- הקשר לפרשת ויגש: פרשת ויגש עוסקת בשיחה בין יהודה ליוסף, שם יהודה מנסה לשכנע את יוסף לשחרר את בנימין, תוך שהוא מציין את חשיבות שלום המשפחה. - הגעת האחים למצרים: האחים הגיעו למצרים ביום ה' דחנוכה, ולאחר שהו שלושה ימים בבית האסורים, שינה יוסף את התוכנית והחליט לשחרר אותם. - חג החנוכה: ישנה פרשנות שמקשרת בין הגעת האחים למצרים לחג החנוכה, תוך שמירה על סימני ההיסטוריה היהודית והחג. - שאלה בתשובה: הבן של "אמרי נועם" מציין תיאום בין החזרה למצרים והזמנים המדוברים, ומסביר כיצד חזרה למצרים משקפת תקופת זמן בין שני חנוכות. - הסיפור של גביע יוסף: גביע יוסף היה פריט עם שני חלקים, שהיה משמש לנחישות ולשתייה. גביע זה היה עם רגל, מה ששימש גם להבחנה בין החלקים השונים. - ההסברים על הגביע: ישנה פרשנות שמסבירה את הצורך בשימוש בגביע בעל רגל, בהתאמה למנהגים דתיים בבית המקדש, כדי לשמור על יציבות ולהימנע מהשפכים. - יהודה ויוסף: יהודה מציע טענות ליוסף, טוען שהגניבה נעשתה מתוך רעב ולא מתוך כוונה רעה, ומסביר כי אדם רעב לא צפוי לעמוד בפני גניבה של אוכל. - הגביע והגניבה: יהודה מעלה את השאלה האם באמת מדובר בגניבה של גביע או שמא מדובר בהטעיה, שכן הגביע, לפי עמדתו, אינו מספק מידע חשוב (כמו לוויין ריגול). - הסבר על "גניבת גביע": לפי יהודה, גניבת גביע אינה מציינת רעב ולכן לא ניתן להחזיק את בנימין בכלא על כך. - קלפטומניה: יהודה מבהיר שגניבה מתוך תיאבון או בעיה נפשית (קלפטומניה) אינה נתפסת כעבריינות רגילה. - המערכת המשפטית: יהודה מבקש רחמים מיוסף ולא טיעונים חדשים, ומסביר שלפי ההלכה אין לגנוב אלא אם מדובר במצב של רעב. - הביקורת על מצרים: חידה מבקר את חוקי מצרים שגורסים שעבד לא יכול להיות מלך, ומצביע על סתירה בכך שיוסף, שהיה עבד, הפך למושל במצרים. - השאלות שהציב יהודה: יהודה מציין את אי ההתאמה בין הגביע לבין היכולת להוציא מידע חשוב ממנו, ומשם מסיק כי מדובר בהטעיה ולא בגביע אמיתי. - הבדלים במצרים: חידה מציין כיצד יוסף, שאינו דובר את השפה המצרית ואינו עומד בחוקים המקומיים, לא היה אמור להיות ממונה לתפקידים בכירים במצרים. - ברית בין הביתרים: - הוזכרו תנאים הקשורים לשעבוד וייסורים על עם ישראל במשך 400 שנה, כמפורט בברית בין הביתרים. - השבטים הסכימו לעבדות, אך התנגדו לעבדות אם מדובר בבנימין, שלא היה חלק במכירת יוסף.
- העימות בין יהודה ליוסף: - יהודה טוען שגזירת העבדות על כל השבטים מוצדקת, אך לא לגבי בנימין, שלא היה מעורב במכירת יוסף. - יש ניגוד בין המעשה של מכירת יוסף לבין המעשה של עונש על בנימין. - ברית בין הביתרים וקדושת יואל: - הסבר כי ברית זו אינה חלה במקרה של שחרור בנימין, כי הוא לא היה מעורב במכירה. - השבטים אינם אחראים על העבר שלהם באופן גזירות אלוקיות, רק על פעולותיהם האישיות.
- עשרה בטבת: - התענית היא קצרה מאוד (12 שעות), אך נחשבת חמורה יותר משאר התעניות. - נאמר שזו התענית היחידה שלא נדחית במקרה שהיא חלה בשבת, כי היא קשורה למועד חורבן בית המקדש.
