אגדת חורבן: האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?
ฝัง
- เผยแพร่เมื่อ 8 ก.ย. 2024
- כאן חדשות | כמעט 2,000 שנים מפרידות בין חורבן הבית השני לסערות פוליטיות של ימינו. הסרט החדש של גידי דר על האירוע המכונן חושף את הדמיון שאי אפשר להתעלם ממנו בין שתי התקופות וגם חברי כנסת התקשו להתעלם ממנו - אבל דקות אחרי שהסכימו על חשיבות האחדות, הרוחות התלהטו. כתבתו של ויקו אטואן מתוך חדשות השבת 19.02.22
• כאן חדשות בטיקטוק ◄ / kan_news
• כאן חדשות באינסטגרם ◄ / kan_news
• כאן חדשות בפייסבוק ◄ / kan.news
• להורדת יישומון כאן ◄ bit.ly/2NLO30g
• להרשמה לערוץ היוטיוב שלנו ◄ goo.gl/oVdgEa
• לאתר כאן הרשמי ◄ www.kan.org.il/
![[LIVE] : ONE ลุมพินี 78 | คู่เอก "ปกรณ์ vs ฟาบิโอ"](http://i.ytimg.com/vi/LSOmgl0Th2c/mqdefault.jpg)
ראינו את הסרט היום. פשוט נבואה שהגשימה את עצמה. עצוב ומזעזע. אנחנו פשוט חא לומדים מההיסטוריה...
צופה בסרט שוב לקראת תשעה באב. מזעזע לראות איך קלעו בול. כואב ועצוב שכולם צודקים, במקום לחפש למה כולנו יהודים אחים באמת, עם אחד, ה' אחד, תורה אחת, ארץ אחת.
סרט מעולה שראיתי לפני שנה והשאיר רושם מטורף
יצירת אומנות שאני מאוד מקווה שכל חברי הכנסת יצפו ויבינו , יכול לחזור בקלות
אני מקווה שכולנו נרבה באהבת חינם, ונשתדל לראות את הצד השני של המפה הפוליטית בעין טובה, גם אם לא מסכימים איתם
הבמאי היקר אומר אם רק היינו רואים את הסוף המר היינו בוודאי מפסיקים את השנאה. ולא היא. הלוואי שהיה כך. זו תמימות. השונא כשהוא שונא מתאהב בשנאה, בקללה, בזעם הקדוש, בטרלול. השונא כשהוא שונא מעדיף שיישרף הוא, המועדון והעולם כולו ובלבד שמושא שנאתו - ייחרכו שולי שמלתו אפילו במשהו.
מפחיד
עם ישראל צריך אחדות ....
❤❤❤❤❤❤❤❤
לא ממש לא עם ישראל צריך ליות רק ימני רק אז המדינה תיהיה מושלמת
@@user-kp4zb6ic1f אז רוב המדינה תיהיה מובטלת
@@user-kp4zb6ic1f להיות*
@@elio3950 לא מפריע לי אהה וגם כולם יעבדו בצבא כמו ימניים טובים
כתבה חזקה ביותר!!!!!
גידי דר קירב את הגאולה בכמה מטרים עם הסרט המעולה הזה.
כשנראה את הסוף יהיה מאוחר מדי לצאת
הכל ילך כמו שבא. התורה היא אמת .
המטרה שלך היא בסופו של דבר להבין את אותה אמת עליה אתה מדבר, וכשזה לא קורה מתחילים הוויכוחים, אחר כך מריבות ובסוף מלחמות כמו שמראים לך בסרטון, והתורה? מתבטלת במקום - כי דרך ארץ קדמה לתורה.
@@matantamir9304 אתה צודק אני לא מדבר ממקום של מוסר אני מדבר ממקום שכל אחד שרוצה יפתח וילמד את התורה הגרין של התורה לא נתון לפרשנות לדוגמה תריג מצוות ושסה לא תעשה
שבת זה שבת אין פרשנות .
לא תרצח זה לא תרצח וכו'.
בכל אופן תודה על הערה
@@user-bg7wl2xj6f סתם נתתי דוגמה כללית, זה לא היה אישי כלפיך.. הכל טוב
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
אין דברים כאלה סרט מדהים ממש אומנות יישר כוח
אחרי אוקטובר 2023... זו נבואה שהתגשמה.
