מעניין שלייבוביץ מתייחס (וראיתי זאת בהרצאה אחרת גם כן) ל"3000 שנה של הסטוריה יהודית", בעוד שלפי הבנתי היהדות היא עניין של כאלפיים שנה או מקסימום 2200 שנה. לפני כן היו "יהודאים" - תושבי ממלכת יהודה או פחוות יהודה באימפריה כזו או אחרת, והיהדות שעיקרה תורה ומצוות ולא פולחן יהוה היא משהו מאוחר יותר ששורשיו אולי בתקופה ההלניסטית ותקופת בית חשמונאי ובודאי לא לפני כן, ועיקר התפתחותו התחילה בתקופה הרומית לאחר מרד בר כוכבא. גם בהיבט של הדיון בשבר הגדול ביהדות אליבא דלייבוביץ, שעיקרו לידתה של זהות יהודית שאינה קשורה ל"קבלת עול מלכות שמים וקיום תורה ומצוות", הרי שבתקופה היהודאית על פי ההיסטוריוסופיה היהודית, לא היתה דבקות מרשימה בקבלת עול מלכות שמים והזהות היתה קשורה למגורים בארץ ישראל ופולחן יהוה.
החוכמה והדעת ובכלל כל אינסוף האידיאות ואידאת הצדק בראשן אמנם אינן זהות לאידיאת האמונה באלוהים אבל הן מופשטות ובהחלט עומדות ביחס האמונה לשמה ועבודה לשמה כלומר האידיאות מוצאן באלוהים כלומר אינן כמו שמנסה לטעון כאן לייבוביץ אנושיות ולכן המאמין האמיתי לדבריו יכול לזלזל בן ולנהוג בציניות לגביהן נהפוך הוא הדבקות ועבודת האידיאות הללו הן הן עבודת אלוהים והן הן המיצוות הדתיות
הרבה חומר למחשבה. . תודה לאתר המצויין.
כמה טוב לצפות בו עכשו כאילו לא חלפו 20 שנה ..
Serendipity
Serendipity
מה ההבדל בין חכמה להשכלה?
It is doubtful if today's Israeli Heredi society is aware of this aspect of faith.
מדהים איך הבן אדם מדבר כל כך הרבה בלי להגיד כמעט כלום
מוז - בננות בשלות וטעימות באכילה
בכל זאת מצופה ממאמין ואדם כה משכיל וחכם שיתגבר יותר על היצרים הניהיליסטים והציניים וידבר לפעמים גם בזכות החוכמה והדעת
מעניין שלייבוביץ מתייחס (וראיתי זאת בהרצאה אחרת גם כן) ל"3000 שנה של הסטוריה יהודית", בעוד שלפי הבנתי היהדות היא עניין של כאלפיים שנה או מקסימום 2200 שנה. לפני כן היו "יהודאים" - תושבי ממלכת יהודה או פחוות יהודה באימפריה כזו או אחרת, והיהדות שעיקרה תורה ומצוות ולא פולחן יהוה היא משהו מאוחר יותר ששורשיו אולי בתקופה ההלניסטית ותקופת בית חשמונאי ובודאי לא לפני כן, ועיקר התפתחותו התחילה בתקופה הרומית לאחר מרד בר כוכבא. גם בהיבט של הדיון בשבר הגדול ביהדות אליבא דלייבוביץ, שעיקרו לידתה של זהות יהודית שאינה קשורה ל"קבלת עול מלכות שמים וקיום תורה ומצוות", הרי שבתקופה היהודאית על פי ההיסטוריוסופיה היהודית, לא היתה דבקות מרשימה בקבלת עול מלכות שמים והזהות היתה קשורה למגורים בארץ ישראל ופולחן יהוה.
החוכמה והדעת ובכלל כל אינסוף האידיאות ואידאת הצדק בראשן אמנם אינן זהות לאידיאת האמונה באלוהים אבל הן מופשטות ובהחלט עומדות ביחס האמונה לשמה ועבודה לשמה כלומר האידיאות מוצאן באלוהים כלומר אינן כמו שמנסה לטעון כאן לייבוביץ אנושיות ולכן המאמין האמיתי לדבריו יכול לזלזל בן ולנהוג בציניות לגביהן נהפוך הוא הדבקות ועבודת האידיאות הללו הן הן עבודת אלוהים והן הן המיצוות הדתיות
אל תטמא את השם של עגונן. הוא היה יהודי טוב בניגוד אליך.
[את דעתי לגביך ארשום בפעם אחרת]