טענת ההפרכה של פופר היא קצת פרדוקס, לא? הרי אין דרך להפריך את תיאוריית ההפרכה שלו כי היא בנויה על לוגיקה מעגלית, כלומר: לפיו, ההגדרה של תאוריה מדעית היא שאפשר להפריך אותה.
היא איננה מדוייקת לכל דבר שאינו בקנה מידה ארצי, כבר במערכת ה GPS נאלצו להוסיף תיקונים איינשטיניים לשעוני המערכת כדי לקבל קריאות מרחק סבירות. התיאוריה איננה נכונה מפני שלא הגבילה עצמה לתחום מסויים, אלא התיימרה להסביר כיצד עובד העולם. לו הייתה מגבילה עצמה - הייתה נחתכת בתערו של אוקהם.
אפשר להגדיר אותה כנכונה חלקית, אבל במדע כביכול זה לא מספיק, כל המתודה המדעית מתבססת על כך שיום יבוא ותקום תאוריה חדשה שתכה את הישנה ובכך תספק לנו מודל יותר משכנע והרבה יותר אמין ותואם למציאות מאשר הישנה, ותורת היחסות של איינשטיין עשתה בדיוק את זה. אייל הסביר יפה למה התאוריה של ניוטון 'כשלה' מהבחינה הזו (no hate for newton tho)
הנקודה איננה דווקא שהתאוריה של ניוטון לא נכונה או שזו של אינשטיין כן, אלא שתמיד, לא רק בפיסיקה, נכון ולא נכון זה עניין כמותי, יכולות להיות תאוריות אחרות נכונות לא פחות, ולפעמים אפילו נכונות יותר ואין תאוריה או הסבר אחד נכון (ולא יכול להיות). דוגמא נוספת שפופר משתמש בה היא המתמטיקאי גדל שהראה שאין ולא יכולה להיות תאוריה מתמטית שלמה ונקייה מסתירות פנימיות. ויש עוד דוגמאות לאנשים ותחומים בערך במאה השנה האחרונות שסדקו מאוד את האמונה שאפשר באמצעות המדע ליצור תאוריות שלמות שמסבירות הכל או אפילו נושא מסוים בצורה שלמה. אפשר אולי לומר שכמו שניטשה טען שאלוהים מת אז פופר טען שגם המדע מת, שהמדע זה בסהכ סוג של פעילות אנושית עם חוקים מסוימים - סוג של משחק אנושי. כל עוד אני פועל לפי חוקי המשחק אני מדען, ברגע שאני מרמה או משחק לפי חוקים אחרים כבר אינני מדען, כמו שכדורגלן שהחליט לשחק עם הידיים איננו משחק עוד כדורגל. עם זאת התאוריה של ניוטון אכן לא נכונה במספר מובנים, בין השאר אין בה הסבר למקור כוח הכבידה, היא מניחה שאפשר למדוד תנועה וזמן באופן אבסולוטי (מה שלא נכון) ולא מצליחה להסביר את תנועת כוכבי הלכת בצורה מדויקת כמו התורה של אינשטיין.
רק לפני שבוע במקרה נכנסתי לפופר ברצינות. שמעתי את הספר שממנו הוקרא הציטוט הארוך. th-cam.com/video/1d2Hi5FcgsM/w-d-xo.html אני מאוד מאוד אוהב את צורת החשיבה שלו. הוא במסורת המדעית, אבל עם פחות דוגמתיות ממה שמקובל. הוא מבין שהמהות אינה הדיוק המוחלט בהגדרות. הוא הבין שבעייתי לשלול את המטפיזיקה כ"קשקוש חסר משמעות" מבלי לשלול באותה נשימה את התיאוריות המדעיות עצמן. תיאוריות מדעיות יכולות להתחיל ממיתוס כפי שהוא הראה במקרה של המודל הקופרניקאי. הדגש שלו הוא על שילוב של ניחושים נועזים עם בדיקה חסרת רחמים שלהם. הוא רואה כשל בהתנגדות כללית לרעיון של "מסורת". הוא רואה את המדע עצמו כמושתת על המסורת המדעית - מסורת שלא קל בכלל לאתחל. הוא גם מקדיש את הספר לפרידריך האייק שהוא גם מאוד אהוב עלי.
מרתק דר יוזביץ׳, תודה 🙏🏻
טענת ההפרכה של פופר היא קצת פרדוקס, לא?
הרי אין דרך להפריך את תיאוריית ההפרכה שלו כי היא בנויה על לוגיקה מעגלית, כלומר: לפיו, ההגדרה של תאוריה מדעית היא שאפשר להפריך אותה.
הוא לא הציע תאוריה מדעית אלא הגדרה למושג.
באיזה מובן התיאוריה של ניוטון לא נכונה? היא לא מדוייקת כשמתקרבים למהירות האור ואיננה מתארת כלל גלקיקים, אבל מדוע זה אומר שהיא לא נכונה?
היא איננה מדוייקת לכל דבר שאינו בקנה מידה ארצי, כבר במערכת ה GPS נאלצו להוסיף תיקונים איינשטיניים לשעוני המערכת כדי לקבל קריאות מרחק סבירות.
