היי רון יש לי שאלה לגבי דקה 28:10 , למה התייחסת להיקף של מעגל? זה לא אמור להיות שטח של מעגל? הרי הזרם נכנס לתוך הבסיס אז זה שטח של מעגל לא? אשמח לבירור
מריה נקודה מעולה! נכון בחלק התחתון אני צריך לשים שטח! אבל מה השטח של גליל דק? הצורה הזאת היא השטח בין המעגל הפנימי של הגליל למעגל החיצוני. זה האזור בו מטעני הזרם יוכלו לעבור. איך נמצא את שטחו? נזכור שטח=אורך*אורך כלומר אנחנו צרכים למצוא מי שתי יחידות האורך שמיצגות את שטח הגליל הדק שהזרם עובר דרכו. מצד אחד עובי השטח הזה הוא dr זו יחידת אורך אחת. אותה נוכל לכפול בהיקף המעגל של הגליל 2πr שני אלו יחד איתנו לנו את השטח! האם התגובה עזרה? תודה על השאלה!! ושיפור הקורס! המון בהצלחה!!!
הרגע הראנו שבכולם יש את אותו זרם. שים לב ש-dr זה בסך הכל הפרש, הרזולוציה שלנו. זה מה גודל הצעד שבחרת. בעולם המתמטיקה זה גודל אמורפי אבל בעולם האמיתי זה מרחק למשל הסרגל שלי מודד 15 ס"מ על ידי סכימה של המון אינטרולי אירס קטנים של מ"מ
שאלה מעולה רן!!! שים לב תכלס אנחנו לא רואים את הזרם... אנחנו כן רואים איפה היה הכי חם! שזה תלוי בזרם. שים לב בנוסף שזרם הוא משהו כללי מאוד. I יותר מתאים לדבר על צפיפות זרם. j בכל נקודה בעץ יש זרם ולכן בצורה נקודתית מגדירים את צפיפות הזרם. הנגד שלנו העץ R הוא לא באמת אחיד... לעץ יש כל מיני סיבים וכיווני צמיחה משונים. הדבר בטוח משפיע על האופן שבו הזרם מתפלג. לכן זה מאוד מוזר ומאתגר להבין איך היא מתחלקת בלי לבדוק את הנושא לעומק לפני על קרשי עץ. למשל עזור דחוס יכול להיות בעל התנגדות גבוה ואזור עם חריצים קטנים בעץ שהתמלאו בנוזל ששפכתי (שגם היא נעשתה בצורה לא מבוקרת אלא רק לצורך המחשה רעיונית) יכולים ממש להשפיע על צפיפות הזרם. הרעיון הכללי פה היה להראות שזרם בנגד יוצר הספק שמתבטא בחום. את ההתנגדות הורדתי בעזרת שינוי ההתנגדות הסגולית של החומר. שאלה מעולה! סחטיין על החדות ותודה בשם הקורס על התגובה! בהצלחה! רון
בקשר לשאלה עם המטבעות (השאלה גם מתאימה לשאלה עם הטלסקופ) למה אנחנו עושים אינטגרל על dr ? הרי כל dr זה משהו בדיד ולא רציף, מטבעות זה בדיד(גם הגלילים על הטלסקופ הם בדידים) , למה לא לעשות סכום , להכפיל ב-L ? למה לעשות אינטגרל מ-0 עד L ? תודה.
היי חן אתה צודק ממש !!! עקרונית עם היה מדובר ב-5 מטבעות, שלכל אחד מהם הייתה התנגדות סגולית משלו אכן הייתי סוכם אותם פשוט. כולה מדובר ב-5 נגדים. אם זאת שימי לב אצלנו, זה פאקיניג שיא העולם! יש לנו פה הרבה יותר מ-5 מטבעות יש לנו עשרות אם לא מאות אלפי מטבעות. ההתנגדות הסגולית שלהן נתונה כפונקציה של z רציפה ולא בדידה. זה מה שהנחה אותי ללכת הגישה של אינטגרל. כמובן שזו רק דוגמא של שאלה כדי לחדד את הנושא, והאנלוגיה של המטבעות היא להראות לכם בצורה יותר מוחשית איך אפשר לחלק כל נגד עם התנגדות סגולית שכזו. חן האם הצלחתי להבהיר את הנוקודה? בהצלחה חן!
