במקום הרבה מילים, חיוך פותח את הלב שלך לאחרים אדם חי בעיר תוססת, סביבו קולח זרם בלתי פוסק של אנשים, וגם כשהוא בבית הם ממשיכים לדבר אליו דרך המסכים. אבל הבדידות חונקת אותו. הוא לא מרגיש שמשהו מכל ההמולה שייך לו ושבכלל למישהו סביבו אכפת מה קורה איתו. בדידות היא רגש פנימי שמכה באדם כשהוא לא נמצא בקשר יפה, טוב, ידידותי והדדי עם הסביבה. זו תחושת הניתוק מהסביבה, שלא פותחת לקראתו ידיים לקבל אותו אליה. לא בגלל שהיא שונאת אותו, פשוט לא אכפת לה ממנו. זו אותה האדישות שקיימת בסביבה המודרנית כלפי כל אחד ואחד. אדם שחי ביישוב גדול יודע איפה הפינה שלו, קוביית המגורים שלו. הוא מכיר את האנשים בעבודה ואת החנויות שהוא יכול להיכנס אליהן לקנות מצרכים. אבל לא לזה הוא מחכה ומצפה. הוא מייחל ליחס, להתעניינות, לחום הלב שירגיש מהסביבה. לא במקרה גוברת ומתפשטת הרגשת הבדידות הקשה הזו בימינו וכבר נחשבת למגפה הגדולה בדורנו. היא מגיעה מהטבע שדוחף אותנו להתקשר זה לזה, דורש ומבקש לחבר את הלבבות, שיהיו פתוחים לכולם. זו מדרגת ההתפתחות הרוחנית שנועדנו אליה, והגיע הזמן לעלות אליה. לא בכוח להיכנס בכל אחד ואחד, אלא בהדרגה לתת דוגמה טובה לכולם, של פתיחות, של קרבה, של שייכות. ואין מה לפחד להיפגע. הפחד הזה הוא ריק, שקרי. צריכים רק קצת לפתוח את העיניים, את הלב והאוזניים, להיות קצת יותר מוכנים לקשר עם הזולת, ואז גם הזולת יהיה מוכן לקשר כזה. אנחנו צריכים לחייך זה לזה. בהתחלה זה קשה, לא בא טבעי, אבל צריכים ללמוד איך לחייך באמת, מבפנים. זה חשוב, כי חיוך מעיד על פתיחות של אדם לזולת, הוא מראש מראה שהיחס אליו הוא טוב. במקום הרבה מילים, חיוך פותח את הלב שלך לאחרים.
כתבה של כפירה !!! במקום להכיר בכך שזה מעל הטבע שהציפורים נמשכות למקום קדוש הם מסבירים שהבניינים המודרנים אין להם חריצים !!! אה מהכותל עד עיראק אין חריצים ????? ואיפה הציפורים היו גרים לפני שהיו בתים ???
ירושלים, בירת האהבה מדוע עיני כל העולם נשואות לירושלים? מה יש בה שמושך כל כך הרבה תשומת לב? עיר שעברה כל כך הרבה ידיים, עיר שכולם רוצים לשלוט בה, עיר שמלאה סכסוכים ושפיכות דמים. מה העתיד צופן לה, לירושלים? האם נצליח לשמור אותה בידינו? כדי למצוא תשובות, עלינו לברר מה טמון בשורש המשותף שממנו צמחו היהדות, הנצרות והאסלאם. הכול מתחיל מאברהם. הוא חקר את טבע האדם ואת מערכת הטבע הסובב אותנו, במטרה לגלות את תכלית הקיום. אברהם מצא שבעזרת התקשרות מיוחדת בין אנשים, אפשר לגלות את הכוח העליון שממלא כל הבריאה. לשם כך צריך להשוות את התכונות שלנו לתכונות שלו. תכונותיו הן אהבה ונתינה, ולכן אברהם לימד את כל מי שרק הסכים להקשיב, כיצד חיים מתוך חסד ואהבת הזולת. סביב האידיאה הרוחנית של אברהם נוצר העם שלנו. בזכות קשרי האהבה בינינו נבנתה ארץ ישראל, ובמרכזה ירושלים ובית המקדש. מבחינה רוחנית המושג ארץ מסמל רצון והמושג ישראל, מלשון ישר-אל, מצביע על כיוון הרצון. כלומר, ארץ ישראל מסמלת רצון המכוון ישר אל גילוי הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה. ירושלים, מלשון עיר שלם ומלשון יראה שלמה, מסמלת את מצב השלמות. מצב שבו