טיפ לחיים: לא יוצאים לנופש עם כל עם ישראל
ฝัง
- เผยแพร่เมื่อ 20 ส.ค. 2024
- כאן דיגיטל - מכירים את זה שאתם יוצאים לנופש ומגלים שגם כל עם ישראל בדרך לשם? עודד הרוש פיצח את השיטה לחיים טובים יותר בעזרת כלל אחד בסיסי
הירשמו לערוץ כולל פעמון 🔔 ולא תפספסו סרטונים חדשים
בימוי: עדיה אמרי אור
צילום: מאור אלטרס
כתיבה והגשה: אהוד עזריאל מאיר ועודד הרוש
הפקה: דנה שלהב
עריכת וידאו: יובל ניצן
מיקס סאונד: מיכל גדעון
הפקת פוסט: אחינועם ארי מורל
מוזיקה: אפידמיק סאונד
• להרשמה לערוץ כאן | ביוטיוב ◄ goo.gl/oZXJlh
• אנחנו גם בטיק טוק ◄ / kan_il
• מוזמנים לעקוב אחרינו כאן | בטוויטר ◄ / kann
• כאן | באינסטגרם ◄ / kan_israel
• כאן | אתר האינטרנט ◄ www.kan.org.il/
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g - บันเทิง
אחד הטיפים החשובים ביותר. במיוחד סוף הסרטון, מדוייק וחשוב! ילדים יקבלו יותר מחופשה רגועה, שלווה, משפחתית וחוויתית מאשר עוד יומיים בבית ספר
נכון מאוד 💜
חד משמעית
המפשט האחרון ההוא הכי מפגר שיש… כי אם כולם עושים את זה אז מה יוצא? לא רק הזזנו את הבעיה גם החמרנו אותה…
״שנתיים בקורונה הם לא למדו, ארבע ימים זה מה שישגע אותם?״
במערכת החינוך הכושלת הזו אפשר לחשוב איזה חומר יפסידו בארבעה ימים
לאנשים אין מספיק ימי חופש גם כדי להיות עם הילדים וגם לצאת לנופש ...
אז הם מנצלים את הימים שגם ככה צריך למצוא פיתרון לילדים ויצאים לנופש
איך בן אדם מנצל 12 ימי חופש בשנה (מינימום, כן?) ללא חופשות?
אצלי המעסיק דורש ממני לנצל לפחות חצי מהימי חופש לפני סוף השנה כי אני בקושי מנצל אותם וזה אחרי שיצאתי לנופש פעמיים כבר השנה. אם היו לי ילדים בוודאי שהיה מספיק לי והייתי מנצל אותם עבור חופשות איתם.
@@GazaFuckker שיהיה לך ילדים תדבר על 12 ימים בשנה- כי רק ימי מחלה נגמר אחרי חודש מתחילת השנה וזה במקרה שיש לך ילד אחד מה עם שניים שלוש פלוס.. אז מתחילים לקחת חופשות.. ולג בעומר? וחודש של פסח ?וכל אסרו חג וגשר ושביתה ופורים וחנוכה ..נראה לי שהבנת
עכשיו כל עם ישראל יעשו את זה ואני והרוש נטייל סוף סוף באוגוסט הרוש מחכה לך למטה
אם הייתה לי בריכה וחצר ענקית גם אני הייתי נשארת בבית. אתה כבר בנופש בלי לצאת.
ברור לך שזה אתר צילום כן?
@@aurabellaiche1234 הרוש העלה כתבה לפני שנה בערך שהם בונים בית פרטי בדימונה (בהקשר של פרוטקשן), כך שזה בטוח לא מאוד רחוק מהמציאות
כל מילה אמת!
משהו בטון המתנשא שלו פשוט בא לי ברע . יש נסיבות בחיים.
כמה נכון, הבעיה הגדולה זה שאין אפשרות לקחת חופש גם באוגוסט וגם בזמן אחר
הרוש אתה ענקקקק
כל כך צודק!!
