסות לספק את הסקרנות שלכם והכי חשוב לא להתחיל לרחם עליו הוא עושה את זה מצויין לבד...
אבא שלי ז"ל נפטר בגיל 74. מה שהטריף אותי לא דוקא בשבעה גם אחרי, שהיו כאלה ששאלו בן כמה היה? וששמעו את הגיל התגובה היתה: אהההה לא כ"כ צעיר....אבא שלי נפטר שהיה צעיר יותר..כל מיני כאלה כבר לא זוכרת.. הערות מיותרות בעליל. אבא זה אבא ולא משנה בן כמה יהיה..♡♡♡♡♡
אני מקבלת את כוונת הסרטון. יש בו המון עצות נהדרות. עם זאת, אנשים (אני כלולה בהם) לא יודעים איך להתמודד במצבים כאלה. לא קל להגיע לשבעה, ויש אנשים שיעדיפו לא להתמודד עם המצב הזה בכלל כי חוץ מחתונות שיש כל שבוע, ועוד ברית/ה וכו' יש גם הלוויות ושבעות ללכת אליהן ולדעתי אם מישהו הגיע לניחום אבלים סימן שהיה לו חשוב לקחת חלק בזה ולהיות שם כדי לנחם בכל דרך שיש לו להציע. אז צא מזה, אף אחד לא יכול להתאים את עצמו לכולם. עושים השתדלות וזה המון! לעולם אל תתלונן על כוונות טובות. כי אין יותר טהור מכוונה טובה! הלב שלנו (המנחמים) נפתח וחשב לעצמו "אני לא מסוגל לבוא בידיים ריקות. אביא מה שאצליח להביא, מה שנראה לי שנהוג" . אל תשכח שאנשים הולכים לרוב לפי הנורמה, לפי תבנית. האסוציאציות הראשונות לאוכל של שבעה זה בדיוק מה שהציגו בסרטון. לכן אנשים יגשו ישר לזה. אז בבקשה לדון לכף זכות. מי שישב שבעה בעברו ידע מה לתת ומה להגיד, ומי שלא, פשוט עושה מה שהוא יכול ומכיר. אז בתגובה זו אסכם שפשוט תלמד להוקיר תודה למי שהגיע וטרח. אתה כנראה ממש חשוב לו. צר לי על אובדן אביך. שלא תדע עוד צער.
אתה ממש צודק , אני כל כך מזדהה עם זה כי לי זה קרה לפני בערך שנה וחצי עם אמא שלי ארבעה ימים לאחר יום הולדתי ה-19 ובאותו הרגע הרגשתי ששום דבר לא ניחם אותי כי הרגשתי שאיבדתי את האדם היחיד שבאמת הייתי מחובר אליו ושבאמת אהב אותי לא משנה מה , ועד עכשיו כל פעם שאני נזכר בזה אני מתחיל למרר בבכי :( :( :(
רון בלומרוזן כל אחד חווה את הדברים אחרת, אנחנו בני אדם שונים. לצערי חוויתי אובדן של אבא אהוב ביותר בגיל 17 כשאני הבכור.. גם לי היו דברים שהרגיזו והיו דברים שניחמו.. שאף אחד לא יתנסה בצער הזה לעולם!
שכחת את "קח את עצמך בידיים", בכל היבט אפילו פיזיקלית, לא ישים. איבדתי 2 הורים ושחררתי אנשים קרובים בדרך. כנראה זה חלק מתהליך התבגרות- התפכחות. תכל"ס מה רע בלהשאר עם משקפיים ורודים? אני באמת משתתפת בצערך. 💗
ממש מזכיר לי את השבעה של אבא שלי רוב הדברים שאתה ממש הסכמתי.. הכי שנאתי שאמרו לי" אתה חייב להיות חזק בשביל אמא" וואתה לא באלי להיות חזק באלי להיות אמיתי עם עצמי
ממש אוהבת את הסרטונים שלכם אבל כאן אניפחות מסכימה. כל אחד והאבל שלו וסליחה שאנחנו בני אדם אבל וקשה לנו לדעת מה בדיוק כל אחד ירצה לשמוע באבלות שלו. כשאיבדתי את אבא שלי העובדה שהוא כבר לא סובל נתנה קצת נחמה - אולי כאשה מאמינה זה קצת משתנה. כל מה שעניין אותי כשיבשתי שבעה וישבתי פעמיים שבעה עוד לפני שחגגתי 22 זה היה לדבר על מה שקרה, על האבדן שלי על כמה יקר לי מה שאבדתי. פחות עניין אותי מה קורה במשרד לצורך העניין משתתפים בצערך - כשהם באים לשבעה יושבים איתי בוכים איתי הם משתתפים בצערי למרות שברור לי שהם חוזרים הביתה למשפחתם. ואני חוזרת לבית שאליו אבא שלי ואחותי לעולם לא יחזרו. כל אחד מקבל אובדן ורואה נחמה בדרך אחרת ולפי הסרטון זאת דרך אחרת כנראה לגמרי אחד מהשני תמשיכו לעשות סרטונים מלאי תוכן אתם מדהימים. ומאחלת לך שלא תראה עוד צער
הסרטון משקף את הרגשות שלך. לדעתי, לא משנה מה אומרים ואיך מתנהגים בשבעה. זאת סיטואציה מלחיצה נורא גם את המבקרים וגם את המתאבלים. וכל שיחה עם האבלים ולא מעל לראשם מתקבלת בברכה. אכן הברזות והודעות הסבר למה לא היגעת לניחום אבלים הם אחד הדברים המרגיזים. להביא אוכל אמיתי, וואלה צודק. תודה.
גם אני ישבתי שבעה על אבא, בגיל 30, ולא מסכימה עם רוב מה שביקשת. כן מבינה את הצורך להעביר לאנשים נקודות חשובות על טאקט... כנראה שזה החיים והנסיון שהופכים אותנו לאמפתיים ורגישים. שבעה זה שבוע מתיש ומתסכל אבל גם מלא באהבה ומשפחתיות שסובבים סביב סיפור חיים אחד של מישהו. שלא תדע עוד צער
תוספות לימי שנה: בבקשה בלי תרוצים והסברים למה אתם לא באים. ובלי הסברים שנונים על הזמן שעובר כל כך מהר. לי הוא עובר נורא לאט מאז. וליום הזיכרון: לא רוצה לדעת שאתם חייבים את הקניות לעל האש לעשות בדיוק בשעה של הטקסים. ואם אתם רוצים שיהיה לי אחוז אחד של אנרגיה לפגוש אותכם למחרת , אז אחרי הטקס תנו לי לנוח כמה שעות ואז בואו לראות במה אני צריכה עזרה. ולא זה ממש לא משנה שזה תכף 12 שנה
הסרטון הזה מאוד אינדיוידואלי ולא יכול ללמד אף אחד על סיטואציה מורכבת כמו שבעה. שאלות סתמיות? מה זה אומר בכלל? יש אבלים שישמחו לדבר על היקר שלהם ויש כאלה שלא. יש גם כאלה שירצו לשלב בין השניים ולספר על המוות ואחר כך להתנתק ולצחוק מבדיחות. תהליך אבל במיוחד בשבעה הוא נושא רגיש, אישי ואינדיווידואלי. לטעמי, אף סרטון לא ראוי לחנך איך להתהג בשבעה. שבעה זה דבר מבורך, גם בכל שעה! זה נותן לאבלים שזה עתה מרגישים שהאדמה קורסת עליהם, קצת שינוי אווירה, חברה. מנהג מדהים. אני לגמרי יכולה לזקוף את הצלחתי להתגבר על המוות של אמא שלי בגיל 18 לידי השבעה. השבעה תמיד תהיה מורכבת ממגוון אנשים, ששואלים שאלות מגוונות, שיבואו בשעות שונות וכן, גם יביאו איתם אוכל שונה או שבכלל לא. תנו לי להטיף לגבי שבעה דבר אחד- תגיעו בהמוניכם! לכו תדעו, אולי אתם נותנים למתאבל את חייו במתנה, כמו שאני קיבלתי :)
שלא תדע עוד צער... אח יקר, שבעה זה תהליך מופנה פסיכולוגי על לעיקול החסר ולעיבוד חווית הפרידה יש לא מעט חומר פסיכולוגי ויהודי על הענין שווה לקרוא (אם כבר נאלצת לחוות) וכן... לגמרי משתתפים בצערך לא חווים כמוך אבל מצטערים שאתה מצטער
הדבר הכי דתי לעשות כאן זה לנחם את האבל ולא להסביר לו מה הוא לא יודע בהלכה או איזה נקודה הוא פספס. תפסיקו להתנהג עם אנשים כאילו הם שקי איגרוף התוכחה שלכם. דרך ארץ קודמת.
