האמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל . זוג מקסים מיוחדים רגישים אוהבים מכל הלב. והילדים בכלל איך שהם אוהבים אתכם, הם מקסימים והכול מאורגן חבל על הזמן. תודה רבה שזכינו ליצפות בסרטון כל כך מרגש אני לא אשכח אותו.
אנשים מיוחדים , כמה טוב לילדים שיש להם אותכם . אין תחליף לבית לעולם , אבל אתם נותנים להם , חום , אהבה , תקווה ואת הבטחון להאמין בעצמם ולגדול להיות אנשים שמגשימים את עצמם ולהיות בעצמם הורים נהדרים לילדים שלהם ובכך לסגור את המעגל .
חלום חיי גם לסייע לילדים כאלה... ולהיות אמא בשבילהם ❤️❤️❤️🙏🙏🙏 ולתת להם בית חם עם המון חום ואהבה... שהם יהיו חלק מהמשפחה שלי ישר כח... מצפה להם עתיד מזהיר 🙏❤️
דמעות בעיניים. כל הכבוד לאנשים האלו על כל רגע שהם מעניקים מהחיים לילדים. וגם לשפים שנותנים עידוד ופירגון. יצא לי דמעות כמעט כל רגע שצפיתי בסרטון. זה גם המקום לפרגן ל"כאן 11" על הכתבות המעניינות.
איזה אנשים גדולים מהחיים אתם , אתם תקבלו על זה בחיים הנצחיים אני בטוח , איזה טוב לנפש לראות שעוד נשארו אנשים טובים כמוכם , ברכות לכם אנשים יקרים וטובים
וואו התפעלות גדולה מהזוג שמכיל ומחבר ומחבק ומעלה מעלה מעלה את הילדים האהובים. השם יתן לכם בריאות וכוחות על להמשיך בעשייה הנעלה. איזו דוגמא אתם נותנים לאנושות. ..להכיל אהוב לחבק כל אחד כיאלו זה הילד שלך.
זוג מקסים עם לב ענק. שהשם יתן לכם כוח וכסף. המון כסף..יש לכם שכר לאין שיעור . איזה חכם חומוד ליאור. שיצליח אמן..שכר גדול לגדל ילדים שלא שלך. אתם אלופים.
מרגש הדמעות מציפות אותי לנוכח הכתבה הזאת. ועל כך נאמר כבר, שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם שלם. הצלתם 12 נערים ונערות מתוך ים של ילדים שזקוקים לאהבה ולחמלה. תבורכו על החמלה. על הרצון הטוב. על בית חם שנתתם להם. ועל האהבה שאתם מרעיפים עלייהם. תודה לכאן 11 על כתבה חומלת ומרגשת באחת.
Finding myself crying my Azz out on a Sunday afternoon, but how empowering are tears of good deed and gratitude. May G-D bless you both Mr and Mrs Sneh-or
איזה מרגש אני עם דמעות.. אנשים מדהימים שמשנים עולמות..ילדים מדהימים.. חלום שלי בעתיד כשאוכל לתרום כאומנה או כל דרך אחרת. מגיע לכל ילד לחיות בביטחון שלווה שמחה..כל ילד. שאלוהים יברך אתכם!!❤️❤️❤️
זה הדבר הכי יפה וטוב ונכון שראיתי אני בן אדם קר למות אבל זה מרגש מאוד זה החלום שלי לפתוח דבר כזה וכיף לראות שיש אנשים טובים בעולם אני לא יודעת מי רואה את זה אבל ממש באלי לעבוד איתכם ויחד איתכם לפתוח עוד מקומות כאלה אני מכירה את ההתמודות של ילדים כאלה אישית ואתם ההצלה שלהם אז הלוואי ותצליחו ותמשיכו במה שאתם עושים עם ישראל צריך להיות גאה באנשים כמוכם
אומרים שכשרואים את הילד מבינים מי ההורים. הצורה שבה ליאור מדבר, המודעות העצמית, הבגרות, הפתיחות המחשבתית והרגשית, היכולת לשתף בצורה כזו כנה... פשוט ואוו, אומר המון על הבית וזוג ההורים. השיחות עם שאר הילדים גם. באמת מרגש...