פספסתם נקודה מאוד חשובה שצורמת בסרטון הזה וזה שאנשים עובדים ובחופש כשהם מוכרחים להיות עם הילדים ואין להם אפשרות ללכת לעבודה הם כבר מנצלים את זה לנפוש. בנאדם ממעמד הביניים הממוצע ההולך וגוסס גם ככה לא יכול להרשות לעצמו גם חופש וגם נופש
אחד האנשים עם לא ה כתב 💯❗
אחלה עודד❤
עכשיו גיליתם לכולם את הסוד שלי
וואלה מסכימה בטירוףף!
אחלה הרוש הכי טוב
אבל מאיפה הימי חופש גם לשמור על הילדים באוגוסט וגם לצאת לחופשה בספטמבר? חשבתם שהמצאתם את הגלגל?
שאלה טובה
כשאין לך ימי חופש מהעבודה והילדים באוגוסט בבית..ואנחנו יצאנו לאילת ונורא נהנינו. הכל תלוי בגישה
צודק..זה גם מה שאנחנו עושים
וואלה אין לי ילדים, אבל צודק זה חוסך מלא כאב ראש וגם כסף
כול מילה בסלע אחי
מההתחלה טוענת כך. במקום חופשת פסח אני לוקחת שבוע לפני או שבוע אחרי כמה ימים לטיול. במשך השנה לוקחת אותם ליומיים טיול. ובקיץ יום פה יום שם וחופשה של שבוע אחרי אוגוסט. הכי חכם והכי טוב לכולם
2 מתוך שלוש הכתבים הכי טובים של כאן דיגיטל!
צודק בכל מילה!
בירה מלכה,
אהבתי.
לא רואים מדבקה, אבל זיהיתי
מעולה ומגניב גם הסיום :)
כל הטיעונים טובים יפים ונכונים. יש לי רק השגה אחת.
אם אתם מוציאים את הילדים מביהס לחופש, האחריות להשלמת החומר הנלמד היא על אחריותכם ועל אחריותכם בלבד!!!
צוות המורים שגם כך עובד קשה (ומתוגמל לא משהו) לא צריך לעבוד עוד מעבר לשעות העבודה שלו. הוא לא צריך לכתוב מועד נוסף, לפנות זמן לשעה פרטנית, לחפש ולשלוח סיכומים וכוכו.. לתלמיד שמבחירה נעדר מהלימודים (ולא כי הוא חלה למשל חו"ח). אם יש מבחן על זמן החופשה המתוכננת ואין מועד ב' עליכם לקבל החלטה על סדר העדיפויות שלכם...
בכל מקרה, ביהס נותן חופשות בזמנים קבועים וידועים מראש, אם ברצונכם לא להתיישר עם זמנים אלה עליכם בלבד לשאת בתוצאות ולא אף אחד אחר.
מתוגמל לא משהו ?
שעה עבודה לעובד רגיל 60 דק'
שעת הוראה 45 דק'.
שנת עבודה סטנדרטית 260 ימי עבודה.
שנת עבודה של מורה פחות מ200.
מרוויחים ביחס לעבודה יותר מהייטק
כל מילה בסלע!!! תסבירו את זה לאשתי , היא מתקשה להפנים את מודל לקיחת החופשה על חשבון לימודי הילדים
אדם חכם.
"עין ג'יפה" גאון חח
אותו דבר אני רק בלי ילדים שאין לי
2:24 אהוד שחקן גאון
אתמול ראיתי את הרוש בביג קרית שמונה עם כל המשפחה שלו שגרים איפשהו בדרום
יכול להיות שהם באו לאירוע משפחתי בצפון ועל הדרך עשו קניות בסופר אבל קשה לי להאמין..
בקיצור, הרעיון נכון הביצוע לוקה בחסר 🙃
הוא יצא לנופש בצפון.
באוגוסט....
חחחח חזקים
הישראלי אוהב שדופקים אותו, להיות בפקקים, לשלם מחיר מלא, להיות בחובות, לעבוד קשה...
אם לא איך הוא יבכה.
כי בלי זה ישראלי לא שורד, להתבכיין זה כמו אוויר.
שבוע לפני פסח מנקים את הבית.
והשבוע הראשון ללימודים הוא הכי חשוב בשנה.
חוץ מזה עד שהילדים יתכוננו לשגרה הם יצאו שוב לחופש בקיצור רעיון יפה על הנייר לא במציאות.