מה נסגר? פשוט מאוד יש נוסח מסויים שאומרים לאבל בשעת ניחום אבלים. ואם כל מה שיש לאבל לומר או לחשוב זה נגד אלו שבאו לנחם אותו אז באמת עצוב. להגיד המקום ינחם אותכם או תנוחמו מהשמיים זה דבר נורמלי לחלוטין אצל שומרי תורה ומצוות. אבל אצל אחרים זה יותר פגיעה וכו'. כל העניין של איך מסתכלים בכלל על פטירת אדם שונה מאוד בין שומרי תורה לאלה שלא. אלה ששומרים יודעים שיש המשך לנפטר ולכן פחות לוקחים קשה את העניין ממי שחושבים שהפטירה ככ קשה כי אין המשך והאדם כאילו אבד לגמרי
לירושלמים יש דווקא משפטים מאוד מתחשבים לשבעה "מן השמים תנוחמו" או "המקום ינחם אותך (אתכם) בתוך שאר אבלי ציון וירושלים" חילונים אומרים "משתתף בצערכם" חילונים אחרים אומרים "שלא תדעו עוד צער" והמוגבלים אומרים "ניפגש בשמחות" ומצחקקים במבוכה על השטות שהרגע אמרו
מסכים עם כל מילה. תהיו עצמכם, תדברו בטבעיות. למי שלא הבין- אל תשתתפו בצער- הנוכחות _הלא מצערת_ שלכם טובה- אל תהרסו אותה בלדבר על דברים שאולי הייתי מעדיף שלא לחשוב עליהם- אתם לא יודעים מה, אבל יכולים לנחש. זה נכון שכל זה מאוד אינדיווידואלי- אבל הטוב ביותר זה מה שהוא אמר.
זו בידיוק הנקודה. כשאתה אבל אתה כועס על הכול ועל כולם. לא תמיד תהיה מנומס ולא תמיד תחשוב על "האם הצורה שאני אגיב עכשיו תביך מישהו?" כי אתה נטו באבל שלך. וככה זה צריך להיות מותר לך להיות ביקורתי ומותר לשתף מה כאב לך שאנשים עשו
אז בקיצור... לא להגיד כלום ... מבין ומכבד לגמרי... אבל האפשרות היחידה שנשארה זה לשתוק, -מה שאני מניח שגם פוגע ... אז מה נשאר לעשות??? נעלת אותנו מכל הכיוונים . בחיאת
@@hagarelishevashirgauker1413 הוא דווקא אמר. תספרו בדיחה מצחיקה, תספרו על משהו מהעבודה. בעיני שתיקה מקסימה כשמרגישים דומה- אבל אני מסכים עם מה שהוא אמר- "לא, אתם לא משתתפים בצערי" אתם תלכו עוד מעט. כך שעדיף לדבר על משהו שמשמח- כמו שהוא אמר.
זה כבד, כל אחד ודרכו לומר את שלו. כל אחד חושב ורוצה שיגידו לו דברים אחרים וכל אדם ירגע לפי דברים וניחומים משתנים. אז לך הפריעו רוב הדברים שאנשים הרגישו ממש בסדר איתם וזה מה שהם יכלו לומר. למה לא לראות את זה בעין יפה ולומר תודה? הם הגיעו אליך, אחרי יום עבודה\סיפור אחר. להעריך באמת. כל רגע וכל דקה וכל דבר !
לפני בערך שנה, החתולה שלי נפטרה. העניין הוא, היא לא הייתה רק חתולה הכרתי אותה מאז שנולדתי, הכרתי אותה כללל החיים שלי. ופתאום, זהו. She was gone... זה היה הדבר הכי מפחיד, בכל החיים שלי, להאמין שהיא לא שם יותר, זה בלתי אפשרי... זה היה הדבר הכי נורא שהרגשתי בכל החיים שלי היא הייתה כמו אחות שלי, לא "חיית מחמד" ולא סתם "חתול". אומרים "תאמצו כלב". סליחה? אני לא קיבלתי שבעה... רק יום אחד ואז תפקוד שבור בבית ספר. ומאז המצב הנפשי שלי רק הידרדר... המשפט הזה "לפחות היא לא סובלת יותר" אמרו לי את זה כל כך הרבה, וזה ממש חרפן אותי... (דרך אגב זה סימפטיה, לא אמפטיה- אפקט הפוך מהכוונה) אז אני כן יכולה לאמר שהתחברתי לעצות...
כל הכבוד על העיסוק בזה. אבל 1. לא כל אבל מרגיש אותו דבר. מה שנכון לאחד יכול להיות לגמרי לא נכון לאחר ו2. אולי תעשו כאן דעה על עורכים שיוצרים טריגרים לאפילפטיים בלי שום סיבה אמנותית או אחרת. דקה 1:02 זה התקף פרכוסים להרבה אנשים - למה?? ויש עוד שני טריגרים של סאונד, שהסרטון היה יכול להסתדר ממש מצוין בלעדיהם.
תודה זה באמת לא פשוט. לפני כמה חודשים אבא של חבר מהעבודה נפטר כמה ימים לפני שהוא היה אמור להתחתן, אז במקום שבע ברכות קיבל שבעה. באמת היה מביך ובאמת לא היה ברור מה נכון להגיד ומה לא ואני מאוד מקווה שלא עשיתי יותר גרוע כי אני דברן בלתי נלאה. חוץ מזה בעיקר מה שהעסיק שם אותי זה החברות של אחותו...
סרטון קטנוני , בכייני ומיותר . כשמאבדים בן אדם רוצים תמיכה וניחום , להתנהג כמו סנוב ולדחות את כולם שבאים לקראתך ורוצים לעזור לך זה פשוט מגעיל . לא צריך להפנות גב לאלו שתומכים בך בגלל שחווית אובדן .
אני לא מזדהה איתך. אנשים אמרו לי כל מיני קלישאות, כולל "טוב שהוא כבר לא סובל", ולא רק שזה לא הפריע לי, אפילו חשבתי שזה נכון, וטוב שהוא הפסיק לסבול. ואני מראש לא ערכתי "שבעה", ומי שבכל זאת היה לו נורא-נורא חשוב לבוא לבקר אותי, ביקש והגיע. בקיצור, חן, הסרטון שהכנת קשור בעיקר אליך. ולדעתי,שהוא קשור בעיקר לצורך שלך לכעוס על אנשים... כדאי לברר ממה נובע הכעס.
ידיד טוב שלי איבד את אמא שלו, וזה היה קשה גם בשבילי לשבת שם איתו בשבעה עם כל האובדן מסביב. אבל ישבתי איתו והוא דיבר עליה, ובכה, וחיבקתי אותו. אמרתי לו שיהיה חזק ושיהיה בסדר, ושאני זמינה לכל מה שהוא צריך ושידבר איתי. ולגבי הסרטון... אני מסכימה אבל לא עם הכול. כי זה נכון שאין כל כך מה להגיד. רק משתתף בצערך, לחבק ולהגיד שאתם שם בשבילו, מה שהוא צריך. ואם אתם מתכננים להגיע לשבעה יותר מפעם אחת, ממליצה לשאול את האבלים אם צריך משהו לקנות/להביא. כמה שיותר להוריד מהכתפיים שלהם. שיתעסקו יותר בעיבוד האובדן מאשר במטלות בבית בזמן השבעה. כמובן מציינת שזאת דעתי, מוזמנים לא להסכים. סרטון מקסים סך הכול.
