חצר תל חי, בה היה קרב עם ערבים מקומיים, שם נהרג יוסף טרומפלדור וחבריו, ב-י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920.
ฝัง
- เผยแพร่เมื่อ 5 ก.พ. 2025
- תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. ב-1 במרץ 1920 התחולל בה קרב שהפך סמל ללחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. בקרב נהרגו שישה יהודים ובהם יוסף טרומפלדור. קיבוץ תל חי אוחד ב-1926 עם כפר גלעדי, ואנשיה עברו לשם. בחצר הוקמו אתר זיכרון, המכללה האקדמית תל-חי, המכללה הטכנולוגית תל חי, פארק תעשייה ואכסניית נוער.
הברון רוטשילד, באמצעות חברת יק"א, רכש בשנת 1893 שטח של כ-13,000 דונם בצפון הגליל מבעל האדמות ג'בור בֵּיי. רוב השטח (כ-10,000 דונם) הוקצה למושבה מטולה, שהוקמה ב-1896.
השטח שלא עובד נמסר בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה.
בתחילה היו ששת החקלאים יוצאים מדי בוקר ברגל ממטולה עד לטלחה ושבים לביתם בערב. בהמשך התגוררו במערות קבורה ביזנטיות שנמצאו במקום. ב-1907 החלה בניית החצר, שנקראה אז "החאן בטלחה" ונבנו בה מספר מבנים, בהם רפת, אורווה וחדר שינה. ב-1910 התפרקה קבוצת החקלאים ממטולה ושלוש שנים אח"כ שומר ערבי ומשפחתו ישבו במקום. ב-1916 במקום נאחזה קבוצה מאנשי "הרועה" במשך זמן קצר. בקיץ 1918 שימשה החצר כאסם מספוא לסוסי הצבא העות'מאני הנסוג. בספטמבר 1918 התיישבה במקום קבוצת פועלים, עם נסיגת הצבא העות'מאני המובס, הקימה חבורה זו קיבוץ וקראה לו תל חי.
בהתאם להסכם סייקס-פיקו, אשר הגדיר את חלוקת שטחיה של האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון בין צרפת ואנגליה, פינו האנגלים את האזורים שכבשו מצפון לקו שנמתח בין ראש הנקרה לבין הגליל העליון המזרחי, שעבר לשלטון המנדט הצרפתי. בתקופה זו מרדו הערבים בצרפתים ורצו לסלקם. ארבעת היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון - כפר גלעדי, מטולה, חמארה (שננטשה על ידי מתיישביה ב- 1920) ותל חי ניסו להישאר נייטרליים בנוגע לסכסוך הערבי-צרפתי. מטולה של אז מנתה כ-120 איש, רובם הגדול נמלטו לצידון בסוף 1919, בכפר גלעדי ותל חי היו רק כ-20 איש בכל יישוב. הם שלחו קריאת עזרה ואל תל חי הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. ב-12 בדצמבר 1919 נהרג בתל חי שניאור שפושניק, ובפברואר 1920 נהרג בשדה סמוך לתל חי אהרון שר שבא לעזרת היישוב.
ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"פ) הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של ערבים בדואים חמושים, שבראשם עמד כאמל אפנדי. הם הורשו להיכנס מכיוון שדרשו לבדוק אם אין כוחות צרפתיים בחצר. בחיפושיהם הגיעו הערבים אל "העלייה" (הבניין המרכזי בחצר). לפי אחת הגרסאות, דרש כאמל מדבורה דרכלר, שהייתה חברת ארגון ה"שומר" ונשאה על עצמה אקדח, שתמסור לו את אקדחה. דבורה סירבה וכשכאמל ניסה לחטוף את אקדחה נפלט כדור. עם היריה, טרומפלדור הורה להשיב באש שהוביל לקרב. התוקפים, הטילו פצצה לתוך חדר העלייה, שרה צ'יזיק, דבורה דרכלר, בנימין מונטר וזאב שרף ששהו שם נהרגו מהפיצוץ, יצחק קנייבסקי ששהה שם עימם נפצע קשה. משם שלטו הערבים על החצר, כשהמוני ערבים הצטרפו אליהם. טרומפלדור שניסה לצאת מחדר האוכל אל המדרגות לחדר העלייה נפצע בידו וחזר פנימה. כשניסה יוסף לצאת שוב, נפצע בבטנו ופונה על ידי חבריו לתוך חדר המשפחה ששימש בעת הקרב כחדר הפצועים. יעקב טוקר, שעמד על סולם ליד שער החצר, נפצע ונפל מהסולם בו היה אך ונשאר בשטח עד שוך הקרב. לאחר מו"מ עם כאמל וכנופייתו, החצר ננטשה והועלתה באש ע"י המגינים. 15 אנשים הגיעה לעזור למגינים, ביניהם הגיעו גם אברהם הרצפלד והרופא ד"ר גרי. הפצועים פונו לכפר גלעדי. טרומפלדור נפטר בדרך מפצעיו. אברהם הרצפלד כתב ביומנו כי לשאלתו "מה שלומך" ענה טרומפלדור: "לא נורא, טוב למות בעד ארצנו". כפר גלעדי ומטולה ננטשו והמתיישבים הדרימו אל היישוב איילת השחר שהיה בשטח שבשליטת המנדט הבריטי.