- הסבר של החתם סופר: - טוען כי בעשרה בטבת אלוהים דן האם יבנה בית המקדש בשנה הקרובה, ולכן יש להתפלל באופן אישי ועמוק בשעה זו. - יש לשאול אלוהים בתפילה פרטית על בניין הבית. - המשמעות הרוחנית של עשרה בטבת: - היום הזה מסמל את הדיון האלוקי האם יבנה בית המקדש, ולכן הוא זמן להתפלל ולבקש על בניינו. - כל אחד צריך להקדיש זמן להתבודדות ולהתפלל באופן אישי על בניין הבית וביאת המשיח. - המלצות לפעולה: - בעת עשרה בטבת, יש להקדיש זמן לתפילה אישית על בניין בית המקדש וביאת המשיח.
סיכום מפורט של ההרצאה על פרשת ויגש של הרב ברוך רוזנבלום, כולל הרחבה והסברי מושגים: --- **הרב ברוך רוזנבלום - סיפור גניבת הגביע ויוסף נגד האחים, פרשת ויגש תשפ"ג** **נושא מרכזי ורקע:** ההרצאה עוסקת בפרשת ויגש, הממשיכה את הסיפור מהפרשה הקודמת, פרשת מקץ. במוקד נמצא המפגש הדרמטי בין יהודה ליוסף, כאשר האחים מתמודדים עם אשמת גניבת הגביע. הרב רוזנבלום מתעמק במשמעות הסיפור ובהקבלות ההיסטוריות והלשוניות שמאירות את עומק האירועים. הפרשה מסמלת את סיום גלות יוסף ותחילת ההתגלות של האמת, ומהווה שלב קריטי בגיבוש עם ישראל. הקשר לפרשת חנוכה מעלה את רעיון האור הפנימי שמתגלה מתוך החושך, בדומה לחשיפת זהותו של יוסף בפני אחיו. **מטרה ומסקנות מרכזיות:** המטרה היא להראות כיצד הסיפור של יוסף ואחיו מהווה שיעור באחדות, תשובה וחזרה בתשובה. יוסף מציג בפני אחיו מבחן של מסירות נפש, ודרך מעשיהם מתגלים תהליכי תיקון והכרה בטעויות עבר. המסר הוא כי התשובה והכרת האחריות מביאות לישועה ולגאולה אישית ולאומית. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים:** 1. **גביע הכסף**: - **הגדרה**: חפץ שבאמצעותו ניבא יוסף ונחש. - **רקע**: הגביע מסמל את כוח הנבואה והיכולת "לראות" מעבר למציאות. - **הקשר מעשי**: הגביע מייצג את יכולת המנהיגות של יוסף, שמבוססת על חכמה וראיית הנולד. 2. **נחש ינחש בו**: - **הגדרה**: שימוש בגביע ככלי לחיזוי העתיד. - **רקע**: בתרבויות עתיקות, שימוש בגביע לניחוש היה נפוץ, אך במסורת היהודית הדבר נתפס כשלילי. - **הקשר מעשי**: הצגת יוסף כמנחש נועדה לאיים על האחים, אך בעצם משקפת את חכמתו ולא ניבוי מיסטי. 3. **"הלו זה אשר ישתה אדוני בו"**: - **הגדרה**: הבעת תמיהה על גניבת הגביע, תוך הצבעה על קדושתו. - **רקע**: המילה "זה" מורה על הצבעה ישירה, אך כאן אין באמת גביע מול העיניים - דבר המעיד על עומק החידה. - **הקשר מעשי**: הביטוי מדגיש את תחכומו של יוסף ביצירת מבחן לאחיו. **דוגמאות וסיפורים להמחשה:** הרב מביא את חשבון הזמנים כפי שמופיע בספר "אמרי נועם", המראה כיצד חנוכה משתלב במהלך האירועים של יוסף ואחיו. לדוגמה, האחים הגיעו למצרים בחנוכה ונשארו בכלא שלושה ימים. החזרה שלהם לארץ ישראל התרחשה בזאת חנוכה, והמפגש עם יוסף היה בסוף אדר. סיפור זה משקף את הקבלה בין תקופת החנוכה - שבה מתגלים הניסים מתוך החושך - לבין גילוי זהותו של יוסף לאחיו, לאחר שנים של הסתרה. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים:** - **יישום**: הסיפור מלמד על חשיבות האחדות במשפחה ובעם, ועל כך שהסבל והניסיונות מובילים לצמיחה ולגאולה. - **אתגרים וסיכונים**: אחדות אמיתית דורשת התמודדות עם טעויות העבר והכרה בהן, דבר שעלול להיות כואב אך הכרחי. הסיפור מעודד אותנו לראות את "הגביע" - כלומר, האתגרים בחיינו - כדרך לצמיחה, ומלמד כי לעיתים דווקא מתוך המקומות החשוכים ביותר מתגלה האור הגדול ביותר.
