להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
@@spongebobking עצוב, אבל בהמשך אין שום אזכור, בדרך כלל עושים קטע בשביל לכבד את הנפטר, אז די מפתיע שלזה לא עשו אבל מוציאים מחדש מהדורות עם הערות וכו. הזוי. יהי זיכרה ברוך.
גם אצלם יש את זה (אבל פחות מהרוסים . ) *בעיקר בהארדקור של הפריפרייה .הם חיים כמו חמולה כולם בבית של הסבא והסבתא עם הילדים שלהם ולסבתא מה יש לעשות ? היא כל היום בסלון מול הטלוויזה (בדר"כ כמו שנאור תיאר ) או יושבת על ספסל בחצר של השיכון עם עוד כמה זקנות ומרכלות על כל מי שעובר ליידם חחחח
פיפט אבניו 53 למה את לא ממשיכה את זה באנגלית רחוב החמישה פגשתם ב-53 עברית עברית סייפטי מניה למה זה רחוב רחוב החרמש קוראים לי איזה רחוב הלחי חמש זה מספר אחד בכל העולם באמריקה במיוחד חנות בכי גדול בעולם פעם הבאה שאת רוצה להגיד a53 תגידי בואי תגידי את זה באנגלית זה חומרים רחוב 53
בחיים לא מתיישן, אלוף עולם אחלה סדרה
אתה מדהים פשוט מדהים כיף לראות כל פעם מחדש❤️
יפה מאוד, הומור משובח.👍🏼
תודה לך נאור על הסדרה המהידמה הזאת
סדרה נחותה ומפגרת
ואוהו מעלף מטורףףףףף!!!!!! מדויק לגבי המרוקאים🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣🤣
חולה על הסדרה ונאור ציון
להאכיל את הדיכאון במשמעות
אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים.
השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע.
כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם.
אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל.
אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם.
הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית.
אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם.
הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות.
לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
אח שלי אתה גאון!
חולה עליך סוף סוף חזרת
נאור תעלה בבקשה את הספיישל הזה מסוף הפרק זה כזה ישן ומצחיק
מדהים. באמת התגעגענו
אחד הסדרות היפות
13:19 איזה חיקוי של סברי מרנן
מה השם של השיר בדקה 11:00 ?
חחחחחחחח אני צוחק בקולללל
תעלה עוד
חחחחח היה קורע שדדי חישמל את מומי
בין הסדרות שאי אפשר להפסיק לראות
למה אין איזכור לזה שרונית איבגי ז"ל נפטרה... ? היא היתה חלק גדול מהסדרה במשך שלוש עונות
היא נפטרה אחרי עונה 4
@@spongebobking עצוב, אבל בהמשך אין שום אזכור, בדרך כלל עושים קטע בשביל לכבד את הנפטר, אז די מפתיע שלזה לא עשו אבל מוציאים מחדש מהדורות עם הערות וכו. הזוי. יהי זיכרה ברוך.
עשו פרק לזכרה
סדאה מוש
נאור אם כבר בכבוד שלך לבוא לקרית ים בוא עליי
❤❤❤
28:08 מי זה עם הצחוק הזה שמופיע בכל הפספוסים של כל הסדרות?
הימור שלי יואב גרוס
כוסעמק הערוצים המסחריים האלו לא נותנים עוד עונה לחברים של נאור!
יצאת גאון עם הקטע של הלבוש
לא רואים את התקופה, כאילו זה צולם אתמול חוץ מהטלפונים כמובן
14:02 לואיס קליין מהחממה
ממש תענוג
נאור תעשה לי ברכה לבר מצווה
נאור אתה יכול לעשות לי סרטון ברכה ליום ההולדת
אבל רק באוטו - יש שם אקוסטיקה יותר טובה
@@Giladdimri מתתת💀 אני זוכר את הפרק הזה😭😭😭
יש מצב לברכה ליום הולדת
@@Giladdimri אתה איכותי חחחחחח
@@Kartv3li איזה פרק זה???
כפרה עלייך עוד עונה בחייאת נאור
נכנס לורס ראפ שהתחיל לברך
אני גר שם בקרית ים
מתי תיצא סדרה חדשה של 2022 🤙🏼😱😍
מה השם האמיתי של דנה
תעשה עונה 5 כבר
חחחחחחח
לי קוראים רונאל
דודה חז׳ו 14:47
הרגע הזה
שאתה מרוקאי ממכנס
אני יודע אני גר בנוי יורק😂
הקטע עם הסבתא על הספה זה יותר נכון על רוסיות לא מרוקאים
גם אצלם יש את זה (אבל פחות מהרוסים . )
*בעיקר בהארדקור של הפריפרייה .הם חיים כמו חמולה כולם בבית של הסבא והסבתא עם הילדים שלהם ולסבתא מה יש לעשות ? היא כל היום בסלון מול הטלוויזה (בדר"כ כמו שנאור תיאר ) או יושבת על ספסל בחצר של השיכון עם עוד כמה זקנות ומרכלות על כל מי שעובר ליידם חחחח
נוף הגליל אני יודע שזה ישן אבל פסדר
רוני דלומי המהממת והיפה כמה יופי בבחורה אחת
מה אומר נאור עבר מלא שנים מאז הפרק הזה הכול היה מדויק חוץ משמרוקאים בשום פנים ואופן לא אוכלים חריימה אלא דג מרוקאי
אוכלים גם חריימה וגם דג מרוקאי.
נשאר רק ''פאסיב אגרסיב'' ונגמר עונה 3
ואו בשולחם קריסטך ירוק יש עדין את המשקה הזה?
השם משפחה שלי זה בן גיגי
משויש זה סלט
חבל שאין גם היום תוכניות של נאור ציון האיש אלוף והנה התוצאה חסר בטלווזיה במקום כל הזבל הזה של המוזיקה חלאסססססס שגעו את השכל
הדנים לכף חוב ידונו אותם לחוב. בפרט שבמציאות הכל הפוך.
אני מקרית ים תתבייש
2024 ועדיין לא נמאס
פיפט אבניו 53 למה את לא ממשיכה את זה באנגלית רחוב החמישה פגשתם ב-53 עברית עברית סייפטי מניה למה זה רחוב רחוב החרמש קוראים לי איזה רחוב הלחי חמש זה מספר אחד בכל העולם באמריקה במיוחד חנות בכי גדול בעולם פעם הבאה שאת רוצה להגיד a53 תגידי בואי תגידי את זה באנגלית זה חומרים רחוב 53
תלך כפרה על הסבתא המרוקאית פרסי משעמם נשאר בעבר ולא מתקדם בדיחות קרש
אלים תוקפן
מאוד משעמם