רואים שעשיתם איתם עבודה נהדרת! איך הם יודעים לבטא את הרגשות שלהם במדויק ולתאר חוויות בגיל כ''כ צעיר. לב פתוח וחיוכים זה לא מובן מאליו אצל ילד שחווה כ''כ הרבה משברים. זכיתם והם זכן
כל הכבוד להם אבל דא עקא שחלק גדול מן הילדים שנמצאים במישפחתונים וכדומה הוציאו אותם מההורים האמיתיים שלהם וזה לא משנה אם בצדק או לא וזה המציאות ועל צער של אמא אין מחילה וזה בוקע רקיעיים עד לב השמיים וכל זה נעשה בשם החוק של שרותי "רווחה"
שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע". בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון. מתוך שיעור בחוכמת הקבלה ששמעתי, הרגשתי צורך לשתף.
לא בגרויות ולא עבודות: הדור הצעיר צריך וידאו שנים רבות של מבחני בגרות מתישים באות לסיומן ברפורמה חדשה שתיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה: הבחינות בארבע מקצועות הרוח: היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות יוחלפו בכתיבת עבודה מסכמת בקבוצות. בשאר המקצועות הנוהג לא ישתנה. גרוע יותר ממה שקורה היום במערכת החינוך לא יהיה. נראה שהאנושות איבדה את דרכה; כבר לא יודעת מה נחשב רוח ובאיזו צורה למלא במשמעות את הדור הצעיר. כתוצאה מכך נגררות רפורמות אחרי כל משב קל, מסתמכות על מה שבא לפי רגע. מי מהדור הצעיר עוד מרגיש צורך ללמוד את מקצועות הרוח? אם נערים רוצים להתמקצע כאנשי הייטק, הם פשוט לא צריכים את מדעי הרוח. אם היסטוריה וספרות, תנ"ך ואזרחות, מותאמים למבנה הפנימי של נער או נערה, תפורים למידות נשמתם, אז כן, הם יהיו מעוניינים ויימשכו ללמוד אותם. אבל ככה סתם? למי זה אכפת. ואם היינו מתחפרים עמוק בספק, אז האם היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות, הם מקצועות הכרחיים לחיים? כאזרחים ישראלים, ודאי שכן. אבל עבור הדור הצעיר, רובם יגידו שלא. ואם בכל זאת להעלות חשיבות למקצועות הללו, אז יש דרך להעביר לצעירים את מקצועות הרוח בצורה שתעניין ותמשוך אותם. היכולת לעניין היא עצם כל העניין. לשם כך הלימוד צריך להיות מותאם יותר לתפיסת האדם, לצורת הספיגה שלו. לא ננחיל לדור הצעיר עושר מחשבה, רוח של אהבת מולדת ואדם, רגש חם של חיבור לעם ודאגה לעולם, באמצעות שינון לקוני ומבחנים, גם לא על ידי עבודות משמימות. הדור החדש מותאם לסרטים. אפשר ליצור סרטים מרתקים, למשל, על ההיסטוריה של עם ישראל והעולם. לראות אותו פרקים-פרקים, מצחיקים, מרגשים, משאירים חותם. אחרי כל צפייה בפרק לבקש מהתלמידים לסכם בקצרה מה ראו. לא להושיב אותם שעות ללעוס את העיפרון ולבהות בחלון. עשר דקות, לא יותר - ספרו מה ראיתם, וצאו לחצר. בצורה כזאת צריכים להעביר את הדברים, פשוטים, נעימים, כמה שאפשר יותר נוגעים ללב, קרובים לאדם. צריכים להשקיע הרבה כוחות יצירתיים ומחשבה בהכנת חומרי לימוד מתאימים לדור העתיד. ההשקעה הזאת כדאית לנו מאוד. דרך הגשה ותכנים נכונים הם יגדלו להיות בני אדם שיודעים לדאוג זה לזה, להיות חברים טובים. הם יבינו את מפת המציאות, יוכלו לקשור אותה בעבר, לפתח בתוכה את עצמם, ולגרוף את החברה שלנו לבגרות ולעתיד מבטיח יותר.