הכוחות הצרפתיים לחמו בצורה נחרצת נגד הפורעים הערבים בגליל העליון, עד להשגת שקט בחודש יולי 1920. באוקטובר חזרו המתיישבים היהודיים אל שלושת היישובים שננטשו ויישבו אותם מחדש. בסוף השנה נמסר האזור לשליטה בריטית, ונוצרה "אצבע הגליל". עמידת הגבורה של המגינים הייתה לסמל, ובקרב היישוב רווחה האמונה כי בזכותם נכללה ה"אצבע" בתחום שלטון המנדט הבריטי ואחר כך בתחום מדינת ישראל. ב-1924 נחתם הסכם על הגבול בין הבריטים לצרפתים.
נופלי תל חי נקברו בבית הקברות של כפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפַּסָּל אברהם מלניקוב. לאחר קום המדינה פעל איש כפר גלעדי נחום הורביץ בשיקום ושיחזור חצר תל חי הנטושה. החצר משמשת אתר הנצחה ומוזיאון, בו מוצגים אורח החיים של אנשי ראשית ההתיישבות, תיאור קרב תל חי ומסמכים שונים.
בהשראת עמידת הגבורה של יוסף טרומפלדור וחבריו בחצר תל-חי חיבר אבא חושי באביב 1920 את מילות השיר "בגליל בתל חי". ברל כצנלסון חיבר לזכרם תפילת יזכור, אשר נקראת עד היום, בשינויים קלים, בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ובשנת 1929 חיבר זאב ז'בוטינסקי שיר נוסף המתאר את תל חי כסמל של גבורה וחלוציות. לזכר שמונת נופלי תל חי נקראה העיר קריית שמונה.
בשנת 1921, י"ב כסלו, הוקם על ידי גדוד העבודה קיבוץ תל יוסף, ע"ש יוסף טרומפלדור.
לאחר נפילתו של טרומפלדור בהגנת תל-חי הוסיף גדוד העבודה נקרא על שמו של טרומפלדור. בכך חרת על דגלו הגדוד את מורשת בניין הארץ, ההתיישבות השיתופית וההגנה של טרומפלדור, והוסיף לחנך אלפי חלוצים וחלוצות על רעיונות אלה.
בתנועת הנוער שהקים זאב ז'בוטינסקי, בית"ר (ברית הנוער העברי ע"ש יוסף תרומפלדור), נהוג לברך זה את זה לשלום בברכת תל חי, וכן לחתום כך על מכתבים.
יום י"א באדר מכונה "יום תל חי", ובו מתקיים מדי שנה ברחבת האריה השואג טקסי זיכרון ממלכתי לזכר מגיני תל חי. תנועות הנוער עולות ומשתתפות בטקס מדי שנה.
בשנת 1965 נפתחה בחצר תל חי תצוגה מתמדת לתולדות ההתיישבות שכללה שחזור של חצר תל חי. ביולי 2005 הוכרז האתר כגן לאומי. מצפון לחצר תל חי פועלת כיום מכללת תל חי. ממזרח לה נמצא פארק התעשייה תל חי, ובו המוזיאון הפתוח לצילום ומוזיאון מכוניות.
(מתוך ויקיפדיה)
תודה רבה לך.
תודה לקובי על המידע המלא והמעשיר.
תודה רבה אבי על הפירגון והמעקב המתמיד שלך. שבת שלום.❣️👍