ฝัง
- เผยแพร่เมื่อ 26 มี.ค. 2013
- במלאת 95 שנה להגעתו של חיים וייצמן לארץ ישראל בראש ועד הצירים, ובחלוף 60 שנה למותו, ראיתי לנכון להעלות סרטון המציג את הצעדים הראשונים לתקומת הבית הלאומי בארצנו. (ויצמן ביקר לראשונה בארץ בשנת 1907) רבים נוטים לשכוח שחיים וייצמן היה הדמות המרכזית במשך יותר מ30 שנה בתנועה הציונית שהובילה להקמת המדינה ומוסדותיה, ובמקביל לפיתוח ההשכלה הגבוהה בארץ. וויצמן היה האיש שהגשים את חזונו של הרצל, והגעתו בפסח תרע"ח - 1918 בראש המשלחת הציונית פתחה דף חדש בתולדות היהודים בעולם!
עם חיים וייצמן צועדים בתל-אביב ובירושלים: מ.ד. אידר, ישראל זיו, ליאון סיימון, סילוואן לוי, יוסף קאואן, אהרון אהרונסון, אדווין סמואל, ג'ימס רוטשילד, בצלאל יפה, זלמן גלוסקין, דוד לבונטין ועוד.
אם תרצו - אלו הם הצעדים המעשיים הראשונים להקמת מדינת ישראל. סרט זה הוא כנראה גם אחד השרידים הבודדים לסרט העברי הראשון של יעקב בן דב "יהודה המשוחררת", סרט שפרשיית אובדנו תועדה ע"י בית משפט השלום בירושלים ב1927. ואף על פי כן - אני תקווה שימצא באחד הימים.
כל הכבוד לך..אתה ראוי לקבל פרס על מפעל חיים ,ממש עבודת קודש .
אשרינו שזכינו להינות ולהתרגש כל פעם מחדש.
סרט מרגש מאוד. תודה לך יעקב גרוס על עבודתך החשובה
הסרטון מרגש מאד, ערוך טוב, תודה על הוספת שמותיהם של האדונים הנכבדים במהלך הסרט. המוסיקה נפלאה. יישר כח!
נהדר! יעקב גרוס, אתה עושה עבודה נפלאה. אביב 1918 טבריה עדיין לא שוחררה מהכיבוש הטורקי, הארץ היתה כל כך שוממת ברובה המכריע, התקוות הרקיעו שחקים ומי שיער כי אכן יגיעו קורותיה של הארץ כל כך רחוק וגבוה, למרות כל הצרות והחסרונות והליקויים. פעם נהגתי לשמור כל סרטון או מצגת במחשב שלי, כדי שאוכל להתענג עליהם כשיהיה לי זמן. עכשיו אני יודעת שהכל שמור. יוטיוב הרי ייכון לעולם, לא? שום איראני מתלהם לא יוכל לגרש את האלקטרונים שלנו מכאן !
כל כך מרגש. כדי לדעת על העבר, אני צופה בסרטים שמעלה יעקב גרוס. מעבר לסיפורים ההיסטוריים אני נהנית לראות את האופנה של התקופה, אורח החיים. רק אם נדע את עברנו, נוכל להעריך את עתידנו בארץ הזו...
מרתק
ליניב ולמגיבים, תודה על הדברים החמים. בניגוד לסרטים רבים שנעלמו, פרשת העלמות הסרט "יהודה המשוחררת" תועדה בבית משפט-השלום העברי בא"י ב1924. לפי העדויות עותק הסרט נעלם בדרך בין דרא"פ לאנגליה. לטובת בן דב נפסקו 1,000 לירות מצריות. עם זאת, ידועות לי מפירסומים הצגות של הסרט בגרוזיה, ארה"ב וחרבין בסין, ולכן יש בלבי תקווה שיימצא. (אכן, היו בסרט צילומים שצונזרו ע"י הבריטים עוד בטרם אבד.)
רב תוגות מר גרוס שהעלתה את הסרט המעניין הזה,גפ אני מאוד מקווה שימצאו את הברט יהודה המשוחררת,ושיהיה לך חג שמח
באותם ימים במקום למלא את הכותל בפתקים, כתבו בקשות על אבני הכותל בפחם עץ. הבקשות היו לישועה בתחומי הבריאות, או בקשות ליוצאים למסע בים לארצות רחוקות. מכיוון שהבקשות היו מופנות לקב"ה הנמען כנראה יודע מה כתוב שם...
סרט מדהים וחשוב. ההיסטוריה מתעוררת לחיים.
עבודה מדהימה של יעקב גרוס. כמו כן ישנם שאלות כמו, מהו אותו ארגון פועלים של בצלאל, ומה הלוגו שלהם עושה בבית המדרש "שערי תורה" בנווה צדק.