ואהבת לרעך כמוך
עוד יש לנו להתבונן ולהבין כוונת הכתוב גופו באמרו: "ואהבת לרעך כמוך", שפירושו לפי הפשט, הוא לאהוב את חברך באותו שיעור שאתה אוהב את עצמך. ואנו רואים שאין הציבור יכול לעמוד בו כלל. ואילו היה כתוב "ואהבת לרעך כמו שהוא אוהב אותך", גם זה לא היו רבים שיוכלו לקיים אותו באופן מושלם, אבל עכ"פ זה מקובל על הדעת.
אבל לאהוב את חברו כמו שהוא אוהב את עצמו, אין זה לכאורה בגדר האפשרות. ואפילו אם לא היה בעולם אלא איש אחד זולתו, היה זה גם מן הנמנע, ובפרט שהעולם מלא אנשים, ואם יאהב את כולם כמותו, לא ישאר לו זמן בעד עצמו. כי ודאי הוא שצרכיו שלו הוא ימלא מבלי להחסיר, ובחשק רב ימלאם, באהבתו את עצמו.
לא כן לענין צורכי הכלל. שאין לו סיבה חזקה שתעורר רצונו לפעול עבורם - ואפילו אם היה לו רצון - האם יוכל לקיים את המקרא כפשוטו - האם כוחו יעמוד לו? ואם כן איך תחייבנו התורה דבר שאינו יכול לעמוד ולקיים כלל?
ואין לעלות על הדעת כלל, אשר הכתוב הזה נאמר בדרך הגזמה ח"ו, כי מוזהרים ועומדים אנחנו על "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו". ולזה הסכימו כל המפרשים לפרש המקרא כפשוטו. ויותר מזה אמרו, שחייב למלא צרכי חבירו, ואפילו במקום שהוא עצמו נמצא חסר בו, גם אז הוא מצווה ועומד ליתן צרכי חבירו. ולהשאיר את עצמו בחיסרון. כמו שפירשו התוספות קידושין כ. ד"ה כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו, ומפרשים שם התוספות בשם הירושלמי וז"ל: "דפעמים אין לו אלא כר אחת אם שוכב עליו בעצמו אינו מקיים כי טוב לו עמך, ואם אינו שוכב עליו וגם אינו מוסרו לעבדו, זו מדת סדום, נמצא שע"כ צריך למסור לעבדו, והיינו אדון לעצמו".
בעל הסולם - אהבת ה' ואהבת הבריות
מרגיש שכל אחד עסוק בחלק אחר של התורה (כן גם אתאיסתים שמתמקדים לטענתם באהבת האדם שגם היא חלק בלתי נפרד מהתורה) ושוכח שהיא מורכבת מכל כך הרבה נושאים שאין להתעלם מהם. גם בסרט נראה שכל אחד התמקד בחלק אחר וזה יצר חורבן כי כל אחד חשב שהוא עושה את רצון ה'.
הכי גרוע זה בכלל לחשוב שאנחנו משהו בלעדי התורה וה' שכל קוימנו והוייתנו היא בזכותו.
שנדע לאהוב ולכבד ולא לזלזל וכמובן לעשות טוב ולהיות ישרים וענווים
לא היה סרט שלם מציורים? תתפלא. יש אחד חרדי שכבר עשה סדרת סרטים של ציורים על תקופת התנאים
נכון גם על הרמב"ם ורש"י יש ,ראיתי לא לפני הרבה זמן אחלה סרטים , יש עוד סרטים כאלו?
@@gad.rohan8 אין לי מושג
מה השם של הבמאי?
נראה לי הוא זה שצייר את הסרט
@@999.9finegold אתה יודע איך קוראים לחלק מהם?
הזעם הקדוש וקידוש הזעם....זה מש שלקחתי.
שוב , כל הכבוד לכאן 11 אמאלה איך אתם עושים עבודה מעולה. להביא את הסרטון הזה עד לחברי כנסת זה פאקינג וואוו. מורידה את הכובע בפניכם, שוב ושוב
אני הבנתי שהסרט הזה מעוות את הסיפור האמיתי
העניין הסופי שחרב בית המקדש. נכון אולי לא כל הדמיות מדויקות אבל בהחלט מתאורות כוונות טובות בשם האל והצדק ומחריבות את הבית
הכל תלוי נרטיב, נרטיב נובע מתפישת עולם, אם אתה חושב כך- אז תשווה אותו לנרטיב שבגללו לדעתך הנרטיב של יוספוס מעוות, תתבונן באנשים האלה ובמניעיהם- האם הם אנשים שהשיפוט שלהם ראוי לאמון גבוה יותר?