אני גם איבדתי אבא קצת לפני הגיל שלך ורציתי לומר לך שאתה מסוג האנשים בעולם הזה שאין לו תקנה ההתנשאות שלך על אחרים השחצנות יאני להראות שאתה גבר בכל הבדיחות קרש האלו ממש לא מוצלח ...
אני גם איבדתי את אבא שלי בגיל צעיר ואני לא מסכימה עם הגישה. אני מבינה שכל אחד חווה את האבל בצורה אחרת אבל אמרת בעצמך להגיע לשבעה זה קשה ולא יודעים מה לומר. אני הבנתי את זה ולכן לא שפטתי אנשים על מה שאמרו לי... הם הגיעו והם הראו שאיכפת להם ואני מודה להם על זה.
אמרת שאמרו לך "שמור על אמא" ואתה אומר שאתה בן 29 וזה לא גיל לשמור על אחרים אני בגיל 16 איבדתי את אחי, וגם אמרו לי את אותו משפט. מבינה למה התכוונת, מבינה את הכאב שלך. תיהיה חזק
לא שופט אותך בתור מישהו שאיבד אבא אבל אל תשכח שכל אחד שונה וכל אחד מתמודד עם צער שונה ואנשים לא מתכוונים לפגוע הם פשוט לא יודעים מה לעשות תנסה לדון לכף זכות
קשה לעשות הכללות בנושא זה, זה מאוד אישי, אני ישבתי על אבי שנפטר בגיל 57, ועל אחותי שנפטרה בגיל 34. לא זכור לי שהפריעו לי המבקרים הרבים בשבעה ושאלותיהם, אפשר גם לומר שאתה עייף ולפרוש לחדר אחר. כמו כן שאלות כמו איך הוא נפטר, היה חולה, בבית או בבית חולים, היה מישהו איתו לגיטימי לחלוטין, ברגע שמוות הוא מנת חלקם של כולנו, מי לפני מי אחרי, הגיוני להתעניין ואין בזה לדעתי חוסר טאקט. כמובן כשמדובר בילדים זה דבר שונה ויש להיות עדין וזהיר.
"תנוחמו מן השמים" "שלא תדעו עוד צער" מה שמרגיש.... אני חושבת שמה שמנחם בעיקר זה לא מה שאומרים אלא עצם ההגעה לבית האבל, גם אם שותקים זה מנחם ונותן כח.. שנזכה רק לשמחות
זה בדיוק העניין. אין באמת מה להגיד. חוץ ממשתתף בצערך, לחבק ולהגיד שאתה פה בשבילו, ותמיד כאן אם יצטרך משהו. שיישאר חזק ושיהיה בסדר. ואם אתה מתכוון להגיע לשבעה שוב ביום אחר, תשאל אם צריך משהו להביא או לקנות. כמה שיותר להוריד פרוצדורןת ומטלות מהכתפיים של האבלים.
1:37 ״אני משתתף בצערך.. לא אתה לא..״ כן אני כן!! בנאדם שאומר לאבל את המשפט המוכר והידוע ״אני משתתף בצערך״ לרוב הוא מתכוון לכך מעמקי נשמתו! אמנם לא מצטער כמו הבן או ההורים של הנפטר אבל בהחלט משתתף בצערו.. חבר, יש לי הרבה חילוקים על הסרטון שהפצת שהם לא נכונים בעליל.. ואם כבר אתה בא להטיף אז מה עם קצת לימוד תורה לעילוי נשמת הנפטר? קדיש? תהילים? משהו! הרי בסופו של דבר אתה קורא למנהג בפיך שלך ״שבעה״ השבעה הינו מנהג יהודי דתי שבו הנפטר נמצא שבעה ימים קרוע בין שמים לארץ ומחכה שידונו אותו לגן עדן או שמא לגיהנום! זהו אינו הזמן שהמנחם יספר איך היה לו בעבודה אלא אדרבה תשנס מתנים ותעיר אותו ואת כולם ותדאג שכל אחד יקרא פרק תהילים או שנים יברך על המזון שהוא אוכל ועל המשקה שהוא שותה! אגב.. סושי ובירה? לא ולא! מה אנחנו בבר/פאב? נשמה, מדובר באזכרה קדושה ולא במפגש עם חברים! נהוג להביא עוגיות, עוגות, פירות ושתיה קרה/חמה ולברך את כל סוגי הברכות בכדי לעלות את נשמת הנפטר כמה שיותר גבוה בטרם יגיע דינו לפני בורא עולם!! לסיכום, לכל אחד או אחת מאיתנו, הקוראים, נפטר פעם אדם קרוב והרגיש היטב בליבו מהי ההרגשה לאבד בן משפחה (לרוב דם מדמו).. אז עם כל הכבוד במקום להכתיב לאנשים איך להתנהג בשבעה תתפלל לעילוי נשמת אביך! נ.ב אני משתתף בצערך (באמת)!
אני לא כל כך מסכימה איתך, לפעמים אנשים אומרים משתתף בצערך מנימוס, זה כמו לומר מה נשמע לפעמים לאנשים לא באמת אכפת ולא באמת מתעניינים אבל הם שואלים מנימוס כי זה מה שנהוג... וכל אחד והאמונה שלו... יש כאלה שמאמינים באלוהים ושומרים על הרבה מצוות אבל לא שמים כיפה, ויש כאלה שחושבים שלא צריך בכלל לשבת שבעה, והוא דיבר על מה מפריע לו, ואם זה מפריע לו אז למה שהוא פשוט יסבול שלא רק אבא שלו מת אלא גם מהאנשים, מותר לו לומר את דעתו, ויותר מזה מותר לו לבקש שלא יעשו את זה
כל אחד מרגיש שהוא צריך דיבוריפ אחרים סביבו, אחד רוצה שיסיחו את דעתו ואפילו לכמה רגעים ושידברו איתו על צחוקים ורכילות והשני כן רוצה שהמנחמים ישמעו מה קרה ואיך הןא מרגיש.. זה מאד אינדיבדואלי ואי אפשר להכליל.. לכן קוראים לזה כאן *דעה*
Liel Ponomareyov הוא טען שאלו דברים שלא אומרים או עושים אותם בשבעה כך שהוא לא דיבר רק על מה שמפריע לו באופן אישי וכן עדיף לומר משתתף בצערך מנימוס מאשר לא בכלל..
אז זהו שרכילות בשבעה בהחלט לא מתאים!!! והמשפט היחידי שיתן ויכול לתת נחמה זה ניחמו מן השמיים! כל בר חי אינו יכול לנחם אותך את סבלך אבל השם יתברך אם תשכיל ותלמד את תורתו נחמה וודאי תבוא!!! ומה איתך? קדיש אתה מקפיד לומר על אביך??? כל השנה??? לא רק בשבוע של השעה??? אז זהו דאל תחפש נחמה אם אתה לא נותן נחמה לנפטר שלך❤️🩹❤️🩹❤️🩹
מה הבעיה? עדיף שאנשים לא יגידו כלום? הם מרגישים מובכים, זו סיטואציה קשה ריגשית, אנשים לא יודעים מה להגיד ואיך... אז יוצאות להם שאלות טיפשיות נו ו? גם אם אתה היית בא להלוויה או לשבעה לפני מות אביך היו לך שאלות טיפשיות. עדיף שאלות טיפשיות מלא להגיד כלום. נ.ב תנחומים על אבא שלך.
הוא ציין בסרטון בידיוק מה שכתבת, שגם הוא היה מגיב ככה בזמן שבעה ולכן הם עשו את הסרטון להבהרה של חלק מהטריגרים בזמן שבעה וכן, לפעמים עדיף שאנשים לא ידברו
מבין ללבך. הסרטון מצוין והקונספט היה נדרש.
חשוב לי אבל להבהיר שכל אחד והאבל שלו, לי לדוגמה היה בדיוק ההפך ממה שהיה לך, שמחתי לדבר על מה שהיה, לחזור על הדברים שוב ושוב, זה עורר לי זיכרונות ישנים שהספקתי לשכוח. עזר לי שבאו ועזר לי ששלחו הודעות (אם כי אני מסכים בנושא ההברזות).
