בסוף ינואר ילדתי בפעם הראשונה באיכילוב. הגענו במיוחד מנתיבות כי בחרנו באפס הפרדה ורצינו חדר פרטי שיאפשר זאת. בחרתי ללדת טבעי. במקום זאת נתנו לי פיטוצין כי הייתי בשבוע ארבעים... והיה לי דימום קל. אבל לדעת הרופאים אם יש דרך לזרז את הלידה אז למה לא. אני נשאית GBS ולכן קיבלתי שתי מנות אנטיביוטיקה בעירוי. למרות הפיטוצין בחרתי שלא לקחת אפידורל. מיד לאחר הלידה הניחו את התינוק עלי למשך מספר דקות בודדות. אפילו לא הספקתי לאחוז אותו בידי. ואז גילו שמתחיל להיות דימום מסיבי כתוצאה מהפיטוצין. הובהלתי לחדר ניתוח להרדמה כללית. נאמר לי שזה יארך מספר דקות.. עם ההתאוששות - זה ארך כמה שעות. לאחר הריביזיה עוד בחדר התאוששות מיד שפקחתי את העיניים ביקשתי את התינוק. האחות סירבה לתת לי ואמרה שאוכל לקבלו רק כשיעבירו אותי למחלקה. ביקשתי שוב וקיבלתי את אותה התשובה. רק בבקר (לאחר 7 שעות!) הועברתי למחלקה ב' וקיבלתי בחזרה את התינוק. כמה בכיתי על זה. חשוב לי לציין שלא ידעתי על קיומה של מחלקה ב'. חשבתי שלכל יולדת יש חדר פרטי. פרטיות לא היתה שם. היה צפוף ורועש. היולדות הוחלפו. שכנתי לא בחרה באפס הפרדה (משום מה לא חשבו שזה פרט חשוב). זכור לי לילה קשה במיוחד שהתינוק בכה ושוטטתי בחוץ (בסביבות השעה שלוש) לחפש מקום כי התינוק בכה ולא וחשתי תחושת אי נעימות להפריע לשנת שכנתי היולדת ובן זוגה שהיה לצידה. כתבתי שהתינוק בכה.. בעצם שנינו בכינו. במהלך האשפוז כמעט ולא קיבלתי עזרה והכוונה לטיפול בתינוק. שוחררתי משם תשושה עם המוגלובין 7 (עלה מ-6) זיהום בדם ומרשם אנטיביוטיקה למשך שבועיים. הזיהום נוצר לאחר עירוי בנופר, האחות לא חשבה שצריך להחליף את העירוי הפתוח (שהיה כבר יומיים) מה שגרם לזיהום ולכאבים חזקים בידי הימנית (וכן, נלחמתי על ההנקה, מאוחר יותר קראתי על ההשפעה השלילית של הפיטוצין על ההנקה והשפעות שליליות נוספות). על מנת לטפל בזיהום שנוצר נתנו לי אנטיביוטיקה (6 כדורים ליום למשך שבועיים) וזה חוץ משתי מנות עירוי בלידה עצמה. לבעלי לא היה מקום והוא נאלץ לנסוע הלוך ושוב לדרום ובחזרה למרכז. בצפיפות (החדר קטן) וחוסר פרטיות, עם רעש של ביקורים ואחיות. חשוב לי לציין שמהמיילדת הייתי מאד מרוצה. בשונה מהטיפול על ידי האחיות ומהשהות במחלקה שבהחלט טעונים שיפור. עברו כמה חודשים וחווית הלידה שעברנו ממש לא חלפה.
בסוף ינואר ילדתי בפעם הראשונה באיכילוב.
הגענו במיוחד מנתיבות כי בחרנו באפס הפרדה ורצינו חדר פרטי שיאפשר זאת.
בחרתי ללדת טבעי. במקום זאת נתנו לי פיטוצין כי הייתי בשבוע ארבעים... והיה לי דימום קל. אבל לדעת הרופאים אם יש דרך לזרז את הלידה אז למה לא.
אני נשאית GBS ולכן קיבלתי שתי מנות אנטיביוטיקה בעירוי.
למרות הפיטוצין בחרתי שלא לקחת אפידורל.
מיד לאחר הלידה הניחו את התינוק עלי למשך מספר דקות בודדות. אפילו לא הספקתי לאחוז אותו בידי. ואז גילו שמתחיל להיות דימום מסיבי כתוצאה מהפיטוצין.
הובהלתי לחדר ניתוח להרדמה כללית. נאמר לי שזה יארך מספר דקות.. עם ההתאוששות - זה ארך כמה שעות.
לאחר הריביזיה עוד בחדר התאוששות מיד שפקחתי את העיניים ביקשתי את התינוק. האחות סירבה לתת לי ואמרה שאוכל לקבלו רק כשיעבירו אותי למחלקה. ביקשתי שוב וקיבלתי את אותה התשובה.
רק בבקר (לאחר 7 שעות!) הועברתי למחלקה ב' וקיבלתי בחזרה את התינוק.
כמה בכיתי על זה.
חשוב לי לציין שלא ידעתי על קיומה של מחלקה ב'. חשבתי שלכל יולדת יש חדר פרטי.
פרטיות לא היתה שם. היה צפוף ורועש. היולדות הוחלפו. שכנתי לא בחרה באפס הפרדה (משום מה לא חשבו שזה פרט חשוב).
זכור לי לילה קשה במיוחד שהתינוק בכה ושוטטתי בחוץ (בסביבות השעה שלוש) לחפש מקום כי התינוק בכה ולא וחשתי תחושת אי נעימות להפריע לשנת שכנתי היולדת ובן זוגה שהיה לצידה. כתבתי שהתינוק בכה.. בעצם שנינו בכינו.
במהלך האשפוז כמעט ולא קיבלתי עזרה והכוונה לטיפול בתינוק.
שוחררתי משם תשושה עם המוגלובין 7 (עלה מ-6) זיהום בדם ומרשם אנטיביוטיקה למשך שבועיים.
הזיהום נוצר לאחר עירוי בנופר, האחות לא חשבה שצריך להחליף את העירוי הפתוח (שהיה כבר יומיים) מה שגרם לזיהום ולכאבים חזקים בידי הימנית (וכן, נלחמתי על ההנקה, מאוחר יותר קראתי על ההשפעה השלילית של הפיטוצין על ההנקה והשפעות שליליות נוספות).
על מנת לטפל בזיהום שנוצר נתנו לי אנטיביוטיקה (6 כדורים ליום למשך שבועיים) וזה חוץ משתי מנות עירוי בלידה עצמה.
לבעלי לא היה מקום והוא נאלץ לנסוע הלוך ושוב לדרום ובחזרה למרכז. בצפיפות (החדר קטן) וחוסר פרטיות, עם רעש של ביקורים ואחיות.
חשוב לי לציין שמהמיילדת הייתי מאד מרוצה. בשונה מהטיפול על ידי האחיות ומהשהות במחלקה שבהחלט טעונים שיפור.
עברו כמה חודשים וחווית הלידה שעברנו ממש לא חלפה.