הרבה מאוד שנים מדברים על מחסור במים והמלחמות שיפרצו עקב כך. בפועל מוצאים פיתרונות כמו התפלת מי ים או יבוא מים או בניית סכרים , הפניית ערוצי נהרות או כמו שהזכרת בסירטון - הגירה
זה לא סביר כי טורקיה תתנגד לכך. היא פלשה לקפריסין ב1974 כדי למנוע מתנועת הenosis מלאחד את קפריסין עם יוון, אז הייתה סבירות גדולה יותר לאחדות כזאת של הקפריסיאים עם היוונים והיום יש לה הרבה פחות סיכוי לזה, גם כי האוכלוסייה של יוון לעומת טורקיה קטנה משמעותית גם כי יוון מאוד נחלשה כלכלית ונמצאת בחובות גדולים לאיחוד, גם כי טורקיה הרבה יותר עצמאית במדיניות החוץ שלה. טורקיה עכשיו מנסה לבודד את קפריסין, ההצעה של טורקיה לישראל לפני חודשיים(היה על כך סרטון בערוץ) לחלק את המים של קפריסין נועדה למעשה לבטל את הגישה שלה למים, כי ההסכם הטורקי-לובי והטורקי-ישראלי(במידה והיה יוצא לפועל) היה אומר שאין לה גישה לים, עד כמה שזה נשמע מוזר שלאי אין גישה לים. בחודשים האחרונים טורקיה גם מנסה להגיע להסדר עם מצרים על לוב ולהשיב את המסחר בין המדינות לרמות קודמות וזה נועד שוב פעם להחליש את יוון וקפריסין ולבודד אותן. ככה שאם כן יש סיכוי לאחדות קפריסאית זה תחת שלטון טורקי. בשביל ישראל זה איום מאוד גדול כי שליטה בקפריסין היא שליטה בריבוע השחמט החשוב ביותר של מזרח הים התיכון ולנו חשוב מאוד למנוע את זה מטורקיה, אני מסכים איתך לחלוטין שטוב לנו קפריסין מאוחדת יוונית וצריך לחתור לזה.
היי, סרטון יפה. יש לי שאלה: מה אתה חושב שניתן יותר לפתירה באמצעים דיפלומטיים כדי להימנע ממלחמה? - סכסוך על משאבים או סכסוך ממניעים אידיאולוגיים? תודה מראש.
הייתה לנו בעיית מים קשה בשנים עברו, אצלנו כמות המים המתחדשת לנפש היא פחות מ100 מ"ק לנפש! זה פשוט כלום על סף מוות המוני בצמא, אבל למזלנו בזכות ניהול נכון של מים, מחזור מים, ובעיקר ההתפלה הצלחנו להוציא את עצמנו מאותה בעיה כנ"ל לגבי מדינות המפרץ שעשו את זה. לצערי אין לנו מנוף לחץ כזה על מדינות אחרות כי אין מקורות מים שזורמים מישראל למקומות אחרים.
יש ללבנון שלוש מקורות מים חשובים, נהר הליטני (ואגם קרעון שנמצא בנהר הליטני), נהר איברהים ונהר האוואלי. במלחמה הבאה אם נכבוש עד האוואלי, והליטני כמובן שמדרומו. נגיע לשליטה במקורות המים החשובים ללבנון, במידה כזו יהיה זה לנו מנוף לחץ חשוב עליהם, במידה ולא נחליט לשמור את המקורות לעצמנו
היי רמי לפי מה שהבנתי בצה''ל יש 170000 חיילים אבל יש 3 מיליון אנשים שצה''ל יכול לקרוא למילואים אז רציתי לשאול באיזה מצב לדעתך צה''ל יקרא לכול 3 המיליון?
צבאות גדולים על הגבול שלנו שעוד רגע פולשים מסיבית לתוך ישראל, לגייס את כל המילואים כולם זו בעיה כלכלית קשה כי במצב כזה אין לך יותר כוח אדם שעובד ומשלם מיסים זה לא משהו שאנחנו רוצים אותו גם במצב של מלחמה טוטאלית.
רמי האם לדעתך יש סבירות שישראל איחוד האמירויות וסעודיה יחליטו לקנות או לבנות ביחד נושאת מטוסים שתוצב במפרץ הפרסי ותשמור על נתיבי המסחר הימיים של המדינות במקום ארה''ב?
רמי אם בגלל האקלים ובעיות מחסור המים שהסכרים יוצרים באזורים חקלאיים וכפריים ,אז מלא כפריים יעברו לערים,האם זה אומר שתהיה האטה בצמיחת האוכלוסייה בכל האזורים האלה בגלל תהליך העיור כמו בעיראק והודו?
