פעם ,לפני ארבעים שנה ,שעוד לא היה צפוף פה כל כך והיה עוד מרחב ואפשרות לנשום , פעם שהיינו צנועים ופשוטים כל כך ושכולם הרגישו ציונות ואחריות קולקטיבית ולאומית . ימי התום .
@@ellaefraim7301 תראי,מצד אחד היתה פה בזמנו באמת שנאה ואיבה לא קטנה ,בין מזרחיים לאשכנזים ,שנאה מוחצנת ,הרבה יותר מהיום ,ובנוסף היינו בזמנו מדינה וחברה ענייה יחסית ,הרבה יותר מהיום ,אבל מצד שני היה פה באופן חזק מה שנקרא האתוס הישראלי ציוני ,הרבה הרבה יותר מאשר היום ,אז היה צבא העם ,הבושה הכי גדולה היתה לא להתגייס ,גם לבנות ובטח לבנים ,כל אחד כמעט עסק בזמנו בהתישבות , בנייה ותרומה לארץ והכל מתוך זה שאנחנו לא מדינה ככל המדינות ,היום לעומת זאת כבר הפחנו למדינה ככל המדינות ,חלק בכלל לא מתגייסים ואין להם בכלל מוטיבצייה , ההתישבות והציונות והחקלאות והבנייה כבר לא מעניינים איש מלבד אולי הציונות הדתית , כל אחד עם הפנים למסך ולמקלדת כל היום , כל אחד רוצה להיות מפורסם ולהרויח ולגור בבניין מפואר ,לפעמים על חשבון האחר אפילו . מכאן תסיקי מה שתסיקי . אבל בטוח אנחנו לא אותה חברה ועם כמו שהיינו עד לפני עשרים וחמש שלושים שנים .לטוב ולרע .
@@ellaefraim7301 ואם תרשי לי אלה רק אחדד בעוד דוגמא אחת את תשובתי :פעם היו פה מלא פרדסים , חקלאות וקיבוצים ומתנדבות שבדיות ,כל אלו היו הסימן היכר של הישראליות בנוסף כמובן לצה"ל ולצניעות ולפשטות ולמזרחיים ולאשכנזים .היום כבר שכחו לגמריי כמעט מהנושא העדתי , מי בכלל יודע מה זה קיבוצים ומי זה אלוף פיקוד מרכז ומה זה פרדס תפוזים ,היום כולם רשתות חברתיות ,בנינים מפוארים למגורים , כסף ,פרסום וכדומה . זהו .אגב,אהבתי מאוד עת השאלה שלך שכן זאת היתה שאלה מצויינת ובמקום ועלית על נקודה נכונה . שמחתי להסביר לך אלה . 🤗
שלמה ארצי סמל סימן בארץ ישראל מי ששם לב שלמה בתחום הרוחני דרך השירים שלו לאורך השנים נעשה יותר ויותר משובח שירים ישנים עמוקים עם הרבה עומק ופחות תקווה ובשנים האחרונות תוכן מלא תקווה עונג רוחני שלמה נע על קווים של אהבת אדם רגש עמוק תקווה "כל מה שתרצה" שלמה השתבח ממש כמו יין, יוצר שירים שהם ייחוד גמור בעולם ,נשמה ענקית בעולם הזה!!!!
שלום בישראל, שלום בעולם "כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם? נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע. במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים. התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד. העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
כמה יפים היינו. 🙏
תודה על ימי התום והפסקול.
איזה מקסים! אין כמו השירים של פעם !
פעם ,לפני ארבעים שנה ,שעוד לא היה צפוף פה כל כך והיה עוד מרחב ואפשרות לנשום , פעם שהיינו צנועים ופשוטים כל כך ושכולם הרגישו ציונות ואחריות קולקטיבית ולאומית . ימי התום .
את/ה חושב/ת שככה הם הרגישו ?. אני לא בטוחה. זאת גם היתה פיקציה. עם הסיפור הזה של חטיפת ילדי תימן...