הדבר היחיד ממנו אנו חוששים הוא שמא לא נזכה באהבה שלמה, שמא לא נוכל להשלים זה את זה. בית המקדש מסמל בית של קדושה, בית של אהבה. הוא מבטא את הקשר המושלם בין אנשים שבו מתגלה הכוח העליון. עד חורבן הבית השני עוד הייתה בינינו שאיפה לאהבה, והרגשנו בחוש את הכוח העליון. אבל אז התרסקנו, אגו גדול ושנאת חינם פוררו אותנו. כתוצאה מכך, הכוח העליון נעלם מתפיסתנו. כבר לא היו בנו התכונות שבהן אפשר לחוש אותו. בית המקדש נחרב, איבדנו את ירושלים ויצאנו לגלות ארוכה בין אומות העולם. ההבדל בין גלות לגאולה הוא בנוכחות האות א', שמסמלת את "אלופו של עולם", את הכוח העליון. כשיש באדם נטייה לאהבה שאינה תלויה בדבר, הכוח העליון מתגלה בו ומצבו נקרא גאולה. וכששולטת בו אהבה עצמית, הכוח העליון נסתר ממנו ומצבו נקרא גלות. מאז החורבן ועד ימינו, שיטתו של אברהם לגילוי הכוח העליון בתוך קשרי אהבה בין בני אדם, נעלמה מאתנו. לשיטה הזו קוראים חכמת הקבלה. עסקו בה רק יחידי סגולה שהמשיכו לגלות את הכוח העליון לאורך הדורות, אבל כל יתר העם נכנס למצב של הסתר. בתוך החושך הזה התפתחו הדתות, כל אחת המציאה לעצמה תורה ומצוות משלה, ושלל דמיונות פראיים לגבי מהות הכוח העליון ומושגים כמו גן עדן. מתוך החושך והבורות, נוצרו בין הדתות מאבקים עקובים מדם על מיהו הצודק. בין הנצרות והאסלם שנאבקות על שליטה בעולם, מצויים אנחנו, עם ישראל. לאחר אלפיים שנות גלות הוחזרנו ארצה כדי להקים כאן חברת מופת, אבל בינתיים זה לא קורה. לצערנו הרב בעולם מסרבים כיום להכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל, אבל האמת היא שאין זה מקרי. מבלי שהם יודעים למה, התנגדותם נובעת מכך שמבחינה רוחנית ארץ ישראל עדיין לא הוקמה וירושלים עדיין חרבה. אותה שנאת חינם שהחריבה אותנו אז, ממשיכה לבעבע מדי יום. ירושלים שאמורה לסמל את האהבה השלמה, משוסעת לגזרים ומבליטה את שיא הפילוג בעם ישראל. כל פלג מלא בגאווה עצמית, מתנשא כלפי אחרים. הדרך היחידה להפסיק את האלימות, את הפיגועים, את המלחמות ואת שפיכות הדמים, היא שאנחנו היהודים נפתח בינינו קשרי אהבה אמתית. זו הדרך לשלום בינינו, וכפועל יוצא מכך גם לשלום בינינו לבין כל העולם. אין צורך בשיחות עם כל גורם חיצון, העניין מוכרע בינינו לבין עצמנו. מה שקורה בינינו קובע את מה שקורה סביבנו. אנחנו מקרינים הכול לכולם. כל שעלינו לעשות הוא להראות לעולם שאנו עוסקים בפיתוח קשרי אהבה. הדבר יתפשט בעצמו בקרב המין האנושי, כי כולנו קשורים זה לזה ברשת אחת גדולה. יחס העולם לירושלים תלוי רק בנו, היהודים. אם נלמד שוב להתחבר על פי שיטתו של אברהם אבינו, ונדרוש שתהיה בנו תכונה של אהבה ונתינה, אז בתוך האהבה ההדדית בינינו יתגלה מחדש הכוח העליון. המושג הרוחני של "ירושלים" יחזור למלוא תפארתו, והעולם כולו יבין מה באמת מייצגת ירושלים. "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", "וכולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם", אמרו על כך הנביאים. ירושלים תהפוך להיות בירת האהבה של האנושות כולה, וכולם יבואו לתמוך בישראל. ואז יהיה ברור מדוע עיני כולם היו נשואות תמיד אל ירושלים. שנזכה.