איש איש והאבל שלו, איש איש והניחום שלו. לדעתי העיקר שמראים אכפתיות. בכל דרך שהיא.
אתה אדם מדהים♥️
גם אצלי זה היה ככה, כמות האנשים שמגיעה יכולה להיות מאוד חונקת מצד שני, כשאבא שלי נפטר חברים באו ועשינו פויקה ומדורה וכמות האהבה שאפפה אותנו הייתה פשוט מדהימה, יש לך כמות שתי טון על הלב מכל העומס הנפשי אבל עצם העובדה שאתה מוקף באנשים שאכפת להם ממך זה עזר לי מאוד להתמודד עם האובדן, או לפחות להתחיל לעכל.. אוכל עצוב כמו בורקסים ועוגיות חנק לגמרי אל תביאו חחחח סושי יתקבל בברכה🙁
@@LutherTambien נכון המילון הוא חשוב אך חוסר האקט של האנשים לפעמים גומר כמו הדוגמאות שנתתי בתגובתי לסרטון. כגון חוסר הניקיון של השירותים ..
לאף אחד לא ממש איכפת
צער זה משהו כל כך אינדיבידואלי.
יש מי שיחשוב שרק לב בווטסאפ זה מעליב, יש מי שיירצה שתבואו גם באחת עשרה בלילה ויש כאלה שמעדיפים בכלל את השקט. בלי מילים מיותרות.
הלוואי והייתה נוסחא אבל כך זו הנפש האנושית, רבדים על גבי רבדים.
אכן. תגובה מצויינת
אני איבדתי 2 הורים בתחילת שנות העשרים, והאמת לא התחברתי לסרטון.. קטנוני מאד כלפי אנשים שרוצים לעזור
אתה צודק הוא מגזים
אני גם חשבתי ככה, הוא אפילו קצת עצבן אותי
צודק לגמרי
סרטון קטנוני
אנשים מנסים לעזור סהכ
אני אישית חושב שכדאי לקחת את המשפט ״מצטער על אובדנך״ שמגיע מאנגלית ״sorry for your lost”
@@SadBoyIL כן, חשבתי על זה גם
כל כך נכון, עצוב לי שאני מזדהה.
"אני משתתף בצערך" זה רק אומר שאני גם מרגיש עצוב ממה שקרה לך
בשונה מ "אני חולק איתך את צערך"
שעל זה דיברת
אז נראה לי שמבחינה לוגית זה בסדר לומר את זה
לא נראה לי אתה מבין מה הוא אמר
אף אחד לא מדבר על הלוגיקה, אלא על תחושת הלבד שהמשפט הזה מעורר
מה שכתבת ממש לא נכון, משתתף זה לקחת חלק פעיל גדול כמו שהראשון לוקח. אם אתה מחפש משהו שאומר 'עצוב ממה שקרה לך' יכול אולי להיות 'אני מבין את צערך' או למסור שהצער שלו כואב גם לך
בתור מישהי שישבה שבעה על אבא, שכן גם הוא הלך בשיאו והיו לו עוד כל כך הרבה דברים לעשות
כל מילה שנאמרה במקום. כל אמירה, כל הצעה וכל מרמור שהיה בסרטון אמיתי. וזה כואב לדעת שזה ככה לעוד מישהו ושאתה עובר מצב כל כך נוראי כמו שמדברים עליו בסרטונים כאלה..
מזדהה מאוד עם הסרטון, ובאמת, תרים את הראש ותשמור על עצמך. זו הדרך היחידה לעבור את זה.
מצטער סרטון לא מדויק בכלל זה תלוי בין בנאדם לבנאדם אני באופן אישי העדפתי שישאלו אותי שאלות אחרות כדי להשכיח את הצער וכן רציתי לספר איך זה קרה ואותי זה דווקא עצבן שניחמו אותי
מה שחשוב לדעת שזה מאוד תלוי בבנאדם והכי טוב להגיע ולהגיד שאנחנו איתך ואם אתה זקוק לעזרה אני פה ואפשר לעזור עם הילדים ואפשר להביא גם אוכל זה תמיד עוזר שנשמע רק בשורות טובות ,
קוראים לסרטון כאן דעה...
@@yuvalcohen7115 אבל הוא הציג את זה כאילו הוא יחיד
@@simonrozilio עדיין כתוב דעה מה שאומר דעה אישית ומותר לכל אחד לא להסכים איתו
@@yuvalcohen7115 בדיוק לכן זכותי לא להסכים אותי
@@simonrozilio אבל אמרת סרטון לא נכון בכלל... וזה נוגד את העובדה שאמרת שזכותך לומר את דעתך
הפכת רגע קשה שלך לשיעור חיים חשוב מאוד לכולנו.
שתדע רק שמחה ומנוחת הנפש.
❤️
מרגש מאוד. כל הדברים שאמרת עברו לי בראש מאז שישבתי שבעה על אחי. אני מבינה לליבך ומאחלת לך (ומנסה לעודד את עצמי בדרך) שתצליח להרים את הראש ולהמשיך הלאה למרות שזה קשה.
שייך לשלוח את זה לחברה שאחיה לוחם מגב נפטר לפני חודש? יעודד רו פחות?
@@נועה-ו8ר את מוזמנת לשלוח את זה למי שאת חושבת, אני חושבת שהמטרה של הסרטון זה שכמה שיותר אנשים יצפו בו ויבינו מה עובר על יושבי שבעה.
אני באופן אישי התחברתי מאוד לסרטון, אבל זה אינדיבידואלי...
אם זאת חברה טובה שלך, אז יכול להיות שזה יעודד אותה, מקווה שכן :)
@@ליאתשנקמן ואנשים אחרים אף אחד לא מת מישהו קרוב להם רק הוא נו באמת
@@ציפורהציפי בהחלט גם לאנשים אחרים מת מישהו קרוב. הוא פשוט הציג דרך מסויימת להסתכל על זה והזדהיתי איתו, זה לא סותר התמודדות אחרת.
יש דרכים רבות לצער. כל דרך וכבודה, יש לכבד את דרכו של אדם לאבל. יש אנשים שרוצים לפרוק את הצער ולדבר על המנוח, יש כאלו שמעדיפים להעסיק את עצמם בעניינים אחרים. יש כאלו שרוצים שבלילה יבואו אליהם לנחם, לעזור להם לישון, ויש כאלה שרוצים את השקט. יש כאלה שלוקחים את האבל לבד או בצורה מצומצמת, ויש כאלה שמשתפים. כל אדם והכאב שלו, יש לכבד כל כאב. סרטון מקסים
אין עליכם כאן,יצרני התוכן הישראלי מספר אחת ביוטוב.
ומשתתף בצערך ותודה על הטיפים .
ואו.. לצערי אני ממש מזדהה איתך על כמה דברים אבל חולק איתך על דברים אחרים, אבל הרעיון הוא ממש דומה כי איבדתי את אבא שלי בגיל 18. אגב הנחמה הטובה/כנה ביותר תבוא רק ממישהו שחווה את זה.
ראיתי את הסרטו הזה בערך שבועיים לפני שאימי נפטרה, ואני רואה אותו עכשיו, כמעט חודש אחרי. אבלות היא מקום אכזרי להיות בו.
כתוב בגמרא איזה שכר מקבלים בבית האבל שכר על שתיקה אם אתה הולך לבית האבל כמה שפחות לחפור לו פשוט להיות איתו לשבת ולתת ניחום בלי לנסות לספק את הסקרנות שלכם והכי חשוב לא להתחיל לרחם עליו הוא עושה את זה מצויין לבד...
איבדתי אמא בגיל 12 וחצי
מזדהה איתך מאוד
תרים את הראש ותהיה חזק
גם אני
אבא שלי ז"ל נפטר בגיל 74.