אני ראיתי את הסרט לפני כחודש ופשוט התאהבתי סרט מדהים!
סרט חזק ומרגש!
אולי אפשר להסתכל על זה כמו זוגיות כאשר זוג נתקל במחלוקת קשה והם רוצים לשמר את הנישואין בכל מחיר.
אולי ככה גם עם ישראל- צריך לעשות כל מה שאפשר כדי להישאר יחד.
לכל צד במחלוקת יש את המקומות בהם הוא נפגע וחושש, וזה נכון להביע כעס, כאב וחשש אבל להבין שגם הצד השני ככה, ולהקשיב לצד השני, בלי להניח שהוא בוגד או גזען וכדומה.
אפשר לעשות זה דיונים, שיחות בתיכונים, באוניברסיטאות וכדומה, אולי גם בין רבנים לפרופסורים, וניסיון להציע פתרונות בהם כל צד מרוויח משהו וכל צד מוותר על משהו. (לדוגמא- אמנת גביזון מדן)
כפרטים, זה יהיה מועיל לחשוב לעצמנו: איזה צד של אמת יש בטענות של זה שאני חולק עליו? ולזכור שזה טוב שיש שוני בין אנשים ודעות- כי כך אפשר להגיע להשלמה ודיוק- אם באמת מקשיבים ודנים בצורה נאותה.
"...והוי דן את כל האדם לכף זכות." (מסכת אבות א, ו)
Again it happened that Rabban Gamliel, Rabbi Elazar ben Azaria, Rabbi Joshua and Rabbi Akiva went up to Jerusalem. When they reached Mt. Scopus, they tore their garments. When they reached the Temple Mount, they saw a fox emerging from the place of the Holy of Holies. The others started weeping; Rabbi Akiva laughed.
Said they to him: "Why are you laughing?"
Said he to them: "Why are you weeping?"
Said they to him: "A place [so holy] that it is said of it, 'the stranger that approaches it shall die,'1 and now foxes traverse it, and we shouldn't weep?"
Said he to them: "That is why I laugh. For it is written, 'I shall have bear witness for Me faithful witnesses-Uriah the Priest and Zechariah the son of Jeberechiah.'2 Now what is the connection between Uriah and Zechariah? Uriah was [in the time of] the First Temple, and Zechariah was [in the time of] the Second Temple! But the Torah makes Zachariah's prophecy dependent upon Uriah's prophecy. With Uriah, it is written: 'Therefore, because of you, Zion shall be plowed as a field; [Jerusalem shall become heaps, and the Temple Mount like the high places of a forest.]'3 With Zachariah it is written, 'Old men and women shall yet sit in the streets of Jerusalem.'4
"As long as Uriah's prophecy had not been fulfilled, I feared that Zechariah's prophecy may not be fulfilled either. But now that Uriah's prophecy has been fulfilled, it is certain that Zechariah's prophecy will be fulfilled."
With these words they replied to him: "Akiva, you have consoled us! Akiva, you have consoled us!"
FOOTNOTES
1.
Numbers 1:51.
2.
Isaiah 8:2.
3.
Micha 3:12.
4.
Zachariah 8:4.
Talmud, Makkot 24b
הסרט מדהים !! גאווה לקולנוע הישראלי .....
סרט ערכי וההשקעה ראויה לשבח, תודה לכם
הי כאן
רציתי לדעת אם הסרטון יעלה פה ביוטיוב או רק באתרים שלכם?
פשוט אני כבר מחכה לראות את הסרט כבר הרבה זמן.....
יוקרן ממש היום (20.02.22) בערוץ כאן 11 בשעה 21:15.
@@batatmi תודה
עלה
איך לא הזמינו את מבקרת הסרטים הידועה מירי רגב
מירי לא באה רק להקרנות של טרנטינו
מה גורם לך לחשוב שהיא הייתה מפנימה את המסר???
"אכן, אם נשים לבנו להשיב רק על שאלה אחת מפורסמת מאד, בטוח אנכי שכל השאלות והספיקות הללו יתעלמו מן האופק ותביט אל מקומם ואינם. והיינו השאלה הזעומה הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו? כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק, למי אני מהנה?
והן אמת שכבר נלאו חוקרי הדורות להרהר בזה, ואין צריך לומר בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה עצם השאלה בעינה עומדת בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת בזרמי החיים, כדאתמול". (בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות)
וואו מחכה לסרט. הבנתי שהערב ישדרו בכאן.