1. הפרשה מתחילה בתיאור המשך פרשת מקץ, שם האחים חוזרים למצרים ונפגשים עם יוסף. יוסף מסרב להפוך את כולם לעבדים, ומורה להם לחזור לאביהם בשלום, למעט האיש שבידו נמצא הגביע. 2. הקטע ממשיך ומביא את דבריו של עמרי נועם בספרו, הטוען שהאחים הגיעו ליוסף בפעם הראשונה בח' חנוכה, שהו שלושה ימים בבית האסורים ויצאו בח' חנוכה. הוא קושר את התאריך לחנוכה באמצעות משחק מילים בין "תבוח טבח והחן" ל"חנוכה", כפי שמופיע בשלטי גיבורים. הוא מוסיף ומציין כי לפי מדרש, הביקור היה בשבת חנוכה. 3. הקטע מתייחס לשאלה שהוצגה לבן של עמרי נועם, לגבי הפער בין שני הביקורים של האחים אצל יוסף. הוא מראה מחישובים, המבוססים על ספר הישר, שהפער בין הביקורים היה שנה וחודשיים (14 חודשים), והוא מפרט את לוח הזמנים של חזרתם למצרים, האירועים שהתרחשו שם (גילוי הגביע, שיחת יהודה עם יוסף), וחזרתם לארץ ישראל. 4. הקטע דן בגביע של יוסף. הוא מביא את דברי בן איש חי, המתייחסים לניסוח "גביעי גביע הכסף", ומעלה שאלות לגבי משמעות הניסוח הכפול "הלו זה אשר ישתה אדוני בו והוא נחש ינחש בו", ומביא את דברי הריבה, הטוען שהגביע היה בעל רגל ניתנת לפירוק, בדומה למזרקים בבית המקדש, כדי למנוע קרישה. הוא מסביר את פעולת פירוק הגביע על ידי מנשה, ואת התועלת בכך במניעת טענות שווא מצד האחים. 5. הקטע מתאר את דבריו של יהודה ליוסף, המבוססים על "כלל וחומר" - טענה לא חזקה, ומפרט מדוע כלל וחומר אינו מתאים למצב. הוא מביא את דברי יהודה על עונש המוות לגניבה במצרים, ותגובת מנשה. 6. הקטע מפרט את השיחה בין יהודה ליוסף, כולל את בקשת יהודה לחס וחלילה למות ואת תגובת יוסף. הוא מתייחס להבנה של יוסף את מצוקתם של האחים. 7. הקטע דן בפרשת ויגש, מתמקד בביטוי "בי אדוני ידבר נעבדך דבר באוזני אדוני", ומעלה שאלות לגבי האפשרות לנהל שיחה בין שני אנשים שאינם דוברים אותה שפה. 8. הקטע מציג את דברי חז"ל על שלושת הדברים שיהודה ניגש בשבילם ליוסף: תפילה, פיוס ומלחמה. הוא מנתח את דברי יהודה, ומסביר מדוע דבריו מתאימים יותר לפיוס מאשר למלחמה. 9. הקטע דן בדיון שבין יהודה ליוסף, ומביא את דברי ספר מתת יד ופרדס יוסף על טענות יהודה. הוא מביא את עמדתו של יהודה לגבי גניבה מתוך רעב, ומביא דוגמאות להבדל בין גניבה מתוך רעב לגניבה מתוך בצע. 10. הקטע ממשיך ומביא את דברי יהודה ליוסף, והוא מפרט את טענותיו בנוגע לגניבה - האם מדובר במחלת גניבה או ברצון להשיג את הגביע (לוויין ריגול). הוא מסביר מדוע יוסף לא יכול למכור את בנימין בגין הגניבה. 