לא מדויק כל כך ! תחשבו על ההורים שנלקחים מהם ילדים בכוח וללא הכנה מראש ע ל ידי רשויות הרווחה ! תחשבו על הילדים שמופרדים מהאחים שלהם מהבית שלהם מבית הספר או הגן או אף ההנקה מהאם החד הורית ברבות הפעמים ! אף אחד לא הכין אותם למציאות כזו ! נכון גם אני חשבתי פעם שזו מסירות נפש לאמץ ילד .. עד שהבנתי שיש גם את הצד השני לצערינו הרב וכאן במדינה של יהודים שאחד אמור לדאוג לשני ולעזור כשישנה מצוקה ולא לרוץ למשטרה או לרווחה ולקרוע ילדים מהאם שניסתה בכל כוחה לבדה לפרנס משפחה ! למי שלא מאמין ישנם ים של סרטונים ביוטיוב ושופטים בדימוס שמספרים על כל מה שהתרחש בבתי המשפט שלא כחוק ! עצוב מאוד ! מספר רב של ילדים קטנים ובני נוער שגדלים בפנימיות לא פשוטות בלשון המעטה ונקלעים למסכת חיים שמשפיעה אחר כך על החברה כולה .
בכל מקרה זה לא המקרה. זה לא שלהם, אלה בסך הכל זוג שרוצים להעניק הזדמנות לילדים שלא הייתה להם, בכל דרך שהיא… רואים שהילדים מוקירים ומעריכים את ההזדמנות שניתנה להם. לפעמים, הורים לא מסוגלים לטפל בילדים שלהם ואי אפשר להפקיר את הילד ככה. ילד לא בוחר להיוולד, והוא ראוי למקום בו יתייחסו אליו באהבה ויטפחו אותו
אז זה בדיוק הענין ! שאת לא יכולה לדעת מה הסיפור שעומד מאחורי ולצאת מתוך נקודת הנחה שהיתה כאן חוסר מסוגלות או הפקרה ! בכל סיפור שהוא עדיפה הגישה של תמיכה או ניסיון לפחות לעזור לפני פירוק ובכלל מי שם אותנו כמחליטים על הפרדה בין אם לילד ?! מה את יודעת כמה בכי ודמעות עד אינסוף יש לאם שנותרה בלי ילדיה או חלק מהם ?! מה את יודעת על הכאב המלווה את אותם הילדים ועל ההשלכות על חייהם ?!
להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון..
![ละลาย (LALALYE) - DAOU PITTAYA ต้าห์อู๋ พิทยา [OFFICIAL MV]](http://i.ytimg.com/vi/wo6r9TgausI/mqdefault.jpg)
האמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל . זוג מקסים מיוחדים רגישים אוהבים מכל הלב. והילדים בכלל איך שהם אוהבים אתכם, הם מקסימים והכול מאורגן חבל על הזמן. תודה רבה שזכינו ליצפות בסרטון כל כך מרגש אני לא אשכח אותו.
אנשים מיוחדים , כמה טוב לילדים שיש להם אותכם .
אין תחליף לבית לעולם , אבל אתם נותנים להם , חום , אהבה , תקווה ואת הבטחון להאמין בעצמם ולגדול להיות אנשים שמגשימים את עצמם ולהיות בעצמם הורים נהדרים לילדים שלהם ובכך לסגור את המעגל .
כל הכבוד לכם, מעשה מאוד חשוב.. אין ספק שזה הצלחה גדולה מאוד לראות ילדים שבאו ממשברים שונים ולראות אותם מצליחים, משגשגים ופורחים !! תבורכו משמים ❤️❤️❤️
חלום חיי גם לסייע לילדים כאלה... ולהיות אמא בשבילהם ❤️❤️❤️🙏🙏🙏 ולתת להם בית חם עם המון חום ואהבה... שהם יהיו חלק מהמשפחה שלי
ישר כח... מצפה להם עתיד מזהיר 🙏❤️
הכי מרגש בעולם 💯👑🙏
איזה מהממים הזוג כמה הלב שלכם רחב
ברכות על ראשכם.
הילדים מלאכים יפים
בהצלחה לשף העתידי🙏💯👑🤍
פשוט אלופים ברמות שקשה להסביר, כל ילד הוא עולם ומלואו, ולתת לכל ילד את מלוא היחס והאהבה ובית חם להיות בו זו גדולה בעיניי❤️
מרגש עד דמעות וגאווה גדולה שיש אנשים כאלה בעולם .כל הכבוד
דמעות בעיניים. כל הכבוד לאנשים האלו על כל רגע שהם מעניקים מהחיים לילדים. וגם לשפים שנותנים עידוד ופירגון. יצא לי דמעות כמעט כל רגע שצפיתי בסרטון. זה גם המקום לפרגן ל"כאן 11" על הכתבות המעניינות.