הציור נפלא
סרט יפה ומעורר מחשבה ממליץ לראות
"אף אחד לא עשה סרט שלם עלילתי שכולו מורכב מציורים"
תימצת היוצר נכון את סרטו " אגדת חורבן"!
כתבה חזקה ונהדרת
ונראה סרט מרתק ,חשוב ופורץ דרך בדרך עשייתו רק בציורים!
עוד כתבה נהדרת כאן 11
צופה קבוע!🙏👏🪙🏆😋🖐🤘
מתנהגים לחברי כנסת כילדים בגן. עושים להם דיונים מונחים, והם צועקים על האלה והאלה על הזה. פשוט קורע מצחוק😂
מי שרוצה לדעת באמת את קורול החורבן מראיה היסטורית מוזמן להאזין להרצאותיו של ד"ר מיכאל בן ארי!!
9:45 שחיתות הכהנים בלי גדולים, יש רק כהן גדול אחד
בתקופת בית שני היתה תחלופה גבוהה של כהנים גדולים (התחלפו כמעט כל שנה).
13:51 אכן קרה
החורבן זו תוצאה של המחלוקת. מונח שנקראת אש המחלוקת.
זה נכון אומרים שבית המקדש השני שכורש נתן הצהרה הצהרת כורש לבנות אותו חרב בגלל שנאת חינם ששנאת חינם שקולה כנגד שלושת העברות שבגללם חרב בית המקדש הראשון והם שפיכות דמים גילוי עריות ועבודה זרה אומרים גם שבית המקדש השלישי ייבנה בעזרת אהבת חינם אבל רק בעזרת אהבת חינם שזה יהיה התיקון בעזרת השם לשינאת חינם
LOL חדשות בזמן אמת...
איפה אפשר לצפות בסרט ? באופן חוקי?
איך אני אוהב את זה שמתרצים שמשהו משעמם בחוסר היכולת שלנו להתרכז כדור.
סרטים שיוצאים לאקרנים, הם באורך של 2:00-2:30 באופן קבוע לעומת 1:30 סטנדרט של פעם.
מעניין מרוכזים, לא מעניין לא
מפלגה מלשון פילוג
כתבה מעולה שחבל שהיא לא מקבלת יותר חשיפה
אני מאוד מקווה שמה שקרה בסרט לא יקרה שוב
סרט טוב בקרוב המציאות
חשוב מאוד @כאן11 שאפו על הכתבה הקריטית הזאת.
2023
שקר. כן היה סרט שלם מצוייר על רש״י
פשוט צודק !!!!!
אין שום טעם באחדות מזויפת שיש אנשים שפועלים נגד העם שלהם
עלאק תקווה חדשה אופוזיציה הם במינוס מנדטים המנותקים האלה
..........
היא כבר בעיצומה של השידור חוזר..
קודם כל בו נבדוק מה הייתה ההיסטוריה.. והאם יוספוס הבוגד בשבתו בארמונו של טיטוס ברומא יכול לשמש היסטוריון אובייקטיבי כשהוא מתאר את האירועים...
ליוספוס ה"בוגד" לא היו הרבה ברירות, ומלחמת האזרחים לא הותירה למרד שום סיכוי, בזכות ה"בוגד" יש לנו יכולת לדעת מה היה שם, ובזכות "בוגדים" אחרים שיקמו ביבנה את היהדות כדת ללא מקדש, וכעם בארץ- עד כמה שהיה ניתן.
הם היו אנשים שנתנו פתרונות אפורים למציאות שחורה שיצרו אנשים שראו את העולם סביבם בשחור-לבן.
קל לדבר קשה לעשות.
מי שונא יותר את מי, החילונים את החרדים או החרדים את החילונים? (בלי הקצוות!)
ברור שהחילונים שונאים תחרדים יותר מאשר החרדים ..לא חושב שיש חרדים ששונאים חילונים אולי מעט
אם תסתכל על שתי הקבוצות כעל בני אדם תגלה שבשתיהן אנשים שונאים כפיה במידה שווה.
הממשלה של המושחתים עוד תביא לאבדון
אמן והיא תתגשם חורבן 3 בפתח
מול הנדסת תודעה יש תשובה ברורה עו"ד איתמר בן גביר !!