ואיי חן שאלה מעולה!!! נכון מאוד! בכל רדיוס כל צפיפות הזרם משתנה! מסכים! אם זאת, ברדיוס מסיום, צפיפות הזרם אחידה. ששלפנו אותה מהאינטגרל זה היה בגלל שנשארנו באותו רדיוס. שימי לב בספר שלי לאיורין שמסברים את זה! האם ההסבר עזר? מלא בהצלחה!!! רון
יש לי שאלה לגביי דקה 38:31 - נאמר שם שהזרם מתפצל בצורה שווה בין כל הגלילים, אם היינו יודעים כמה גלילים יש היינו יכולים פשוט לחלק את הזרם הכולל בכמות הגלילים ולקבל את הזרם בכל גליל? בנוסף האם לפי התוצאה שקיבלנו אנחנו יכולים להסיק כמה גלילים יש?(בהנחה שהיו נותנים לנו מספרים)
שאלה מצויינת! שים לב שב- 32:58 אני מניח שיש כל כך הרבה גלילים בעובי כל כך קטן dr כלומר שמבחינתנו יש אינסוף גלילים ! אז לא באמת אפשר לספור יותר אופייני לשאלת טלסקופ שמספר הגלילים יהיה בדיד וספיר, אז תכלס האינטואיציה שלך ממש נכונה! כמובן ששאלת הטלסקופ רק באה לעזור לנו ויזואלית להבין את הקוספט של נגדים גליליים רבים. פשוט קצת לקחתי את העניין לקצה :) אמרתי שיש אינסוף גלילים דקים יותר מכל מה שאני יכול לדמיין. אם יש לך רעיון למשהו שעשוי להכיל מספר עצום של גלילים!!! אתה מוזמן לספר לי ונחשוב על שאלה חדשה ממש מגניבה :)
היי דניאל, זה בהחלט בנוסחא הצבנו 2*פאי*אר. אבל ה"אר" יצטמצם... וה-"איי" הגיע בכלל בההנגדות הסגולית :) זה סתם נראה כאילו בחרתי ברדיוס אר אבל אין קשר הוא מגיע ממקום אחר.
חוקי קירכהוף! שלום לכולם, כל מי שרוצה שאני אסביר את חוקי קירכהוף למתח הם לא נכללים פה בדיון. אתם יכולים למצוא אותי מסביר את החוק בהרצאת מעגל קבל-נגד שלי: th-cam.com/video/PChqdt6-pdg/w-d-xo.html&ab_channel=TeachMe אני נוגע בחוקי קירכהוף לעומק כאשר תסיימו את הרכיב החשמלי האחרון שלנו שזהו הסליל, בנושא השראות (תרגול 10 בטכניון) סליל הוא היצור המקביל אל הקבל (אוגר השדה החשמלי) בחשמל. סליל הוא אוגר השדה המגנטי. הנה קישור לתרגול למי שרוצה לחפש הסבר על שני חוקי קירכהוף. th-cam.com/video/bTKnly5P8n4/w-d-xo.html&ab_channel=TeachMe
איזה כיף שמותר למתרגל לשתות בירה באמצע התרגול
היי רון יש לי שאלה לגבי דקה 28:10 , למה התייחסת להיקף של מעגל? זה לא אמור להיות שטח של מעגל? הרי הזרם נכנס לתוך הבסיס אז זה שטח של מעגל לא? אשמח לבירור
מריה נקודה מעולה!
נכון בחלק התחתון אני צריך לשים שטח!
אבל מה השטח של גליל דק?
הצורה הזאת היא השטח בין המעגל הפנימי של הגליל למעגל החיצוני. זה האזור בו מטעני הזרם יוכלו לעבור. איך נמצא את שטחו?