וואו. אין לי מילים. מדהים. מרגש ככ. לא מצליחה להגיד מה זה עושה בלב.
מקסימים, השם ישמור אתכם ילדים מדהימים, וישר כח למדריכים על המסירות.
בהצלחה
שום דבר ואף אחד לא יכול להחליף את ההורים מה פתאום להוציא ילדים מבתיהם
@@oriel90 מי אמר שהם מחליפים את ההורים ?הם נותנים מענה לילדים הללו בגלל שהורים לא יכולים לגדל אותם על אחד וסיבה שלו !
איזה אנשים גדולים מהחיים אתם , אתם תקבלו על זה בחיים הנצחיים אני בטוח , איזה טוב לנפש לראות שעוד נשארו אנשים טובים כמוכם , ברכות לכם אנשים יקרים וטובים
אנשים קדושים, מחמם את הלב לראות, תקווה
נפשות טובות❤️
וואו התפעלות גדולה מהזוג שמכיל ומחבר ומחבק ומעלה מעלה מעלה את הילדים האהובים. השם יתן לכם בריאות וכוחות על להמשיך בעשייה הנעלה. איזו דוגמא אתם נותנים לאנושות. ..להכיל אהוב לחבק כל אחד כיאלו זה הילד שלך.
איזה זוג מדהים וואאאאאווו שני מלאכים כמה אהבה תמיכה חום והעצמה לילדים פשוט מרגש ברמות תודה על שיש אתכם ואתם בית לילדים המהממים האלו 🙏❤️ ריגשתם תודה
מרגש עד דמעות...כל הכבוד להורים המאמצים ולילדים המדהימים❤
איזה מדהימים ❤ הרבה בהצלחה לילדים המתוקים. נתי פשוט כבש אותי באופי שלו, איזו בגרות ואיזה חוזק נפשי שהוא משדר... מים שקטים חודרים עמוק. עלו והצליחו!
ואי כמה מהמם ומרגש, ואיזה ילדים מדהימים. כמה אנטלגנציה ורגישות..
בהצלחה לשף ולכדורגלן העתידיים
אני הילד תודה
הכודרגלן
אשריכם ישראל איזה עם קדוש..יהי רצון שבורא עולם ייתן לכם ולנשמות הטהורות האלו הילדים המתוקים כוחות אדירים
זוג מדהים כל הכבוד לכם הלוואי ויהיו עוד מחא כמוכם❤️
כול הכבוד זוג מדהים ירבו כמוכם בישראל
מחממם את ה❤❤❤❤ תודה לכם אישית וואווו🥲🥲🥲
זוג מקסים עם לב ענק. שהשם יתן לכם כוח וכסף. המון כסף..יש לכם שכר לאין שיעור . איזה חכם חומוד ליאור. שיצליח אמן..שכר גדול לגדל ילדים שלא שלך. אתם אלופים.
מרגש
הדמעות מציפות אותי לנוכח הכתבה הזאת.
ועל כך נאמר כבר, שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם שלם.
הצלתם 12 נערים ונערות מתוך ים של ילדים שזקוקים לאהבה ולחמלה.
תבורכו על החמלה.
על הרצון הטוב.
על בית חם שנתתם להם.
ועל האהבה שאתם מרעיפים עלייהם.
תודה לכאן 11 על כתבה חומלת ומרגשת באחת.
כבוד גדול איזה חמודים
אני גם היתי בפנימיה וידע כמה זה טוב שיש אנשים שעוזרים ודואגים אחד לשני
Finding myself crying my Azz out on a Sunday afternoon, but how empowering are tears of good deed and gratitude. May G-D bless you both Mr and Mrs Sneh-or
רציתי לציין גם את בני הזוג אתם מדהימים, חיובים, חמים, בעלי נתינה מדהימה נפלא לראות את הסרטון ואת הילדים המדהימים
וווואווו מרגש כל הכבוד לכם!!
