הדבר שהכי נהניתי ממנו בוידאו הזה, היא האפשרות שהעניק צבי שלם לאלכס להביע את דעתו. ברוב המוחלט של הסרטונים, אלכס רק שואל שאלות מנחות והבמה נשארת לאורח. הפעם אלכס היה שותף מלא והתגלה כאיש חריף שכל בנוסף לעושר הידיעות והאופק הרחב . הודות לשת"פ בין אלכס לצבי הדיון נסק.
אני עוקב אחרי אלכס הרבה זמן,ערוץ מעניין מאוד ואיכותי מאוד,אבל מה שהכי ניתן ללמוד מהערוץ הזה ומהפרופסורים שרואים שהפרופסורים באו מאותו אסכולת לימוד הם מדברים כמעט אותו דבר עם אותם מחקרים ואותה אידאולוגיה כמעט,זה רק מוכיח את הקליקה באונברסיטאות,אני יותר אוהב לשמוע את האנשים שמדברים ונותנים ידע מחוץ לקופסה ולא רק מהמקורות של האונברסיטה
הספר "האמנה החברתית" - ספר מומלץ מאוד. במיוחד בתקופה האחרונה, הוא מציג מקור חשוב לעיקרונות הפרדת רשויות והגבלת השלטון. צבי עושה כאן משהו תמוה. הוא מציג את רוסו ונח הררי בזלזול, גיכוך ואף מנסה לייצר רתיעה מהם - כי הם סותרים את עצמם או מקדמים דבר שהוא רע. לשם כך, הוא מביא ציטוטים נקודתיים מאוד מהספרים, כטיעונים בודדים שלגמרי הוצאו מהקשרם. אכן, חלק ממה שהם אומרים אינו מתקבל על דעת כזו או אחרת, ומעולם לא ציפיתי לקרוא ספר ולהסכים עם כל מה שכתוב בו. אני זוכר את הפסקאות שהוא מצטט, ואכן חלקן היו נשמעות לי תמוהות - אבל צריך להימנע מאנאכרוניזם. כל ספר נכתב ברוח תקופה, והוא רק אוסף מילים - ולא ביטוי מוחלט לשכל של אדם או לרעיון. כל אחד קורא ספר, הוא קורא את המילים ומקבל מזה משמעות, לפי השכל שלו עצמו. לכן קורה שסוציאליסט קורא ספר אחד ומתפעל, וליברל מתהפך בכיסא. אבל זוהי עדות לרוח חלשה - צריך להתקיים בהרמוניה עם כל רעיון שעולה - גם אם לא מסכימים איתו והוא רעיון אוולי ומטופש. מהאופן שבו צבי מציג את הדברים, בלי לומר כמעט כלום על ההקשר שלהם, בלי לציין את העמוד בתוך הספרים (כדי לאפשר לאמת את דבריו) נראה כי משימתו היא לתקוף ציטוטים ארעיים של רוסו והררי ומתוך כך להביע עמדה מנוגדת. יש בספר מקומות שבהם רוסו גם מכשיר את הבחירה לחזור לאינדיווידואליזם. הוא מדבר על אידאל של רצון כללי, אבל זה לא אומר שכל מי שטוען שהוא מייצג את הרצון הכללי הוא צודק. העמדה של צבי מובנת, והיה עדיף שבמקום לתקוף אנשי דעת שללא ספק טועים - כעיקרון בסיסי של מגבלות השכל - פשוט לומר מה שהוא עצמו דוגל בו. למעשה, זה מה שהוא מאשים את הררי שהוא עושה - שהוא "אנטי-אנושות" או "קולקטיביסט" או קללות אחרות. המעשה הנכון עבור הררי ורוסו, לשיטת צבי, הוא להגיד שהם כל מה שצבי מתנגד לו, במקום "להתפלפל" עם טיעונים יפים ושובי לב. צבי הוא ללא ספק אדם חכם ומשכיל ובודאי יש לו הרבה יותר ידע וניסיון ממני, אך במצגת הזאת צריך להעלות את רמת הניתוח הביקורת ולהתעסק יותר ברעיונות ולא רק בפרסונליזציה של רעיונות רעים. השכל שלנו מוגבל, ואף אדם מעולם לא צדק בכל מה שאמר.
טענות מרכזיות של צבי שלם בשיחה: 1. המתח בין האינדיבידואליזם והקולקטיביזם קיים כיום. ז'אק ז'אק רוסו ויובל נוח הררי שייכים למסורת הקולקטיביסטית. 2. הקשר אקטואלי: גוף בשם "יוזמה" השייך לאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים ומהווה גורם ייעוץ מרכזי עבור משרד החינוך רואה ב"למידה רגשית חברתית" אמצעי לכוון את "דמות בוגר" של מערכת החינוך לכיוון הקולקטיביסטי. 3. המאמר על המדעים והאמנויות אשר פרסם את רוסו הוא אנטי-נאורות מובהק. לאחר ההתקפה על הנאורות וערכי היסוד של החברה, הדפים האחרונים של הספר מוקדשים לדחיפה לכינון "מלך-פילוסוף" בחברה שתחולק ל "מדברים" ו "מבצעים". זוהי היררכיה המזכירה את "השקר האצילי" של אפלטון. כלומר, נרטיב שאמור לשמש לכינון חברה הרמונית תחת אותו "מלך-פילוסוף". 4. הספר "מסה על אי-שוויון" מזכיר בנרטיבים רבים את "קיצור תולדות האנושות". מועבר סיפור על התפתחות האנושות עם דגש על השפה, המהפכה החקלאית והרכוש הפרטי. היה הרבה מה לבקר בחברה הפיאודלית בת זמנו של רוסו אך הביקורת אותה הציעה לא הייתה מושתתת על הנאורות, החשיבה ביקורתית, ערכים הומניסטיים וזכויות אדם. צבי מאפיין את המהלך כ "שקר אצילי הפוך". כלומר, במקום לתאר מיתוס המיועד לשם כינון היררכיה הרמונית, התיאור של רוסו משמש לצבוע את המציאות בת זמנו כ "היררכיה דיסהרמונית". תיאור זה משמש להגברת אנטגוניזם, פירוק החברה ויצירת היררכיה חדשה עם אותו ה "מלך-פילוסוף". 