החוקה של הטבע למדינת ישראל אין חוקה אחידה. לארה"ב נוסחה חוקה בשנת 1789, ומאז היא נחשבה בעיני רבים כמודל לחיקוי. כיצד נכון להתייחס למושג הזה של חוקה, בראייה הרחבה ביותר של הדברים? איפה הוא שם את החברה האנושית ביחס לחוקי הטבע הכלליים? מספר נקודות חשובות, על מה שבכל המדינות מפספסים. כשבוחנים את המילים היפות שכתובות בחוקה של מדינה מסוימת, עולה הרושם שהיא מדינה מאוד הומנית, תרבותית, מחונכת. מדינה נפלאה, יותר מכל אחת אחרת. כשבוחנים מה קורה בשטח, הרבה פעמים מגלים מציאות שונה בתכלית. בולטת במיוחד הדוגמה שהייתה בחוקת ברית המועצות, חוקת סטלין מ-1936. החוקה העניקה לכל אזרח את הזכות לבחור, אך בבחירות עצמן השתתף רק מועמד אחד. של המפלגה הקומוניסטית. הרוסים התגאו בכך שיש להם את החוקה הכי מתקדמת שתאיר לאנושות את הדרך, אך בפועל הייתה שם דיקטטורה, עם פחד, הגבלות, אפס חופש וכן הלאה. יוצא שחוקה היא סוג של פרזנטציה שקרית. הבעיה מתחילה מכך שאנחנו לא יודעים את יסודות הטבע, את יסודות החברה האנושית ואת היסודות שמהם בנוי האדם. אנחנו לא יודעים לאיזה כיוון שלושת המרכיבים הללו מתפתחים, ואיך הם קשורים ומשפיעים זה על זה. חוסר הידיעה מביא לכך שאנחנו קובעים חוקה כזו או אחרת, בלי להתחשב בתוכנית ההתפתחות הכללית שמוגדרת בטבע. אנחנו מגדירים חוקה לפי מה שנראה לנו נכון והגיוני, כעבור זמן חושבים אחרת. לעומת זאת, אם היינו יודעים לאן כדאי לנו להגיע בהתאם לחוק ההתפתחות הכללי שבטבע, היינו יכולים להגדיר תוכנית פעולה גלובלית, שתכלול את כל מהות החיים שלנו כעם, כמדינה, כאנושות. תוכנית כזו הייתה ראויה להיקרא בשם "החוקה". מושג החוקה, במלוא מובן המילה, אמור להיות משהו מעל זמן, מקום ותנועה, מעל הכול. אבל בינתיים, כשאף אחד לא יודע איזו צורה צריכה לקבל החברה בעוד 10 שנים, או בעוד 100 שנים, איך יכול מישהו לחשוב שבידו לנסח חוקה? אנחנו נמצאים בתוך מערכת הטבע, ולמערכת הזו יש חוקה משלה. החוקה של הטבע, אם כך נקרא לה, לא תלויה בנו, היא נמצאת מעלינו, היא שהגדירה איך נולדנו, איך התפתחנו ואיך אנחנו צריכים להתקדם. את החוקה הזו אנחנו צריכים ללמוד, ואז נוכל לקבוע לעצמנו צעדים נכונים. החוקה הזו היא אבסולוטית, מראשית ההיסטוריה ועד סופה, כוללת את כולם ואיש לא יכול לערער עליה. הסעיף הראשון בחוקה הזו אומר שהטבע הוא כוח אחד, לא שניים, שלושה או יותר. כוח אחד, שכולנו נמצאים בו. כוח טוב ומיטיב, שאין עוד מלבדו. כלומר, אין רשות אחרת חוץ מכוח הטבע הכללי, הוא החוק הכללי שקובע הכול. את המחשבות, את הרצונות, של כל אחד ושל כולם יחד, בכל הזמנים ובכל המקרים, במה שהיה, הווה ויהיה. בהתאם לכך, אם אני רוצה להימנע מטעויות, לפני שאני חושב, עושה, פועל, חובה לקחת בחשבון שאני נמצא בתוך הכוח האחד הזה. ואם אני לא מזדהה