@@פוליטיקאיאלמוני "בלי פרסומות"? אתה מתלונן על זה שבספר בניגוד לאינטרנט אין פרסומות? אחי אם יש לך ערך לטבע ולא רק לקדמה זה מוזר שאין לך ערך לספרים.... הספר שאני מדבר עליו יותר טוב מכל אתר שראיתי. רמת הפרטים בו מטורפת
מה ההבדל בין השירות הצבאי לבין החיים באזרחות? בצבא יש חבר'ה, אחר כך אנחנו לבד מול מציאות לא פשוטה. במה כדאי לעבוד? מה שווה ללמוד? האם פעם יהיה לנו כסף לדירה? כשמסתכלים קדימה, האופק לא נראה ורוד. ושום דבר לא מאיר מרחוק, אין רוח במפרשים, אין חשק להיכנס לכל הריצות. בשביל מה? כדי לגמור כמו דור ההורים עם הלשון בחוץ? לא מציאה גדולה. ואולי אפשר לחיות אחרת? להמשיך את הרוח שהייתה בינינו בצבא, לכל אורך הדרך. לחיות בערבות הדדית, בתמיכה הדדית, בחיבורים טובים, בהשלמה כשצריך. לדאוג לזה שלכולם יהיה את כל הדרוש כדי לחיות בכבוד, ומעבר לזה למצוא את הכיף שלנו בזה שאנחנו יחד, ובינינו זורם כוח טוב. מי קבע שהחיים באזרחות חייבים להיות בתחרות הרסנית? במרדף אחרי סמלי סטטוס, בצריכה אינסופית? מי החליט שלהיות עבדים מודרניים, זו התכלית? למה שלא נצא למלחמה בתפיסה הישנה הזו, הארכאית? למה שלא נפתח תפיסה שתהיה מותאמת למה שבאמת חשוב לנו בחיים? הרי העולם של היום הוא לא משהו, בלשון המעטה, ויש כבר צעירים שאומרים שלכזה סרט רע הם לא יביאו ילדים. נקודה. שינוי מהותי יוכל לבוא רק אם נבנה רוח חדשה. רוח של חיבור, שלא תיתן למשחקי האגו לשלוט במה שקורה בכל פינה. זו מלחמה משותפת של כולנו מול האגואיזם הצר שטמון באדם, זה שכל הזמן לוחש על אוזנו: "אתה מספר אחת, ולעזאזל כולם". כדי לנצח, אנחנו זקוקים לתקשורת חדשה, למדיה חדשה, לתרבות, לאומנות, לכל סוגי היצירה. בכל הכלים שעומדים לרשותנו נצטרך לעצב אווירה של "כולנו יחד, כולנו משפחה". החיבור יביא לנו שכל חדש, ראייה חדשה. מתוכו נוכל למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם הבעיות שהיום נראות בלתי פתירות. הסטרס, הדיכאון, הייאוש ושאר רעות חולות - כל אלה יעברו מהעולם ככל שנתקרב בלב פתוח, בלב חם, כולם לכולם. במבט רחב, לא לחינם העולם נעשה מקושר כל כך והתלות כה גבוהה, זוהי דרכו של הטבע לאותת שהוא רואה אותנו כמו אחד. ככל שנתקדם בהעמקת הקשר בינינו, ויש פה חכמת חיבור שלמה שנצטרך ללמוד וליישם, נגלה שנפתחת בפנינו דרגת קיום חדשה. שאנחנו פורצים לשלב האבולוציוני הבא של מין האדם. בדרגה הבאה הרגשת החיים והחיות תהיה רבת-עוצמה. התענוג וההנאה, הסיפוק והמשמעות העמוקה, כולם יהיו מושגים רק מתוך התקשרות אינטגרלית בין אדם לאדם. אף אחד לא יוכל להגיע לזה לבד. עולמות שלמים נגלה ברשת הקשר שנבנה בינינו, וזה יהיה כמו מסע קסום שאף פעם לא נגמר. כל רגע הרפתקה, כל רגע חוויה, כל רגע גילוי והפתעה טובה. אז יאללה מהפכה. מביאים את הרוח של החבר'ה מהצבא, לכל החיים שלנו במדינה.
אם יש תחרות, זה מצב טוב וראוי, הרי כך כל אחד מוצא מקום הראוי לו, רק שלא ידרוס את השני. ה"רוח מהצבא" נמצאת בכל קבוצות אנשים הנמצאים יחד לאורך זמן כמו בית ספר, מפעל, מפלגה וכו'. החברה היהודית השכילה להעמיד קשרים טובים, תומכים כלכלית ורוחנית, עשירים בחכמה ובסבר פנים יפות. כל זה בגלל הערכים האנושיים הנמצאים בתורתם. בתי הכנסת מאפשרים בניית קהילות חזקות. במשך דורות, עם ישראל פרח בגולה בזכות הקשרים האלו. זאת התשובה האמיתית למחשבותיך. השקעת מחשבה. צריך לראות שיש טוב לא רחוק ממך.
אתה צריך לנקות קצת את הראש מעינייני גמירות ולא לכתוב על כל אחד שאומר אוי שהוא גמר כי מה אתה מסמן אותו כסוטה וגומר מהר זה לא טוב להראות את דעתך הלא נכונה לאחרים וגם מן הסתם אתה גבר צעיר שכרגע אלה מעיינך אבל במהלך ה-20 שנה הבאות זה ילך וידעך אצלך כמו כל אדם עלי אדמות ואז זה לא יצא מתחת כתב ידך כזו תגובה אז עדיף שתרגיל את עצמך להיות יותר מתון כדי לא לצאת משליטה בזה
![เปิดใจ “ต้นหอม ศกุนตลา” หลังโดนพาดพิงธุรกิจที่เคยทำ และผลกระทบทำถูกปลดฟ้าผ่า! | แฉ 24 ต.ค.67 [2/3]](http://i.ytimg.com/vi/vCi5OIqlxaE/mqdefault.jpg)
ישתבח הבורא בכול העלומות איזה עולם יפה של ציפורים בארץ הקודש ירושלים
עם קקי יש לחומה
אינשאללה שכך יראו כל החדשות במדינה שלנו
גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ, ה' צבאות מלכי ואלוקי
"על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו"(איכה ה, יח)
@@erelsimhon7951 😂 בום
זכורה לי תמונה שצילמתי בכותל יונה לבנה מול יונה לבנה צמודות ממש כמו שני הכרובים מלאכים בבית המקדש.מרגששש.