5. הספר "האמנה החברתית" מכיל ביקורות ראויות כנגד מוסד העבדות ומלא רעיונות ומושגים מעניינים. יחד עם זאת, המשך הקריאה חושפת חוסר קונסיסטנטיות מוסרית תהומית הכוללת בין היתר אימוץ מפורש של העבדות. צבי (בניגוד לאלכס) אינו רואה בסתירה זו תוצאה של בלבול של הוגה מדיני בתחום חדש, אלא עדות לכך שרוסו אינו מביא רעיונות כיוון שהוא בהכרח מאמין בהם אלא כיוון שהם שימושיים למהלך שהוא מעוניין בו. מדובר באותו מהלך שהובהר כבר בספרו המפורסם הראשון. המהלך הוא של פירוק החברה הקיימת וקידום היררכיה נוסח אפלטון עם "מלך-פילוסוף". במהלך הספר "האמנה החברתית" מובהר מעבר לכל ספר כי המחוקק נדרש לעצב את העם. מנגנון הצנזורה שהוא חלק אינהרנטי ממערכת ההפעלה על המנגנון המדיני המוצע אמור "להכריז על הדעה הציבורית". כלומר, מה שמוליך את המדינה אינו "רצון הרוב" אלא המחוקק אשר רוסו משווה במפורש לאל. מחוקק אשר אמור לטעון כי הוא מדבר בשם האלים בכדי לעצב את העם. צבי טוען כי האלמנט הזה מאפיל בחשיבותו על שאר הרעיונות בספר. 6. מתוארת הביקורת של פרידריך האייק על הגישה הקולקטיביסטית. בגישה הקולקטיביסטית ישנו דבר מה בכלל הנמצא "מעל הפרטים". בשלב זה הקולקטיביזם מבצע "סלטה אינטלקטואלית" וטוען כי אדם או קבוצה מיוחדים צריכים לייצג או אותו "קולקטיב". אדם או קבוצה זו תופסים את עצמם כ "מעל ההמון" ולוקחים על עצמם את התפקיד של עיצובו. בגישת האינדיבידואליזם, לעומת זאת, הפרט מכיר במגבלותיו ואינו שואף לעצב את חבריו כאילו הוא נמצא ברובד מיוחד מעליהם. 7. אין פסול בכך שאדם או קבוצה ישאפו להשפיע על החברה כל עוד ההשפעה אינה כוללת שלילת זכויות. במנגנון המוצע על ידי רוסו, לעומת זאת, אמור להיווצר תהום בין המעצבים והמעוצבים כך שמין ה "מעוצבים" נשללים זכויות האדם המקובלים על פי המסורת הליברלית הכולל חופש הדיבור. קישור למקורות: www.yisumatica.org.il/zvi/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%20%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%95%20%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf
@@zvi__shalem אני לא אפרט כי האזנתי לך במשך שעה וחצי כחלק מפעילות פנאי ולא ישבתי עם מחברת. אתה מרצה ואני שומע חופשי - אנחנו לא בדיון או עימות כאן. אחזור שוב על מה שאמרתי במילים אחרות. ממה שאני זוכר, כל טענותיך ברורות ומגובות. אבל האופן שבו אתה מציג ומשתמש בהן לא מסתיר את ההגכחה והזלזול שלך כלפי הררי ורוסו. הם ללא ספק ראויים לביקורת, אבל מה שאתה עשית זה לא ביקורת, אלא אספת עשרות ציטוטים והצגת אותם ללא מראה מקום - מה שמקשה על הביקורת עליך - וציירת אותם כשוטים מדופלמים עם אהדת שווא של ההמונים האינטלקטואלים. לשיטתך, הם למעשה חלק מאיזו איוולת כלל-אנושית שאתה מכנה אותה "קולקטיביזם" או משהו כזה. מזל שאלכס מכיר יפה את דברי הררי ואת דברי רוסו, והוא מבאר כל פעם את מה שאתה אומר בהקשר לדבריהם, ומסביר באורח שהרבה יותר מתקבל על הדעת, מה היתה כוונה, או מה כדאי להבין מכך. חשוב לומר, איני חסיד לא של רוסו ולא של הררי ועם דעותיו הפוליטיות והחברתיות של השני איני מסכים. אבל המצגת שלך נתנה את הרושם שאתה מנסה לכפות על המאזינים שלך הטיית אישוש, כחלק מביקורת (שהיא שלעצמה לגיטימית) כלפי גישות קולקטיביסטיות לפוליטיקה וחברה. אתה מבקש מהמאיזינים, להבין דרך ציטוטים נטולי הקשר ברור, את מה שאתה רוצה שהם יבינו, והוא שעמדתך נכונה, על אף שהיא לכאורה דעת מיעוט. ואתה עושה את זה כשאתה מחייך כמו ילד כשוולטר מבקר בלשון חריפה את רוסו. זה לא אומר שאתה טיפש או רשע. פשוט לא שכנעת לא אותי ומשתמע שגם לא את אלכס, ולא במקרה גם אני וגם אלכס מכירים ברמה מינימאלית את כתביהם הפופולארים של רוסו והררי, ושנינו לקחו דברים אחרים לגמרי ממה שאתה לקחת, מבלי להיות חסידים שלהם ומבלי לשייך את עצמנו לאסכולות אליהן הם שייכים. הטיעונים שלך הולמים את השיח בכנסת ישראל של שנת 2023, אם רוסו והררי היה ראשי האופוזיציה ואתה היית צריך להסביר למה הם טועים.
@@BolterTUBE מצרף שוב קישור לכל המקורות. ואחזור שוב על טענה אחת ספציפית - המאמר שבזכותו רוסו התפרסם הוא אנטי נאורות מההתחלה וכמעט עד הסוף. הוא נגד המדעים והאמנויות ובעד עוני ובורות בשם הלאום והאל. את סוף המאמר הוא מקדיש להצעה להכתיר את עצמו כ "מלך פילוסוף" ומחלק את העם ל "מדברים" ו "פועלים". אם אתה לטעון כנגד טענה ספציפית שלי, אתה מוזמן. לי נראה שאתה אומר "אתה מוציא דברים מהקשרם" במקום פשוט להגיד: "אתה מפרש את הדברים בצורה שונה משלי". את הניסוח השני, הנכון יותר, אתה רק צריך לדייק לכדי טענה מוגדרת כדי שתהיה לה משמעות עבור שיח דו-סטרי. אם אתה רק רוצה לטעון טענה כללית, זו זכותך, אבל זה לא בדיוק חלק משיח פרודוקטיבי. www.yisumatica.org.il/zvi/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%20%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%95%20%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf
הצעה לאלכס. יהיה מאוד מעניין אם תתייחס לחוב האדיר של ארה"ב לקושי הגדול שלהם להתמודד איתו ועל המשמעות שיש לו ולגרומים אחרים על שקיעת האמפריה של ארהב ועל עלייתה של אימפריה אחרת מהמזרח.