@@ellaefraim7301 תראי,מצד אחד היתה פה בזמנו באמת שנאה ואיבה לא קטנה ,בין מזרחיים לאשכנזים ,שנאה מוחצנת ,הרבה יותר מהיום ,ובנוסף היינו בזמנו מדינה וחברה ענייה יחסית ,הרבה יותר מהיום ,אבל מצד שני היה פה באופן חזק מה שנקרא האתוס הישראלי ציוני ,הרבה הרבה יותר מאשר היום ,אז היה צבא העם ,הבושה הכי גדולה היתה לא להתגייס ,גם לבנות ובטח לבנים ,כל אחד כמעט עסק בזמנו בהתישבות , בנייה ותרומה לארץ והכל מתוך זה שאנחנו לא מדינה ככל המדינות ,היום לעומת זאת כבר הפחנו למדינה ככל המדינות ,חלק בכלל לא מתגייסים ואין להם בכלל מוטיבצייה , ההתישבות והציונות והחקלאות והבנייה כבר לא מעניינים איש מלבד אולי הציונות הדתית , כל אחד עם הפנים למסך ולמקלדת כל היום , כל אחד רוצה להיות מפורסם ולהרויח ולגור בבניין מפואר ,לפעמים על חשבון האחר אפילו . מכאן תסיקי מה שתסיקי . אבל בטוח אנחנו לא אותה חברה ועם כמו שהיינו עד לפני עשרים וחמש שלושים שנים .לטוב ולרע .
@@לירון-ק3ה אני חושבת שאתה צודק, ואהבתי מאד את התשובה , הצלחת לשכנע אותי.
@@ellaefraim7301 ואם תרשי לי אלה רק אחדד בעוד דוגמא אחת את תשובתי :פעם היו פה מלא פרדסים , חקלאות וקיבוצים ומתנדבות שבדיות ,כל אלו היו הסימן היכר של הישראליות בנוסף כמובן לצה"ל ולצניעות ולפשטות ולמזרחיים ולאשכנזים .היום כבר שכחו לגמריי כמעט מהנושא העדתי , מי בכלל יודע מה זה קיבוצים ומי זה אלוף פיקוד מרכז ומה זה פרדס תפוזים ,היום כולם רשתות חברתיות ,בנינים מפוארים למגורים , כסף ,פרסום וכדומה . זהו .אגב,אהבתי מאוד עת השאלה שלך שכן זאת היתה שאלה מצויינת ובמקום ועלית על נקודה נכונה . שמחתי להסביר לך אלה . 🤗
@@לירון-ק3ה איזה תגובה מדהימה
שלומה ארצי הישן והטוב...
מדהים!!!
אין עליך שלמה!!!
כל הצעירים והצעירות החמודים פה צריכים להיות בסביבות ה70+ היום. וואו.
When I hosted a Hebrew/Jewish music program on radio I started my show ever morning with this song.
כל פעם שאני שומעת אותך אני חושבת מה היינו ומה הפכנו להיות .
היינו מקשיבים יותר, אוהבים יותר .היום הכל כל כך שונה , כל אדם לעצמו .
מדהים.
תודה רבה שלמה
קליפ מדהים
שלמה ארצי סמל סימן בארץ ישראל מי ששם לב שלמה בתחום הרוחני דרך השירים שלו לאורך השנים נעשה יותר ויותר משובח שירים ישנים עמוקים עם הרבה עומק ופחות תקווה ובשנים האחרונות תוכן מלא תקווה עונג רוחני שלמה נע על קווים של אהבת אדם רגש עמוק תקווה "כל מה שתרצה" שלמה השתבח ממש כמו יין, יוצר שירים שהם ייחוד גמור בעולם ,נשמה ענקית בעולם הזה!!!!
אני מאוהבת בך!
שלום בישראל, שלום בעולם
"כשתהיו גדולים, נקווה שכבר לא תצטרכו לשרת בצבא כי יהיה כבר שלום", כך איחלו לנו ההורים, כך איחלנו גם אנחנו לילדים שלנו. השנים עברו וגם הם הפכו לחיילים והשלום לא בא. איפה אנחנו טועים, מה אנחנו לא רואים ומתי יבוא שלום עלינו ועל כולם?