איזה מרגש אני עם דמעות.. אנשים מדהימים שמשנים עולמות..ילדים מדהימים.. חלום שלי בעתיד כשאוכל לתרום כאומנה או כל דרך אחרת. מגיע לכל ילד לחיות בביטחון שלווה שמחה..כל ילד. שאלוהים יברך אתכם!!❤️❤️❤️
זה הדבר הכי יפה וטוב ונכון שראיתי
אני בן אדם קר למות אבל זה מרגש מאוד זה החלום שלי לפתוח דבר כזה וכיף לראות שיש אנשים טובים בעולם אני לא יודעת מי רואה את זה אבל ממש באלי לעבוד איתכם ויחד איתכם לפתוח עוד מקומות כאלה
אני מכירה את ההתמודות של ילדים כאלה אישית ואתם ההצלה שלהם אז הלוואי ותצליחו ותמשיכו במה שאתם עושים עם ישראל צריך להיות גאה באנשים כמוכם
כול הכבוד 👍 לכם
ירבו כמוכם אנשים טובים בעולם
איש את אחיו יעזורו עלו והצליחו ישר כח 👍🙏🏼💙
ואוו אני רוצה לומר תודה לזוג המיוחד הזה ,שהקב"ה יחזיר לכם כפל כפליים על הלב הטוב שלכם לא הפסקתי לבכות ולראות איזה מיוחדים אתם 🥰
2 - מלאכת קודש!💪🏻🙏🙏🙏🏆
כל הכבוד ❤️❤️❤️❤️❤️❤️ כיף לדעת
שיש כאלו מקומות
מרגש מאוד! איזה אלופים שני האנשים האלה. 🥰
וואוו מרגש כל הכבוד מצדיעה לכם!!
צדיקים אמיתיים
מרגש !
הייתי רוצה גם לעשות את זה!
אומרים שכשרואים את הילד מבינים מי ההורים.
הצורה שבה ליאור מדבר, המודעות העצמית, הבגרות, הפתיחות המחשבתית והרגשית, היכולת לשתף בצורה כזו כנה...
פשוט ואוו, אומר המון על הבית וזוג ההורים.
השיחות עם שאר הילדים גם. באמת מרגש...
זוג מקסים
אשריכם
שהקדוש ברוך הוא ייתן לכם תמיד בריאות וכוח להמשיך בנתינה הזאת.
כולכם מדהימים אבל ליאור האופה אתה מדהים בהצלחה לך אני בטוחה שתצליח
מרגש ונוגע עד מאוד.חיבוק לכל הבית
מרגש מאוד
מדהימים יישר כח!!
ליאור ילד מדהים. איזו בגרות ותבונה...
זה לא מובן מאליו שעוזרים לגדל 12 ילדים.. באמת מהמם ויפה שלקחו אחראיות כל כך גדולה
איזה זוג מדהים, והילדים מרגשים מאוד
שתזכו להמון אהבה 3>
מי שרוצה שמשיח יבוא שיתן לייק
מרגש. זוגיות אמיתית מתוך הורות ערכית
האמת ? גם לי גרם לדמוע ..
נהפוך עולמות
כדי להגשים חלומות ..
תודה ששיתפתם !
שליחות עצומה הצלת נפשות
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!
אנשים טובים שהאל יברך אותכם, ברכות לכם
כל הכבוד לכם אתם מדהימים וריגשתם❤
איזה מרגש ♥️♥️♥️
וווואווווו…..
כאלה אנשים אני מעריצה ….
ישר כוח גדול
מצווה גדולה
ממש משמח לראות מקום כזה
זוג מדהים פשוט ריגשתם אותי " אנחנו רוצים שלילדים יחזרו החלומות "
מרגש אני מקלידה ודמעות
הורים מושלמים
והילדים מקסימים
ליאור המתוק נכון לך עתיד במטבח יאמי
אנשים משכמם ומעלה מרגש ביותר נכנסו לי עמוק לנשמה עם ישראל רחמן ❤
מרגש ♥️💙♥️
מרגש מאוד❤
נתנאל אני אוהבת אותך.... מלאך אמיתי ❤️
איזה זוג מדהים🥰
ליאור אלוף חולה עליך ❤
וואי איזה אנשים מדהימים. פשוט מלאכים שמצילים נשמות..
במילה אחת: שאפו
!ֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱֱ!!!!!!!!!!!!!!!!!