4:59 בתיאור שהוצג לא נאמר שאינדיבידואליזם או ״קבלת הסטטוס קוו״ אינו בסדר, נראה שהשקף המצטט את ״יוזמה״ דווקא מעודד שיח על ההבדלים בין הגישות ועל השגת איזון
תודה! כל הביקורות כאן עד כה היו כלליות מאוד. תודה על הביקורות המדויקות. ישנן מגוון ראיות לכך שהתהליך המתואר אצל "יוזמה" הוא למעשה conscientization . זהו מהלך של המרקסיסט פאולו פריירה שנועד לעורר "מודעות מעמדית". שים לב כי מתוארת דיכוטומית בין מה שהם מכנים "ניאו-ליברליזם" ל "דמוקרטיה ביקורתית". ה"ניאו-ליברליזם" המתואר הוא למעשה פשוט "ליברליזם" והוא מתואר כ "אגואיזם". האם לא משונה בעינך שבתיאור הכרעה ערכית כה מהותית יש שימוש במושג שרוב הציבור אינו מכיר: "דמוקרטיה ביקורתית". הטענה שלי היא שאותה "דמוקרטיה ביקורתית" היא בן דוד של "פדגוגיה ביקורתית" שהם ענפים שונים של "התיאוריה הביקורתית" שאינה אלא ניאו-מרקסיזם. (אוכל להביא לכך סימוכין באם יידרש). חשוב להבהיר כי התיאוריה הביקורתית/פדגוגיה ביקורתית/דמוקרטיה ביקורתית נבדלים תהומית מ "חשיבה ביקורתית". אליסון ביילי (שהיא מרקסיסטית) עושה את האבחנה. זוהי "חשיבה ביקורתית" על פי ביילי: To be critical is to show good judgment in recognizing when arguments are faulty, assertions lack evidence, truth claims appeal to unreliable sources, or concepts are sloppily crafted and applied... In this tradition sloppy claims can be identified and fixed by learning to apply the tools of formal and informal logic correctly. אני מתמצת את זה ככלים של "ראיות, ניסוח בהיר ולוגיקה". וזוהי "פדגוגיה ביקורתית": Critical pedagogy begins from a different set of assumptions rooted in the neo-Marxian literature on critical theory commonly associated with the Frankfurt School. Here, the critical learner is someone who is empowered and motivated to seek justice and emancipation. Critical pedagogy regards the claims that students make in response to social-justice issues not as propositions to be assessed for their truth value, but as expressions of power that function to reinscribe and perpetuate social inequalities. כלומר, על פי הפדגוגיה הביקורתית המרכז הוא "שימור דיכוי". השאלה הנשאלת היא "כיצד ניתן לדעת אם מתקיים דיכוי ללא הכלים של החשיבה הביקורתית של ראיות, ניסוח בהיר ולוגיקה?" התשובה היא ש "פדגוגיה ביקורתית" היא מנגנון חלופי להפקת ידע. המנגנון עובד כך: "אני מייצג מדוכאים, כך שאם אתה מתנגד אלי אתה מהצד המדכאים". כלומר, אותה רמת לוגיקה מעגלית כמו "אני נביא אמת וההוכחה היא שנביאי אמת אינם משקרים". התיאוריה הביקורתית מצליחה להעביר את הלוגיקה המעגלית הזו בעזרת מניפולציות רגשיות שונות. התוצאה היא שמי שמגדיר את עצמו בתור "מייצג המדוכאים" הוא זה שמגדיר מהיא אמת. כלומר, טענתי מוכחת על ידי המשמעות של המושג "דמוקרטיה ביקורתית" וההקשר בו הוא משמש כאן בדגש על "חינוך לזיהוי דיכוי"
57:30 צבי שלם שפרופ׳ הררי מקדם את העתיד שממנו הררי מזהיר, וטוען ש״זו התפישה שלי״. אשמח לשמוע או לקרוא טיעונים בעד ונגד ״תפישה״ זו (באופן אישי אני לא מצאתי עדויות לכך שהררי מקדם את האלמנטים שמפניהם הוא מזהיר על כמעט כל במה שניתנת לו)
תודה על השאלה המדויקת. אכן לא גיביתי את טענתי מספיק. הררי מקדם את הרעיון של "שלטון גלובלי". הוא עושה זאת במפורש בספרו "קיצור תולדות האנושות". הוא גם טוען שצריך לפרק את הקפיטליזם. האלטרנטיבה לקפיטליזם היא שלטון ריכוזי. כלומר הדחיפה היא לשלטון ריכוזי גלובלי. גם אם חושבים שיש סכנה נמוכה ששלטון ריכוזי גלובלי ינהג באופן טוטליטארי בעזרת הכוח שניתן לו, מדובר בדבר עם השלכות פוטאציאליות איומות. בהינתן הרעיונות השולטים כעת בגופים כמו אונסק"ו, הסכנה גם אינה זניחה. חפש ביוטיוב למשל ראיון שלי עם רועי יוזביץ: " האם אונסקו מתכננת לשלוט במערכות החינוך בעולם? " או ראיון שלי עם אלכס ופרופ' יחיאל בר אילן בשם " חופש אקדמי - השפעה של אגנדות בינלאומיות על האקדמיה ". כלומר הסכנה נובעת מהשילוב הבא: 1. דחיפה מקפיטליזם לריכוזיות. 2. דחיפה לשלטון גלובלי 3. רעיונות אנטי ליברליים מובהקים השולטים כיום באותם גופים גלובליים.
כל הדבר הזה שהכל שייך לי זה הכל מומצא-אומר אלכס לך לכל החיות ושאל אותם מדוע הם מסמנים טריטוריה ונלחמים עליה? הכוונה-------שלי שלך בשליטתי או בשליטתך הם עקרונות הקיימים בטבע איזה מאתים וחמישים מיליון שנה או יותר ומי שלא מציית להם מסכן את חייו-תודות לאבולוצייה לא נשארו כאלה
4:35 - לא מוכרת לי החלוקה והקשר בין המושגים למאפיינים שבמצגת. קולקטיביזם קשור לתפישות מרקסיסטיות; אינדיבידואליזם - לקפיטאליסטיות. יש הבדל של מאה שנים ויותר בינהם: האינדיבידואליזם החל במאה ה-18; המרקסיזם שהגיע באמצע המאה ה-19 יצא נגד התפישה הזו, כמעט מאה שנים שנים אחרי רוסו. מצער אבל במצגת יש ערבוביה בהגדרות.
@@yw1971 הוא חושב שהשלטון הוא כשכל היכולות הטבעיות של האזרחים נמחקים כמה שיותר - וכל הכח הוא בידי השלטון. למשל. אמצא את הציטוט אם אתה צריך. אינספור דוגמאות מהמכתבים שלו כי זו המהות. בטוח ציטטתי דברים רלוונטיים כאלה בראיון הזה.
מה? למה הקשבתי עכשיו? שיחה מוזרה מאוד. וההרצאה לא ברורה בכלל. נדמה שסתם יש פה עניין אישי של המרצה עם הררי, אולי קנאה. לא משהו שלא מניע את הכדור הזה באלפי שנים שאנחנו .
חבל שאתה נגרר לאד-הומינם. אם לא הבנת משהו, אפשר לשאול. האם הובהר, למשל, שרוסו התנגד בכל מאודו לנאורות בשם בורות, עוני, הלאום והאל? הנקודה הזו מאוד מפורשת ומשום מה מאוד לא ידועה.
@@zvi__shalem פתחת את השיחה בנושא ערכים. לא טענת שם ולא הוכחת דבר באופן לוגי מקובל. וכך כל השיחה. בכל אופן, בנושא ערכים מציע שתיגש לליבוביץ לבחון מי קרוב ומי רחוק לתזה שהצגת
@@mauritius69 הוכחתי, למשל, שרוסו מציג עמדה נגד מדע ואמנות ובעד בורות ועוני בשם הלאום והאל. הוכחתי זאת בעזרת ארבעה ציטוטים חריפים ומייצגים מתוך המאמר שהביא את רוסו לתהילה. האם זה היה ברור ותקיו מבחינתך?