איך הוא התלהב שראה ענפית גמדית חחחח
חודש טוב ומבורך לכולם
כולנו באנו לפה בשביל להתרשם, להתעשר בידע ולראות אנפית גמדית
איזו כתבה יפה
חיכיתי לכתבה הזאת כל כך הרבה זמן תודה כאן
כל הכבוד לציפורים המתוקות!! שבחרו להתגורר בכותל!!
כל הציפורים ובפרט יונות הבר הם נשמות טהורות.
*יוני הבר
אוי אנפית גמדית 😂
זה הקטע שבכיתי מהתרגשות
חחחחחח
איזו התלהבות הייתה לו 😁
כן הוא גמר מהתרגשות😂🎉🎉🎉
היופי הגדול הוא שלא תראו בחייים ברחבת הכותל "קקי" שלהם.
אולי הוא על הכיפות 😅
חבל שלחבר שלי הם עשו על הסידור שלו😟
@@נתנאלהרנוי נסתרות הן דרכי האל...
כתבה מצויינת! ואהבתי את המוזיקה 👏👏
"כנפי השכינה" איזה גאון מי שהביא את הכותרת...
על חומותייך ירושלים העמדתי ציפורים, יונקים וזוחלים.
תודה על הכתבה.
כמות הפעמים שצחקתי בסרטון הזה מכובדת בשביל סרטון על ציפורים
איזו כתבה כיפית, תודה (:
מערכת אקולוגית שלמה יש שם, והבן אדם מ החברה להגנת הטבע הוא ויקיפדיה מהלכת .. איזה כיף זה כתבות כאלה,
עולם מרתק!
אחלה כתבה, תודה!
איזה כייף של כתבה תודה ❤
תודה לכם!
היה ממש יפה ומענין
ואווווווו איזה כתבה מעניינת
ובכנסת יש רק עורבים כי בקדושה נמשכים הטהורים ובטומאה יש רק עורבים
רבותי .עם ישראל נמשל ליונה- תור והיא נאמנה לבעלה.ואנו להשם יתברך
@3:49- אוי! אנפית גמדית! יאו נקבה! איזה יופי! 😂
המיינה ציפור רעה. ציפור פולשת.
שטפו לך את המוח
כשהתודעה מהונדסת לא מבחינים בין הטוב והרע בין האמת והשקר.
את מאלה שמדקלמים ״תודעה מהונדסת״ מבלי לדעת מה אתה מדבר בכלל. תחזור לפורנו.
@@AvreeL89
מה רע בציפור שמוצאת תחום מחיה אקולוגי לא מנוצל? אילו היה מנוצל, לא הייתה יכולה לפלוש.
זו המהות של האבולוציה.
@@AvreeL89 אין הרבה מה לדעת כשאתה כותב לנו פה מה מתרחש לך בראש רק רע כל היום אתה מהונדס אם תרצה ואם לא תרצה אתה הוא הרע ולא המיינה
מה שמעניין שכל מקום שיש הרבה ציפורים יש מלא קקי של ציפורים אבל פה גם ציפורים שומרים על הקדושה.
תודה על ההסבר ,תהיתי לעצמי תמיד מי חג בסיבובים גדולים בלי סוף מעל ראשי המתפללים.🙏❤
מאוד מעשיר.
במקום הרבה מילים, חיוך פותח את הלב שלך לאחרים
אדם חי בעיר תוססת, סביבו קולח זרם בלתי פוסק של אנשים, וגם כשהוא בבית הם ממשיכים לדבר אליו דרך המסכים. אבל הבדידות חונקת אותו. הוא לא מרגיש שמשהו מכל ההמולה שייך לו ושבכלל למישהו סביבו אכפת מה קורה איתו.
בדידות היא רגש פנימי שמכה באדם כשהוא לא נמצא בקשר יפה, טוב, ידידותי והדדי עם הסביבה. זו תחושת הניתוק מהסביבה, שלא פותחת לקראתו ידיים לקבל אותו אליה. לא בגלל שהיא שונאת אותו, פשוט לא אכפת לה ממנו. זו אותה האדישות שקיימת בסביבה המודרנית כלפי כל אחד ואחד.