מניעי עלות לדעתי, יש המון פתרונות היום פרקטיים מאוד ככה שלא ברור מה הסיפור עם המים, התפלה או עיבוי אדי מים שנמצאים באוויר יכלו היו לפתור את זה מזמן משום מה לא נעשית השקעה בעניין
בצפון סוריה יש מעט מאוד נפט וגז וזו לא המטרה שלה במקום אלא השמדת כל ארגון גרילה כורדי, בצפון עיראק זה עניין של זמן עד שהיא תפלוש. לפני שנתיים היו דיבורים על מבצע "מגן החידקל" שטורקיה רצתה לפלוש אבל התנגדות אמריקאית ואיראנית הורידה מהסבירות לפלישה. קשה להגיד מתי היא תפלוש אבל לאט לאט היא בונה לעצמה מנוף לחץ על עיראק דרך הסכרים שיוכל לאפשר לה להכריח את בגדד לאשר לטורקיה לפלוש לחלק הכורדי.
@@Alpha-ic2us הבעיה זה שהחברים שלנו -הכורדים שתמיד עזרנו להם והיינו בקשר חם,ישחטו אותם,זה אומר שהמוסד יכול גם להביא חיילי צה"ל לשם שיאמנו את הצבא הכורדי ,ונעזור להם שם
שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם. אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים. חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים. מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי. הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים. כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע. קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות? וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו? וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש. האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר. זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי. יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל? כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה. הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות. חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.
שלום רמי אתה יכול לעשות בבקשה לעשות סרטון על התעצמות איראן ומה יקרה אם ישראל תילחם מול יראן ומול טורקיה בו זמנית. וכן על שיתופי פעולה בין איראן לבין טורקיה וברית המזרח ים תיכונית וכן איך המפרציות יעזרו לישראל להילחם נגד איראן
אני חושש שהתבססת על נתונים לא אמינים על כל מיני "פליטי אקלים" ובמיוחד בהקשר לעלית הים. בשום מקום בעולם אין עלית ים יותר ממילימטרים בעשור. לא ניתן לשים לזה לב בחיי היום יום ובלי מכשירים מדוייקים - ובטח שאין אף "פליט אקלים" בגלל זה.
שלום רמי, אני בזמן האחרון מתעניין מאוד בערוץ שלך ובמה שהוא מייצג. אני ראיתי את שלל הסרטונים שלך בנוגע לצעדים שישראל צריכה לעשות על מנת להפוך למעצמה עולמית, והשאלה שלי היא זו: במקרה ונגיע למצב בו נספח את איו"ש ורצועת עזה, מהי המדיניות המדויקת שלך בנוגע ליחס כלפי האוכלוסייה הערבית באותם אזורים? האם צריך לגרשם? לתת להם תעודת זהות? לתת להם לשהות כאן אך ללא אזרחות? כמו כן, זה מן הצפוי שישראל תחווה חרמות וסנקציות ממדינות רבות בעולם, כיצד ניתן למנוע זאת? תודה מראש.
אין לנו צורך לקחת ללבנון את המים בשביל מים למרכז הארץ, כל החלק של מחוז החיפה וגוש דן מתבסס על מי התפלה ולא על מי הכינרת. מקורות המים שמגיעים מלבנון חשובים בעיקר עבור יישובי הגליל ועמק החולה או רמת הגולן ופה הבעיה עם מה שהלבנונים עושים(הטיית המים). כל מצב של פלישה ישראלית ללבנון על הליטני או נהר הזהרני חשובים כדי להשמיד כל איום רקטות על העורף הישראלי אבל לא בגלל מים.
שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם. אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים. חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים. מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי. הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים. כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע. קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות? וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו? וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש. האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר. זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי. יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל? כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה. הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות. חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.
רמי תודה רבה על כל הסרטונים המושקעים שלך!😊😁
תודה לך על ההערכה
תודה לך על ההשקעה והידע הרב שאתה נותן לי ! 😊הידע הרב שאתה נותן לי ולצופים הקבועים שלך עוזר לי המון בהרבה גוונים!😁
תודה רבה רמי על הסרטונים המעניינים וההתמדה
בשמחה
תודה רבה רמי על הסירטון המעולה כרגיל! המלצה חמה ל- 2 הספרים של רמי! תוכן מעמיק, מקיף וכתוב בצורה אקדמית אבל בשפה מובנת לכל אחד ואחת!
תודה רבה רמי על סרטונים מעניינים בקצב העלאה גבוה.