קראתי את קיצור תולדות האנושות כשיצא-מדובר בספר פופוליסטי הכתוב בכתיבה עיתונאית המביא הרבה נתונים ומסיק מהם מסקנות מוטעות הניתנות לסתירה בקלות -----הצעתי פעם לבת דודתי שעשתה דוקטורט בפילוסופיה שאם היא רוצה להתפרסם שתכתוב ספר -כנגד הררי- היא לא הרימה את בכפפה -אבל כל אחד יכול
אני לא מבין למה אנשים כל כך מהר ממהרים לנתח דברים מבלי לרדת לעומקם. הררי לא אמר ש:"אין כזה דבר זכויות" ולכן זה לא מתנגש עם אמונותיו בדבר זכויות בעלי חיים.מה שכן הוא אמר ש "אין כזה דבר זכויות במציאות" אך חשוב הרבה יותר שיש כזה דבר זכויות במציאות הבין-סובייקטיבית ומכיוון שהזירה הבין-סובייקטיבית היא החשובה מכל אזאי היא דבר שבמידה עצומה משפיע ואפילו על אמונותיו/פעולותיו של נוח הררי בקשר לזכויות בעליי חיים. מציאות מדומיינת היא לא!!!! מציאות שיקרית. ראויי זאת להפנים גם/במיוחד את אתה עושה מצגת שכותרתה מכילה את השם נוח הררי.
תגובה 2: לגבי לקטים/ציידים אני לא מתווכח אם רוסו עשה להם אידאליזציה, אבל נוח הררי לא! לציוולזציה שלטענת הררי השמידה למעשה את מירב בעלי החיים הגדולים וככל הניראה שחלקים רבים ממנה היו אלימים אף יותר מאיתנו,היו בהחלט חסרונות שעשו אותה למתחרה אך בהחלט ללא מנצחת.
מה הקריטריון של הררי לאבחנה בין "מציאות מדומיינת" התורמת לשגשוג האנושי ו "מציאות מדומיינת" מסוכנת? נדרש, למשל, להכיל את הקריטריון הזה בין היתר על "מציאות מדומיינת" של: משפחה, קהילה, לאום, שלטון גלובלי. מהו לדעתך קריטריון זה עבור הררי?
דקה 2630-----הרומנטיות גוברת כי אלכס לא מכיר את הסיפור של איי אנדמן שסותרים לחלוטין כל השקפה רומנטית על הצייד לקט אלכס נא הפסק לקרוא מחקרים וצפה בסרטים אנטרופולגים - לפני שאתה מדבר על האדם הקדמון----- לאורך כל שנות הפעלת הערוץ אתה מברבר שטויות בנושא הזה יש גם סרטים נהדרים של דןדן הישראלי באמזונס
@@nadavbenshlomo4845 בסרטים רואים את הדברים מול העינים במחקרים והרצאות צריך לדמיין וכבר נאמר שתמונה אחת שווה אלףמילים וסרט דוקומנטרי אלף תמונות מה גם שנשמע כאילו כל ההשכלה של אלכס בנוגע לאדם הקדמון שאובה בלעדית מהסיכום הקלוקל שמביא הררי בספרו הראשון נו אז אתה מכיר את התמונה המפורסמת שבה כדור הארץ משתקף בקסדתו של האסטרונאוט על הירח?או שכרגיל תתחמק
@@zvi__shalem אתן דוגמא אחת (מתוך רבות): הררי לא טוען שהמצב של ציידים לקטים הוא מצב האידיאלי של רוסו. הוא טוען שהמעבר חישובי קבע וחקלאות הזיק לרוב בני האדם כי תוחלת חייהם קוצרה, התפריט שלהם הצטמטם, כמות האנשים גדלה ולכן גן האוכל קטן כי הוא היה צריך להתחלק בין אנשים רבים יותר ונותרו היררכיות ארגוניות לנצל אותם לרעה. הוא לא טוען שזה לנצח כך: למעשה הוא טוען שלפני כמאה שנה המצב התהפך. היתרונות של חברות המוניות הביעו את עצמם במדע וטכנולוגיה שהאכילו יותר אנשים מאי פעם והאריכו את חיינו כך שמצבינו הוא הכי טוב בהיסטוריה. האורח פה לא מבין כלום מזה. הוא חושב שיובל הוא פילוסוף (טפו! בלאט!). יובל הוא היסטוריון מדעי. זה משהו אחר לגמרי.
![ז'אן-ז'אק רוסו [א] - האם האדם חופשי מטבעו](http://i.ytimg.com/vi/3NGRMD0cAYY/mqdefault.jpg)
![ז'אן-ז'אק רוסו [א] - האם האדם חופשי מטבעו](/img/tr.png)
תודה רבה, על ההרצאה המאלפת ומלמדת 🙏🏼❤️
Thanks!
בין ז'אן ז'אק רוסו ליובל נח הררי, להבדיל אלף אלפי הבדלות.
הדבר שהכי נהניתי ממנו בוידאו הזה, היא האפשרות שהעניק צבי שלם לאלכס להביע את דעתו.
ברוב המוחלט של הסרטונים, אלכס רק שואל שאלות מנחות והבמה נשארת לאורח.
הפעם אלכס היה שותף מלא והתגלה כאיש חריף שכל בנוסף לעושר הידיעות והאופק הרחב .
הודות לשת"פ בין אלכס לצבי הדיון נסק.
תודה רבה על הפירגון
אלכס בקיא בהרבה תחומי ידע וניתן לשמוע את דעותיו גם בשאלות שהוא שואל את המרואיינים
אחלה.
אני עוקב אחרי אלכס הרבה זמן,ערוץ מעניין מאוד ואיכותי מאוד,אבל מה שהכי ניתן ללמוד מהערוץ הזה ומהפרופסורים שרואים שהפרופסורים באו מאותו אסכולת לימוד הם מדברים כמעט אותו דבר עם אותם מחקרים ואותה אידאולוגיה כמעט,זה רק מוכיח את הקליקה באונברסיטאות,אני יותר אוהב לשמוע את האנשים שמדברים ונותנים ידע מחוץ לקופסה ולא רק מהמקורות של האונברסיטה
מפגש מעניין מאד, מצוין
הידע של אלכס מדהים
תודה
עלית על נקודה מדוייקת מאוד וקריטית: הררי אומר דבר והיפוכו מבחי שנרגיש... כולל כשהוא מדבר בלשון הגוף: על "אתם", "הם", "אנחנו"....
לא לשכוח שכל המלוכות הם תמיד בחסות האל, אי קבלת חוקי המלך היא מרידה באל
נכון אבל גם רוסו לא ממש מורד באל הוא משאיר אותו גם בחברה חדשה מדינת לאום האזרחי
@@AlexTseitlin וודאי, האל או המנהיג שהוא המדינה הוא מכשיר מצוין לנהל את העם כי הוא מביא סמכות עליונה ללא אפשרות ערעור על סמכותה
מרוץ החימוש של בינה מלאכותית כבר החל...
צריך לבחור במפלגת הפיראטים (מפלגת הפיראטים רוצים לעשות דמוקרטיה דרך האינטרנט)
צריך לעשות הפגנות כדי שיהיה רישום חינם על המצאות, פטנטים וזכויות יוצרים
אני בעד דמוקרטיה ישירה שהיא שילוב של בחירות מפלגתיות, בחירות אזוריות, פדרליזם וגם משאלי עם
תבדקו למה הררי מתכוון כשהוא צועק בחוצות העיר "דמוקרטיה"...
