כאן | מדע - פרטיות? מי צריך את זה?

כאן | האם אנחנו מעדיפים פרטיות או הכרה? המרכז הבינתחומי בהרצליה בדק עד כמה אנחנו באמת נפגעים מחשיפת יתר.
הבעיה:
בעידן הדיגיטלי, שמירה על המידע שלנו - ועל הפרטיות שלנו - הופכת לקשה יותר ויותר. גם השלטונות וגם התאגידים צוברים עלינו מידע רב, ויודעים עלינו יותר מאי פעם.
הפיתרון:
האם אנחנו מאבדים שליטה על הפרטיות שלנו - או פשוט מחליפים אותה עבור הטבות אחרות? והאם אבדן הפרטיות הוא בהכרח דבר רע?
המחקר של ד"ר יובל קרניאל וד"ר עמית לביא-דינור מראה שעמדות אלה לא בדיוק מספרות את הסיפור של השינוי הדרמטי שעוברת הפרטיות.
אנימטורית: דניאלה שניצר | קריין: אסף רותם
כאן | מדע - תאגיד השידור הציבורי של ישראל גאה להציג: סדרת אנימציות בשיתוף עם Vikki, המנגישה לצופים מחקרים אקדמיים מכל התחומים בסרטוני אנימציה חכמים.
המרכז הבינתחומי הרצליה | חוקרים: ד"ר יובל קרניאל וד"ר עמית לביא-דינור | מחקר בתחום המשפט
• מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ / kann
• כאן | באינסטגרם ◄ / kan_israel
• אנחנו גם כאן | בפייסבוק ◄ / kanbehakama
• כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/
• להרשמה לערוץ כאן | דיגיטל ביוטיוב ◄ goo.gl/oZXJlh
• מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ / kann
• כאן | באינסטגרם ◄ / kan_israel
• כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/

[@ceaamir]

מושלם!!!!
סוף סוף הסתכלות אמיתית על המציאות

[@YuvalKarniel]

Yuval Karniel and Amit lavie dinur יובל קרניאל ועמית לביא דינור

[@nisodog1293]

שש שנים עברו ונהיה יותר גרוע

[@orenong]

הסרטון הכי גאוני שעשיתם

[@sha1ev]

orenong כל סרטון אותו סיפור?!?!

[@orenong]

לא... כל סרטון אני מגיב לפי הסרטון /:

[@user-vw7oy6gt1j]

ההגדרה של פרטיות זה לא אי חשיפת המרחב האישי אלא השליטה עליו והחופש לבחור מה לעשות בגופי בקנייני הגשמי והרוחני. אדם בן חורין הוא אדם פרטי, אינדיבידואל. אדם שמוגבל בשליטתו על גופו וקניינו הגשמי והרוחני על ידי רעיונות כאלה או אחריםהוא אינו אדם חופשי ולכן אינו אדם פרטי אלא חלק מרעיוןגדול יותר בורג קטן במערכת.
סרטון מרקסיסטי בממהות אידיאולוגיה שהוכחה כשגויה תסתכלו על ונצואלה מי שצריך עוד הוכחה.

[@kvesir2847]

אין שום קשר בין האובדן של האינדיבידואליות והפרטיות למרקסיזם. להפך. זוהי תולדה של ההתפתחויות המאוחרות של הקפיטליזם, שכדי להמשיך ולהגדיל את הרווחים של התאגידים גרם לניפוח של תרבות הצריכה עד כדי כך שהמידע האישי שלנו, הזהות והאישיות שלנו נהפכו לקניין מסחרי. אותם תאגידים עכשיו אוספים ומנתחים כמויות עצומות של מידע עלינו ומשתמשים בו כדי למכור לנו ביעילות רבה יותר מוצרים שהם משווקים לנו כמשויכים יותר לזהות שלנו, שאנחנו לא באמת צריכים ובסופו של דבר זורקים. הם "מוכרים לנו זהות".
והתוצאה? מעמד עובדים שעסוק בשטויות, שהופך כל דבר שהוא מאמין בו לקנייה פשוטה במקום לפעולה פוליטית, ולא מצליח לארגן תגובה אפקטיבית לבעיות שהמעמד העליון יוצר ולא יכול לפתור, כמו נגיד ההרס הסביבתי העצום שהקפיטליזם גורם.
ומה הקשר לוונצואלה?