בשמחה יובל
@@leumanut רמי מה לדעתך הסיכויים שישראל סעודיה והאמירויות יפתחו במיזם משותף לבניית נושאת מטוסים נגד איראן?
מאוד מעניין ,תודה רבה לך רמי.
תודה יופי של סרטון עם אחלה מידע
אחלה סרטון,תודה
בשמחה איגור
@@leumanut רמי אתה יודע רוסית?
@@Alpha-ic2us ממש קצת
הרבה מאוד שנים מדברים על מחסור במים והמלחמות שיפרצו עקב כך. בפועל מוצאים פיתרונות כמו התפלת מי ים או יבוא מים או בניית סכרים , הפניית ערוצי נהרות או כמו שהזכרת בסירטון - הגירה
רמי אתה חושב שבעתיד יש אפשרות לאיחוד קפריסין ואם כן מי תשלוט על קפריסין טורקיה או יוון?
יוון לא תתפשר על פחות משליטה מלאה במקרה הזה
כנראה שאם יהיה מצב כזה הוא יקרה בגלל מלחמה באזור וכנראה שטורקיה תכבוש כי היא יותר חזקה
זה לא סביר כי טורקיה תתנגד לכך.
היא פלשה לקפריסין ב1974 כדי למנוע מתנועת הenosis מלאחד את קפריסין עם יוון, אז הייתה סבירות גדולה יותר לאחדות כזאת של הקפריסיאים עם היוונים והיום יש לה הרבה פחות סיכוי לזה, גם כי האוכלוסייה של יוון לעומת טורקיה קטנה משמעותית גם כי יוון מאוד נחלשה כלכלית ונמצאת בחובות גדולים לאיחוד, גם כי טורקיה הרבה יותר עצמאית במדיניות החוץ שלה.
טורקיה עכשיו מנסה לבודד את קפריסין, ההצעה של טורקיה לישראל לפני חודשיים(היה על כך סרטון בערוץ) לחלק את המים של קפריסין נועדה למעשה לבטל את הגישה שלה למים, כי ההסכם הטורקי-לובי והטורקי-ישראלי(במידה והיה יוצא לפועל) היה אומר שאין לה גישה לים, עד כמה שזה נשמע מוזר שלאי אין גישה לים. בחודשים האחרונים טורקיה גם מנסה להגיע להסדר עם מצרים על לוב ולהשיב את המסחר בין המדינות לרמות קודמות וזה נועד שוב פעם להחליש את יוון וקפריסין ולבודד אותן.
ככה שאם כן יש סיכוי לאחדות קפריסאית זה תחת שלטון טורקי.
בשביל ישראל זה איום מאוד גדול כי שליטה בקפריסין היא שליטה בריבוע השחמט החשוב ביותר של מזרח הים התיכון ולנו חשוב מאוד למנוע את זה מטורקיה, אני מסכים איתך לחלוטין שטוב לנו קפריסין מאוחדת יוונית וצריך לחתור לזה.
תודה על הסקירות המעמיקות והספרים המעניינים רמי! מה דעתך על גניבת המים של נסטלה ממדינות עולם שלישי ואיך זה משפיע על התחרות על מקורות המים?
היי, סרטון יפה.
יש לי שאלה: מה אתה חושב שניתן יותר לפתירה באמצעים דיפלומטיים כדי להימנע ממלחמה? - סכסוך על משאבים או סכסוך ממניעים אידיאולוגיים? תודה מראש.
רמי, אתה חושב שלישראל יש או תהיה בעיית מים או מנוף לחץ על מדינה אחרת שקשור במים?
הייתה לנו בעיית מים קשה בשנים עברו, אצלנו כמות המים המתחדשת לנפש היא פחות מ100 מ"ק לנפש! זה פשוט כלום על סף מוות המוני בצמא, אבל למזלנו בזכות ניהול נכון של מים, מחזור מים, ובעיקר ההתפלה הצלחנו להוציא את עצמנו מאותה בעיה כנ"ל לגבי מדינות המפרץ שעשו את זה.
לצערי אין לנו מנוף לחץ כזה על מדינות אחרות כי אין מקורות מים שזורמים מישראל למקומות אחרים.
דווקא ללבנון יש מנוף לחץ עלינו עם מקורות נחל שניר, שנראה לי שהוא העיקרי במקורות הירדן
יש ללבנון שלוש מקורות מים חשובים, נהר הליטני (ואגם קרעון שנמצא בנהר הליטני), נהר איברהים ונהר האוואלי. במלחמה הבאה אם נכבוש עד האוואלי, והליטני כמובן שמדרומו. נגיע לשליטה במקורות המים החשובים ללבנון, במידה כזו יהיה זה לנו מנוף לחץ חשוב עליהם, במידה ולא נחליט לשמור את המקורות לעצמנו
עוד סירטון מצויין רמי תודה
היי רמי לפי מה שהבנתי בצה''ל יש 170000 חיילים אבל יש 3 מיליון אנשים שצה''ל יכול לקרוא למילואים אז רציתי לשאול באיזה מצב לדעתך צה''ל יקרא לכול 3 המיליון?