אדם שחי ביישוב גדול יודע איפה הפינה שלו, קוביית המגורים שלו. הוא מכיר את האנשים בעבודה ואת החנויות שהוא יכול להיכנס אליהן לקנות מצרכים. אבל לא לזה הוא מחכה ומצפה. הוא מייחל ליחס, להתעניינות, לחום הלב שירגיש מהסביבה.
לא במקרה גוברת ומתפשטת הרגשת הבדידות הקשה הזו בימינו וכבר נחשבת למגפה הגדולה בדורנו. היא מגיעה מהטבע שדוחף אותנו להתקשר זה לזה, דורש ומבקש לחבר את הלבבות, שיהיו פתוחים לכולם. זו מדרגת ההתפתחות הרוחנית שנועדנו אליה, והגיע הזמן לעלות אליה.
לא בכוח להיכנס בכל אחד ואחד, אלא בהדרגה לתת דוגמה טובה לכולם, של פתיחות, של קרבה, של שייכות. ואין מה לפחד להיפגע. הפחד הזה הוא ריק, שקרי. צריכים רק קצת לפתוח את העיניים, את הלב והאוזניים, להיות קצת יותר מוכנים לקשר עם הזולת, ואז גם הזולת יהיה מוכן לקשר כזה.
אנחנו צריכים לחייך זה לזה. בהתחלה זה קשה, לא בא טבעי, אבל צריכים ללמוד איך לחייך באמת, מבפנים. זה חשוב, כי חיוך מעיד על פתיחות של אדם לזולת, הוא מראש מראה שהיחס אליו הוא טוב. במקום הרבה מילים, חיוך פותח את הלב שלך לאחרים.
טבע זה דבר נפלא,אבל לבוא לכותל ולחפור על הציפורים ולא לדבר על עוצמת המקום זה די מביך..
ענפית גמדית חחחחח הרג אותי
איך הצפר מתרגש לראות נקבה. גם אני האמת
זו היתה ממש כתבה חמודה!
מי פה מהטיקטוק?
✨ יואו ענפית גמדית ✨ 😂
2:11 הורדוס לא היה חי לפני 3000 שנה יש פה טעות
בסדר נו הוא צפר לא היסטוריון ולא ארכיאולוג, ומה לו ולכותל? אם לא היו ציפורים בכותל הוא לא מתקרב לכותל לא מעניין אותו הכותל, חחחח
ועם כל הכבוד לעמיר בלבן, הרחבת הר הבית ע"י הורדוס התרחשה לפני כ-2000 שנה
אם אתה רוצה לדייק זה 1955 שנה לחורבן
מדהים
בזמן בית המקדש למי שלא היה כסף .. במקום להקריב קורבן כבש .. היה מקריב קורבן יונה …… פשוט ❤
נבנתה על ידי הורדוס לפני 3,000 שנה?
הורדוס *שיפץ* את בית המקדש השני, שנבנה לראשונה לפני כ-2,500 שנה. הורדוס חי מאות שנים אחר כך
❤
כתבה של כפירה !!!
במקום להכיר בכך שזה מעל הטבע שהציפורים נמשכות למקום קדוש
הם מסבירים שהבניינים המודרנים אין להם חריצים !!!
אה מהכותל עד עיראק אין חריצים ?????
ואיפה הציפורים היו גרים לפני שהיו בתים ???
מעניין אותם הציפורים יותר מהכותל.
מה אתה מצפה ממתיוונים
אנפית גמדית!!!!!!!
כל החומות של העיר העתיקה אין אחד ולכותל כולם באים איך תסביר ?
הנה אתם יכול לעשות גם כתבות מכובדות , למה אתם חייבים להרוס מדי פעם את שמכם עם הכתבות המגמתיות הבלתי הולמות הידועות שלכם ?!
" כנפי השכינה" - חחחחחחחחחחחחחחחחחח: אהבתי - שנון!!!!!!!
אגב למי שלא יודע,בחורבן בית ראשון הציפורים והדגים גלו ביחד עם עם ישראל לבבל וחזרו לישראל ביחד איתם..😊❤
עמיר הזה בחור פשוט מדליק ומעניין איזה כיף ללמוד ממנו
רק מעניין, כיצד הייתה יוצאת הכתבה.
עם נתנא-ל אלינסון, הי'ה מגיש אותה...
ואגב, הסיס מוזכר בירמי'הו (ח. ז.)
מי פה בגלל ה''אוי ענפית גמדית, נקבה''
ירושלים, בירת האהבה
מדוע עיני כל העולם נשואות לירושלים? מה יש בה שמושך כל כך הרבה תשומת לב? עיר שעברה כל כך הרבה ידיים, עיר שכולם רוצים לשלוט בה, עיר שמלאה סכסוכים ושפיכות דמים. מה העתיד צופן לה, לירושלים? האם נצליח לשמור אותה בידינו? כדי למצוא תשובות, עלינו לברר מה טמון בשורש המשותף שממנו צמחו היהדות, הנצרות והאסלאם.