נזכור
שטח=אורך*אורך
כלומר אנחנו צרכים למצוא מי שתי יחידות האורך שמיצגות את שטח הגליל הדק שהזרם עובר דרכו.
מצד אחד עובי השטח הזה הוא
dr
זו יחידת אורך אחת.
אותה נוכל לכפול בהיקף המעגל של הגליל
2πr
שני אלו יחד איתנו לנו את השטח!
האם התגובה עזרה?
תודה על השאלה!!
ושיפור הקורס!
המון בהצלחה!!!
15:47
ל-
j
יש יחידות של אמפר למטר בריבוע* !
גם מסתדר מבחינת יחידות מי שלא שם לב לתקן :)
ב 39:30 איך יכול להיות שאתה נשאר עם ביטוי ללא אינטגרל שיש בו dr? איך זה מתקמפל? נניח אני רוצה להציב רדיוס מסוים
הרגע הראנו שבכולם יש את אותו זרם.
שים לב ש-dr זה בסך הכל הפרש, הרזולוציה שלנו. זה מה גודל הצעד שבחרת.
בעולם המתמטיקה זה גודל אמורפי
אבל בעולם האמיתי זה מרחק
למשל הסרגל שלי מודד 15 ס"מ על ידי סכימה של המון אינטרולי אירס קטנים של מ"מ
ב 1:31 הזרם עובר מפוטנציאל גבוה לנמוך מהאנודה לקטודה? למה קורה שיש "קפיצה" בזרם ופתאום מופיע ניצוץ ליד האלקטרודה הרחוקה?
שאלה מעולה רן!!!
שים לב תכלס אנחנו לא רואים את הזרם... אנחנו כן רואים איפה היה הכי חם!
שזה תלוי בזרם.
שים לב בנוסף שזרם הוא משהו כללי מאוד.
I
יותר מתאים לדבר על צפיפות זרם.
j
בכל נקודה בעץ יש זרם ולכן בצורה נקודתית מגדירים את צפיפות הזרם.
הנגד שלנו העץ
R
הוא לא באמת אחיד... לעץ יש כל מיני סיבים וכיווני צמיחה משונים.
הדבר בטוח משפיע על האופן שבו הזרם מתפלג.
לכן זה מאוד מוזר ומאתגר להבין איך היא מתחלקת בלי לבדוק את הנושא לעומק לפני על קרשי עץ.
למשל עזור דחוס יכול להיות בעל התנגדות גבוה ואזור עם חריצים קטנים בעץ שהתמלאו בנוזל ששפכתי (שגם היא נעשתה בצורה לא מבוקרת אלא רק לצורך המחשה רעיונית) יכולים ממש להשפיע על צפיפות הזרם.
הרעיון הכללי פה היה להראות שזרם בנגד יוצר הספק שמתבטא בחום.
את ההתנגדות הורדתי בעזרת שינוי ההתנגדות הסגולית של החומר.
שאלה מעולה!
סחטיין על החדות ותודה בשם הקורס על התגובה!
בהצלחה!
רון
בקשר לשאלה עם המטבעות (השאלה גם מתאימה לשאלה עם הטלסקופ) למה אנחנו עושים אינטגרל על dr ? הרי כל dr זה משהו בדיד ולא רציף, מטבעות זה בדיד(גם הגלילים על הטלסקופ הם בדידים) , למה לא לעשות סכום , להכפיל ב-L ? למה לעשות אינטגרל מ-0 עד L ? תודה.
היי חן אתה צודק ממש !!!
עקרונית עם היה מדובר ב-5 מטבעות, שלכל אחד מהם הייתה התנגדות סגולית משלו אכן הייתי סוכם אותם פשוט.
כולה מדובר ב-5 נגדים.
אם זאת שימי לב אצלנו, זה פאקיניג שיא העולם! יש לנו פה הרבה יותר מ-5 מטבעות
יש לנו עשרות אם לא מאות אלפי מטבעות. ההתנגדות הסגולית שלהן נתונה כפונקציה של z רציפה ולא בדידה.
זה מה שהנחה אותי ללכת הגישה של אינטגרל.