צבאות גדולים על הגבול שלנו שעוד רגע פולשים מסיבית לתוך ישראל, לגייס את כל המילואים כולם זו בעיה כלכלית קשה כי במצב כזה אין לך יותר כוח אדם שעובד ומשלם מיסים זה לא משהו שאנחנו רוצים אותו גם במצב של מלחמה טוטאלית.
@@leumanut אני מבין ותגיד אתה חושב שצריך לחזק את חיל הים יותר?
@@melatus9394 אני חושב שצריך להגדיל ולחזק את חיל הים
@@avraham-yair-stern נכון הגיע הסער 6 שמעתי זה כבר התחלה
@@melatus9394 צודק
רמי האם לדעתך יש סבירות שישראל איחוד האמירויות וסעודיה יחליטו לקנות או לבנות ביחד נושאת מטוסים שתוצב במפרץ הפרסי ותשמור על נתיבי המסחר הימיים של המדינות במקום ארה''ב?
סרטון מעניין
רמי היקר
תודה רבה
יש קושי לעקוב אחד הדיבור משום שהפרטים רבים
יהיה מצויין אם יהיו כתוביות
שלום רמי
איפה אני יכול לראות את המפה הזאת באינטרנט?
רמי אם בגלל האקלים ובעיות מחסור המים שהסכרים יוצרים באזורים חקלאיים וכפריים ,אז מלא כפריים יעברו לערים,האם זה אומר שתהיה האטה בצמיחת האוכלוסייה בכל האזורים האלה בגלל תהליך העיור כמו בעיראק והודו?
סקירה מאוד מעניינת
תוכל בבקשה לעשות סרטון על חלוקת האנרגייה הישראלית?
לפי גז , נפט וכולי?
@@avraham-yair-stern כן
למה הכוונה?
@@leumanut כמה מהאנרגייה של ישראל היא ירוקה כמה היא מנפט או גז ואיך זה משפיע על התלות של ישראל במדינות אחרות
@@thewhat6701 כן אני אעשה משהו כזה בהמשך
בניית סכרים על נהרות בין מדינות זה לא עבירה על החוק הבין לאומי ?
תגיד רמי מה הסיכוי שתעשה סרטון על מדינינות פציפיסטיות?
הי רמי, סירטון מעולה.
איך לדעתך עליית מפלס המים, ובכללי האקלים, ישפיעו על מדינת ישראל?
וכיצד היא יכולה להתמודד עם זה?
מזל שיש לנו מים מהים.
רמי תוכל לעשות סרטון על הפריצות הטכנולוגיות בנושא הביקוע האטומי ? בדגש על החברה האמריקאית terrapower(זה ממש משנה כללי משחק)
היא נסחרת?
האם גם אצלנו בעקבות עלית מפלס פני הים התיכון יצטרכו בעתיד לפנות בתים לאורך חופי הים התיכון לרבות רצועת עזה?
סרטון טוב
האם מדינות הסובלות מבצורת לא השכילו להבין את חשיבות ההתפלה או שיש סיבות נגד ההתפלה?
מניעי עלות לדעתי, יש המון פתרונות היום פרקטיים מאוד ככה שלא ברור מה הסיפור עם המים, התפלה או עיבוי אדי מים שנמצאים באוויר יכלו היו לפתור את זה מזמן משום מה לא נעשית השקעה בעניין
התפלה עולה כסף רב, וצורכת נפט וגז רבים, סעודיה שהיא המתפילה הגדולה בעולם, משתמשת בעשרות אחוזים מהדלקים שלה להתפלה.
אחלה רמי
רמי,
אתה מאמין שטורקיה תשלוט על הנפט של צפון סוריה וצפון עיראק כבר בשנים הקרובות?
בצפון סוריה יש מעט מאוד נפט וגז וזו לא המטרה שלה במקום אלא השמדת כל ארגון גרילה כורדי, בצפון עיראק זה עניין של זמן עד שהיא תפלוש. לפני שנתיים היו דיבורים על מבצע "מגן החידקל" שטורקיה רצתה לפלוש אבל התנגדות אמריקאית ואיראנית הורידה מהסבירות לפלישה. קשה להגיד מתי היא תפלוש אבל לאט לאט היא בונה לעצמה מנוף לחץ על עיראק דרך הסכרים שיוכל לאפשר לה להכריח את בגדד לאשר לטורקיה לפלוש לחלק הכורדי.