אני בעד תחרות במשק
הספר "האמנה החברתית" - ספר מומלץ מאוד. במיוחד בתקופה האחרונה, הוא מציג מקור חשוב לעיקרונות הפרדת רשויות והגבלת השלטון.
צבי עושה כאן משהו תמוה. הוא מציג את רוסו ונח הררי בזלזול, גיכוך ואף מנסה לייצר רתיעה מהם - כי הם סותרים את עצמם או מקדמים דבר שהוא רע. לשם כך, הוא מביא ציטוטים נקודתיים מאוד מהספרים, כטיעונים בודדים שלגמרי הוצאו מהקשרם. אכן, חלק ממה שהם אומרים אינו מתקבל על דעת כזו או אחרת, ומעולם לא ציפיתי לקרוא ספר ולהסכים עם כל מה שכתוב בו. אני זוכר את הפסקאות שהוא מצטט, ואכן חלקן היו נשמעות לי תמוהות - אבל צריך להימנע מאנאכרוניזם. כל ספר נכתב ברוח תקופה, והוא רק אוסף מילים - ולא ביטוי מוחלט לשכל של אדם או לרעיון.
כל אחד קורא ספר, הוא קורא את המילים ומקבל מזה משמעות, לפי השכל שלו עצמו. לכן קורה שסוציאליסט קורא ספר אחד ומתפעל, וליברל מתהפך בכיסא. אבל זוהי עדות לרוח חלשה - צריך להתקיים בהרמוניה עם כל רעיון שעולה - גם אם לא מסכימים איתו והוא רעיון אוולי ומטופש. מהאופן שבו צבי מציג את הדברים, בלי לומר כמעט כלום על ההקשר שלהם, בלי לציין את העמוד בתוך הספרים (כדי לאפשר לאמת את דבריו) נראה כי משימתו היא לתקוף ציטוטים ארעיים של רוסו והררי ומתוך כך להביע עמדה מנוגדת. יש בספר מקומות שבהם רוסו גם מכשיר את הבחירה לחזור לאינדיווידואליזם. הוא מדבר על אידאל של רצון כללי, אבל זה לא אומר שכל מי שטוען שהוא מייצג את הרצון הכללי הוא צודק.
העמדה של צבי מובנת, והיה עדיף שבמקום לתקוף אנשי דעת שללא ספק טועים - כעיקרון בסיסי של מגבלות השכל - פשוט לומר מה שהוא עצמו דוגל בו. למעשה, זה מה שהוא מאשים את הררי שהוא עושה - שהוא "אנטי-אנושות" או "קולקטיביסט" או קללות אחרות. המעשה הנכון עבור הררי ורוסו, לשיטת צבי, הוא להגיד שהם כל מה שצבי מתנגד לו, במקום "להתפלפל" עם טיעונים יפים ושובי לב. צבי הוא ללא ספק אדם חכם ומשכיל ובודאי יש לו הרבה יותר ידע וניסיון ממני, אך במצגת הזאת צריך להעלות את רמת הניתוח הביקורת ולהתעסק יותר ברעיונות ולא רק בפרסונליזציה של רעיונות רעים. השכל שלנו מוגבל, ואף אדם מעולם לא צדק בכל מה שאמר.
טענות מרכזיות של צבי שלם בשיחה:
1. המתח בין האינדיבידואליזם והקולקטיביזם קיים כיום. ז'אק ז'אק רוסו ויובל נוח הררי שייכים למסורת הקולקטיביסטית.
2. הקשר אקטואלי: גוף בשם "יוזמה" השייך לאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים ומהווה גורם ייעוץ מרכזי עבור משרד החינוך רואה ב"למידה רגשית חברתית" אמצעי לכוון את "דמות בוגר" של מערכת החינוך לכיוון הקולקטיביסטי.
3. המאמר על המדעים והאמנויות אשר פרסם את רוסו הוא אנטי-נאורות מובהק. לאחר ההתקפה על הנאורות וערכי היסוד של החברה, הדפים האחרונים של הספר מוקדשים לדחיפה לכינון "מלך-פילוסוף" בחברה שתחולק ל "מדברים" ו "מבצעים". זוהי היררכיה המזכירה את "השקר האצילי" של אפלטון. כלומר, נרטיב שאמור לשמש לכינון חברה הרמונית תחת אותו "מלך-פילוסוף".
4. הספר "מסה על אי-שוויון" מזכיר בנרטיבים רבים את "קיצור תולדות האנושות". מועבר סיפור על התפתחות האנושות עם דגש על השפה, המהפכה החקלאית והרכוש הפרטי. היה הרבה מה לבקר בחברה הפיאודלית בת זמנו של רוסו אך הביקורת אותה הציעה לא הייתה מושתתת על הנאורות, החשיבה ביקורתית, ערכים הומניסטיים וזכויות אדם. צבי מאפיין את המהלך כ "שקר אצילי הפוך". כלומר, במקום לתאר מיתוס המיועד לשם כינון היררכיה הרמונית, התיאור של רוסו משמש לצבוע את המציאות בת זמנו כ "היררכיה דיסהרמונית". תיאור זה משמש להגברת אנטגוניזם, פירוק החברה ויצירת היררכיה חדשה עם אותו ה "מלך-פילוסוף".
5. הספר "האמנה החברתית" מכיל ביקורות ראויות כנגד מוסד העבדות ומלא רעיונות ומושגים מעניינים. יחד עם זאת, המשך הקריאה חושפת חוסר קונסיסטנטיות מוסרית תהומית הכוללת בין היתר אימוץ מפורש של העבדות. צבי (בניגוד לאלכס) אינו רואה בסתירה זו תוצאה של בלבול של הוגה מדיני בתחום חדש, אלא עדות לכך שרוסו אינו מביא רעיונות כיוון שהוא בהכרח מאמין בהם אלא כיוון שהם שימושיים למהלך שהוא מעוניין בו. מדובר באותו מהלך שהובהר כבר בספרו המפורסם הראשון. המהלך הוא של פירוק החברה הקיימת וקידום היררכיה נוסח אפלטון עם "מלך-פילוסוף". במהלך הספר "האמנה החברתית" מובהר מעבר לכל ספר כי המחוקק נדרש לעצב את העם. מנגנון הצנזורה שהוא חלק אינהרנטי ממערכת ההפעלה על המנגנון המדיני המוצע אמור "להכריז על הדעה הציבורית". כלומר, מה שמוליך את המדינה אינו "רצון הרוב" אלא המחוקק אשר רוסו משווה במפורש לאל. מחוקק אשר אמור לטעון כי הוא מדבר בשם האלים בכדי לעצב את העם. צבי טוען כי האלמנט הזה מאפיל בחשיבותו על שאר הרעיונות בספר.
6. מתוארת הביקורת של פרידריך האייק על הגישה הקולקטיביסטית. בגישה הקולקטיביסטית ישנו דבר מה בכלל הנמצא "מעל הפרטים". בשלב זה הקולקטיביזם מבצע "סלטה אינטלקטואלית" וטוען כי אדם או קבוצה מיוחדים צריכים לייצג או אותו "קולקטיב". אדם או קבוצה זו תופסים את עצמם כ "מעל ההמון" ולוקחים על עצמם את התפקיד של עיצובו. בגישת האינדיבידואליזם, לעומת זאת, הפרט מכיר במגבלותיו ואינו שואף לעצב את חבריו כאילו הוא נמצא ברובד מיוחד מעליהם.