11. הקטע מסביר את הסיבה להוצאת כל העבדים על ידי יהודה, ולהתמקדות בשיחה סודית עם יוסף. הוא מביא את שאלותיו של יהודה ליוסף לגבי הגביע כמבחן לאמיתות טענותיו. 12. הקטע מסכם את המשא ומתן בין יהודה ליוסף, ומראה כיצד יהודה סותר את כל טענותיו של יוסף. הוא מסביר את הסיבה להוצאת כל העבדים. 13. הקטע מביא את דברי המלבים, הטוען שיהודה לא הביא טיעונים חדשים ליוסף, אלא ביקש רחמים בלבד. 14. הקטע מסכם את דברי יהודה, ומציין את בקשתו לרחמים מיוסף. 15. הקטע מביא את דברי החידה מנחל קדומים, המתייחס ל"כי כמוך כפרעה", ומשווה את יוסף לפרעה באי עמידה בדיבורו. 16. הקטע מביא את שאלתו של יהודה ליוסף בנוגע להיותו מלך למרות היותו עבד, ומביא את דברי רש"י על פרשת מקץ, המתייחסים להלכה במצרים לפיה עבד לא יכול להיות מלך. 17. הקטע מביא את דברי החידה, המתייחסים לסתירה בין מעמדו של יוסף למעמדו כעבד, ומביא את הסבר החידה בנוגע לוועדת חריגים.
שיעור מושלם ומלא בתובנות לחיים. אתה תמיד מצליח לגעת בדיוק בנקודות שצריך ולהאיר לנו את הדרך עם תורה ואמונה. תודה שאתה מקדיש מזמנך להעשיר אותנו.
כבוד הרב, תענוג לשמוע את שיעוריך 🤍
Shalom Rabbi Thanks for your lecture,,,, Yosef the great ruler & blessing man,, Amen Amen 🙏
ישכח
יישר כוח
- הקשר לפרשת ויגש: פרשת ויגש עוסקת בשיחה בין יהודה ליוסף, שם יהודה מנסה לשכנע את יוסף לשחרר את בנימין, תוך שהוא מציין את חשיבות שלום המשפחה.
- הגעת האחים למצרים: האחים הגיעו למצרים ביום ה' דחנוכה, ולאחר שהו שלושה ימים בבית האסורים, שינה יוסף את התוכנית והחליט לשחרר אותם.
- חג החנוכה: ישנה פרשנות שמקשרת בין הגעת האחים למצרים לחג החנוכה, תוך שמירה על סימני ההיסטוריה היהודית והחג.
- שאלה בתשובה: הבן של "אמרי נועם" מציין תיאום בין החזרה למצרים והזמנים המדוברים, ומסביר כיצד חזרה למצרים משקפת תקופת זמן בין שני חנוכות.
- הסיפור של גביע יוסף: גביע יוסף היה פריט עם שני חלקים, שהיה משמש לנחישות ולשתייה. גביע זה היה עם רגל, מה ששימש גם להבחנה בין החלקים השונים.
- ההסברים על הגביע: ישנה פרשנות שמסבירה את הצורך בשימוש בגביע בעל רגל, בהתאמה למנהגים דתיים בבית המקדש, כדי לשמור על יציבות ולהימנע מהשפכים.
- יהודה ויוסף: יהודה מציע טענות ליוסף, טוען שהגניבה נעשתה מתוך רעב ולא מתוך כוונה רעה, ומסביר כי אדם רעב לא צפוי לעמוד בפני גניבה של אוכל.
- הגביע והגניבה: יהודה מעלה את השאלה האם באמת מדובר בגניבה של גביע או שמא מדובר בהטעיה, שכן הגביע, לפי עמדתו, אינו מספק מידע חשוב (כמו לוויין ריגול).
- הסבר על "גניבת גביע": לפי יהודה, גניבת גביע אינה מציינת רעב ולכן לא ניתן להחזיק את בנימין בכלא על כך.
