❤רוח קרב❤בין הדממה בבתי העלמין❤דיצה אור❤אמא של אבינתן❤בן 31❤הבן השני מיתוך השבעה❤יחד עם נועה ❤מנסה ❤שאלה: ❤איפה מרגישים בגוף❤כמיהה❤כולם ביחד❤סוג של כאב❤למי בהסטוריה זה קרה❤צאז המקרה❤שמה לב ❤מתיר אסורים❤פודה ❤חצי שנה אחרי❤חולמת❤אותו❤אחרי 4 חודשים❤בשבת ❤שחרור❤חילוץ❤בלופ שוב ושוב❤עולם עמוס וזוהר❤חוסר אונים❤שום דבר❤עד מתי❤אחד השבתות❤90אחוז מחכה❤מתי זה יקרה ❤המשבר כל בוקר❤כמתעוררים❤לא אני❤בלתי נסבל❤אין סוף אפשרויות ❤מה הוא אוכל❤בע"ה ❤מתפללים לחזרתו של אבינתן❤
אמילי באומץ ובתעוזה שאלה את השאלות הקשות והאינטימיות ביותר אבל יחד עם זאת התדרדרה לשאלות צהובות ולא לעניין - חזרה על עניין הדירוג - למי כואב יותר, משפחות שכולות או של חטופים? למי מגיע יותר להחלץ ולהשתחרר קודם.... כל העיסוק בעניין של דירוג בכלל לא רלוונטי לשיח, וככה ענתה יפה דיצה, שהתשובות לשאלות הללו אין תועלת לשיח בונה בסיטואציה כל כך כואבת. נראה שמרוב שאמילי רצתה לגעת בכאב היא הוסיפה כאב עם ניסוחים גסים וצהובים של שאלות שמסיתות מהתמונה הכוללת. יש ערך בראיון עמוק , בלגעת בכאב בשכול ובאבל, אבל בראיון הזה היא פספסה את האפשרות ליצור תמונה גדולה יותר מהכאב, תמונה שמשקפת את האור של דיצה שעובר דרך הכאב ולא תקוע בו. ממש חבל אמילי, לא צריך להכנס לצהוב בשביל לגעת בכאב או בעומק הנפש.
דיצה היקרה את השראה גדולה לחיים גדולים. שנזכה לשובו של אבינתן וכל השבויים היום מתוך רחמים ושמחה
שתזכי ונזכה כולנו לראות במהרה באור שובו של אבינתן ושל כל בחטופים, אמן
מדהימה. תודה לך
מראיינת יקרה, גם אותך ה' אוהב.גם עלייך משגיח. גם את חייך מלווה - לא חייבת להפגין כפירה בכל ראיון.
את בת של מלך.
אשה אצילית, ה' ימלא משאלות ליבך, אמן. מתפללת לשובו של אבינתן עם כל החטופים.
איזו אישה חזקה!! בעז"ה שאבינתן יחזור בקרוב ברוממות רוח
❤רוח קרב❤בין הדממה בבתי העלמין❤דיצה אור❤אמא של אבינתן❤בן 31❤הבן השני מיתוך השבעה❤יחד עם נועה ❤מנסה ❤שאלה: ❤איפה מרגישים בגוף❤כמיהה❤כולם ביחד❤סוג של כאב❤למי בהסטוריה זה קרה❤צאז המקרה❤שמה לב ❤מתיר אסורים❤פודה ❤חצי שנה אחרי❤חולמת❤אותו❤אחרי 4 חודשים❤בשבת ❤שחרור❤חילוץ❤בלופ שוב ושוב❤עולם עמוס וזוהר❤חוסר אונים❤שום דבר❤עד מתי❤אחד השבתות❤90אחוז מחכה❤מתי זה יקרה ❤המשבר כל בוקר❤כמתעוררים❤לא אני❤בלתי נסבל❤אין סוף אפשרויות ❤מה הוא אוכל❤בע"ה ❤מתפללים לחזרתו של אבינתן❤
אמילי באומץ ובתעוזה שאלה את השאלות הקשות והאינטימיות ביותר אבל יחד עם זאת התדרדרה לשאלות צהובות ולא לעניין - חזרה על עניין הדירוג - למי כואב יותר, משפחות שכולות או של חטופים? למי מגיע יותר להחלץ ולהשתחרר קודם....
כל העיסוק בעניין של דירוג בכלל לא רלוונטי לשיח, וככה ענתה יפה דיצה, שהתשובות לשאלות הללו אין תועלת לשיח בונה בסיטואציה כל כך כואבת.
נראה שמרוב שאמילי רצתה לגעת בכאב היא הוסיפה כאב עם ניסוחים גסים וצהובים של שאלות שמסיתות מהתמונה הכוללת.
יש ערך בראיון עמוק , בלגעת בכאב בשכול ובאבל, אבל בראיון הזה היא פספסה את האפשרות ליצור תמונה גדולה יותר מהכאב, תמונה שמשקפת את האור של דיצה שעובר דרך הכאב ולא תקוע בו.
ממש חבל אמילי, לא צריך להכנס לצהוב בשביל לגעת בכאב או בעומק הנפש.
אתם מדברות ולא שומעים כצום כבר כמה דקות. אתן כנראה על שקט
אמלי לא הייתה טובה