סיכום: חורבנו הפרטי של האדם הוא כאשר האדם מרגיש סבל ויסורים בעבודתו הרוחנית. אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, הכוונה היא שהאדם בשעת החטא מעז להמרות את ציוויו של מלך מלכי המלכים וזו שטות גמורה לעשות כך כי הוא בוודאי יודע שהאדם חוטא ואי אפשר להסתיר את זה ממנו. אבל אם האדם שוטה, הוא אמור להיות פטור, אלא שהוא אשם בכך שהוא נתן לרוח השטות להיכנס אליו מלכתחילה, כמו שיכור שנהג, למה להשתכר אם אתה יודע שאתה צריך לנהוג? כאשר האדם ראה או עלתה לו בראש מחשבת חטא לא רצונית, אין על כך איסור אם הוא לא ממשיך עם זה לכיוון החמדה והמעשה. ולכן אם עושה תשובה על כך בין הראיה או המחשבה הראשונית הוא לא יגיע לחמדה. יש הסתר כדי לאפשר לאדם לתקן, כי אם האדם חוטא למרות שיודע ומרגיש שהקב"ה איתו לא תתאפשר כמעט התשובה, זה יהיה קשה מאוד לתיקון. ולכן זה שמסתלקת ממנו רוח השם ונכנסת בו רוח שטות, זה לטובתו. הסיבה שאנו מבקשים שהשם ישוב מהגלות למענו ולא למעננו, כי אם זה יהיה אם הרצון לקבל ויתגלה השם, נקבל את האור על מנת לקבל וזה יהיה גרוע יותר. לכן אנו מבקשים למען רצונו של השם, שטובו יתגלה בעולם לא בשבילנו אלא בשבילו. ולמרות שאנו עושים את זה עם הרצון לקבל אנו מכוונים להשפעה וזה יעזור לנו להגיע להשפעה. כאשר עם ישראל עובד את השם עם הרצון לקבל הרגשת השם מסתלקת ואז גם גילוי השם בגלות. הטומאה זה מאגר עונג שגורם לאדם להתענג גם שהוא מתרחק מהשם ועובד על מנת לקבל. הקליפות מענגות את האדם אך רק באופן זמני ולכן הוא אף פעם לא מסופק. וזה מה שגורם לו להגיע להכרת הרע ברצון לקבל ואז ירצה להגיע ללשמה. בזמן שעם ישראל בגלות הרצון לקבל, גם הגילוי של הקב"ה נאלץ להיות בגלות, טובו של הבורא נאלץ להסתתר, ורק אחרי שבני ישראל מתוקנים גם הגילוי האלוקי חוזר מהגלות.
האם אדם יכול בכלל להתחיל את התהליך של לעבור ממקבל על מנת לקבל למקבל על מנת להשפיע כאשר הוא עוד לא מקיים את כל המצוות ? או שזה לא תלוי אחד בשני וצריך רק את הכוונה של האדם שכל דבריו יהיו לשמע ואז הוא יכול להתחיל לעבור את התהליך הזה
איך כתב הרמבם שאין אנו מצווים במצוות שנם לא בשליטתנו ומה אין אם מצוות פרו ורבו מניין לו לידע אם בן יבוא אם בת? וההלכה פוסקת שצריך בן ובת כדי לצאת ידי חובת פרו ורבו
ברוך אתה ה' שחלק מחכמתו ליראיו...!!
אתה גאון אזה חוכמה ואיך אתה יודע לתת את השיעור תודה רבה ברוך השם שמצאתי אותך 🙏🙏🙏🙏🙏🙏
בשמחה
תודה רבה לכבוד הרב. נשמח אם הרב יעשה הרצאה או סדרת הרצאות לקראת אלול ועל הימים האלה.
נשתדל
ווואו ישתבח המלך
נפלא!
בשמחה
רבי אהרון היקר
שבוע טוב לך
סיכום: חורבנו הפרטי של האדם הוא כאשר האדם מרגיש סבל ויסורים בעבודתו הרוחנית.
אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, הכוונה היא שהאדם בשעת החטא מעז להמרות את ציוויו של מלך מלכי המלכים וזו שטות גמורה לעשות כך כי הוא בוודאי יודע שהאדם חוטא ואי אפשר להסתיר את זה ממנו.
אבל אם האדם שוטה, הוא אמור להיות פטור, אלא שהוא אשם בכך שהוא נתן לרוח השטות להיכנס אליו מלכתחילה, כמו שיכור שנהג, למה להשתכר אם אתה יודע שאתה צריך לנהוג?
כאשר האדם ראה או עלתה לו בראש מחשבת חטא לא רצונית, אין על כך איסור אם הוא לא ממשיך עם זה לכיוון החמדה והמעשה.
ולכן אם עושה תשובה על כך בין הראיה או המחשבה הראשונית הוא לא יגיע לחמדה.
יש הסתר כדי לאפשר לאדם לתקן, כי אם האדם חוטא למרות שיודע ומרגיש שהקב"ה איתו לא תתאפשר כמעט התשובה, זה יהיה קשה מאוד לתיקון.
ולכן זה שמסתלקת ממנו רוח השם ונכנסת בו רוח שטות, זה לטובתו.
הסיבה שאנו מבקשים שהשם ישוב מהגלות למענו ולא למעננו, כי אם זה יהיה אם הרצון לקבל ויתגלה השם, נקבל את האור על מנת לקבל וזה יהיה גרוע יותר.
לכן אנו מבקשים למען רצונו של השם, שטובו יתגלה בעולם לא בשבילנו אלא בשבילו.
ולמרות שאנו עושים את זה עם הרצון לקבל אנו מכוונים להשפעה וזה יעזור לנו להגיע להשפעה.
כאשר עם ישראל עובד את השם עם הרצון לקבל הרגשת השם מסתלקת ואז גם גילוי השם בגלות.
הטומאה זה מאגר עונג שגורם לאדם להתענג גם שהוא מתרחק מהשם ועובד על מנת לקבל.
הקליפות מענגות את האדם אך רק באופן זמני ולכן הוא אף פעם לא מסופק.
וזה מה שגורם לו להגיע להכרת הרע ברצון לקבל ואז ירצה להגיע ללשמה.
בזמן שעם ישראל בגלות הרצון לקבל, גם הגילוי של הקב"ה נאלץ להיות בגלות, טובו של הבורא נאלץ להסתתר, ורק אחרי שבני ישראל מתוקנים גם הגילוי האלוקי חוזר מהגלות.
יפה
ביקור בישראל אחרי שנה שלא הייתי.
שמתי לב שהאדם מקבל על מנת לקבל, לרוב.
מרוב השפע שיש בישראל (הרוחני והגשמי) לא פשוט לקבל על מנת להשפיע.
האם אדם יכול בכלל להתחיל את התהליך של לעבור ממקבל על מנת לקבל למקבל על מנת להשפיע כאשר הוא עוד לא מקיים את כל המצוות ?
או שזה לא תלוי אחד בשני וצריך רק את הכוונה של האדם שכל דבריו יהיו לשמע ואז הוא יכול להתחיל לעבור את התהליך הזה
תודה רבה הרב אהרון היקר !
רציתי לשאול בבקשה - איך ניתן בעצם "לבטל" את ההסתר פנים הפרטי אם יש לכאורה?
מבחינה מעשית פרקטית
המון תודה
להשתדל לראות את ההשגחה בתוך הנסתר, למרות שזה מאוד לא קל.
איך כתב הרמבם שאין אנו מצווים במצוות שנם לא בשליטתנו ומה אין אם מצוות פרו ורבו מניין לו לידע אם בן יבוא אם בת? וההלכה פוסקת שצריך בן ובת כדי לצאת ידי חובת פרו ורבו
אנ מצווים על מעשים
איוב אמר להשם שמא התבלבל וחשב אותו לאויב