- קלפטומניה: יהודה מבהיר שגניבה מתוך תיאבון או בעיה נפשית (קלפטומניה) אינה נתפסת כעבריינות רגילה.
- המערכת המשפטית: יהודה מבקש רחמים מיוסף ולא טיעונים חדשים, ומסביר שלפי ההלכה אין לגנוב אלא אם מדובר במצב של רעב.
- הביקורת על מצרים: חידה מבקר את חוקי מצרים שגורסים שעבד לא יכול להיות מלך, ומצביע על סתירה בכך שיוסף, שהיה עבד, הפך למושל במצרים.
- השאלות שהציב יהודה: יהודה מציין את אי ההתאמה בין הגביע לבין היכולת להוציא מידע חשוב ממנו, ומשם מסיק כי מדובר בהטעיה ולא בגביע אמיתי.
- הבדלים במצרים: חידה מציין כיצד יוסף, שאינו דובר את השפה המצרית ואינו עומד בחוקים המקומיים, לא היה אמור להיות ממונה לתפקידים בכירים במצרים.
- ברית בין הביתרים:
- הוזכרו תנאים הקשורים לשעבוד וייסורים על עם ישראל במשך 400 שנה, כמפורט בברית בין הביתרים.
- השבטים הסכימו לעבדות, אך התנגדו לעבדות אם מדובר בבנימין, שלא היה חלק במכירת יוסף.
- העימות בין יהודה ליוסף:
- יהודה טוען שגזירת העבדות על כל השבטים מוצדקת, אך לא לגבי בנימין, שלא היה מעורב במכירת יוסף.
- יש ניגוד בין המעשה של מכירת יוסף לבין המעשה של עונש על בנימין.
- ברית בין הביתרים וקדושת יואל:
- הסבר כי ברית זו אינה חלה במקרה של שחרור בנימין, כי הוא לא היה מעורב במכירה.
- השבטים אינם אחראים על העבר שלהם באופן גזירות אלוקיות, רק על פעולותיהם האישיות.
- עשרה בטבת:
- התענית היא קצרה מאוד (12 שעות), אך נחשבת חמורה יותר משאר התעניות.
- נאמר שזו התענית היחידה שלא נדחית במקרה שהיא חלה בשבת, כי היא קשורה למועד חורבן בית המקדש.
- הסבר של החתם סופר:
- טוען כי בעשרה בטבת אלוהים דן האם יבנה בית המקדש בשנה הקרובה, ולכן יש להתפלל באופן אישי ועמוק בשעה זו.
- יש לשאול אלוהים בתפילה פרטית על בניין הבית.
- המשמעות הרוחנית של עשרה בטבת:
- היום הזה מסמל את הדיון האלוקי האם יבנה בית המקדש, ולכן הוא זמן להתפלל ולבקש על בניינו.
- כל אחד צריך להקדיש זמן להתבודדות ולהתפלל באופן אישי על בניין הבית וביאת המשיח.
- המלצות לפעולה:
- בעת עשרה בטבת, יש להקדיש זמן לתפילה אישית על בניין בית המקדש וביאת המשיח.
סיכום מפורט של ההרצאה על פרשת ויגש של הרב ברוך רוזנבלום, כולל הרחבה והסברי מושגים:
---
**הרב ברוך רוזנבלום - סיפור גניבת הגביע ויוסף נגד האחים, פרשת ויגש תשפ"ג**
**נושא מרכזי ורקע:**
ההרצאה עוסקת בפרשת ויגש, הממשיכה את הסיפור מהפרשה הקודמת, פרשת מקץ. במוקד נמצא המפגש הדרמטי בין יהודה ליוסף, כאשר האחים מתמודדים עם אשמת גניבת הגביע. הרב רוזנבלום מתעמק במשמעות הסיפור ובהקבלות ההיסטוריות והלשוניות שמאירות את עומק האירועים. הפרשה מסמלת את סיום גלות יוסף ותחילת ההתגלות של האמת, ומהווה שלב קריטי בגיבוש עם ישראל.
הקשר לפרשת חנוכה מעלה את רעיון האור הפנימי שמתגלה מתוך החושך, בדומה לחשיפת זהותו של יוסף בפני אחיו.