מה שהטריף אותי לא דוקא בשבעה גם אחרי, שהיו כאלה ששאלו בן כמה היה? וששמעו את הגיל התגובה היתה: אהההה לא כ"כ צעיר....אבא שלי נפטר שהיה צעיר יותר..כל מיני כאלה כבר לא זוכרת.. הערות מיותרות בעליל.
אבא זה אבא ולא משנה בן כמה יהיה..♡♡♡♡♡
תודה על השיתוף
זה הסרטון הכי טוב שלכם!
אני מקבלת את כוונת הסרטון. יש בו המון עצות נהדרות. עם זאת, אנשים (אני כלולה בהם) לא יודעים איך להתמודד במצבים כאלה. לא קל להגיע לשבעה, ויש אנשים שיעדיפו לא להתמודד עם המצב הזה בכלל כי חוץ מחתונות שיש כל שבוע, ועוד ברית/ה וכו' יש גם הלוויות ושבעות ללכת אליהן ולדעתי אם מישהו הגיע לניחום אבלים סימן שהיה לו חשוב לקחת חלק בזה ולהיות שם כדי לנחם בכל דרך שיש לו להציע. אז צא מזה, אף אחד לא יכול להתאים את עצמו לכולם. עושים השתדלות וזה המון! לעולם אל תתלונן על כוונות טובות. כי אין יותר טהור מכוונה טובה! הלב שלנו (המנחמים) נפתח וחשב לעצמו "אני לא מסוגל לבוא בידיים ריקות. אביא מה שאצליח להביא, מה שנראה לי שנהוג" . אל תשכח שאנשים הולכים לרוב לפי הנורמה, לפי תבנית. האסוציאציות הראשונות לאוכל של שבעה זה בדיוק מה שהציגו בסרטון. לכן אנשים יגשו ישר לזה. אז בבקשה לדון לכף זכות. מי שישב שבעה בעברו ידע מה לתת ומה להגיד, ומי שלא, פשוט עושה מה שהוא יכול ומכיר.
אז בתגובה זו אסכם שפשוט תלמד להוקיר תודה למי שהגיע וטרח. אתה כנראה ממש חשוב לו.
צר לי על אובדן אביך. שלא תדע עוד צער.
אתה ממש צודק , אני כל כך מזדהה עם זה כי לי זה קרה לפני בערך שנה וחצי עם אמא שלי ארבעה ימים לאחר יום הולדתי ה-19 ובאותו הרגע הרגשתי ששום דבר לא ניחם אותי כי הרגשתי שאיבדתי את האדם היחיד שבאמת הייתי מחובר אליו ושבאמת אהב אותי לא משנה מה , ועד עכשיו כל פעם שאני נזכר בזה אני מתחיל למרר בבכי :( :( :(
Rotem Biton תנוחמו מן השמיים אמן.
שלא תדע צער רותם ביטון. קשה לאבד אם בגיל כה צעיר.
@@coffeebean4951 אני יודע כי חוויתי ועדיין חווה זאת על בשרי
@@rotem_biton.250 💙
ממש לא אהבתי, לי אישית כן עזר שאנשים השתתפו בצערי, ולא הפריעו לי כל הדברים שאמרת שמעצבנים, זה נשמע לע קצת קטנוני ולא אהבתי את הסרטון הזה
כאן דעה
רון בלומרוזן כל אחד חווה את הדברים אחרת, אנחנו בני אדם שונים. לצערי חוויתי אובדן של אבא אהוב ביותר בגיל 17 כשאני הבכור.. גם לי היו דברים שהרגיזו והיו דברים שניחמו.. שאף אחד לא יתנסה בצער הזה לעולם!
מה זה קטנוני?? כל אחד חווה אחרת, אתה לא חייב להסכים איתו
מסכים איתך לגמרי, גם אותי הוא עצבן בהתבכיינות הזאת
שכחת את "קח את עצמך בידיים", בכל היבט אפילו פיזיקלית, לא ישים.
איבדתי 2 הורים ושחררתי אנשים קרובים בדרך. כנראה זה חלק מתהליך התבגרות- התפכחות. תכל"ס מה רע בלהשאר עם משקפיים ורודים?
אני באמת משתתפת בצערך. 💗
ממש מזכיר לי את השבעה של אבא שלי
רוב הדברים שאתה ממש הסכמתי.. הכי שנאתי שאמרו לי" אתה חייב להיות חזק בשביל אמא" וואתה לא באלי להיות חזק באלי להיות אמיתי עם עצמי
ממש אוהבת את הסרטונים שלכם אבל כאן אניפחות מסכימה.
כל אחד והאבל שלו וסליחה שאנחנו בני אדם אבל וקשה לנו לדעת מה בדיוק כל אחד ירצה לשמוע באבלות שלו.
כשאיבדתי את אבא שלי העובדה שהוא כבר לא סובל נתנה קצת נחמה - אולי כאשה מאמינה זה קצת משתנה.
כל מה שעניין אותי כשיבשתי שבעה וישבתי פעמיים שבעה עוד לפני שחגגתי 22 זה היה לדבר על מה שקרה, על האבדן שלי על כמה יקר לי מה שאבדתי. פחות עניין אותי מה קורה במשרד לצורך העניין
משתתפים בצערך - כשהם באים לשבעה יושבים איתי בוכים איתי הם משתתפים בצערי למרות שברור לי שהם חוזרים הביתה למשפחתם. ואני חוזרת לבית שאליו אבא שלי ואחותי לעולם לא יחזרו.
כל אחד מקבל אובדן ורואה נחמה בדרך אחרת ולפי הסרטון זאת דרך אחרת כנראה לגמרי אחד מהשני
תמשיכו לעשות סרטונים מלאי תוכן אתם מדהימים.
ומאחלת לך שלא תראה עוד צער
הסרטון משקף את הרגשות שלך. לדעתי, לא משנה מה אומרים ואיך מתנהגים בשבעה. זאת סיטואציה מלחיצה נורא גם את המבקרים וגם את המתאבלים. וכל שיחה עם האבלים ולא מעל לראשם מתקבלת בברכה. אכן הברזות והודעות הסבר למה לא היגעת לניחום אבלים הם אחד הדברים המרגיזים. להביא אוכל אמיתי, וואלה צודק. תודה.
מרגש. כל כך חשוב
1:10
סבא שלי מת זקן (בערך גיל 75) ואני בוכה כל לילה שאני רק אחלום עליו כדי לראות אותו, מה שאני מנסה להגיד זה שזה לא משנה בגיל אובדן זה אובדן.
גם אני ישבתי שבעה על אבא, בגיל 30, ולא מסכימה עם רוב מה שביקשת. כן מבינה את הצורך להעביר לאנשים נקודות חשובות על טאקט... כנראה שזה החיים והנסיון שהופכים אותנו לאמפתיים ורגישים. שבעה זה שבוע מתיש ומתסכל אבל גם מלא באהבה ומשפחתיות שסובבים סביב סיפור חיים אחד של מישהו. שלא תדע עוד צער
תוספות לימי שנה: בבקשה בלי תרוצים והסברים למה אתם לא באים. ובלי הסברים שנונים על הזמן שעובר כל כך מהר. לי הוא עובר נורא לאט מאז. וליום הזיכרון: לא רוצה לדעת שאתם חייבים את הקניות לעל האש לעשות בדיוק בשעה של הטקסים. ואם אתם רוצים שיהיה לי אחוז אחד של אנרגיה לפגוש אותכם למחרת , אז אחרי הטקס תנו לי לנוח כמה שעות ואז בואו לראות במה אני צריכה עזרה. ולא זה ממש לא משנה שזה תכף 12 שנה
אהבתי את הסרטון . גם אני לצערי עברתי חוויה דומה .
הסרטון הזה מאוד אינדיוידואלי ולא יכול ללמד אף אחד על סיטואציה מורכבת כמו שבעה.
שאלות סתמיות? מה זה אומר בכלל?
יש אבלים שישמחו לדבר על היקר שלהם ויש כאלה שלא. יש גם כאלה שירצו לשלב בין השניים ולספר על המוות ואחר כך להתנתק ולצחוק מבדיחות.
