"אני בחרתי בחיים": סיפורה של ניצולת השואה בת:שבע דגן

בת-שבע דגן נולדה בלודז' שבפולין ב-1925. אביה שלמה-פישל היה בעל בית מלאכה לאריגה, ואמה פייגה הייתה תופרת. לבת-שבע היו חמישה אחים ושלוש אחיות. עם פרוץ המלחמה בת-שבע ואביה הצליחו להגיע לראדום. בהמשך שיחד אביה חייל גרמני וזה הבריח את אמה ואת שתי אחיותיה לעיר. בני המשפחה הועברו לגטו הגדול בעיר. באוגוסט 1942 הופרדו בת-שבע ואחותה הצעירה סבינה מההורים ומהאחות הגדולה גניה, שנשלחו לטרבלינקה. בת-שבע וסבינה הועברו לגטו הקטן ובהמשך הן החליטו לברוח לגרמניה. סבינה נהרגה במהלך ניסיון הבריחה. בת-שבע הגיעה לעיר שוורין בגרמניה תחת זהות של מכרה פולנייה. שם נשלחה לעבוד במשק בית במשפחתו של שופט מחוזי נאצי עד שנתפסה. היא נאסרה ונכלאה בשישה בתי סוהר ובמאי 1943 נשלחה לאושוויץ-בירקנאו, שם עבדה בעבודות כפייה. בינואר 1945 הוצאה בצעדת המוות והגיעה לרוונסבריק ולמלכוב ובמאי 1945 שוחררה על ידי בעלות הברית. בת-שבע עלתה ארצה בשנת 1945, נישאה לפרץ ונולדו להם שני בנים, נכדים ונינים רבים. עקב ניסיונה הרב כאשת חינוך פיתחה בת-שבע תוכניות לימודים להוראת השואה לגילאים צעירים וכתבה ספרי ילדים על אודות השואה וכן ספר שירה לנוער ולמבוגרים על חוויותיה.

[@katykaty5963]

אישה מדהימה !! רק בריאות ושמחה ותודה שאת משתפת אותנו ונותנת לנו את המתנה לנסות להבין מה עבר עליכם שם, כדי שלעולם העולם לא ישכח!!!

[@mirinaor7026]

מעניין מרתק - כל הכבוד

[@Ilana383]

אני רואה את זה ביום הולדת שלך! מזל טוב עד 120! אושר ובריאות

[@Batyamissima]

במקומות אחרים - לא במשפחה של בת שבע דגן - דווקא כן אמרו ״ארץ ישראל״ ולא אמרו פלשתינה. עם כל הכבוד לבת שבע, הקביעה שלה איננה נכונה.