להפוך קנאה שלילית לחיובית. רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה". קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו. קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע. ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם. בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות. השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית. לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים. אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה. ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר.
אכן מעניין, אבל לא מחובר למציאות של המוני אנשים בגיל 20-40 שאני מכיר, מה כולם יוצאי דופן? הרוב מרוויחים לא מספיק (באמת לא מספיק, לא פינוק) ומתחתנים רק מתוך ברירת מחדל וכנ"ל לגבי מקצוע, איך השגרה היומיומית אמורה להיות מספקת, אתם חושבים שבאמת מישהו נהנה לשרת לקוחות, ללמד בביה"ס, לשבת מול טבלאות אקסל כל היום, לשווק תרופות וכל מיני שטויות?
אני הייתי יותר מאושר אם המראיינת היתה נותנת לו להשלים משפט וחצי ללא הפרעה. בכל 5 שניות היא נכנסת לחרדה שהנה הצופים לא שמעו אותה אומרת משהו חלילה ישכחו אותה. מראיינת נכבדה, את גורם מפריע בשיחה.
לחיות בכבוד, בישראל? עצם העובדה שהוצאות התחבורה והדיור כאן מרקיעות שחקים מונע ממך אפשרויות בחיים ודברים שמביאים אושר, משכורת של 7,000 ש"ח אפילו לא ממש מאפשרת לחסוך. סתם לגור לבד בדירה שכורה, לשלם הוצאות על רכב, דורש לעבוד כל היום, איפה בילויים, בחירה חופשית של בני זוג, תחביבים? וגם המנחה באמת מעצבנת חבל"ז
אם הילד רואה את הוריו בפאניקה כשיורדות קטיושות גם הוא יהיה בפאניקה... מנחה לא חכמה... ופסיכולוג לא עמוק בנאלי... לא שמעתי בשורה מוצאת... האושר הוא אהבה ואהבת הטוב... הכלה היכולת להכיל מצבים ואנשים.... אומץ עבודה קשה ומלחמה קשה משפחתיות ושבטיות השבט תומך אנשים מבקשים את השבטיות ולא את בתי האבות... מרגע שהוציאו את האדם מהטבע גרמו לו נזק... הטבע מאושר... החיים עם מינימום לבטים וקונפליקטים מיניות תקינה... אהבה ושוב אהבה... כל אלו ראשיתם בגנים טובים... ובעיקר בילדות מאושרת... הוריך קובעים את האושר שלך ואתה קובע את האושר של ילדך ... תום לב כנות וטוהר כוונות הם חלק המאושר בחיים תמימות היא עוצמה ובריאות וגם חשדנות היא בריאות במקומות הנכונים... 120 שקל ליום פלוס מינוס מספיקים לאושר... הרבה בריאות וקצת מזל... המזל לעיתים לא קשור בך אלא בנסיבות הוא קשור באלוהים אחד טוב
האושר... אינו עיניין לשיח אינטלקטואלי עינינו הוא בריאות טובה והרבה אהבה... אין בשיח הזה לתרום קמצוץ של אושר... האם שיח כיצד לעשות שלום עם שכננו מועיל ? לדעתי לא... משום שעינין השלום עם שכננו מורכב ומסובך ובלתי אפשרי כרגע... עינין האושר... או שיש לך או שאין לך... הדתיים חיפשו עוגן ומצאו אותו באמונה באלוהים הם חיפשו חברה ומצאו אותה בבית כנסת גם את השבט האבוד הם מצאו... ובעיקר אין עוד לבטים כיצד לנהוג הדת אומרת להם כיצד לנהוג וחסל סדר התלבטיות... אילו השיח על האושר היה תורם לאושר אחוז אחד בודד היתי מחייב אותו... אלו שכתבו ספרים "כיצד להיות מאושר " הם המאושרים היחידים ובעיקר עשירים ולרוב הם נוהמים מתוך כפיפה של חרובים... אם יורם יובל וקנבותיו היו צודקים בשיח כיצד להיות מאושרים בתוך שישה שיעורים כי אז כל האנשים היו מאושרים... הכונה להפוך את האדם למאושר לא היתה כלולה בתוכנית הבריאה של העולם... כך פרויד... יתר חומרנות קינאה חמדנות וספיחה השקר המרמה הניאול והניבול אי אמירת אמת חוסר כנות הערמומיות כל אלו אויביה המושבעים של שלוות הנפש... גם הכפיפות של האדם למערכת יצרים ותאוות המתגרה בו ללא הרף גם היא מכבידה גדולתו של ספר התנ"ך שידע לקרב אותנו לרוחניות לאלוהים בלי לותר על המעשיות החיים עצמם.... עליה על דרכים רוחניות יש בהם תרומה גדולה לבריאות הנפשית ומכאן התרומה הגדולה של האמונה לבריאות הגוף והנפש ממליץ על לימוד התנ"ך ובעיקר קוהלת מישלי וכו יש בהם תרומה גדולה לאושרו של האדם
I am very happy person, I love my life..I learned a lot how to be there..but I must say In 80% from what was said here I think just the opposite....sorry
להפוך קנאה שלילית לחיובית.