נתחיל בדיוק ההגדרה של המילה "שלום". "שלום" מלשון שלמות. בעם ישראל שלמות תמיד התבטאה בהשלמה פנימית. זה התחיל בבבל העתיקה, כשאברהם גילה שכל הטבע הוא מערכת גלובלית ואינטגרלית, שכל חלקיה מקושרים בהדדיות ובהשלמה. את הגילוי הזה אברהם חלק עם כל העמים שהיו בסביבה, והסביר שהאבולוציה מקדמת את המין האנושי למצב של שלום והשלמה, חיבור מעל כל ההבדלים ופיתוח אהבה מעל כל דחייה. מי שקלט את הרעיון הרוחני התקבץ סביבו, והם הפכו לקהילת תלמידים שמנתה אלפים ורבבות. מהם התהווה בהמשך עם ישראל, כפי שמתאר זאת הרמב"ם בספר המדע.
במהלך ההיסטוריה היחסים בעם ישראל עברו עליות ומורדות. כאשר שנאת חינם השתלטה עלינו מבפנים, קמו עלינו גם אויבים חיצוניים והארץ הקיאה אותנו מתוכה. במשך אלפיים שנות גלות שנאת האומות הכריחה אותנו להתקרב קצת בינינו ולתמוך אחד בשני בעת צרה. מאז שחזרנו לכאן והקמנו מדינה, שוב התעצמה בינינו הדחייה, כמו גם חוסר ההתחשבות, הפילוג והשנאה. היחסים האגואיסטיים הללו מערערים את יסוד הקיום של עם ישראל, שהוא חיבור מעל ההבדלים, אהבה והשלמה. לכן בהגדרה רוחנית אפשר לומר שאנחנו לא נחשבים עדיין לעם ישראל, כי בלי שלום בינינו, אין טעם לחלום על שלום של ממש עם עמים אחרים.
התנאי המקדים לשלום עם השכנים שלנו ועם העולם, הוא חיבור פנימי בקרב עם ישראל. אם נלמד לעשות שלום בינינו, לבנות חברה שאנשיה וכל המנגנונים שלה יפעלו מתוך אהבה ונתינה, כולם יראו בנו דוגמה מופלאה, ויבקשו להעתיק אליהם את שיטת הקיום בחיבור ובהשלמה, זו משמעות הביטוי להיות "אור לגויים". בעולם המקושר שהולך ומתהווה לנגד עינינו, כאשר כולם תלויים בכולם, דוגמה כזו תביע את צורת הקשר שהאנושות חייבת לסגל כדי לשרוד את המחר. תכל'ס, כדי להביא שלום עלינו, אנחנו צריכים להפנות את עיקר תשומת הלב שלנו פנימה, לבניית חיבור בתוך עם ישראל. זה ידרוש מהפכה חינוכית-תרבותית כלל-חברתית, שתעשה שימוש בכל הכלים האפשריים: כלי תקשורת, רשתות חברתיות, מוסדות חינוך ותרבות, הקצאת זמן לחיבור בין אנשים במקומות העבודה, ועוד ועוד.
העתיד הטוב יכול להיות רק בחיבור, זה כבר ברור, אבל כל עוד אנחנו "לא מספקים את הסחורה", אין מי שיוציא את העולם מכל המשברים והמצוקה. לכן כולם סובלים בגלל הפיגור שלנו, וכולם כועסים עלינו ומאשימים אותנו. למרבה הצער, ישראל נתפסת כיום כגורם שלילי ביותר שעדיף היה להעבירו מהעולם. במבט רחב, האיחוד הישראלי הוא צעד ראשון בדרך לאיחוד כלל-אנושי. בהדרגה נלמד לבנות רשת קשר פנימית בין כולם, ובתוכה יתגלה כוח עליון של אהבה ונתינה. כולם ירגישו קרובים ופתוחים זה לזה, ותחום המחקר העיקרי יהיה איך אנחנו מגדילים את החיבור ועושים שלום אמיתי בעולם.
איך השיר מתאים למחאת קפלן
🌹🇮🇱🌹🇮🇱🌹
🇮🇱🇮🇱