מדהים
וואהו איזה אנשים מדהימים
רואים שעשיתם איתם עבודה נהדרת! איך הם יודעים לבטא את הרגשות שלהם במדויק ולתאר חוויות בגיל כ''כ צעיר. לב פתוח וחיוכים זה לא מובן מאליו אצל ילד שחווה כ''כ הרבה משברים. זכיתם והם זכן
אנשים מדהימים 💚
מקסימים ממש
וואו נתי מדבר כמו אדם בוגר. נהדר לשמוע אותו
תודה זה אני חחחח
@@net_krasnov סחטיין אחי אתה מדהים
@@net_krasnov אני אוהבת אותך ❤️
כל הכבוד להם אבל דא עקא שחלק גדול מן הילדים שנמצאים במישפחתונים וכדומה הוציאו אותם מההורים האמיתיים שלהם וזה לא משנה אם בצדק או לא וזה המציאות ועל צער של אמא אין מחילה וזה בוקע רקיעיים עד לב השמיים וכל זה נעשה בשם החוק של שרותי "רווחה"
מרגש 🥲❤❤
שלום בישראל, שלום בעולם
"כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם?
נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע.
במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים.
התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד.
העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
מאיר אדוני אתה אחלה איש
אין על מאיר אדוני
הייתי בפנימייה הזאת 😊
תבורכו משם השם
אני חושבת שצריכים לשנות את השם ילדים בסיכון כי דווקא הילדים האלה שעברו חוויות לא טובות יוצאים ילדים מדהימים, לוחמים..זה הכוח שלהם
אנשים טובים
חשבתי שזה זוג נשים נשואות מגדלות 12 ילדים לכן נכנסתי לסרטן
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו.
אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע".
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
🙌🏽❤
⚘️💕💕💕💕⚘️👍
להאכיל את הדיכאון במשמעות
אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים.
השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע.
כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם.
אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל.
אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם.
הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית.
אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם.
הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות.
לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
מתוך שיעור בחוכמת הקבלה ששמעתי, הרגשתי צורך לשתף.
לא בגרויות ולא עבודות: הדור הצעיר צריך וידאו
שנים רבות של מבחני בגרות מתישים באות לסיומן ברפורמה חדשה שתיכנס לתוקף בשנת הלימודים הבאה: הבחינות בארבע מקצועות הרוח: היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות יוחלפו בכתיבת עבודה מסכמת בקבוצות. בשאר המקצועות הנוהג לא ישתנה.
גרוע יותר ממה שקורה היום במערכת החינוך לא יהיה. נראה שהאנושות איבדה את דרכה; כבר לא יודעת מה נחשב רוח ובאיזו צורה למלא במשמעות את הדור הצעיר. כתוצאה מכך נגררות רפורמות אחרי כל משב קל, מסתמכות על מה שבא לפי רגע.
מי מהדור הצעיר עוד מרגיש צורך ללמוד את מקצועות הרוח? אם נערים רוצים להתמקצע כאנשי הייטק, הם פשוט לא צריכים את מדעי הרוח. אם היסטוריה וספרות, תנ"ך ואזרחות, מותאמים למבנה הפנימי של נער או נערה, תפורים למידות נשמתם, אז כן, הם יהיו מעוניינים ויימשכו ללמוד אותם. אבל ככה סתם? למי זה אכפת.
ואם היינו מתחפרים עמוק בספק, אז האם היסטוריה, ספרות, תנ"ך ואזרחות, הם מקצועות הכרחיים לחיים? כאזרחים ישראלים, ודאי שכן. אבל עבור הדור הצעיר, רובם יגידו שלא.
ואם בכל זאת להעלות חשיבות למקצועות הללו, אז יש דרך להעביר לצעירים את מקצועות הרוח בצורה שתעניין ותמשוך אותם. היכולת לעניין היא עצם כל העניין. לשם כך הלימוד צריך להיות מותאם יותר לתפיסת האדם, לצורת הספיגה שלו.
לא ננחיל לדור הצעיר עושר מחשבה, רוח של אהבת מולדת ואדם, רגש חם של חיבור לעם ודאגה לעולם, באמצעות שינון לקוני ומבחנים, גם לא על ידי עבודות משמימות. הדור החדש מותאם לסרטים.