רבים טועים ומדביקים לרגש הקנאה תווית שלילית, אבל קנאה היא רגש חיוני וחיובי. אני זוכר שבילדותי אימא שלי הייתה מצביעה על חלק מחבריי ואומרת, "תראה איך הוא מתנהג, תלמד ממנו ותעשה כמוהו", או "תסתכל על החבר הזה, קח ממנו דוגמה".
קנאה היא דבר חשוב ובלעדיה לא היינו מתקדמים. אם לא הייתי מקנא, אפילו איך שחתול מנתר או ציפור שעפה, בכל דבר ודבר שסביבי, לא הייתי מתפתח. זאת אומרת, סוד ההתפתחות והגדילה נובע מהתרשמות עמוקה של המצב הבא. הרצון והכיסופים למושא הקנאה מסגלים יכולת טובה לתאר אותו בבהירות, לשחק את המצב הרצוי בנו כאילו היינו כבר פועלים כך, להימשך אליו יותר ויותר עד שהוא נקלט בנו ומתגשם בדרכנו.
קנאה על דרך התחקות אחר פעולות הטבע, או אחר אנשים מוכשרים ומוצלחים, מפתחת מאוד. לא לשווא הוריי, וכך רוב ההורים, קנו לי מגוון חוברות על מדע וטכנולוגיה, רפואה והיסטוריה. גם הסלון בבית היה מלא מדפים גדושים בספרים ותקליטים - עד שנכנסה הטלוויזיה מתישהו בשנות החמישים ושינתה את אופן הצריכה. ההורים שלי כל הזמן רצו לפתוח בפניי את העולם הגדול, ואני בפה פעור גיליתי נפלאות והרחבתי אופקים. התרגשתי עד דמעות כשארמסטרונג נחת על הירח לראשונה, וממש התקנאתי, איך ייתכן שזה לא אני שם? זה נתן לי זריקת מרץ אדירה שבאה לידי ביטוי בעשורים הבאים שבהם נמשכתי לחקר המדע.
ילדים ללא יצר קנאה עלולים להפוך לצמחים. אגב, אפילו בתאים של כל צמח רשום תיאור הגדילה העתידי שלו, אלא שרק בתנאים הסביבתיים הנכונים הוא יכול להוציאם מהכוח אל הפועל, לצמוח. גם זה נקרא קנאה, רק ברובד נמוך יותר ממין האדם.
בשונה מהצמח, באדם פועל מנגנון נוסף של אגואיזם - רצון לקבל הנאה על חשבון האחר. כל עוד האדם רוצה להיות כמו הסובבים אותו, אלה שבעיניו הם טובים, אין בכך כל רע. אולם מרגע שרגש הקנאה הזה מתחבר לאגו, המיזוג הזה הופך הרסני. אז הקנאה מקבלת תפנית והופכת להיות קנאה רעה ושלילית, והמגמה לרצות שהאחר ייפול וייכשל, יעצור ויישבר, מתחזקת. צרות עין היא הגורם למאבקים ולמלחמות. היא ההיפך הגמור מהקנאה החיובית שקיימת בטבע ומעודדת התפתחות.