**מטרה ומסקנות מרכזיות:**
המטרה היא להראות כיצד הסיפור של יוסף ואחיו מהווה שיעור באחדות, תשובה וחזרה בתשובה. יוסף מציג בפני אחיו מבחן של מסירות נפש, ודרך מעשיהם מתגלים תהליכי תיקון והכרה בטעויות עבר. המסר הוא כי התשובה והכרת האחריות מביאות לישועה ולגאולה אישית ולאומית.
**נקודות עיקריות עם הסברי מושגים:**
1. **גביע הכסף**:
- **הגדרה**: חפץ שבאמצעותו ניבא יוסף ונחש.
- **רקע**: הגביע מסמל את כוח הנבואה והיכולת "לראות" מעבר למציאות.
- **הקשר מעשי**: הגביע מייצג את יכולת המנהיגות של יוסף, שמבוססת על חכמה וראיית הנולד.
2. **נחש ינחש בו**:
- **הגדרה**: שימוש בגביע ככלי לחיזוי העתיד.
- **רקע**: בתרבויות עתיקות, שימוש בגביע לניחוש היה נפוץ, אך במסורת היהודית הדבר נתפס כשלילי.
- **הקשר מעשי**: הצגת יוסף כמנחש נועדה לאיים על האחים, אך בעצם משקפת את חכמתו ולא ניבוי מיסטי.
3. **"הלו זה אשר ישתה אדוני בו"**:
- **הגדרה**: הבעת תמיהה על גניבת הגביע, תוך הצבעה על קדושתו.
- **רקע**: המילה "זה" מורה על הצבעה ישירה, אך כאן אין באמת גביע מול העיניים - דבר המעיד על עומק החידה.
- **הקשר מעשי**: הביטוי מדגיש את תחכומו של יוסף ביצירת מבחן לאחיו.
**דוגמאות וסיפורים להמחשה:**
הרב מביא את חשבון הזמנים כפי שמופיע בספר "אמרי נועם", המראה כיצד חנוכה משתלב במהלך האירועים של יוסף ואחיו. לדוגמה, האחים הגיעו למצרים בחנוכה ונשארו בכלא שלושה ימים. החזרה שלהם לארץ ישראל התרחשה בזאת חנוכה, והמפגש עם יוסף היה בסוף אדר.
סיפור זה משקף את הקבלה בין תקופת החנוכה - שבה מתגלים הניסים מתוך החושך - לבין גילוי זהותו של יוסף לאחיו, לאחר שנים של הסתרה.
**השלכות לעתיד וכלים פרקטיים:**
- **יישום**: הסיפור מלמד על חשיבות האחדות במשפחה ובעם, ועל כך שהסבל והניסיונות מובילים לצמיחה ולגאולה.
- **אתגרים וסיכונים**: אחדות אמיתית דורשת התמודדות עם טעויות העבר והכרה בהן, דבר שעלול להיות כואב אך הכרחי.
הסיפור מעודד אותנו לראות את "הגביע" - כלומר, האתגרים בחיינו - כדרך לצמיחה, ומלמד כי לעיתים דווקא מתוך המקומות החשוכים ביותר מתגלה האור הגדול ביותר.
1. הפרשה מתחילה בתיאור המשך פרשת מקץ, שם האחים חוזרים למצרים ונפגשים עם יוסף. יוסף מסרב להפוך את כולם לעבדים, ומורה להם לחזור לאביהם בשלום, למעט האיש שבידו נמצא הגביע.
2. הקטע ממשיך ומביא את דבריו של עמרי נועם בספרו, הטוען שהאחים הגיעו ליוסף בפעם הראשונה בח' חנוכה, שהו שלושה ימים בבית האסורים ויצאו בח' חנוכה. הוא קושר את התאריך לחנוכה באמצעות משחק מילים בין "תבוח טבח והחן" ל"חנוכה", כפי שמופיע בשלטי גיבורים. הוא מוסיף ומציין כי לפי מדרש, הביקור היה בשבת חנוכה.
3. הקטע מתייחס לשאלה שהוצגה לבן של עמרי נועם, לגבי הפער בין שני הביקורים של האחים אצל יוסף. הוא מראה מחישובים, המבוססים על ספר הישר, שהפער בין הביקורים היה שנה וחודשיים (14 חודשים), והוא מפרט את לוח הזמנים של חזרתם למצרים, האירועים שהתרחשו שם (גילוי הגביע, שיחת יהודה עם יוסף), וחזרתם לארץ ישראל.