תהליך אבל במיוחד בשבעה הוא נושא רגיש, אישי ואינדיווידואלי. לטעמי, אף סרטון לא ראוי לחנך איך להתהג בשבעה.
שבעה זה דבר מבורך, גם בכל שעה!
זה נותן לאבלים שזה עתה מרגישים שהאדמה קורסת עליהם, קצת שינוי אווירה, חברה.
מנהג מדהים.
אני לגמרי יכולה לזקוף את הצלחתי להתגבר על המוות של אמא שלי בגיל 18 לידי השבעה.
השבעה תמיד תהיה מורכבת ממגוון אנשים, ששואלים שאלות מגוונות, שיבואו בשעות שונות וכן, גם יביאו איתם אוכל שונה או שבכלל לא.
תנו לי להטיף לגבי שבעה דבר אחד- תגיעו בהמוניכם! לכו תדעו, אולי אתם נותנים למתאבל את חייו במתנה, כמו שאני קיבלתי :)
שלא תדע עוד צער...
אח יקר,
שבעה זה תהליך מופנה פסיכולוגי על לעיקול החסר ולעיבוד חווית הפרידה
יש לא מעט חומר פסיכולוגי ויהודי על הענין שווה לקרוא
(אם כבר נאלצת לחוות)
וכן...
לגמרי משתתפים בצערך
לא חווים כמוך
אבל מצטערים שאתה מצטער
מהו החומר היהודי? אשמח לדעת.
אני כל כך מבין אותך תודה רבה
הדבר הכי דתי לעשות כאן זה לנחם את האבל ולא להסביר לו מה הוא לא יודע בהלכה או איזה נקודה הוא פספס.
תפסיקו להתנהג עם אנשים כאילו הם שקי איגרוף התוכחה שלכם.
דרך ארץ קודמת.
מושלם!
עצוב שככה נראים החיים והמוות אצל אלה שאין להם משמעות עם תורה ויהדות.
עצוב שאת חייבת לדחוף את הדעה שלך לצער של השני.
תשתתפי בצערו ! מה נסגר ?
מה נסגר?
פשוט מאוד
יש נוסח מסויים שאומרים לאבל בשעת ניחום אבלים.
ואם כל מה שיש לאבל לומר או לחשוב זה נגד אלו שבאו לנחם אותו אז באמת עצוב.
להגיד המקום ינחם אותכם או תנוחמו מהשמיים זה דבר נורמלי לחלוטין אצל שומרי תורה ומצוות.
אבל אצל אחרים זה יותר פגיעה וכו'.
כל העניין של איך מסתכלים בכלל על פטירת אדם שונה מאוד בין שומרי תורה לאלה שלא.
אלה ששומרים יודעים שיש המשך לנפטר ולכן פחות לוקחים קשה את העניין ממי שחושבים שהפטירה ככ קשה כי אין המשך והאדם כאילו אבד לגמרי
@@יסמיןאלי
ככה לא תקרבי אף אחד וללכלך על האחר בזמן שהוא מתאבל זה הדבר הכי לא דתי שיכול להיות.
ממש לא באתי ללכלך
יותר לרחם.
לירושלמים יש דווקא משפטים מאוד מתחשבים לשבעה
"מן השמים תנוחמו"
או "המקום ינחם אותך (אתכם) בתוך שאר אבלי ציון וירושלים"
חילונים אומרים "משתתף בצערכם"
חילונים אחרים אומרים "שלא תדעו עוד צער"
והמוגבלים אומרים "ניפגש בשמחות" ומצחקקים במבוכה על השטות שהרגע אמרו
תודה על הסרטון 🙏
וואו מוגזם.
פשוט כולכך נכון
מסכים עם כל מילה. תהיו עצמכם, תדברו בטבעיות. למי שלא הבין- אל תשתתפו בצער- הנוכחות _הלא מצערת_ שלכם טובה- אל תהרסו אותה בלדבר על דברים שאולי הייתי מעדיף שלא לחשוב עליהם- אתם לא יודעים מה, אבל יכולים לנחש. זה נכון שכל זה מאוד אינדיווידואלי- אבל הטוב ביותר זה מה שהוא אמר.
אני חושבת שמה שמנחם בעיקר זה לא מה שאומרים, אלא עצם ההגעה לבית האבל, גם אם שותקים זה מנחם ונותן כח..
מה שאומרים לאבל לפי התורה אצל האשכנזים "המקום ינחם אתכם" ואצל הספרדים אומרים "תנוחמו מן השמיים"
לא אומרים אני משתתף בצערך!!
זה המנהג המקובל לפי התורה.
הסרטון מדי ביקורתי וזה מרגיש כאילו חן ניסה להביך את מכריו. אני כן מסכים ששבעה אינה פיקניק למרות הכוונות הטובות.
זו בידיוק הנקודה. כשאתה אבל אתה כועס על הכול ועל כולם. לא תמיד תהיה מנומס ולא תמיד תחשוב על "האם הצורה שאני אגיב עכשיו תביך מישהו?" כי אתה נטו באבל שלך. וככה זה צריך להיות
מותר לך להיות ביקורתי ומותר לשתף מה כאב לך שאנשים עשו
כל כך!!!
התרגשתי, מבין את הכאב
אבא שלי נפטר כשהייתי בן 11. בין המשפטים שזכורים לי מהשבעה: "אתה עכשיו הגבר בבית"
הוצאת לי את המילים מהפה(יותר נכון. עשית עליהן סרטון) כיף לדעת שאני לא לבד בסיפור המחשבות הזה
צודק מאוד!!
אבל וצער אלו דברים מאוד אישיים, אני מבין שזה מה שעושה לך טוב אבל לכל אחד עוזרים דברים אחרים. בסך הכל האנשים שעושים את מה שאמרת רק רוצים לעזור
אז בקיצור... לא להגיד כלום ... מבין ומכבד לגמרי... אבל האפשרות היחידה שנשארה זה לשתוק, -מה שאני מניח שגם פוגע ... אז מה נשאר לעשות??? נעלת אותנו מכל הכיוונים . בחיאת
eli israel אני חושבת שלשתוק זה מקסים..
יש רגעים בחיים שכשמתמללים אותם, רק גורעים מהם ומקטינים אותם ...
@@hagarelishevashirgauker1413 הוא דווקא אמר. תספרו בדיחה מצחיקה, תספרו על משהו מהעבודה. בעיני שתיקה מקסימה כשמרגישים דומה- אבל אני מסכים עם מה שהוא אמר- "לא, אתם לא משתתפים בצערי" אתם תלכו עוד מעט. כך שעדיף לדבר על משהו שמשמח- כמו שהוא אמר.
אתה כל כך צודק ואני אומרת מנסיון אבל באמת עדיין לא המציאו משפט מתאים יותר.
זה כבד, כל אחד ודרכו לומר את שלו. כל אחד חושב ורוצה שיגידו לו דברים אחרים וכל אדם ירגע לפי דברים וניחומים משתנים. אז לך הפריעו רוב הדברים שאנשים הרגישו ממש בסדר איתם וזה מה שהם יכלו לומר. למה לא לראות את זה בעין יפה ולומר תודה? הם הגיעו אליך, אחרי יום עבודה\סיפור אחר. להעריך באמת. כל רגע וכל דקה וכל דבר !
אני חייבת להודות, שהסרטון הזה ממש עוזר
לפני בערך שנה, החתולה שלי נפטרה.
העניין הוא, היא לא הייתה רק חתולה
הכרתי אותה מאז שנולדתי, הכרתי אותה כללל החיים שלי. ופתאום, זהו.
She was gone...
זה היה הדבר הכי מפחיד, בכל החיים שלי, להאמין שהיא לא שם יותר, זה בלתי אפשרי...
זה היה הדבר הכי נורא שהרגשתי בכל החיים שלי
היא הייתה כמו אחות שלי, לא "חיית מחמד" ולא סתם "חתול".
אומרים "תאמצו כלב". סליחה?
אני לא קיבלתי שבעה...
רק יום אחד ואז תפקוד שבור בבית ספר.
ומאז המצב הנפשי שלי רק הידרדר...