7. אין פסול בכך שאדם או קבוצה ישאפו להשפיע על החברה כל עוד ההשפעה אינה כוללת שלילת זכויות. במנגנון המוצע על ידי רוסו, לעומת זאת, אמור להיווצר תהום בין המעצבים והמעוצבים כך שמין ה "מעוצבים" נשללים זכויות האדם המקובלים על פי המסורת הליברלית הכולל חופש הדיבור.
קישור למקורות:
www.yisumatica.org.il/zvi/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%20%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%95%20%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf
אשמח אם תפרט לגבי איזו מהטענות שלי אינה ברורה או מגובה מספיק לדעתך.
@@zvi__shalem אני לא אפרט כי האזנתי לך במשך שעה וחצי כחלק מפעילות פנאי ולא ישבתי עם מחברת. אתה מרצה ואני שומע חופשי - אנחנו לא בדיון או עימות כאן.
אחזור שוב על מה שאמרתי במילים אחרות. ממה שאני זוכר, כל טענותיך ברורות ומגובות. אבל האופן שבו אתה מציג ומשתמש בהן לא מסתיר את ההגכחה והזלזול שלך כלפי הררי ורוסו. הם ללא ספק ראויים לביקורת, אבל מה שאתה עשית זה לא ביקורת, אלא אספת עשרות ציטוטים והצגת אותם ללא מראה מקום - מה שמקשה על הביקורת עליך - וציירת אותם כשוטים מדופלמים עם אהדת שווא של ההמונים האינטלקטואלים. לשיטתך, הם למעשה חלק מאיזו איוולת כלל-אנושית שאתה מכנה אותה "קולקטיביזם" או משהו כזה.
מזל שאלכס מכיר יפה את דברי הררי ואת דברי רוסו, והוא מבאר כל פעם את מה שאתה אומר בהקשר לדבריהם, ומסביר באורח שהרבה יותר מתקבל על הדעת, מה היתה כוונה, או מה כדאי להבין מכך.
חשוב לומר, איני חסיד לא של רוסו ולא של הררי ועם דעותיו הפוליטיות והחברתיות של השני איני מסכים. אבל המצגת שלך נתנה את הרושם שאתה מנסה לכפות על המאזינים שלך הטיית אישוש, כחלק מביקורת (שהיא שלעצמה לגיטימית) כלפי גישות קולקטיביסטיות לפוליטיקה וחברה. אתה מבקש מהמאיזינים, להבין דרך ציטוטים נטולי הקשר ברור, את מה שאתה רוצה שהם יבינו, והוא שעמדתך נכונה, על אף שהיא לכאורה דעת מיעוט. ואתה עושה את זה כשאתה מחייך כמו ילד כשוולטר מבקר בלשון חריפה את רוסו.
זה לא אומר שאתה טיפש או רשע. פשוט לא שכנעת לא אותי ומשתמע שגם לא את אלכס, ולא במקרה גם אני וגם אלכס מכירים ברמה מינימאלית את כתביהם הפופולארים של רוסו והררי, ושנינו לקחו דברים אחרים לגמרי ממה שאתה לקחת, מבלי להיות חסידים שלהם ומבלי לשייך את עצמנו לאסכולות אליהן הם שייכים.
הטיעונים שלך הולמים את השיח בכנסת ישראל של שנת 2023, אם רוסו והררי היה ראשי האופוזיציה ואתה היית צריך להסביר למה הם טועים.
@@BolterTUBE מצרף שוב קישור לכל המקורות. ואחזור שוב על טענה אחת ספציפית - המאמר שבזכותו רוסו התפרסם הוא אנטי נאורות מההתחלה וכמעט עד הסוף. הוא נגד המדעים והאמנויות ובעד עוני ובורות בשם הלאום והאל. את סוף המאמר הוא מקדיש להצעה להכתיר את עצמו כ "מלך פילוסוף" ומחלק את העם ל "מדברים" ו "פועלים". אם אתה לטעון כנגד טענה ספציפית שלי, אתה מוזמן. לי נראה שאתה אומר "אתה מוציא דברים מהקשרם" במקום פשוט להגיד: "אתה מפרש את הדברים בצורה שונה משלי". את הניסוח השני, הנכון יותר, אתה רק צריך לדייק לכדי טענה מוגדרת כדי שתהיה לה משמעות עבור שיח דו-סטרי. אם אתה רק רוצה לטעון טענה כללית, זו זכותך, אבל זה לא בדיוק חלק משיח פרודוקטיבי. www.yisumatica.org.il/zvi/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94%20%D7%91%D7%99%D7%9F%20%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%20%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9F%20%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%99%20%D7%A9%D7%9C%D7%9D%20%D7%A2%D7%9C%20%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%95%20%D7%94%D7%A8%D7%A8%D7%99%20%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96%D7%9D.pdf
צפו בהרצאות היסטוריה עולמית של הררי ביו טיוב לפני שהוציא את קיצור תולדות האנושות,יותר מעניין ומחכים מכל דבר שעשה אחרי כן, לטעמי.
צריך שהמציאות תהיה כמו בסרטים, סדרות הטלוויזיה, משחקי המחשב ומשחקי הווידאו
האום איננו נאוטרלי.
הצעה לאלכס. יהיה מאוד מעניין אם תתייחס לחוב האדיר של ארה"ב לקושי הגדול שלהם להתמודד איתו ועל המשמעות שיש לו ולגרומים אחרים על שקיעת האמפריה של ארהב ועל עלייתה של אימפריה אחרת מהמזרח.
לדעתי שירים, סרטים, סדרות טלוויזיה, משחקי מחשב ומשחקי ווידאו הם מיתוסים בסגנון של פרוייד, קרל יונג ונח יובל הררי
4:59 בתיאור שהוצג לא נאמר שאינדיבידואליזם או ״קבלת הסטטוס קוו״ אינו בסדר, נראה שהשקף המצטט את ״יוזמה״ דווקא מעודד שיח על ההבדלים בין הגישות ועל השגת איזון
תודה! כל הביקורות כאן עד כה היו כלליות מאוד. תודה על הביקורות המדויקות.
ישנן מגוון ראיות לכך שהתהליך המתואר אצל "יוזמה" הוא למעשה conscientization . זהו מהלך של המרקסיסט פאולו פריירה שנועד לעורר "מודעות מעמדית".
שים לב כי מתוארת דיכוטומית בין מה שהם מכנים "ניאו-ליברליזם" ל "דמוקרטיה ביקורתית". ה"ניאו-ליברליזם" המתואר הוא למעשה פשוט "ליברליזם" והוא מתואר כ "אגואיזם". האם לא משונה בעינך שבתיאור הכרעה ערכית כה מהותית יש שימוש במושג שרוב הציבור אינו מכיר: "דמוקרטיה ביקורתית".