נחמד
אבל מה הילדים יעשו כל החופש?
אי אפשר חודשיים שישבו בבית
לוקחים קייטנה,
כתבתי באיחור של שנה
חח מעולה
שלושים שנה אני עובד בתיירות פנים וזה הטיפ שאני נותן לכל התיירים והם בחיים לא מבינים על מה אני מדבר.למרות דיש בעיה אחרת שיש משפחות שיוצאות לחופש חמש שש פעמים בשנה אז זה לא כל כך משנה כי תמיד יפלו על תקופת עומס ויותר גרוע יש אנשים שמתים על הצפיפות לדוגמא משפחה שמגיע וקצת רגוע ישר מתחילה לחפור מה זה? אין אנשים שקט פה...וכאלה.
לך תבין
ששששש, למה אתה מגלה את הסוד הזה לכולם?
וואלה את המשפט האחרון הוא בול פגיעה 2:33
יופי, עכשיו כל עם ישראל יצא לחופשה לפני פסח ובספטמבר.....
צודק
לא הבנתי, אם אתה עובד בזמן שהילדים בחופש, אז מי ישמור על הילדים? זה אוליי אפשרי כשהילדים גדולים. או פריוולגיה של אנשים עם סבא וסבתא תומכים. אבל חוץ מזה יכול להרשות לעצמו דבר כזה?
כמה נכון
לגמרי ככה (:
נקודה מעולה, אני אשלח את הסרטון הזה לאבא שלי אולי הוא קצת יחכים ולא יקח אותנו בסוף אוגוסט לאילת
וואלה החברה האלו חכמים
בתור תושב אילת אני מסכים. אבל מקווה שאף אחד לא מפנים, כי מספיק לנו יולי-אוגוסט/חגים, לא צריך עוד ישראלים כאן בשאר השנה, תן לנשום..
אם יקדמו שבוע עבודה של חמישה ימים.
וזה יכול להתחיל רק אם במערכת החינוך יהפכו את שישי ליום חופשי.
כל ההורים העובדים יוכלו לצאת לסופש ארוך.
חמישי-שבת
שישי-ראשון.
הם יאבדו יום עבודה אחד.
והילדים יאבדו רק יום לימודים אחד.
ככה פורסים את החופשות של כלל הציבור על 50 שבועות שנתיים במחירים סבירים.
ולא חודשיים עבודה לבעלי צימרים ושנה שלמה יושבים רגל על רגל.
יש בזה משהו. אני מורה, לי אין ימי חופש שלא בחגים. זה החיסרון.
כדי לא לטייל עם כל עם ישראל לא צריך דווקא את ספטמבר. ההורים של אשתי עשו נופש משפחתי לכל הילדים והנכדים בתחילת יולי. הקייטנות רק מתחילות, אז רוב ההורים שולחים את הילדים לקייטנות, ואת הנופש המשפחתי עושים בתחילת אוגוסט אחרי שרוב הקייטנות נגמרות ואין תעסוקה לילדים. אנחנו במקום זה לקחנו שלושה ימים מהקייטנות, וככה, גם לא נתקענו בפקקים אינסופיים, גם לא הצטופפנו בפארקים ובשמורות, וגם לא הפסדנו ימי לימודים. החסרון היחיד הוא עוד שלושה ימים בלי קייטנה שבהן צריך להפעיל את הילדים בבית. מעריץ את ההורים של אשתי.
Pov : עוד 20 שנה יהיה עמוס בספטמר. לא ילמדו בחל מבשבועות של הלימודים
ובחופש יהיה ריק ובלימודים מפוצץ
אם זה כאן דעה אז תכתבו את זה בכותרת
הרב יגן זצ'ל אמר: 'אח תלכו למירון ב-ל'ג בעומר! לכו למירון כשאתם ממילא בצפון'.
1:08 🥴
בול !
אבל אם אנשים יקשיבו לך עכשיו לא תצליח באמת לעשות חופשה חח
יש עונת קיץ זה אף אחד לא ישנה, בים מחירים בחורף בריצפה
בגלל יוקר המחיה...אני לא בנופש!!! 😭😂
אוף, למה גיליתם את הסוד?!?!