התיאוריה איננה נכונה מפני שלא הגבילה עצמה לתחום מסויים, אלא התיימרה להסביר כיצד עובד העולם. לו הייתה מגבילה עצמה - הייתה נחתכת בתערו של אוקהם.
היא לא נכונה במובן שהיא לא מתארת את המציאות
אפשר להגדיר אותה כנכונה חלקית, אבל במדע כביכול זה לא מספיק, כל המתודה המדעית מתבססת על כך שיום יבוא ותקום תאוריה חדשה שתכה את הישנה ובכך תספק לנו מודל יותר משכנע והרבה יותר אמין ותואם למציאות מאשר הישנה, ותורת היחסות של איינשטיין עשתה בדיוק את זה. אייל הסביר יפה למה התאוריה של ניוטון 'כשלה' מהבחינה הזו (no hate for newton tho)
הנקודה איננה דווקא שהתאוריה של ניוטון לא נכונה או שזו של אינשטיין כן, אלא שתמיד, לא רק בפיסיקה, נכון ולא נכון זה עניין כמותי, יכולות להיות תאוריות אחרות נכונות לא פחות, ולפעמים אפילו נכונות יותר ואין תאוריה או הסבר אחד נכון (ולא יכול להיות).
דוגמא נוספת שפופר משתמש בה היא המתמטיקאי גדל שהראה שאין ולא יכולה להיות תאוריה מתמטית שלמה ונקייה מסתירות פנימיות.
ויש עוד דוגמאות לאנשים ותחומים בערך במאה השנה האחרונות שסדקו מאוד את האמונה שאפשר באמצעות המדע ליצור תאוריות שלמות שמסבירות הכל או אפילו נושא מסוים בצורה שלמה.
אפשר אולי לומר שכמו שניטשה טען שאלוהים מת אז פופר טען שגם המדע מת, שהמדע זה בסהכ סוג של פעילות אנושית עם חוקים מסוימים - סוג של משחק אנושי. כל עוד אני פועל לפי חוקי המשחק אני מדען, ברגע שאני מרמה או משחק לפי חוקים אחרים כבר אינני מדען, כמו שכדורגלן שהחליט לשחק עם הידיים איננו משחק עוד כדורגל.
עם זאת התאוריה של ניוטון אכן לא נכונה במספר מובנים, בין השאר אין בה הסבר למקור כוח הכבידה, היא מניחה שאפשר למדוד תנועה וזמן באופן אבסולוטי (מה שלא נכון) ולא מצליחה להסביר את תנועת כוכבי הלכת בצורה מדויקת כמו התורה של אינשטיין.
@@RoiYozevitch היא לא מתארת את המציאות אפילו לגבי תנועה במהירויות זניחות לעומת מהירות האור???
רועי , ציתת את כל העולם ואחותו על קרל פופר ורק את יוסף אגסי לא הזכרת ?
אולי תעשה איתו פרק בנושא הזה ?
רק לפני שבוע במקרה נכנסתי לפופר ברצינות. שמעתי את הספר שממנו הוקרא הציטוט הארוך. th-cam.com/video/1d2Hi5FcgsM/w-d-xo.html
אני מאוד מאוד אוהב את צורת החשיבה שלו. הוא במסורת המדעית, אבל עם פחות דוגמתיות ממה שמקובל. הוא מבין שהמהות אינה הדיוק המוחלט בהגדרות. הוא הבין שבעייתי לשלול את המטפיזיקה כ"קשקוש חסר משמעות" מבלי לשלול באותה נשימה את התיאוריות המדעיות עצמן. תיאוריות מדעיות יכולות להתחיל ממיתוס כפי שהוא הראה במקרה של המודל הקופרניקאי.
הדגש שלו הוא על שילוב של ניחושים נועזים עם בדיקה חסרת רחמים שלהם. הוא רואה כשל בהתנגדות כללית לרעיון של "מסורת". הוא רואה את המדע עצמו כמושתת על המסורת המדעית - מסורת שלא קל בכלל לאתחל.
הוא גם מקדיש את הספר לפרידריך האייק שהוא גם מאוד אהוב עלי.
20 דקות על קרל פופר ואף מילה על יוסף אגסי?
ומדוע כ״כ חשוב להזכיר אותו?
שואל ברצינות, אינני מכיר את עבודתו של אגסי מעבר למה שעלה אצל צייטלין.
@@EyalEngel007 אם הזכרת את צייטלין, יש לאגסי שיחה שלמה אצלו (אם אינני טועה זה היה אצלו) על פופר. כדאי לשמוע.
@@orikolp9379
למיטב זכרוני אגסי דיבר על פופר ועל לייבניץ בסקירה, לא הוסיף חידושים מעבודתו שלו… זו בדיוק הסיבה ששאלתי
אגסי היה תלמיד של פופר הרבה יותר ממה שפופר היה המורה של אגסי. אז חוץ מלהגיד שישראלי למד אצלו ורב איתו קשות בערוב ימיו, מה עוד יש להגיד בנושא?
@@RoiYozevitch על מה רבו?
תודה על המענה