הכול מתחיל מאברהם. הוא חקר את טבע האדם ואת מערכת הטבע הסובב אותנו, במטרה לגלות את תכלית הקיום. אברהם מצא שבעזרת התקשרות מיוחדת בין אנשים, אפשר לגלות את הכוח העליון שממלא כל הבריאה. לשם כך צריך להשוות את התכונות שלנו לתכונות שלו. תכונותיו הן אהבה ונתינה, ולכן אברהם לימד את כל מי שרק הסכים להקשיב, כיצד חיים מתוך חסד ואהבת הזולת. סביב האידיאה הרוחנית של אברהם נוצר העם שלנו. בזכות קשרי האהבה בינינו נבנתה ארץ ישראל, ובמרכזה ירושלים ובית המקדש.
מבחינה רוחנית המושג ארץ מסמל רצון והמושג ישראל, מלשון ישר-אל, מצביע על כיוון הרצון. כלומר, ארץ ישראל מסמלת רצון המכוון ישר אל גילוי הכוח העליון, כוח האהבה והנתינה. ירושלים, מלשון עיר שלם ומלשון יראה שלמה, מסמלת את מצב השלמות. מצב שבו הדבר היחיד ממנו אנו חוששים הוא שמא לא נזכה באהבה שלמה, שמא לא נוכל להשלים זה את זה. בית המקדש מסמל בית של קדושה, בית של אהבה. הוא מבטא את הקשר המושלם בין אנשים שבו מתגלה הכוח העליון.
עד חורבן הבית השני עוד הייתה בינינו שאיפה לאהבה, והרגשנו בחוש את הכוח העליון. אבל אז התרסקנו, אגו גדול ושנאת חינם פוררו אותנו. כתוצאה מכך, הכוח העליון נעלם מתפיסתנו. כבר לא היו בנו התכונות שבהן אפשר לחוש אותו. בית המקדש נחרב, איבדנו את ירושלים ויצאנו לגלות ארוכה בין אומות העולם. ההבדל בין גלות לגאולה הוא בנוכחות האות א', שמסמלת את "אלופו של עולם", את הכוח העליון. כשיש באדם נטייה לאהבה שאינה תלויה בדבר, הכוח העליון מתגלה בו ומצבו נקרא גאולה. וכששולטת בו אהבה עצמית, הכוח העליון נסתר ממנו ומצבו נקרא גלות.
מאז החורבן ועד ימינו, שיטתו של אברהם לגילוי הכוח העליון בתוך קשרי אהבה בין בני אדם, נעלמה מאתנו. לשיטה הזו קוראים חכמת הקבלה. עסקו בה רק יחידי סגולה שהמשיכו לגלות את הכוח העליון לאורך הדורות, אבל כל יתר העם נכנס למצב של הסתר. בתוך החושך הזה התפתחו הדתות, כל אחת המציאה לעצמה תורה ומצוות משלה, ושלל דמיונות פראיים לגבי מהות הכוח העליון ומושגים כמו גן עדן. מתוך החושך והבורות, נוצרו בין הדתות מאבקים עקובים מדם על מיהו הצודק.
בין הנצרות והאסלם שנאבקות על שליטה בעולם, מצויים אנחנו, עם ישראל. לאחר אלפיים שנות גלות הוחזרנו ארצה כדי להקים כאן חברת מופת, אבל בינתיים זה לא קורה. לצערנו הרב בעולם מסרבים כיום להכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל, אבל האמת היא שאין זה מקרי. מבלי שהם יודעים למה, התנגדותם נובעת מכך שמבחינה רוחנית ארץ ישראל עדיין לא הוקמה וירושלים עדיין חרבה. אותה שנאת חינם שהחריבה אותנו אז, ממשיכה לבעבע מדי יום. ירושלים שאמורה לסמל את האהבה השלמה, משוסעת לגזרים ומבליטה את שיא הפילוג בעם ישראל. כל פלג מלא בגאווה עצמית, מתנשא כלפי אחרים.
הדרך היחידה להפסיק את האלימות, את הפיגועים, את המלחמות ואת שפיכות הדמים, היא שאנחנו היהודים נפתח בינינו קשרי אהבה אמתית. זו הדרך לשלום בינינו, וכפועל יוצא מכך גם לשלום בינינו לבין כל העולם. אין צורך בשיחות עם כל גורם חיצון, העניין מוכרע בינינו לבין עצמנו. מה שקורה בינינו קובע את מה שקורה סביבנו. אנחנו מקרינים הכול לכולם. כל שעלינו לעשות הוא להראות לעולם שאנו עוסקים בפיתוח קשרי אהבה. הדבר יתפשט בעצמו בקרב המין האנושי, כי כולנו קשורים זה לזה ברשת אחת גדולה.