הטענה שלי היא שאותה "דמוקרטיה ביקורתית" היא בן דוד של "פדגוגיה ביקורתית" שהם ענפים שונים של "התיאוריה הביקורתית" שאינה אלא ניאו-מרקסיזם. (אוכל להביא לכך סימוכין באם יידרש).
חשוב להבהיר כי התיאוריה הביקורתית/פדגוגיה ביקורתית/דמוקרטיה ביקורתית נבדלים תהומית מ "חשיבה ביקורתית". אליסון ביילי (שהיא מרקסיסטית) עושה את האבחנה.
זוהי "חשיבה ביקורתית" על פי ביילי:
To be critical is to show good judgment in recognizing when arguments are faulty, assertions lack evidence, truth claims appeal to unreliable sources, or concepts are sloppily crafted and applied... In this tradition sloppy claims can be identified and fixed by learning to apply the tools of formal and informal logic correctly.
אני מתמצת את זה ככלים של "ראיות, ניסוח בהיר ולוגיקה".
וזוהי "פדגוגיה ביקורתית":
Critical pedagogy begins from a different set of assumptions rooted in the neo-Marxian literature on critical theory commonly associated with the Frankfurt School. Here, the critical learner is someone who is empowered and motivated to seek justice and emancipation. Critical pedagogy regards the claims that students make in response to social-justice issues not as propositions to be assessed for their truth value, but as expressions of power that function to reinscribe and perpetuate social inequalities.
כלומר, על פי הפדגוגיה הביקורתית המרכז הוא "שימור דיכוי". השאלה הנשאלת היא "כיצד ניתן לדעת אם מתקיים דיכוי ללא הכלים של החשיבה הביקורתית של ראיות, ניסוח בהיר ולוגיקה?" התשובה היא ש "פדגוגיה ביקורתית" היא מנגנון חלופי להפקת ידע.
המנגנון עובד כך: "אני מייצג מדוכאים, כך שאם אתה מתנגד אלי אתה מהצד המדכאים".
כלומר, אותה רמת לוגיקה מעגלית כמו "אני נביא אמת וההוכחה היא שנביאי אמת אינם משקרים".
התיאוריה הביקורתית מצליחה להעביר את הלוגיקה המעגלית הזו בעזרת מניפולציות רגשיות שונות. התוצאה היא שמי שמגדיר את עצמו בתור "מייצג המדוכאים" הוא זה שמגדיר מהיא אמת.
כלומר, טענתי מוכחת על ידי המשמעות של המושג "דמוקרטיה ביקורתית" וההקשר בו הוא משמש כאן בדגש על "חינוך לזיהוי דיכוי"
תעשה סרטון על האם אדם וחווה היו תאומים סיאמיים בן ובת
57:30 צבי שלם שפרופ׳ הררי מקדם את העתיד שממנו הררי מזהיר, וטוען ש״זו התפישה שלי״. אשמח לשמוע או לקרוא טיעונים בעד ונגד ״תפישה״ זו (באופן אישי אני לא מצאתי עדויות לכך שהררי מקדם את האלמנטים שמפניהם הוא מזהיר על כמעט כל במה שניתנת לו)
תודה על השאלה המדויקת. אכן לא גיביתי את טענתי מספיק. הררי מקדם את הרעיון של "שלטון גלובלי". הוא עושה זאת במפורש בספרו "קיצור תולדות האנושות". הוא גם טוען שצריך לפרק את הקפיטליזם. האלטרנטיבה לקפיטליזם היא שלטון ריכוזי. כלומר הדחיפה היא לשלטון ריכוזי גלובלי. גם אם חושבים שיש סכנה נמוכה ששלטון ריכוזי גלובלי ינהג באופן טוטליטארי בעזרת הכוח שניתן לו, מדובר בדבר עם השלכות פוטאציאליות איומות. בהינתן הרעיונות השולטים כעת בגופים כמו אונסק"ו, הסכנה גם אינה זניחה. חפש ביוטיוב למשל ראיון שלי עם רועי יוזביץ: " האם אונסקו מתכננת לשלוט במערכות החינוך בעולם? " או ראיון שלי עם אלכס ופרופ' יחיאל בר אילן בשם " חופש אקדמי - השפעה של אגנדות בינלאומיות על האקדמיה ".
כלומר הסכנה נובעת מהשילוב הבא:
1. דחיפה מקפיטליזם לריכוזיות.
2. דחיפה לשלטון גלובלי
3. רעיונות אנטי ליברליים מובהקים השולטים כיום באותם גופים גלובליים.
נח הוא צורר
ממליץ על הספר של המתמטיקאי הפילוסוף ברטרנד ראסל history of western philosophy
יש שם פרק על רוסו.
יש אותו ביוטיוב
הפוסל במומו..
כשהיסטוריון כותב על העתיד…😂😂😂😂😂
מה ירצה הדיקתתורה לעשות?
כל הדבר הזה שהכל שייך לי זה הכל מומצא-אומר אלכס
לך לכל החיות ושאל אותם מדוע הם מסמנים טריטוריה ונלחמים עליה?
הכוונה-------שלי שלך בשליטתי או בשליטתך הם עקרונות הקיימים בטבע איזה מאתים וחמישים מיליון שנה או יותר
ומי שלא מציית להם מסכן את חייו-תודות לאבולוצייה לא נשארו כאלה
לא בטוח שהמרצה הבין את כוונותיו של הררי…
האם להבנתך הררי הוא חלק מהאסכולה הקולקטיביסטית של רוסו?
למה לא בין ניטשה לסוס
4:35 - לא מוכרת לי החלוקה והקשר בין המושגים למאפיינים שבמצגת. קולקטיביזם קשור לתפישות מרקסיסטיות; אינדיבידואליזם - לקפיטאליסטיות. יש הבדל של מאה שנים ויותר בינהם: האינדיבידואליזם החל במאה ה-18; המרקסיזם שהגיע באמצע המאה ה-19 יצא נגד התפישה הזו, כמעט מאה שנים שנים אחרי רוסו. מצער אבל במצגת יש ערבוביה בהגדרות.
רוסו קולקטיביסט
@@zvi__shalem
הדגם ונמק
@@yw1971 הוא חושב שהשלטון הוא כשכל היכולות הטבעיות של האזרחים נמחקים כמה שיותר - וכל הכח הוא בידי השלטון. למשל. אמצא את הציטוט אם אתה צריך. אינספור דוגמאות מהמכתבים שלו כי זו המהות. בטוח ציטטתי דברים רלוונטיים כאלה בראיון הזה.
מה? למה הקשבתי עכשיו?
שיחה מוזרה מאוד.
וההרצאה לא ברורה בכלל.
נדמה שסתם יש פה עניין אישי של המרצה עם הררי, אולי קנאה.
לא משהו שלא מניע את הכדור הזה באלפי שנים שאנחנו .
חבל שאתה נגרר לאד-הומינם. אם לא הבנת משהו, אפשר לשאול. האם הובהר, למשל, שרוסו התנגד בכל מאודו לנאורות בשם בורות, עוני, הלאום והאל? הנקודה הזו מאוד מפורשת ומשום מה מאוד לא ידועה.