🇮🇱🇮🇱
בנט לא יהודי
ראשון 1️⃣
עם ישראל להתעורר לבחור בזליכה להנהגת המדינה ואוליי המציאות שלנו תשתנה לטובה גם הממשלה הנוכחית כמו הקודמת מוכרת אותנו לטייקונים כמו כן הם מסיחים את דעתנו מהדברים החשובים ביותר שהם עם ישראל מאוחד ובטוח בארצינו ווו וווו
כ ו ל ם מושחתים! אחרי 2000 שנות גלות המדינה לא החזיקה אפילו 100 שנים,הכל בגלל השחיתות שנמצאת
ב כ ל מוסדות השילטון.כולם חלאות שמועלים בתפקידם!
הבעיה טמונה בזה שאמסלם או רגב לא יבואו לראות את הסרט אלא אם זה צרלי וחצי או פעמיים פעמיים בוסקילה 🤷♂
אתה נותן דוגמה מוחשית למה אנחנן באמת מזכירים את הימים ההם אתה כל כולך שנאה זה פשוט מחיה אותך
@@davidm.y.2794 אין לי שום בעיה עם אף אחד
אבל מה לעשות שאנשים מסויימים כגון רגב ואמסלם חיים מליצור אנטגוניזם ושנאה .. והדרך היחידה להלחם בזה היא פשוט להוקיע את ההתנהגות שלהם ..
וזה בדיוק מה שאני עושה ..
אתה מוזמן לראות את או להקשיב לטיעונים המופרכים שלהם
הם מלחכי פנכה שעיקר מלאכתם זה להבעיר מדורות של שנאה ..
וקצת קשה אחרי 12 שנה של לשמוע ולראות את ההשפעה של הטפטופי ארס שלהם על הציבור לא להקיא עליהם ועל הנזק שהם גרמו פה במדינה במיוחד ביצירת הפילוג ..
אז סליחה באמת שהשנאה שלי כלפי אותם יצורים הזויים מבעבעת ..
סיבוני מבחינתי יכולה לקחת את אמסלם ולהשתכר למוות מאלכוהול מזוייף שאבא שלה מוכר
@@TheBarbahaba בכלל אין לך בעיה בניחוש פרוע אתה מצביע למרצ
אז בא נדבר על מפלגות השמאול....
להתחיל? כי זה בדיחה אין אחד שלא קיים שם בגלל פרובוקציות, אחרת השמאול היה מתאדה
אבל עזוב שטויות הימין הם הבעיה! מקום המדינה הם היו הבעיה, בזמן שהמשפחות שלהם עושות חיל בצרפת קנדה פנמה ועוד....
אמסלם ורגב זועקים את הגיזענות שהיתה בקום המדינה והיא עד היום ואם נקשר את זה לסרט הם בדיוק כמו בן בטיח ואסתר חיות מאוד מזכירה לי את המלכה ברניקי
הנדסת תודעה סרט שיקרי שמסלף את האמת על מה שקרה שם
מה קרה שם? היית שם?
@@user-dv7xd2pb6n גם הבמאי לא .
ותלמד את העובדות .
@@user-qv5tv5sw8t לא אמרתי שאתה לא יודע את העובדות וגם לא על הבמאי. נראה שלא ראית את הסרט עם הצורה שבה אתה מרשה לך להתבטא עם זרים ביוטיוב. שנאת חינם וכ'ו.
@@user-dv7xd2pb6n איזה שנאת חינם יש בתגובה על הסרט?
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
פעם ראשונה שראיתי את זה במקום רלוונטי, מר בוט.
...
.
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.
אגדת חורבן: לא רק סרט היסטורי, אלא מציאות מדממת
השבוע צפיתי בסרט "אגדת חורבן" - דרמה היסטורית על פי סיפורי אגדות החורבן התלמודיות. מראש ידעתי שמסופר על המרד הגדול שהוביל לנפילת בית המקדש השני, ובסיכומה של עלילה בת תשעים דקות המורכבת מקרעי עובדות היסטוריות חוויתי את האִמרה המוכרת: בשל שנאת חינם חרב בית המקדש.
גם מהרושם השטחי שנותר אין להתעלם. אסור לתת לאור השמש ביציאה מאולם הקולנוע לסנוור אותנו לחשוב שמדובר בסיפור היסטורי מעשיר, ולהותיר אותנו ברושם עז של איורים מרהיבים עתירי פרטים, אלא צריך שהוא ימקד לנו את המבט ויאיר על ישראל של כאן ועכשיו. העולם כולו חרב, ובניין החברה הישראלית מתפורר בשל אותה שנאת חינם - בעוצמה מוגברת יותר.