המשפט הזה "לפחות היא לא סובלת יותר" אמרו לי את זה כל כך הרבה, וזה ממש חרפן אותי... (דרך אגב זה סימפטיה, לא אמפטיה- אפקט הפוך מהכוונה) אז אני כן יכולה לאמר שהתחברתי לעצות...
כל הכבוד על העיסוק בזה. אבל 1. לא כל אבל מרגיש אותו דבר. מה שנכון לאחד יכול להיות לגמרי לא נכון לאחר ו2. אולי תעשו כאן דעה על עורכים שיוצרים טריגרים לאפילפטיים בלי שום סיבה אמנותית או אחרת. דקה 1:02 זה התקף פרכוסים להרבה אנשים - למה?? ויש עוד שני טריגרים של סאונד, שהסרטון היה יכול להסתדר ממש מצוין בלעדיהם.
כל אחד חווה את הצער בדרך שלו... לדון לכף זכות
ווילי!!!!!!!!!!!!!!!
תהיה חזק
הדבר הכי מזעזע ששמעתי בשבעה שחברה שלי ישבה על אחד מהתאומים שלה זה "לפחות יש לך עוד אחד"
אוי
וואלה צודק
זה מה יש. אני חושבת שטוב שאדם לא סובל, ואין לי מושג מה אומרים.
אי אפשר לעשות על זה סרטון מדריך.
כל אחד לוקח באופן אחר לגמרי.
תודה זה באמת לא פשוט.
לפני כמה חודשים אבא של חבר מהעבודה נפטר כמה ימים לפני שהוא היה אמור להתחתן, אז במקום שבע ברכות קיבל שבעה.
באמת היה מביך ובאמת לא היה ברור מה נכון להגיד ומה לא ואני מאוד מקווה שלא עשיתי יותר גרוע כי אני דברן בלתי נלאה. חוץ מזה בעיקר מה שהעסיק שם אותי זה החברות של אחותו...
אם אני אומר "אני משתתף בצערך" אז כמובן שאני משתתף אומנם אני לא יומיים בוכה ועוד חודש עצוב אבל עדיין הייתי עשרים דקות זה גם השתתפות
סרטון קטנוני , בכייני ומיותר .
כשמאבדים בן אדם רוצים תמיכה וניחום , להתנהג כמו סנוב ולדחות את כולם שבאים לקראתך ורוצים לעזור לך זה פשוט מגעיל .
לא צריך להפנות גב לאלו שתומכים בך בגלל שחווית אובדן .
לא קטנוני ולא מיותר , אין דבר יותר מעיק בשבעה מאשר אנשים לא קרובים שמתחילים לדבר איתך על הנפטר ולשאול שאלות .
איבדתי את אבא שלי כשהייתי בת שלוש, למרות שזה גיל מוקדם מידי לפתח יחסים אני כמעט ולא יודעת עליו הרבה.. אפילו לא זוכרת אם הייתי בשבעה שלו
בסך הכל יש כמה דברים בסירטון שבאמת נכונים, אבל כל אדם מעדיף שיתייחסו אליו אחרת אז ככה שזה מאוד תלוי בבן אדם..
וואלה!!!!!!!!!!!!
אני לא מזדהה איתך.
אנשים אמרו לי כל מיני קלישאות, כולל "טוב שהוא כבר לא סובל", ולא רק שזה לא הפריע לי, אפילו חשבתי שזה נכון, וטוב שהוא הפסיק לסבול.
ואני מראש לא ערכתי "שבעה", ומי שבכל זאת היה לו נורא-נורא חשוב לבוא לבקר אותי, ביקש והגיע.
בקיצור, חן, הסרטון שהכנת קשור בעיקר אליך. ולדעתי,שהוא קשור בעיקר לצורך שלך לכעוס על אנשים...
כדאי לברר ממה נובע הכעס.
ידיד טוב שלי איבד את אמא שלו, וזה היה קשה גם בשבילי לשבת שם איתו בשבעה עם כל האובדן מסביב. אבל ישבתי איתו והוא דיבר עליה, ובכה, וחיבקתי אותו. אמרתי לו שיהיה חזק ושיהיה בסדר, ושאני זמינה לכל מה שהוא צריך ושידבר איתי.
ולגבי הסרטון... אני מסכימה אבל לא עם הכול.
כי זה נכון שאין כל כך מה להגיד. רק משתתף בצערך, לחבק ולהגיד שאתם שם בשבילו, מה שהוא צריך.
ואם אתם מתכננים להגיע לשבעה יותר מפעם אחת, ממליצה לשאול את האבלים אם צריך משהו לקנות/להביא. כמה שיותר להוריד מהכתפיים שלהם. שיתעסקו יותר בעיבוד האובדן מאשר במטלות בבית בזמן השבעה.
כמובן מציינת שזאת דעתי, מוזמנים לא להסכים.
סרטון מקסים סך הכול.
אני גם איבדתי אבא קצת לפני הגיל שלך
ורציתי לומר לך שאתה מסוג האנשים בעולם הזה שאין לו תקנה
ההתנשאות שלך על אחרים השחצנות יאני להראות שאתה גבר
בכל הבדיחות קרש האלו ממש לא מוצלח ...
איבדתי את אח שלי לפני 6 שנים . כל מה שנאמר נכון . אנשים אומרים ועושים המון שטויות כשהם באים לנחם.
לגמרי נכון!
לא צריך לתקוף את האנשים תירגע וכן אני באמת משתתף בצערך
מצד אחד
להבריז זה תחתית
ולא לשלוח הודעות מתנצלות כי אתה מדפדף
אבל אפשר לא לבוא ולשלוח לב ♥ בוואטצאפ - זה תמיד עובד
🙄🙄🙄
ו כל מילה בסרטון הזכירה לי את הצער שהרגשתי שהייתי בן 7 ו אמא שלי הלכה לעולמה...
אני היום בן 15 קרוב ל 16
אני גם איבדתי את אבא שלי בגיל צעיר ואני לא מסכימה עם הגישה. אני מבינה שכל אחד חווה את האבל בצורה אחרת אבל אמרת בעצמך להגיע לשבעה זה קשה ולא יודעים מה לומר. אני הבנתי את זה ולכן לא שפטתי אנשים על מה שאמרו לי... הם הגיעו והם הראו שאיכפת להם ואני מודה להם על זה.
אמרת שאמרו לך "שמור על אמא" ואתה אומר שאתה בן 29 וזה לא גיל לשמור על אחרים
אני בגיל 16 איבדתי את אחי, וגם אמרו לי את אותו משפט. מבינה למה התכוונת, מבינה את הכאב שלך. תיהיה חזק
בקיצור לבוא ולא לדבר
לא שופט אותך בתור מישהו שאיבד אבא אבל אל תשכח שכל אחד שונה וכל אחד מתמודד עם צער שונה ואנשים לא מתכוונים לפגוע הם פשוט לא יודעים מה לעשות תנסה לדון לכף זכות
מי שנהיה לו צער על המוות שקרה אז הוא משתתף איתך בצער הוא חווה צער כלשהו וזה אומר שאתם מדותפים לצער אז כן הוא משתתף בצערך (אם זה מצער אותו)
תודה
קשה לעשות הכללות בנושא זה, זה מאוד אישי, אני ישבתי על אבי שנפטר בגיל 57, ועל אחותי שנפטרה בגיל 34. לא זכור לי שהפריעו לי המבקרים הרבים בשבעה ושאלותיהם, אפשר גם לומר שאתה עייף ולפרוש לחדר אחר. כמו כן שאלות כמו איך הוא נפטר, היה חולה, בבית או בבית חולים, היה מישהו איתו לגיטימי לחלוטין, ברגע שמוות הוא מנת חלקם של כולנו, מי לפני מי אחרי, הגיוני להתעניין ואין בזה לדעתי חוסר טאקט. כמובן כשמדובר בילדים זה דבר שונה ויש להיות עדין וזהיר.
❤️
בקיצור מה לומר?
"תנוחמו מן השמים"
"שלא תדעו עוד צער"
מה שמרגיש....