4. הקטע דן בגביע של יוסף. הוא מביא את דברי בן איש חי, המתייחסים לניסוח "גביעי גביע הכסף", ומעלה שאלות לגבי משמעות הניסוח הכפול "הלו זה אשר ישתה אדוני בו והוא נחש ינחש בו", ומביא את דברי הריבה, הטוען שהגביע היה בעל רגל ניתנת לפירוק, בדומה למזרקים בבית המקדש, כדי למנוע קרישה. הוא מסביר את פעולת פירוק הגביע על ידי מנשה, ואת התועלת בכך במניעת טענות שווא מצד האחים.
5. הקטע מתאר את דבריו של יהודה ליוסף, המבוססים על "כלל וחומר" - טענה לא חזקה, ומפרט מדוע כלל וחומר אינו מתאים למצב. הוא מביא את דברי יהודה על עונש המוות לגניבה במצרים, ותגובת מנשה.
6. הקטע מפרט את השיחה בין יהודה ליוסף, כולל את בקשת יהודה לחס וחלילה למות ואת תגובת יוסף. הוא מתייחס להבנה של יוסף את מצוקתם של האחים.
7. הקטע דן בפרשת ויגש, מתמקד בביטוי "בי אדוני ידבר נעבדך דבר באוזני אדוני", ומעלה שאלות לגבי האפשרות לנהל שיחה בין שני אנשים שאינם דוברים אותה שפה.
8. הקטע מציג את דברי חז"ל על שלושת הדברים שיהודה ניגש בשבילם ליוסף: תפילה, פיוס ומלחמה. הוא מנתח את דברי יהודה, ומסביר מדוע דבריו מתאימים יותר לפיוס מאשר למלחמה.
9. הקטע דן בדיון שבין יהודה ליוסף, ומביא את דברי ספר מתת יד ופרדס יוסף על טענות יהודה. הוא מביא את עמדתו של יהודה לגבי גניבה מתוך רעב, ומביא דוגמאות להבדל בין גניבה מתוך רעב לגניבה מתוך בצע.
10. הקטע ממשיך ומביא את דברי יהודה ליוסף, והוא מפרט את טענותיו בנוגע לגניבה - האם מדובר במחלת גניבה או ברצון להשיג את הגביע (לוויין ריגול). הוא מסביר מדוע יוסף לא יכול למכור את בנימין בגין הגניבה.
11. הקטע מסביר את הסיבה להוצאת כל העבדים על ידי יהודה, ולהתמקדות בשיחה סודית עם יוסף. הוא מביא את שאלותיו של יהודה ליוסף לגבי הגביע כמבחן לאמיתות טענותיו.
12. הקטע מסכם את המשא ומתן בין יהודה ליוסף, ומראה כיצד יהודה סותר את כל טענותיו של יוסף. הוא מסביר את הסיבה להוצאת כל העבדים.
13. הקטע מביא את דברי המלבים, הטוען שיהודה לא הביא טיעונים חדשים ליוסף, אלא ביקש רחמים בלבד.
14. הקטע מסכם את דברי יהודה, ומציין את בקשתו לרחמים מיוסף.
15. הקטע מביא את דברי החידה מנחל קדומים, המתייחס ל"כי כמוך כפרעה", ומשווה את יוסף לפרעה באי עמידה בדיבורו.
16. הקטע מביא את שאלתו של יהודה ליוסף בנוגע להיותו מלך למרות היותו עבד, ומביא את דברי רש"י על פרשת מקץ, המתייחסים להלכה במצרים לפיה עבד לא יכול להיות מלך.
17. הקטע מביא את דברי החידה, המתייחסים לסתירה בין מעמדו של יוסף למעמדו כעבד, ומביא את הסבר החידה בנוגע לוועדת חריגים.
😀
רוב הפוסקים כולל השולחן ערוך פוסק שאם 10 בטבת הינ נופל בשבת עצמו, היה נדחה.
@@samuelfriedman4928 הוא אמר גם היום זה יכול לצאת ביום שישי ואם כן צמים עד שקיעה של יום שישי