אנחנו נמצאים היום בפילוג גדול וחריף משהיה. אם לפני כאלפיים שנה התפצלו היהודים לשלוש כתות, אז היום אנחנו מחולקים לעשרים-שלושים מחנות, לעשרות מפלגות וסיעות, מגזרים וקהילות. אם בזמנו טבחו היהודים במיליון איש בתוך ארבעה חודשים, נשטפו בנהרות של דם אחיהם, אז היום השנאה מתנהלת בצורה מתוחכמת ונסתרת יותר: במקום לשחוט בכידונים וסכינים, הלשון החלקלקה הפכה חרב חדה.
לא ניתן להשוות ולמדוד את פשעי השנאה בין אז להיום ולהסיק מסקנות. השנאה בימינו מתגלה בצורה האיומה של אדישות לזולת. לאף אחד לא אכפת מה קורה לשכנים שלו, מה עובר על תושבי עירו, ובכלל על כלל אזרחי המדינה. שיא האכפתיות מתגלה רק בזמני מלחמה, אז כולנו מתחברים כאחים לעת צרה, פותחים את הלב רק כדי לזכות בהרגשת ביטחון.
תחלואי האדישות האלו התקבעו בנו כנורמה. אנחנו מסכימים למצב, רואים בו מציאות מקובלת. לכן טוב יהיה לחשוף בעזרת עוד סרטים ויצירות את כל הזוועות והדברים הקשים שעשו היהודים זה לזה במשך ההיסטוריה. לשלוף מהארכיון כל תיעוד שילמד אותנו על הטבע האגואיסטי ההרסני שלנו שמניע אותנו להיאטם לזולת ולא להתחשב בקיומו.
אם לא נטייח את האמת ולא נקבור את העובדות מתוך מניעים כאלה ואחרים, נוכל להבין בחרדה מי אנחנו מאז ועד היום. נקלוט שלא מדובר באנשים שחיו אי-פעם והתעללו זה בזה, אלא שאלה אנחנו שסוחבים איתנו את השנאה מדור לדור. חבית נפץ שרק מחכה לגפרור.
המקובל בעל הסולם כתב כי "אין כאן בעולמנו שום נשמות חדשות על דרך התחדשות הגופית, אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות מתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם בגוף חדש ובדור חדש" ("השלום בעולם"). לכן החשוב ביותר להפנים שהסכנה שכאן עלולה להכות בנו כהרף עין, ועלינו לצלול אל תוך אירועי ההיסטוריה רק כדי לדלות את האמצעים שיש בידינו כדי להינצל.
הפתרון אותו פתרון, הנוסחה אותה נוסחה, כלל אחד לא השתנה לאורך הדורות, והוא הכלל הגדול בתורה, כלומר הכלל הכולל את השיטה כולה: "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו מחויבים לחיות בינינו באהבת אחים - זה החוק שהכוח העליון שם מעלינו ומחייב אותנו להתקיים לפיו. לגלות בינינו רעוּת וידידות, דאגה והתחשבות בהתאם ליסודות שמרכיבים אותו. אהבה היא ערך בל יתואר. היא כוללת מסירות לזולת, קבלת חיי האחר כחיינו שלנו, העדפת טובת הזולת על פני האגו שמושך לטובת עצמו. ואיפה אנחנו ביחס לחוק האהבה? איפה אנחנו ביחס לערך הערבות ההדדית?
כבר כתבו חכמים: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו" (ירושלמי, יומא א). אם אנחנו לא בונים בימינו קשר אמיץ, יציב, המושתת על חוקי הטבע שפועלים במיזוג ובהרמוניה נפלאה, אז לא רק שהמעט עוד יחרב, אלא גם נזמין על עצמנו שנאה מכל העולם.
לעם היהודי יש תפקיד רוחני נעלה: להיות כאיש אחד בלב אחד, להתלכד ולעורר מכוח החיבור כוח עליון יותר. הוא המגן והמציל, הוא שמרומם מעל כל החיכוכים האגואיסטים, מכסה הכול באהבה ומאיר לגויים ולעמים. אם נגביר בינינו את האהבה, נזנק לרמות קשר שלא חלמנו, להשגות קסומות. אבל אם רגע אחד נזניח את החיבור בינינו, אז יעלו אותנו ואת הנותר בלהבות.