בת אל יוצרת חיים במעבדה | קול התור: פרשת ויצא

แชร์
ฝัง
  • เผยแพร่เมื่อ 7 ก.ย. 2024
  • כאן | דיגיטל - כל אישה שניסתה להיכנס להריון וחיכתה שנים לילדים יכולה להעיד על המצוקה והכאב שכרוכים בתהליך. לשמחתנו הטכנולוגיה כיום מאפשרת ליצור חיים במעבדה, והעבודה של נשים כמו בת אל היא לגרום לזה לקרות. #קול_התור: פרשת השבוע בגובה העיניים, והפעם: פרשת ויצא, והסיפור קורע הלב של רחל, שלא הצליחה להרות ליעקב
    הירשמו לערוץ כולל פעמון 🔔 ולא תפספסו סרטונים חדשים | אל תשכחו להפעיל כתוביות - יותר כיף ככה!♥
    • להרשמה לערוץ כאן | ביוטיוב ◄ goo.gl/oZXJlh
    • אנחנו גם בטיק טוק ◄ / kan_il
    • מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ / kann
    • כאן | באינסטגרם ◄ / kan_israel
    • כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/
    • להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g

ความคิดเห็น • 10

  • @mkali56
    @mkali56 ปีที่แล้ว +2

    שחר הסרטונים שלך תמיד מעניינים לצפיה וההגשה תמיד מקצועית ונעימה :-)

  • @orenong
    @orenong ปีที่แล้ว +2

    זה הסרטון הכי טוב שלכם

  • @netanelgiat9039
    @netanelgiat9039 ปีที่แล้ว

    בתאל אלופה🙂

  • @user-pv9kn3zi2r
    @user-pv9kn3zi2r ปีที่แล้ว

    מדהים ....

  • @user-td7tu9sj7i
    @user-td7tu9sj7i ปีที่แล้ว

    אם התכוונת שאין תקציב לרווקות על מנת שמירת פוריות אז בטח שהגיע הזמן לדאוג לזה.
    אך אם מדובר בתקציב להפרייה עם תרומת זרע אז אם האישור היה בידי, לא הייתי נותנת אותו.

  • @z.n.n6307
    @z.n.n6307 ปีที่แล้ว

    ההבדל בין היום לימי התנ"ך הוא שרחל אמנו השם זיכה אותה להיקלט טבעי גם היום צריך להבין שאפשר גם ע"יי השם לקבל מתנה חזרה בתשובה שלימה ותפילות

  • @eliranpinhasov5940
    @eliranpinhasov5940 ปีที่แล้ว

    2.

  • @yonayehezkel3150
    @yonayehezkel3150 ปีที่แล้ว

    להאכיל את הדיכאון במשמעות
    אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים.
    השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע.
    כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם.
    אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל.
    אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם.
    הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית.
    אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם.
    הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות.
    לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.

  • @dina-ud2zi
    @dina-ud2zi ปีที่แล้ว

    🤮🤮🤮🤮