אני חושבת שמה שמנחם בעיקר זה לא מה שאומרים אלא עצם ההגעה לבית האבל, גם אם שותקים זה מנחם ונותן כח..
שנזכה רק לשמחות
בנחומים אבלים נותנים רק לאבל לדבר.
וואלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!
כן המציאו משפט אחר-
שלא תדעו עוד צער
אם הוא היה מזמין מיניבוס - הוא היה בודק - שלא יושבים בו שבעה אנשים - הבנתם: יושבים שבעה - משחק מילים. זה טוב!
איזה טרחן...
רק אני לא בדיוק מבין מה להגיד...?
זה בדיוק העניין. אין באמת מה להגיד.
חוץ ממשתתף בצערך, לחבק ולהגיד שאתה פה בשבילו, ותמיד כאן אם יצטרך משהו. שיישאר חזק ושיהיה בסדר.
ואם אתה מתכוון להגיע לשבעה שוב ביום אחר, תשאל אם צריך משהו להביא או לקנות. כמה שיותר להוריד פרוצדורןת ומטלות מהכתפיים של האבלים.
@@liorix823 ווילי!!!!!!!!!!
סתם !!!תמיד יש טענות נשמע כמו סדק עולמי חדש אל תבואו אל תביאו מה אתה רוצה העולם כמנהגו נוהג
1:37 ״אני משתתף בצערך.. לא אתה לא..״
כן אני כן!!
בנאדם שאומר לאבל את המשפט המוכר והידוע ״אני משתתף בצערך״ לרוב הוא מתכוון לכך מעמקי נשמתו!
אמנם לא מצטער כמו הבן או ההורים של הנפטר אבל בהחלט משתתף בצערו..
חבר, יש לי הרבה חילוקים על הסרטון שהפצת שהם לא נכונים בעליל..
ואם כבר אתה בא להטיף אז מה עם קצת לימוד תורה לעילוי נשמת הנפטר? קדיש? תהילים? משהו!
הרי בסופו של דבר אתה קורא למנהג בפיך שלך ״שבעה״
השבעה הינו מנהג יהודי דתי שבו הנפטר נמצא שבעה ימים קרוע בין שמים לארץ ומחכה שידונו אותו לגן עדן או שמא לגיהנום!
זהו אינו הזמן שהמנחם יספר איך היה לו בעבודה אלא אדרבה תשנס מתנים ותעיר אותו ואת כולם ותדאג שכל אחד יקרא פרק תהילים או שנים יברך על המזון שהוא אוכל ועל המשקה שהוא שותה!
אגב.. סושי ובירה? לא ולא! מה אנחנו בבר/פאב?
נשמה, מדובר באזכרה קדושה ולא במפגש עם חברים!
נהוג להביא עוגיות, עוגות, פירות ושתיה קרה/חמה ולברך את כל סוגי הברכות בכדי לעלות את נשמת הנפטר כמה שיותר גבוה בטרם יגיע דינו לפני בורא עולם!!
לסיכום, לכל אחד או אחת מאיתנו, הקוראים, נפטר פעם אדם קרוב והרגיש היטב בליבו מהי ההרגשה לאבד בן משפחה (לרוב דם מדמו)..
אז עם כל הכבוד במקום להכתיב לאנשים איך להתנהג בשבעה תתפלל לעילוי נשמת אביך!
נ.ב
אני משתתף בצערך (באמת)!
אני לא כל כך מסכימה איתך, לפעמים אנשים אומרים משתתף בצערך מנימוס, זה כמו לומר מה נשמע לפעמים לאנשים לא באמת אכפת ולא באמת מתעניינים אבל הם שואלים מנימוס כי זה מה שנהוג... וכל אחד והאמונה שלו... יש כאלה שמאמינים באלוהים ושומרים על הרבה מצוות אבל לא שמים כיפה, ויש כאלה שחושבים שלא צריך בכלל לשבת שבעה, והוא דיבר על מה מפריע לו, ואם זה מפריע לו אז למה שהוא פשוט יסבול שלא רק אבא שלו מת אלא גם מהאנשים, מותר לו לומר את דעתו, ויותר מזה מותר לו לבקש שלא יעשו את זה
כל אחד מרגיש שהוא צריך דיבוריפ אחרים סביבו, אחד רוצה שיסיחו את דעתו ואפילו לכמה רגעים ושידברו איתו על צחוקים ורכילות והשני כן רוצה שהמנחמים ישמעו מה קרה ואיך הןא מרגיש.. זה מאד אינדיבדואלי ואי אפשר להכליל.. לכן קוראים לזה כאן *דעה*
חזק וברוך
Liel Ponomareyov הוא טען שאלו דברים שלא אומרים או עושים אותם בשבעה כך שהוא לא דיבר רק על מה שמפריע לו באופן אישי
וכן עדיף לומר משתתף בצערך מנימוס מאשר לא בכלל..
Chen C נכון
קצת עצבן אותי ההתבכיינות הזאת שלו, כאילו, מנסים לנחם אותו, שיגיד תודה, לאנשים אכפת ממנו והם משקיעים ובאים לנחם אותו, שלא יחפור כ"כ. 😑
אז זהו שרכילות בשבעה בהחלט לא מתאים!!!
והמשפט היחידי שיתן ויכול לתת נחמה זה ניחמו מן השמיים!
כל בר חי אינו יכול לנחם אותך את סבלך אבל השם יתברך אם תשכיל ותלמד את תורתו נחמה וודאי תבוא!!!
ומה איתך?
קדיש אתה מקפיד לומר על אביך???
כל השנה??? לא רק בשבוע של השעה???
אז זהו דאל תחפש נחמה אם אתה לא נותן נחמה לנפטר שלך❤️🩹❤️🩹❤️🩹
בתור אחד שישב שבעה על אמא שלו השנה אני יכול להגיד שזה ממש ממש נכון
ביקורת מיותרת ששוללת כמעט את כל דרכי הניחום המוגשת מצד המנחמים.
רק דבר אחד לא נשלל, ובצדק- עדיף לבוא מאשר לא לבוא. הנוכחות מנחמת- השאר בונוס שעלול להיות גם לא במקום. הטוב ביותר זה להיות טבעי ולא לטעות במה שהוא אמר.
אני איבדתי את אבא בגיל 17 , גם לי אמרו מלא דברים כמו אל תבכה צריכים אותך חזק עכשיו
עצוב מאוד - שלא תדע - עוד צער.
וואו זה באמת דבר די דוחה להגיד, גם אם לא בכוונה לזלזל
תבואו לשבעה שלו ותסתמו, תהנהנו כמו פסיכולוג או משהו.... בחייאת אנשים צריכים להתרגש פחות מכל מילה
אולי תפסיק לתת לנו הוראות איך להתנהג, מי שרוצה לשנות את העולם צריך לשנות את עצמו, אולי פשוט תגלה סבלנות והבנה לאנשים שאכפת להם ממך 🙄
הוא לא במקום הזה
מותר לו להרגיש איך שיוצא לו מהלב. כל אחד והכאב שלו נסכים או לא הבחור איבד הורה.
מה הבעיה? עדיף שאנשים לא יגידו כלום? הם מרגישים מובכים, זו סיטואציה קשה ריגשית, אנשים לא יודעים מה להגיד ואיך... אז יוצאות להם שאלות טיפשיות נו ו? גם אם אתה היית בא להלוויה או לשבעה לפני מות אביך היו לך שאלות טיפשיות. עדיף שאלות טיפשיות מלא להגיד כלום.
נ.ב תנחומים על אבא שלך.
אל תדון אדם לפני שתעמוד במקומו.
לא אני המצאתי.
יש בעיה, אגב, בתוקפנות. כמו שטענת, יש מקרים שעדיף לשתוק.
הוא ציין בסרטון בידיוק מה שכתבת, שגם הוא היה מגיב ככה בזמן שבעה ולכן הם עשו את הסרטון להבהרה של חלק מהטריגרים בזמן שבעה
וכן, לפעמים עדיף שאנשים לא ידברו
נראה שאין פה מה להוסיף - והמבין יבין.