@@leumanut זה יכול לעבוד מצויין לישראל מכיוון שטורקיה ואיראן, שתי האויבות הגדולות שלנו, יתחילו לכתוש אחת את השנייה
@@Alpha-ic2us הבעיה זה שהחברים שלנו -הכורדים שתמיד עזרנו להם והיינו בקשר חם,ישחטו אותם,זה אומר שהמוסד יכול גם להביא חיילי צה"ל לשם שיאמנו את הצבא הכורדי ,ונעזור להם שם
סירטון נהדר רמי מה הסירטון הבא ומתי?
שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם.
אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים.
חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים.
מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי.
הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים.
כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע.
קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות?
וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו?
וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש.
האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר.
זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי.
יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל?
כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה.
הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות.
חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.
לוידאו אין קול! האם זו הכוונה?
מומלץ כל 3 הספרים בדגש על השלישי "עלית המעצמה הישראלית" מרתק
שלום רמי אתה יכול לעשות בבקשה לעשות סרטון על התעצמות איראן ומה יקרה אם ישראל תילחם מול יראן ומול טורקיה בו זמנית. וכן על שיתופי פעולה בין איראן לבין טורקיה וברית המזרח ים תיכונית וכן איך המפרציות יעזרו לישראל להילחם נגד איראן
ישראל לא יכולה להלחם עם טורקיה לבד אתה רוצה את שתיהן??
למה לא משתמשין באנרגיה סולרית
רק עוד סיבה לשמוח שאנחנו חיים בישראל ולא איזה חור כמו הודו
אני חושש שהתבססת על נתונים לא אמינים על כל מיני "פליטי אקלים" ובמיוחד בהקשר לעלית הים. בשום מקום בעולם אין עלית ים יותר ממילימטרים בעשור. לא ניתן לשים לזה לב בחיי היום יום ובלי מכשירים מדוייקים - ובטח שאין אף "פליט אקלים" בגלל זה.
שלום רמי, אני בזמן האחרון מתעניין מאוד בערוץ שלך ובמה שהוא מייצג. אני ראיתי את שלל הסרטונים שלך בנוגע לצעדים שישראל צריכה לעשות על מנת להפוך למעצמה עולמית, והשאלה שלי היא זו:
במקרה ונגיע למצב בו נספח את איו"ש ורצועת עזה, מהי המדיניות המדויקת שלך בנוגע ליחס כלפי האוכלוסייה הערבית באותם אזורים? האם צריך לגרשם? לתת להם תעודת זהות? לתת להם לשהות כאן אך ללא אזרחות? כמו כן, זה מן הצפוי שישראל תחווה חרמות וסנקציות ממדינות רבות בעולם, כיצד ניתן למנוע זאת?
תודה מראש.
יש ערוצי ומקורות מידע תפלים - ויש את המהות ערוץ לאומנות
אתה חושב שמתי שהוא ישראל ממש תיקח ללבנון את המים?
אין לנו צורך לקחת ללבנון את המים בשביל מים למרכז הארץ, כל החלק של מחוז החיפה וגוש דן מתבסס על מי התפלה ולא על מי הכינרת. מקורות המים שמגיעים מלבנון חשובים בעיקר עבור יישובי הגליל ועמק החולה או רמת הגולן ופה הבעיה עם מה שהלבנונים עושים(הטיית המים).
כל מצב של פלישה ישראלית ללבנון על הליטני או נהר הזהרני חשובים כדי להשמיד כל איום רקטות על העורף הישראלי אבל לא בגלל מים.
@@leumanut תודה, והמשך יום נעים.
מזכיר את ערוץ Whatifalthist
רמי, אני מקווה שאתה יודע מה הן הסיבות להחלטה אוקראינית לגבי תעלת קרים. הסיבה היא מלחמה בין אוקראינה רוסיה וכל הקשור בזה
אם הייתה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה היא הייתה נגמרת תוך שבוע.
לדעתי אין מלחמה בין המדינות
דבר על תעלת הימים
1
ראשון
כל הכבוד אייל
אתה ראשון ,יא קאזה.
@@УколвВАТУ כולם ידעו שקזבלן ראשון תמיד לצעוד
שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם.
אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים.
חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים.
מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי.
הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים.
כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע.
קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות?
וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו?
וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש.
האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר.
זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי.
יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל?
כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה.
הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות.
חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.