אני עושה את זה שנים
למה אמרת להם, עכשיו גם לא בחופש יהיו פקקים
צודק !!!!!! בחופש לא יוצאים לנופש חחחחחחחח
הבעיה למי שיש ילדים שהם חודשיים בבית ואין להם מה לעשות אז להורים אין ברירה אלא לקחת אותם לנופש, חו"ל ומה לא.
שששש למה אתם מגלים?!?
ידועע גם לא בשישי שבת
אבל אם כולם יוצאים לחופש בספטמבר, לא הזזנו את הבעיה? אז בעצם לפתוח בתי ספר באוגוסט? הזזנו את הבעיה…
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם.
במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר".
האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו.
כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי.
אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות").
לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע.
וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר.
בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה").
מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול.
אם כולם יזוזו לספטמבר תווצר אותה הבעיה . הטיפ הזה לא טוב אם הוא לכולם
לאאאא, תשאירו את המצב ככה! אנחנו נמשיך להנות מחוץ לחופשת בית ספר.
בול
רק תעשו טובה ואל תוציאו אותם לנופש באמצע שנה, בשנה שיש להם בגרויות. זה דופק אותם ....
היה לי תלמיד שיצא לנופש באמצע י"א ולא התאושש שנתיים. לא התחשק לו להשלים את הפער, ועד שהתחיל להשלים הכתה כבר התקדמה הלאה, וכך הפער הלך וגדל וגדל וגדל....
שרון אני מניחה שאת מורה... גם אני הייתי תלמידה והייתי מצטיינת. לפי הספרים - תעודות מבריקות, ציונים מעולים וכו'. גם עשיתי בגרויות עם ציונים גבוהים - נשאלת השאלה: מה זה נתן לי בחיים? התשובה: כלום!!!
זה מה שידעתי אז, כשהייתי ילדה - חשבתי שכך צריך להיות... היום אני חושבת אחרת ובטוחה כי המוסד הזה שנקרא בית ספר הוא מוסד גרוע ביותר; בסך הכל בייביסיטר גרוע... משננים חומר כמו תוכי ואחרי כמה שניות - לא זוכרים כלום. את בחינות הבגרות האיומות והכל כך מלחיצות הייתי מבטלת. מה זה נותן שתלמיד לומד בלחץ אטומי של זמן וצריך ללמוד טונות של חומר ומבחן בגרות אחד רודף מבחן בגרות שני... לחץ... לחץ... לחץ...
בשביל מה?! בשביל שאחרי שיצא בתום מבחן הבגרות משער בית הספר ויישאל שאלה שהייתה במבחן - ולא יזכור כלום ??.
בשביל מה ללמוד המון שעות, המון תלמידים בקופסת בטון, מורה אחת מול 30-40 תלמידים ואף יותר. מה זו צורת הלמידה המעוותת הזו?
מי שישמע - יפספס בחינות בגרות - צריך להעיף את המבחנים האלה לקיבינימט - הם לא תורמים במאומה לשום ילד/ה.
הילדים שלנו צריכים חוויית למידה אחרת: מכילה, סובלנית, טבעית, אמיתית, מעודדת סקרנות, שתיתן כלים חשובים והכרחיים להמשך החיים.
אז שתדעי שהיציאה לנופש עם המשפחה מלמדת את אותו תלמיד הרבה יותר מאשר לשבת כלוא בתוך בטון המון שעות. כך אתם מייצרים ילדים אלימים, עצבניים, שמאבדים את הרצון ואת האהבה ללמוד דברים חדשים.
אני נותנת לך כאן חומר למחשבה, אני יודעת שאת קשורה למערכת. אך לו היית קצת יוצאת מחוץ לקופסא (תרתי משמע) וחושבת כאדם בריא וטבעי ללא תכתיבים - אז היית רואה את המצב באור האמיתי. מאחלת לך שתצליח לעשות זאת 💜
@@mastikcat9900 מסכימה עם כל מילה
ולי יש כלל אחר: לא נוסעים לטיול על חשבון לימודים! איזה מסר אתה רוצה להעביר לילדים שלך? אני רוצה להעביר להם את המסר שלימודים זה הדבר הכי חשוב שיש, איך תעביר מסר כזה ואז תבטל לימודים בשביל טיול? וחוץ מזה, מה רע להיות בטיול עם עוד הרבה אנשים? אז תצא בשמונה וחצי מהמלון במקום ב-10? גם ככה הילדים מתעוררים לפני ומשגעים אותך, למה לגרום להם להיות חריגים סתם?