כמובן שזו רק דוגמא של שאלה כדי לחדד את הנושא, והאנלוגיה של המטבעות היא להראות לכם בצורה יותר מוחשית איך אפשר לחלק כל נגד עם התנגדות סגולית שכזו.
חן האם הצלחתי להבהיר את הנוקודה?
בהצלחה חן!
היי רון,
שים לב שבדקה 03:40 יש טעות ביחידות של ההתנגדות הסגולית.
במקום אום חלקי מטר זה אמור להיות אום*מטר.
תודה רבה!
צודק!
תודההה :)
בדקה 42 גילינו שהצפיפות תלויה ב-r אבל לפני זה החלטנו שנוציא את צפיפות הזרם J מהאינטגרל , איך זה מסתדר? אם הוא תלוי ב-r הוא צריך להישאר בתוך האינטגרל .
ואיי חן שאלה מעולה!!!
נכון מאוד!
בכל רדיוס כל צפיפות הזרם משתנה!
מסכים!
אם זאת, ברדיוס מסיום, צפיפות הזרם אחידה. ששלפנו אותה מהאינטגרל זה היה בגלל שנשארנו באותו רדיוס.
שימי לב בספר שלי לאיורין שמסברים את זה!
האם ההסבר עזר?
מלא בהצלחה!!!
רון
יש לי שאלה לגביי דקה 38:31 - נאמר שם שהזרם מתפצל בצורה שווה בין כל הגלילים, אם היינו יודעים כמה גלילים יש היינו יכולים פשוט לחלק את הזרם הכולל בכמות הגלילים ולקבל את הזרם בכל גליל?
בנוסף האם לפי התוצאה שקיבלנו אנחנו יכולים להסיק כמה גלילים יש?(בהנחה שהיו נותנים לנו מספרים)
שאלה מצויינת!
שים לב שב-
32:58 אני מניח שיש כל כך הרבה גלילים בעובי כל כך קטן
dr
כלומר שמבחינתנו יש אינסוף גלילים ! אז לא באמת אפשר לספור
יותר אופייני לשאלת טלסקופ שמספר הגלילים יהיה בדיד וספיר, אז תכלס האינטואיציה שלך ממש נכונה!
כמובן ששאלת הטלסקופ רק באה לעזור לנו ויזואלית להבין את הקוספט של נגדים גליליים רבים.
פשוט קצת לקחתי את העניין לקצה :) אמרתי שיש אינסוף גלילים דקים יותר מכל מה שאני יכול לדמיין.
אם יש לך רעיון למשהו שעשוי להכיל מספר עצום של גלילים!!! אתה מוזמן לספר לי ונחשוב על שאלה חדשה ממש מגניבה :)
29:55
מדוע אלמט שטח הוא 2*פאי*איי ולא 2*פאי*אר ?
היי דניאל, זה בהחלט בנוסחא הצבנו 2*פאי*אר. אבל ה"אר" יצטמצם... וה-"איי" הגיע בכלל בההנגדות הסגולית :) זה סתם נראה כאילו בחרתי ברדיוס אר אבל אין קשר הוא מגיע ממקום אחר.
חוקי קירכהוף!
שלום לכולם, כל מי שרוצה שאני אסביר את חוקי קירכהוף למתח הם לא נכללים פה בדיון.
אתם יכולים למצוא אותי מסביר את החוק בהרצאת מעגל קבל-נגד שלי:
th-cam.com/video/PChqdt6-pdg/w-d-xo.html&ab_channel=TeachMe
אני נוגע בחוקי קירכהוף לעומק כאשר תסיימו את הרכיב החשמלי האחרון שלנו שזהו הסליל, בנושא השראות (תרגול 10 בטכניון) סליל הוא היצור המקביל אל הקבל (אוגר השדה החשמלי) בחשמל. סליל הוא אוגר השדה המגנטי.
הנה קישור לתרגול למי שרוצה לחפש הסבר על שני חוקי קירכהוף.
th-cam.com/video/bTKnly5P8n4/w-d-xo.html&ab_channel=TeachMe