איתו, אז אני גורם רע לעצמי ולאחרים. במקרה כזה, החוק האחד פועל כדי לתקן את הסטייה שגרמתי, להחזיר אותי לאיזון, ומתוך כך אני מתחיל להרגיש השפעות שליליות מכיוונים שונים. כאן אנחנו מגיעים לסעיף שני בחוקה של הטבע. הוא אומר שכדי להכיר את הכוח האחד שפועל, יש עוד כוח הפוך כביכול, שמופיע בי ומבלבל אותי לחשוב שפועלים במציאות הרבה גורמים. הכוח השני מגיע בכל מיני צורות, כדי להטות אותי מלראות את המציאות נכון. אבל דווקא על ידי הבלבולים שהוא מכניס לי, אני מקבל הזדמנויות להעמיק את ההכרה בעובדה שיש רק כוח אחד. לכן הכוח השני נקרא גם "עזר כנגדו". אין לנו דרך ללמוד אלא מתוך דבר והיפוכו. אל ההכרה שיש רק כוח אחד שפועל והוא טוב ומיטיב, אנחנו מגיעים דרך בירור תמונות הפוכות שמראות הרבה כוחות רעים ומזיקים. "יתרון האור מן החושך", נאמר על כך במקורות. חברה שתצליח להתפתח בהתאם לחוקה של הטבע תתקדם אל גילוי האמת. מצב כזה התקיים בעבר למשך תקופה קצרה בעם ישראל, והיום צריכה כל האנושות להתקדם למצב של גילוי הרע והשקר שבכל דבר ועניין. בשיא התפתחותנו אנחנו נבין, שכל העולם הזה קיים רק כדי לאפשר לנו לברר את הטוב מתוך הרע. לגלות את הכוח האחד, העליון, ולהידבק בו בשלמות.
הכרישים של 2020 יותר כרישים מאלה..
ניר ברקת❤😂
איפה המשקה הזה היום ?
בגירסא המוצלחת של טובי60 חחחחחחח
ראיתי את כל החרא הזה ובסוף לא השקיעו בו
החוקה של הטבע
למדינת ישראל אין חוקה אחידה. לארה"ב נוסחה חוקה בשנת 1789, ומאז היא נחשבה בעיני רבים כמודל לחיקוי. כיצד נכון להתייחס למושג הזה של חוקה, בראייה הרחבה ביותר של הדברים? איפה הוא שם את החברה האנושית ביחס לחוקי הטבע הכלליים? מספר נקודות חשובות, על מה שבכל המדינות מפספסים.
כשבוחנים את המילים היפות שכתובות בחוקה של מדינה מסוימת, עולה הרושם שהיא מדינה מאוד הומנית, תרבותית, מחונכת. מדינה נפלאה, יותר מכל אחת אחרת. כשבוחנים מה קורה בשטח, הרבה פעמים מגלים מציאות שונה בתכלית. בולטת במיוחד הדוגמה שהייתה בחוקת ברית המועצות, חוקת סטלין מ-1936. החוקה העניקה לכל אזרח את הזכות לבחור, אך בבחירות עצמן השתתף רק מועמד אחד. של המפלגה הקומוניסטית. הרוסים התגאו בכך שיש להם את החוקה הכי מתקדמת שתאיר לאנושות את הדרך, אך בפועל הייתה שם דיקטטורה, עם פחד, הגבלות, אפס חופש וכן הלאה. יוצא שחוקה היא סוג של פרזנטציה שקרית.
הבעיה מתחילה מכך שאנחנו לא יודעים את יסודות הטבע, את יסודות החברה האנושית ואת היסודות שמהם בנוי האדם. אנחנו לא יודעים לאיזה כיוון שלושת המרכיבים הללו מתפתחים, ואיך הם קשורים ומשפיעים זה על זה. חוסר הידיעה מביא לכך שאנחנו קובעים חוקה כזו או אחרת, בלי להתחשב בתוכנית ההתפתחות הכללית שמוגדרת בטבע. אנחנו מגדירים חוקה לפי מה שנראה לנו נכון והגיוני, כעבור זמן חושבים אחרת.