השילוב ההרסני הזה נמצא רק בבני האדם. בבעלי חיים לא תמצאו יצר מזיק כזה. אפילו שהם טורפים זה את זה, זו צורת קיומם הטבעית. הטבע למשל פיתח בזאב דחף לטרוף כבשה. אבל שימו לב, מרגע שהזאב שבע, הוא זונח את הפגר לטובת שאר בעלי החיים בסביבה. אין לו צורך נוסף להשמידן, לאכול עד בלי די, או לשמור במקפיא למחר. לכן אי-אפשר לומר שתכונת הזאב רעה. היא טבעית.
לעומת הזאב באדם יש רצון לזכות להישגים כמו של האחר, אם לא יותר, וכתוצאה מהפער, נוצרות באדם הרגשות של מרירות, כעס, אי-שביעות רצון, תחושת קיפוח, תוקפנות ולעיתים גם רצון לנקום. היחס הזה נחשב אגואיסטי, והוא גדל יותר ויותר, ומבקש למלוך, לשלוט, לבלוע את האחר. הוא הבעיה. לא הרצון המוגבר לצריכה מופרזת, לעוד כסף, יופי, אוטו חדש, בית גדול או בגד ממותג. לא. זה לא אגו. אלא רק הרצון שמכוון לרעת הזולת. ייתכן וברוב המקרים אנחנו לא צריכים את מה שיש לאחר, אבל עצם שבירת השוויון ורכישת עליונות על האחר מדרדרת לנזק בלתי הפיך ביחסים.
אין מה לצפות מאדם שיהפוך עורו. זה הטבע שלנו, אלא עלינו רק לתקנו. להפוך את היצר הרע ליצר טוב. להכיר תחילה בטבע הרע שלנו - הגלוי והסמוי - ולדעת שלא יעזרו כל מיני חשבונות קטנים כדי לרסן אותו. פחד או בושה רק ינמיכו את להבות אש הקנאה, אך לא יכבו אותה או ינתבו אותה לאש חמה ומועילה.
ועוד דבר שחשוב להבין, בסופה של ההתפתחות האנושית כולנו אחד, והאגואיזם והקנאה השלילית מעוורים אותנו מלהתקרב לשלמות, לחיים שלווים ומאושרים. כשהאגואיזם יתגבר ולא נוכל לסבול את היחסים הנוכחיים, אז נדרוש בעצמנו שינוי עצמי. אז, או בתקווה שנשכים קודם, נפתח את ספרי הקבלה ונלמד איך להתעלות על האגו האנושי, איך להפוך את הקנאה השלילית לחיובית, כזו שתריץ אותנו דווקא לתת ולהתחבר.
זאת היתה התקופה הכי יפה בחיים שלי. עשרים עד שלושים.
יופי של ראיון ושל רעיונות.
אכן מעניין, אבל לא מחובר למציאות של המוני אנשים בגיל 20-40 שאני מכיר, מה כולם יוצאי דופן?
הרוב מרוויחים לא מספיק (באמת לא מספיק, לא פינוק) ומתחתנים רק מתוך ברירת מחדל וכנ"ל לגבי מקצוע, איך השגרה היומיומית אמורה להיות מספקת, אתם חושבים שבאמת מישהו נהנה לשרת לקוחות, ללמד בביה"ס, לשבת מול טבלאות אקסל כל היום, לשווק תרופות וכל מיני שטויות?
אני הייתי יותר מאושר אם המראיינת היתה נותנת לו להשלים משפט וחצי ללא הפרעה. בכל 5 שניות היא נכנסת לחרדה שהנה הצופים לא שמעו אותה אומרת משהו חלילה ישכחו אותה. מראיינת נכבדה, את גורם מפריע בשיחה.
כן, שתירגע, יש כאן מומחה, למה את חייבת להידחף עם הערות מעבר לשאלות?
מאוד מעניין! תודה רבה :)
תחום מאוד מעניין
הסרטון גורם לאושר לפי פרופ' קפלן:) תודה
לחיות בכבוד, בישראל?
עצם העובדה שהוצאות התחבורה והדיור כאן מרקיעות שחקים מונע ממך אפשרויות בחיים ודברים שמביאים אושר, משכורת של 7,000 ש"ח אפילו לא ממש מאפשרת לחסוך.
סתם לגור לבד בדירה שכורה, לשלם הוצאות על רכב, דורש לעבוד כל היום, איפה בילויים, בחירה חופשית של בני זוג, תחביבים?