לא באמת קשה להעביר מסר כזה בעצמך אם עושים למשל טיול לימודי כלשהו או משלבים בטיול לימודיי היסטוריה וגאוגרפיה למשל,מה שניתן לעשות בכל טיול כמעט ובכל מקום.
@@user-up8re7dm1hזה מעביר מסר שהלימודים במסגרת הם לא מקום ראשון בעינייך, אחרי זה מתפלאים למה הילדים מצפצפים על המורים...
@@user-ts9rl9zs1p סורי,לא יכולה להסכים איתך,לא חושבת שילדים מצפצפים על המורים מהסיבה הזאת,אם אתה מלמד אותם להתייחס בנימוס לסובבים אז נופש משפחתי בן כמה ימים גם בזמן ביהס לא מה שיערער את ערכייהם,לא לכולם יש באמת את האמצעים לסגור חופשה משפחתית בסוף אוגוסט,מה לעשות שאותה חופשה באמת עולה 2/3 או חצי מחיר בשאר חודשי השנה.
אפשר להעביר את המסר בהחלט, עם ההסברים הנכונים לדעתי.
אמנם לא בתחילת ספטמבר (לגמרי נשמע הורס שגרה) אבל בחודשים שבהם יש פחות הפוגות כימי ריענון
חוץ מההמלצה לעבור קצת בקטנה על החוק (חוק חינוך חובה,) צודקים.
הייתי מנסחת את זה קצת אחרת אך בצורה המדוייקת ביותר: חוק חינוך גרוע!!!
החוק לא מחייב 100% נוכחות
חוק חינוך חובה , זה שהילד מפגין נוכחות במשך השנה ,ולא מאחר ללימודים ...
אם ילד הפסיד יומים כי נסע לנופש משפחתי ,דואג להחסיר הכל .
מידע את המורה .
הכל בסדר ....
* דואג להשלים הכל.
רק ספטמבר
נכון מאוד, כל אחד יכול לבחור את הזמן הכי מתאים לו ולמשפחה שלו לצאת לנופש משפחתי. לא לפי תכתיבים של מטרד החינוך או כל מטרד ממשלתי אחר!
החיים לא אמורים להסתובב סביב בית ספר, להיפך - התא המשפחתי הוא מרכז העניינים וכל שאר הדברים כמו חינוך, פרנסה ועוד נועדו רק לשרת אותו - את התא המשפחתי. במיוחד כאשר מערכת החינוך היא בלתי נסבלת ומשמשת רק בייביסיטר גרוע ביותר. מה הילדים עושים שם? מדכאים את היצירתיות שלהם, מכבים אותם. כלואים המון שעות בתוך בטון ורק משננים כמו תוכי - זו לא למידה אמיתית!!! בבתי הספר לא נותנים לנו שום כלים מעשיים ושימושיים לחיים האמיתיים!
אנחנו צריכים לחיות בצורה מיטבית, לא כמו שקורה עכשיו בפועל. צריך רפורמות מהותיות בכל תחומי החיים, הייתי אומרת שצריך קודם כל לשנות את התפיסה. השינוי מתחיל בראש, מתי תבינו את זה כבר?
כע
לך תסביר את זה לאשה.......
כל עוד שאין לך ילדים אתה מאוד גמיש וזה מה שקורה אצלי. יוצא לחו"ל כשנוח לי. גם באוגוסט אפשר למצוא מחירים סבירים בלואו-קוסט. לא נופש בארץ.
אוקי, ומאיפה ניקח עוד ימי חופש כדי לממש את זה? תאמין לי שחשבנו על זה לבד... אגב לא צריך לחשוש מהפסד לימודים גם ככה יפה בן דוד לא מתכוונת לפתוח את השנה
צודק
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם.
במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר".
האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו.
כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי.
אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות").
לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע.
וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר.
בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה").
מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול.
הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה.
בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.