אפשר ליצור סרטים מרתקים, למשל, על ההיסטוריה של עם ישראל והעולם. לראות אותו פרקים-פרקים, מצחיקים, מרגשים, משאירים חותם. אחרי כל צפייה בפרק לבקש מהתלמידים לסכם בקצרה מה ראו. לא להושיב אותם שעות ללעוס את העיפרון ולבהות בחלון. עשר דקות, לא יותר - ספרו מה ראיתם, וצאו לחצר. בצורה כזאת צריכים להעביר את הדברים, פשוטים, נעימים, כמה שאפשר יותר נוגעים ללב, קרובים לאדם.
צריכים להשקיע הרבה כוחות יצירתיים ומחשבה בהכנת חומרי לימוד מתאימים לדור העתיד. ההשקעה הזאת כדאית לנו מאוד. דרך הגשה ותכנים נכונים הם יגדלו להיות בני אדם שיודעים לדאוג זה לזה, להיות חברים טובים. הם יבינו את מפת המציאות, יוכלו לקשור אותה בעבר, לפתח בתוכה את עצמם, ולגרוף את החברה שלנו לבגרות ולעתיד מבטיח יותר.
לא מדויק כל כך !
תחשבו על ההורים שנלקחים מהם ילדים בכוח וללא הכנה מראש ע ל ידי רשויות הרווחה !
תחשבו על הילדים שמופרדים מהאחים שלהם מהבית שלהם מבית הספר או הגן או אף ההנקה מהאם החד הורית ברבות הפעמים !
אף אחד לא הכין אותם למציאות כזו !
נכון גם אני חשבתי פעם שזו מסירות נפש לאמץ ילד ..
עד שהבנתי שיש גם את הצד השני לצערינו הרב וכאן במדינה של יהודים
שאחד אמור לדאוג לשני ולעזור כשישנה מצוקה ולא לרוץ למשטרה או לרווחה ולקרוע ילדים מהאם שניסתה בכל כוחה לבדה לפרנס משפחה !
למי שלא מאמין ישנם ים של סרטונים ביוטיוב ושופטים בדימוס שמספרים על כל מה שהתרחש בבתי המשפט שלא כחוק !
עצוב מאוד ! מספר רב של ילדים קטנים ובני נוער שגדלים בפנימיות לא פשוטות בלשון המעטה ונקלעים למסכת חיים שמשפיעה אחר כך על החברה כולה .
בכל מקרה זה לא המקרה. זה לא שלהם, אלה בסך הכל זוג שרוצים להעניק הזדמנות לילדים שלא הייתה להם, בכל דרך שהיא… רואים שהילדים מוקירים ומעריכים את ההזדמנות שניתנה להם. לפעמים, הורים לא מסוגלים לטפל בילדים שלהם ואי אפשר להפקיר את הילד ככה. ילד לא בוחר להיוולד, והוא ראוי למקום בו יתייחסו אליו באהבה ויטפחו אותו
אני גם גדלתי בפנימייה
אז זה בדיוק הענין !
שאת לא יכולה לדעת מה הסיפור שעומד מאחורי
ולצאת מתוך נקודת הנחה שהיתה כאן חוסר מסוגלות או הפקרה !
בכל סיפור שהוא עדיפה הגישה של תמיכה או ניסיון לפחות לעזור לפני פירוק
ובכלל מי שם אותנו כמחליטים על הפרדה בין אם לילד ?!
מה את יודעת כמה בכי ודמעות עד אינסוף יש לאם שנותרה בלי ילדיה או חלק מהם ?!
מה את יודעת על הכאב המלווה את אותם הילדים ועל ההשלכות על חייהם ?!
@@לבזהב גם את לא יודעת אני אומרת שבאותה המידה יכול להיות גם שהצילו אותם מסיטואציה בלתי אפשרי אני מכירה מישהו שקיבל הזדמנות בזכות זה
לא מחפשת לשנות את העמדה שלך .
רק רציתי להביא למודעות של אנשים עוד פאן .
בבקשה לא להמשיך לכתוב לי . תודה .
להאכיל את הדיכאון במשמעות
אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים.
השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע.
כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם.
אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל.
אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם.
הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית.
אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם.
הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות.
לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון..
מרגש מאוד