לעומת זאת, אם היינו יודעים לאן כדאי לנו להגיע בהתאם לחוק ההתפתחות הכללי שבטבע, היינו יכולים להגדיר תוכנית פעולה גלובלית, שתכלול את כל מהות החיים שלנו כעם, כמדינה, כאנושות. תוכנית כזו הייתה ראויה להיקרא בשם "החוקה". מושג החוקה, במלוא מובן המילה, אמור להיות משהו מעל זמן, מקום ותנועה, מעל הכול. אבל בינתיים, כשאף אחד לא יודע איזו צורה צריכה לקבל החברה בעוד 10 שנים, או בעוד 100 שנים, איך יכול מישהו לחשוב שבידו לנסח חוקה?
אנחנו נמצאים בתוך מערכת הטבע, ולמערכת הזו יש חוקה משלה. החוקה של הטבע, אם כך נקרא לה, לא תלויה בנו, היא נמצאת מעלינו, היא שהגדירה איך נולדנו, איך התפתחנו ואיך אנחנו צריכים להתקדם. את החוקה הזו אנחנו צריכים ללמוד, ואז נוכל לקבוע לעצמנו צעדים נכונים. החוקה הזו היא אבסולוטית, מראשית ההיסטוריה ועד סופה, כוללת את כולם ואיש לא יכול לערער עליה.
הסעיף הראשון בחוקה הזו אומר שהטבע הוא כוח אחד, לא שניים, שלושה או יותר. כוח אחד, שכולנו נמצאים בו. כוח טוב ומיטיב, שאין עוד מלבדו. כלומר, אין רשות אחרת חוץ מכוח הטבע הכללי, הוא החוק הכללי שקובע הכול. את המחשבות, את הרצונות, של כל אחד ושל כולם יחד, בכל הזמנים ובכל המקרים, במה שהיה, הווה ויהיה.
בהתאם לכך, אם אני רוצה להימנע מטעויות, לפני שאני חושב, עושה, פועל, חובה לקחת בחשבון שאני נמצא בתוך הכוח האחד הזה. ואם אני לא מזדהה איתו, אז אני גורם רע לעצמי ולאחרים. במקרה כזה, החוק האחד פועל כדי לתקן את הסטייה שגרמתי, להחזיר אותי לאיזון, ומתוך כך אני מתחיל להרגיש השפעות שליליות מכיוונים שונים.
כאן אנחנו מגיעים לסעיף שני בחוקה של הטבע. הוא אומר שכדי להכיר את הכוח האחד שפועל, יש עוד כוח הפוך כביכול, שמופיע בי ומבלבל אותי לחשוב שפועלים במציאות הרבה גורמים. הכוח השני מגיע בכל מיני צורות, כדי להטות אותי מלראות את המציאות נכון. אבל דווקא על ידי הבלבולים שהוא מכניס לי, אני מקבל הזדמנויות להעמיק את ההכרה בעובדה שיש רק כוח אחד. לכן הכוח השני נקרא גם "עזר כנגדו".
אין לנו דרך ללמוד אלא מתוך דבר והיפוכו. אל ההכרה שיש רק כוח אחד שפועל והוא טוב ומיטיב, אנחנו מגיעים דרך בירור תמונות הפוכות שמראות הרבה כוחות רעים ומזיקים. "יתרון האור מן החושך", נאמר על כך במקורות.
חברה שתצליח להתפתח בהתאם לחוקה של הטבע תתקדם אל גילוי האמת. מצב כזה התקיים בעבר למשך תקופה קצרה בעם ישראל, והיום צריכה כל האנושות להתקדם למצב של גילוי הרע והשקר שבכל דבר ועניין.
בשיא התפתחותנו אנחנו נבין, שכל העולם הזה קיים רק כדי לאפשר לנו לברר את הטוב מתוך הרע. לגלות את הכוח האחד, העליון, ולהידבק בו בשלמות.