יחס העולם לירושלים תלוי רק בנו, היהודים. אם נלמד שוב להתחבר על פי שיטתו של אברהם אבינו, ונדרוש שתהיה בנו תכונה של אהבה ונתינה, אז בתוך האהבה ההדדית בינינו יתגלה מחדש הכוח העליון. המושג הרוחני של "ירושלים" יחזור למלוא תפארתו, והעולם כולו יבין מה באמת מייצגת ירושלים. "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים", "וכולם ידעו אותי, למקטנם ועד גדולם", אמרו על כך הנביאים. ירושלים תהפוך להיות בירת האהבה של האנושות כולה, וכולם יבואו לתמוך בישראל. ואז יהיה ברור מדוע עיני כולם היו נשואות תמיד אל ירושלים. שנזכה.
♥️♥️♥️♥️♥️
לכותל המערבי יש קדושה של בית כנסת ולא יותר שלא יבלבל תמוח , הר הבית זה המקום הקדוש ביותר ויש הבדל עצום בינו לבין הכותל
נכון,אך עם זאת זה שריד בית המקדש והמקום הקדוש ביותר שיש לנו כרגע
@@ניסיםחימדיזדה
גם הר הבית נמצא בשליטתנו ואפשר להגיע לשם , רק יש מחלוקת אם מותר או אסור לעלות
" מה רבו מעשיך ה'
כולם בחכמה עשית,
מלאה הארץ קנייניך".
" גם ציפור מצאה בית..
ודרור קן לה.." (תהילים).
3:49
זה צפר אמיתי. אלוף בלבן.
איפה יש מגדיר ציפורים כדי שגם אני אדע לזהות ולהבדיל בין הדברים המדהימים האלה שמנצלים את כוח המשיכה- אבל בהפוכה?
אין על כוח העילוי שלהם.
אפשר לחפש בצומת ספרים. יש ספר מעולה ששכחתי את השם שלו...מדריך/מגדיר ציפורים. ישראל היא מדינת ציפורים מאוד חשובה....
@@yayocowboy לשלם על דפים מודפסים עם תמונות בלי פרסומות זה לא בשבילי.
מחפש אתר ישראלי יעיל שבאמת אפשר ללמוד ממנו ולא מה שמצאתי.
@@פוליטיקאיאלמוני "בלי פרסומות"? אתה מתלונן על זה שבספר בניגוד לאינטרנט אין פרסומות? אחי אם יש לך ערך לטבע ולא רק לקדמה זה מוזר שאין לך ערך לספרים....
הספר שאני מדבר עליו יותר טוב מכל אתר שראיתי. רמת הפרטים בו מטורפת
@@yayocowboy
אני מוכן להתפשר על 12 שקלים תמורת מדיה שאין בה find
כשהמטרה זה ללמוד לזהות ציפורים.
מישו אמר לי פעם ואני לא זוכר את המקור שציפורים מעלים את התפילות למעלה לשמים
הפלא היותר גדול הוא שהציפורים לא עושות שמה קקי
אנפית גמדית
מה ההבדל בין השירות הצבאי לבין החיים באזרחות? בצבא יש חבר'ה, אחר כך אנחנו לבד מול מציאות לא פשוטה.
במה כדאי לעבוד? מה שווה ללמוד? האם פעם יהיה לנו כסף לדירה? כשמסתכלים קדימה, האופק לא נראה ורוד.
ושום דבר לא מאיר מרחוק, אין רוח במפרשים, אין חשק להיכנס לכל הריצות. בשביל מה? כדי לגמור כמו דור ההורים עם הלשון בחוץ? לא מציאה גדולה.
ואולי אפשר לחיות אחרת? להמשיך את הרוח שהייתה בינינו בצבא, לכל אורך הדרך. לחיות בערבות הדדית, בתמיכה הדדית, בחיבורים טובים, בהשלמה כשצריך. לדאוג לזה שלכולם יהיה את כל הדרוש כדי לחיות בכבוד, ומעבר לזה למצוא את הכיף שלנו בזה שאנחנו יחד, ובינינו זורם כוח טוב.
מי קבע שהחיים באזרחות חייבים להיות בתחרות הרסנית? במרדף אחרי סמלי סטטוס, בצריכה אינסופית? מי החליט שלהיות עבדים מודרניים, זו התכלית?
למה שלא נצא למלחמה בתפיסה הישנה הזו, הארכאית? למה שלא נפתח תפיסה שתהיה מותאמת למה שבאמת חשוב לנו בחיים?
הרי העולם של היום הוא לא משהו, בלשון המעטה, ויש כבר צעירים שאומרים שלכזה סרט רע הם לא יביאו ילדים. נקודה.
שינוי מהותי יוכל לבוא רק אם נבנה רוח חדשה. רוח של חיבור, שלא תיתן למשחקי האגו לשלוט במה שקורה בכל פינה. זו מלחמה משותפת של כולנו מול האגואיזם הצר שטמון באדם, זה שכל הזמן לוחש על אוזנו: "אתה מספר אחת, ולעזאזל כולם".