וגם המנחה באמת מעצבנת חבל"ז
לפי הסרטון לא צריך הרבה כדי להיות מאושר.. פשוט לקום בבוקר ולשמוח במה שאתה עושה, לא לחפש ריגושים
אם הילד רואה את הוריו בפאניקה כשיורדות קטיושות גם הוא יהיה בפאניקה... מנחה לא חכמה... ופסיכולוג לא עמוק בנאלי... לא שמעתי בשורה מוצאת... האושר הוא אהבה ואהבת הטוב... הכלה היכולת להכיל מצבים ואנשים.... אומץ עבודה קשה ומלחמה קשה משפחתיות ושבטיות השבט תומך אנשים מבקשים את השבטיות ולא את בתי האבות... מרגע שהוציאו את האדם מהטבע גרמו לו נזק... הטבע מאושר... החיים עם מינימום לבטים וקונפליקטים מיניות תקינה... אהבה ושוב אהבה... כל אלו ראשיתם בגנים טובים... ובעיקר בילדות מאושרת... הוריך קובעים את האושר שלך ואתה קובע את האושר של ילדך ... תום לב כנות וטוהר כוונות הם חלק המאושר בחיים תמימות היא עוצמה ובריאות וגם חשדנות היא בריאות במקומות הנכונים... 120 שקל ליום פלוס מינוס מספיקים לאושר... הרבה בריאות וקצת מזל... המזל לעיתים לא קשור בך אלא בנסיבות הוא קשור באלוהים אחד טוב
האושר... אינו עיניין לשיח אינטלקטואלי עינינו הוא בריאות טובה והרבה אהבה... אין בשיח הזה לתרום קמצוץ של אושר... האם שיח כיצד לעשות שלום עם שכננו מועיל ? לדעתי לא... משום שעינין השלום עם שכננו מורכב ומסובך ובלתי אפשרי כרגע... עינין האושר... או שיש לך או שאין לך... הדתיים חיפשו עוגן ומצאו אותו באמונה באלוהים הם חיפשו חברה ומצאו אותה בבית כנסת גם את השבט האבוד הם מצאו... ובעיקר אין עוד לבטים כיצד לנהוג הדת אומרת להם כיצד לנהוג וחסל סדר התלבטיות... אילו השיח על האושר היה תורם לאושר אחוז אחד בודד היתי מחייב אותו... אלו שכתבו ספרים "כיצד להיות מאושר " הם המאושרים היחידים ובעיקר עשירים ולרוב הם נוהמים מתוך כפיפה של חרובים... אם יורם יובל וקנבותיו היו צודקים בשיח כיצד להיות מאושרים בתוך שישה שיעורים כי אז כל האנשים היו מאושרים... הכונה להפוך את האדם למאושר לא היתה כלולה בתוכנית הבריאה של העולם... כך פרויד... יתר חומרנות קינאה חמדנות וספיחה השקר המרמה הניאול והניבול אי אמירת אמת חוסר כנות הערמומיות כל אלו אויביה המושבעים של שלוות הנפש... גם הכפיפות של האדם למערכת יצרים ותאוות המתגרה בו ללא הרף גם היא מכבידה גדולתו של ספר התנ"ך שידע לקרב אותנו לרוחניות לאלוהים בלי לותר על המעשיות החיים עצמם.... עליה על דרכים רוחניות יש בהם תרומה גדולה לבריאות הנפשית ומכאן התרומה הגדולה של האמונה לבריאות הגוף והנפש ממליץ על לימוד התנ"ך ובעיקר קוהלת מישלי וכו יש בהם תרומה גדולה לאושרו של האדם
נכון. כששואלים אותי אם אני מרגישה מאושרת. אני חושבת על זה שאני לא בדיכאון ושבסך הכל טוב לי. לא חסר לי.
אין אושר - יש שמחה , אושר מושג לא ברור ואינו קיים במציאות . יתכן ואפשר להיות שמח לפעמים .
אחלה מנחה!
אחלה מנחה, רק חבל שהיא לא סותמת את הפה קצת.
הרצאות מעניינות מועילות
המנחה הזאת מעצבנת.
מנחה מעצבנת ולא חכמה..
I am very happy person, I love my life..I learned a lot how to be there..but I must say In 80% from what was said here I think just the opposite....sorry
המנחה יותר חכמה מהמנחה .