יישר כול
ארגון הפועלים של בצלאל הוא מעין "הסתדרות" של בתי המלאכה שייצרו מזכרות וכלים בעיקר מנחושת. באותה תקופה בצלאל עסק בעיקר ב"אומנות עממית" והאמנים הציירים והפסלים היו חלק קטן מפעילותו. בדקה 5:10 אנו רואים את חיים וויצמן מעניק לגנרל אלנבי שי שהוא אחת מעבודות בצלאל שוועת הצירים רכש להענקת מתנות כאלה לבכירים בריטיים. משלחת "ארגון הפועלים של בצלאל" היתה אחת המשלחות שקידמו את ועד הצירים יחד עם ארגונים ובתי ספר מכל רחבי הארץ.
É bonito ver o povo Unido. Sem divisão d sexo ou roupas . Talvez ainda n existisse religião . Todos adoravam um só DEUS SEM DOGMAS OU DIVISÃO . ERA UMA NAÇÃO . EU N SEI . MAS QUERO Q HJ SEJA . UMA ÚNICA NAÇÃO ADORANDO O CRIADOR.
הלחן הוא של נחצ'ה היימן בביצוע תזמורת לונדון ובניצוחו (בשנות ה60)
איזה מרגש
היו זמנים
עם ישראל היה מאוחד
עוד לא התחילה שתיפת המוחות של הממסד נגד הציבור שומר התורה והמצוות (שהוא היה גם רוב העם)
ניתן לראות גם שנשים לא צעדו במצעד אלא רק גברים
ואיש לא צעק הדרת נשים או אדרת נשים.
הנשים מצידם עמדו בצד וצפו וכולן היו אם כיסוי ראש
אבל אותי מעניין למה נעלמו חלקים מהסרט
הרי הממסד שמר עליהם מכל משמר
אני לא קונה את זה שהם באמת אבדו
אולי היה להם לאנשי הממסד מה להסתיר שם.
תודה רבה!
תודה רבה.
מדהים.
Where did you find this. רב פנזיל, I am a decended of his. I share his name.
Gracias, comparto.
מרגש .מחבר אותנו יותר למה שהיה עם הדמויות שקמות לתחיה מתוך שמות רחובות עלומים
רואים כיתוב כלשהו על אבני הכותל , למישהו יש מושג מה היה כתוב ?
תיקון טעות: ביקורו הראשון של ויצמן בא"י היה 10 שנים קודם להצהרת בלפור, בספטמבר 1907, הוא ביקר לראשונה בארץ-ישראל, וכך סיפר במכתב לאשתו, ד"ר וֶרָה ויצמן: "הבוקר חזרתי מסיור במושבות העבריות ביהודה... להשקיף אל כל אשר הוקם בידיים יהודיות, אל הגנים הפורחים עכשיו, לאחר עשרים שנות עמל, במקום החולות והביצות לשעבר, לראות איכרים יהודים - למען רגש זה כדאי לחיות...
לשואלים למה כתוב בתכניית הסרט "שנה א'", יעקב בן דב קיבל על עצמו את הספירה החדשה של אליעזר בן יהודה שקבע כי שחרור ארץ ישראל ע"י הבריטים הוא כה משמעותי שיש להתחיל ספירה חדשה של השנים בתרע"ח 1918 - שהיא שנה א' לציון גאולת ציון וארץ ישראל. ספירה זו המשיכה יותר מ15 שנה על גיליונות העיתון "דואר היום" של איתמר בן אבי. אם תרצו השנה היא צ"ה לספירה זו...
תמונה מדהימה. סבא של סבתא שלי- הרב ולנשטיין. אשלח לנכדותיי בגאווה.
משה בן ארי ירושלים
בדקה 1:40 רשמתי "זרי פרחים מושלחים" - לפרחים יש שליחות והם מושלכים על המשלחת... ולכן הם "מושלחים....", ויתכן שהייתי צריך לכתוב כמקובל - "משולחים". ובא לציון גואל (חיים וויצמן הנראה בסרט הוא הגואל...).
למרצדס. צר לי אבל את/ה טועה. על הר הצופים עמדה אחוזת גריי היל שנרכשה עוד לפני המלחמה ה-1 ע"י הקרן הקיימת. וכפי שאפשר לראות בסרטון נוסף שהעליתי, אבני הפינה לאוניברסיטה העברית הונחו ב1918. את הסיפור המלא כתב מרדכי בן הלל הכהן בפרוטרוט, וגם חיים וויצמן מתאר את האירוע בזיכרונותיו. על הר הצופים התקבצו 6000 איש. - בסרטון של 1918 ויצמן מגיע להר. ב1925 נערכה הפתיחה החגיגית של האוניברסיטה, בהשתתפות בלפור וזאת לכבוד סיום כהונתו של הנציב ה1. האוניברסיטה נפתחה כבר ב1923 ע"י אלברט איינשטיין בטקס צנוע.