כדי לנצח, אנחנו זקוקים לתקשורת חדשה, למדיה חדשה, לתרבות, לאומנות, לכל סוגי היצירה. בכל הכלים שעומדים לרשותנו נצטרך לעצב אווירה של "כולנו יחד, כולנו משפחה".
החיבור יביא לנו שכל חדש, ראייה חדשה. מתוכו נוכל למצוא דרכים חדשות להתמודדות עם הבעיות שהיום נראות בלתי פתירות.
הסטרס, הדיכאון, הייאוש ושאר רעות חולות - כל אלה יעברו מהעולם ככל שנתקרב בלב פתוח, בלב חם, כולם לכולם.
במבט רחב, לא לחינם העולם נעשה מקושר כל כך והתלות כה גבוהה, זוהי דרכו של הטבע לאותת שהוא רואה אותנו כמו אחד.
ככל שנתקדם בהעמקת הקשר בינינו, ויש פה חכמת חיבור שלמה שנצטרך ללמוד וליישם, נגלה שנפתחת בפנינו דרגת קיום חדשה. שאנחנו פורצים לשלב האבולוציוני הבא של מין האדם.
בדרגה הבאה הרגשת החיים והחיות תהיה רבת-עוצמה. התענוג וההנאה, הסיפוק והמשמעות העמוקה, כולם יהיו מושגים רק מתוך התקשרות אינטגרלית בין אדם לאדם. אף אחד לא יוכל להגיע לזה לבד.
עולמות שלמים נגלה ברשת הקשר שנבנה בינינו, וזה יהיה כמו מסע קסום שאף פעם לא נגמר. כל רגע הרפתקה, כל רגע חוויה, כל רגע גילוי והפתעה טובה.
אז יאללה מהפכה. מביאים את הרוח של החבר'ה מהצבא, לכל החיים שלנו במדינה.
אם יש תחרות, זה מצב טוב וראוי, הרי כך כל אחד מוצא מקום הראוי לו, רק שלא ידרוס את השני. ה"רוח מהצבא" נמצאת בכל קבוצות אנשים הנמצאים יחד לאורך זמן כמו בית ספר, מפעל, מפלגה וכו'.
החברה היהודית השכילה להעמיד קשרים טובים, תומכים כלכלית ורוחנית, עשירים בחכמה ובסבר פנים יפות. כל זה בגלל הערכים האנושיים הנמצאים בתורתם. בתי הכנסת מאפשרים בניית קהילות חזקות. במשך דורות, עם ישראל פרח בגולה בזכות הקשרים האלו.
זאת התשובה האמיתית למחשבותיך. השקעת מחשבה. צריך לראות שיש טוב לא רחוק ממך.
3:52 😂😂😂
ממתי הכותל זה המקום הכי קדוש ליהודים?!
מתקופת ביהמ''ק הראשון
@@Orielkn10 באמת?!
אך או יושן בזמן תעופה זה לא עגיוני
בז מצוי קאק טריסטרמית דרור חומות סיס חומות יונת בית מיינה הודית צוצלת
אוי אנפית גמדית??
"עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עוגמת נפש"
כאן אנטישמים תל אביב לא פחות מזהמת מירושלים
יפה. אבל יש גם ציפורים בוותיקן אז מה 😂
כשאין תוכן וחייבים בכל זאת לעשות כתבה😂
הבעיה היא שכשיש תוכן "אמיתי" (לדעתי זה תוכן מעולה, שאתה לא חייב לצפות בו, דרך אגב.) אנשים מתלוננים גם עליו.
2.
מדהים מדהים מדהים!
גם ה"בן גבירים" הם סוג של שועלים מצויים😅
"גם הם מצאו במקום קסם והולכות עם ראש בקיר" מה זה ה"גם" הזה מעניין למה התכוון המשורר
חשבתי הוא גמר...אויי אנפית גמדית !!!!!!!😂😂😂😂😂😅😅
אתה צריך לנקות קצת את הראש מעינייני גמירות ולא לכתוב על כל אחד שאומר אוי שהוא גמר כי מה אתה מסמן אותו כסוטה וגומר מהר זה לא טוב להראות את דעתך הלא נכונה לאחרים וגם מן הסתם אתה גבר צעיר שכרגע אלה מעיינך אבל במהלך ה-20 שנה הבאות זה ילך וידעך אצלך כמו כל אדם עלי אדמות ואז זה לא יצא מתחת כתב ידך כזו תגובה אז עדיף שתרגיל את עצמך להיות יותר מתון כדי לא לצאת משליטה בזה
@@פופציבום 🤣😂
@@פופציבום זה בן למשפחה של גיס חמישי אל תצפה להרבה.
" חשבתי הוא גמר" - זה ממש לא נשמע טוב - חחחחחחחחחחחחחחחח..
@@אוראלזר-ע2ת זה גיס חמישי תעקוב אחר התגובות שלו.