@@zvi__shalem פתחת את השיחה בנושא ערכים. לא טענת שם ולא הוכחת דבר באופן לוגי מקובל. וכך כל השיחה. בכל אופן, בנושא ערכים מציע שתיגש לליבוביץ לבחון מי קרוב ומי רחוק לתזה שהצגת
@@mauritius69 הוכחתי, למשל, שרוסו מציג עמדה נגד מדע ואמנות ובעד בורות ועוני בשם הלאום והאל. הוכחתי זאת בעזרת ארבעה ציטוטים חריפים ומייצגים מתוך המאמר שהביא את רוסו לתהילה. האם זה היה ברור ותקיו מבחינתך?
קראתי את קיצור תולדות האנושות כשיצא-מדובר בספר פופוליסטי הכתוב בכתיבה עיתונאית המביא הרבה נתונים ומסיק מהם מסקנות מוטעות הניתנות לסתירה בקלות -----הצעתי פעם לבת דודתי שעשתה דוקטורט בפילוסופיה שאם היא רוצה להתפרסם שתכתוב ספר -כנגד הררי- היא לא הרימה את בכפפה -אבל כל אחד יכול
תרים אתה את הכפפה, שנאמר קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים
@@shayanitolobitz4742 אני לא רוצה להתפרסם
איזה קשקשן...
@@MarkVeltzer ??????
@@MarkVeltzer אם אתה מעוניין אני יעזור לך בכיף -אתן את הטיעונים ב4-6 שורות אתה תהפוך כל טיעון לפרק ובסוף הספר תזכיר אותי בתודות לא יותר -מעניין
אני לא מבין למה אנשים כל כך מהר ממהרים לנתח דברים מבלי לרדת לעומקם.
הררי לא אמר ש:"אין כזה דבר זכויות" ולכן זה לא מתנגש עם אמונותיו בדבר זכויות בעלי חיים.מה שכן הוא אמר ש "אין כזה דבר זכויות במציאות" אך חשוב הרבה יותר שיש כזה דבר זכויות במציאות הבין-סובייקטיבית ומכיוון שהזירה הבין-סובייקטיבית היא החשובה מכל אזאי היא דבר שבמידה עצומה משפיע ואפילו על אמונותיו/פעולותיו של נוח הררי בקשר לזכויות בעליי חיים.
מציאות מדומיינת היא לא!!!! מציאות שיקרית. ראויי זאת להפנים גם/במיוחד את אתה עושה מצגת שכותרתה מכילה את השם נוח הררי.
תגובה 2: לגבי לקטים/ציידים אני לא מתווכח אם רוסו עשה להם אידאליזציה, אבל נוח הררי לא! לציוולזציה שלטענת הררי השמידה למעשה את מירב בעלי החיים הגדולים וככל הניראה שחלקים רבים ממנה היו אלימים אף יותר מאיתנו,היו בהחלט חסרונות שעשו אותה למתחרה אך בהחלט ללא מנצחת.
מה הקריטריון של הררי לאבחנה בין "מציאות מדומיינת" התורמת לשגשוג האנושי ו "מציאות מדומיינת" מסוכנת? נדרש, למשל, להכיל את הקריטריון הזה בין היתר על "מציאות מדומיינת" של: משפחה, קהילה, לאום, שלטון גלובלי. מהו לדעתך קריטריון זה עבור הררי?
תעשו סרטון על האם רוב הנייר מיוצר מעצים שהם באו מסין, יפן, ברזיל וגם צ'ילה
בלי אלוהים יהיה כאן גיהנום.
אין קיום בלי אלוהים הוא מקורו ומקומו של העולם!
דקה 2630-----הרומנטיות גוברת כי אלכס לא מכיר את הסיפור של איי אנדמן שסותרים לחלוטין כל השקפה רומנטית על הצייד לקט
אלכס נא הפסק לקרוא מחקרים וצפה בסרטים אנטרופולגים - לפני שאתה מדבר על האדם הקדמון----- לאורך כל שנות הפעלת הערוץ אתה מברבר שטויות בנושא הזה יש גם סרטים נהדרים של דןדן הישראלי באמזונס
אז סרטים אנתרופולוגים יותר מדויקים ממחקרים אנתרופולוגיים?
ועל מה הסרטים מבוססים? לא על מחקרים?
@@nadavbenshlomo4845 בסרטים רואים את הדברים מול העינים במחקרים והרצאות צריך לדמיין וכבר נאמר שתמונה אחת שווה אלףמילים וסרט דוקומנטרי אלף תמונות
מה גם שנשמע כאילו כל ההשכלה של אלכס בנוגע לאדם הקדמון שאובה בלעדית מהסיכום הקלוקל שמביא הררי בספרו הראשון
נו אז אתה מכיר את התמונה המפורסמת שבה כדור הארץ משתקף בקסדתו של האסטרונאוט על הירח?או שכרגיל תתחמק
@@nirprizant4228 ואתה חושב שהחוקרים לא צופים בצילומים?
@@nirprizant4228 מה לגבי עולם שטוח? אתה בקטע?
@@nadavbenshlomo4845 לא אלכס
משה פייגלין צריך להיות ראש הממשלה
שני אנרכיסטים שכתבו דברים איומים ואתם דנים בזה. בושה.
תיקון: האייק לא קיבל פרס נובל לפיסיקה אלא לכלכלה. יחי ההבדל העצום...
אכן. אלכס לא הספיק להכניס את התיקון.
חוסר הבנת הניקרא מהצד של האורח. פשוט לא הבין את הררי לגמרי. אני מציע שלא לארח אנשים שלא יודעים על מה הם מדברים...
פרט והדגם
@@zvi__shalem אתן דוגמא אחת (מתוך רבות): הררי לא טוען שהמצב של ציידים לקטים הוא מצב האידיאלי של רוסו. הוא טוען שהמעבר חישובי קבע וחקלאות הזיק לרוב בני האדם כי תוחלת חייהם קוצרה, התפריט שלהם הצטמטם, כמות האנשים גדלה ולכן גן האוכל קטן כי הוא היה צריך להתחלק בין אנשים רבים יותר ונותרו היררכיות ארגוניות לנצל אותם לרעה. הוא לא טוען שזה לנצח כך: למעשה הוא טוען שלפני כמאה שנה המצב התהפך. היתרונות של חברות המוניות הביעו את עצמם במדע וטכנולוגיה שהאכילו יותר אנשים מאי פעם והאריכו את חיינו כך שמצבינו הוא הכי טוב בהיסטוריה.
האורח פה לא מבין כלום מזה. הוא חושב שיובל הוא פילוסוף (טפו! בלאט!). יובל הוא היסטוריון מדעי. זה משהו אחר לגמרי.
@@MarkVeltzer אגיב לקללות לאיזכור העיסוק "פילוסוף". למעשה שמעתי את הררי מכריז בהרצאה שהוא חושב שמקצוע מבוקש לעתיד הוא דוקא... פילוסוף.
@@zvi__shalem אכן פילוסופים יכולים להועיל לאנושות בעתיד. בניגוד למה שהם עשו עד היום....
@@MarkVeltzer יפה. אז לפחות אנו מסכימים על זה שעם כל הרעיונות החדשניים של רוסו, שההשפעה שלו בסך הכל כנראה הייתה שלילית.