תלוי מה אתה מחפש.. אם אתה אוהב טבע שקט וקהילה תמצא שם הכל. אם אתה רוצה ריגושים זה לא המקום. אבל עם השנים נמאס לרוב האנשים מכל הרעש והבלגן רוצים להקים משפחה וכו'
כשתהיה נשוי+3 במרדף אינסופי ותשלם במרכז על דירה קקה 7000₪ בחודש ולא תראה את המשפחה שלך כי אתה עבד לעבודה שלך ולשכירות אז תיזכר בתגובה שלך ותאמין לי שלא ירחק היום שתחפש פה דירה. לנוער ואנשים עד גיל 25-28 אין ממש מה לחפש פה., אחר כך הצורך והרצון משתנה והתובנות מגיעות.
אחותי גרה שם. עזבה את המרכז לטבריה ומשם לקצרין. היא עובדת מרחוק אז היא צריכה להיכנס למשרד בתל אביב רק פעם בחודש. לבנתיים הם חוגגים שם, מה שאני קורא: להיות בטיול שנתי כל השנה..
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק. במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום. אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם..
על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע. הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה. אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה. בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך". במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה. כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים. הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים. בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף. בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.
זה אחלה של מקום. גרתי ב6 ערים שונות, מהמרכז, עד השפלה, חיפה השרון והגליל. קצרין נהדרת ממש. האוויר פה נדיר, הנופים משגעים. אבל פרנסה כשכירים קשה למצוא. מתאים לעצמאיים
ערכים חברתיים כבוד הדדי, קבלת האחר, סובלנות והתחשבות, הם חלק מהערכים החברתיים שמנסים לצייר את צורת החיים הראויה לפרטים בתוך חברה. מאיפה הגיעו אל חיינו ערכים חברתיים מלכתחילה? מה גורם לכך שלכל אומה יש סט ערכים משלה? האם נוכל בעתיד להסכים על ערך חברתי כלשהו שיתאים לאנושות כולה? כל הערכים החברתיים מגיעים אלינו מהמשפחה. פעם חיינו במשפחות, סבים, סבתות, ילדים, נכדים, מין חמולה שכזאת. היינו מוקפים בקרובי משפחה, הרגשנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. באופן טבעי כל אחד דאג לכולם, והערכים לא היו חברתיים אלא משפחתיים. לא היה צורך לדבר עליהם כל כך, כי כל אחד גדל לתוך אהבה ודאגה מצד קרוביו, והחזיר להם יחס דומה. במהלך הדורות, בני אדם הפסיקו לחיות בתוך משפחות או חמולות שהיו להן גבולות ברורים, ועברו למבנים חברתיים רחבים יותר. כך התפתחו ערים ומדינות, שבהם לפרט לא הייתה הרגשת קשר טבעי עם הפרטים האחרים. על מנת לקיים חיים משותפים במסגרות כאלה, להתמודד עם קשיי החיים, להתגונן מפני אויבים חיצוניים וכן הלאה, התפתחו מעין נורמות ומוסכמות חברתיות שהגדירו את קוד ההתנהגות הראוי. הדחף להתקיים הוא שקידם את התפתחותם של ערכים חברתיים חדשים. מאז בכל אומה התפתחו ערכים חברתיים משלה, חלקם דומים לאלה שבאומות אחרות וחלקם ייחודיים לה. הדבר אינו מקרי כמובן, ונובע מנקודת הנשמה המיוחדת של אותה אומה. זהו היסוד הרוחני שממנו מגיעות ומתגלות בעולמנו תופעות כמו מנטליות, התנהגות, נטיות וכן הלאה. כיום אנשים יכולים לנוע בחופשיות על פני כדור הארץ ולחיות כמעט בכל מקום שיעלה בדעתם. עם זאת, יש באוויר תחושה כוללת של אובדן ערכים. מהם הערכים שיידרשו לחיים טובים במאה ה-21? בסופו של דבר, אחרי כל החשבונות נגלה שחברה אנושית, פתוחה, אינטגרלית, תוכל לפרוח ולשגשג בזכות ערך אחד - קשר של אהבה בין אדם. יותר מזה - אין. קשר של אהבה, ברמתו הגבוהה, משמע שאני מקבל את האחר כמו את עצמי. אין ברירה. אם אנו חולמים על עתיד טוב לכלל המיליארדים שעוד יחיו על פני האדמה, כל אחד מהם יצטרך להתקדם למצב שאף אחד לא זר לו. לפתח יחס ידידותי כלפי כל אדם ואדם, לכל הפחות לכבד את מקומו בעולם. מדוע? כי התפתחות העולם הביאה אותנו למצב שכמותו לא היה בהיסטוריה. אנו נעשים כגוף אחד, כמנגנון אחד, כמערכת אחת. אף חלק במערכת לא יכול לעשות תנועה כלשהי, בלי שזה ישפיע על כל האחרים. "בעידן הגלובלי" קובע פול קרוגמן, זוכה פרס הנובל בכלכלה, "כולנו נמצאים בסירה אחת". חאבייר סולאנה, מזכ"ל נאט"ו לשעבר, מפרט את ההשלכות של כך: "התלות ההדדית חלה על כולנו. תחשבו על: סיכוני השימוש באנרגיה גרעינית, סכנת העשרת הנשק הגרעיני, איום הטרור, ההשפעות הנלוות לחוסר היציבות הפוליטית, ההשלכות הכלכליות של המשברים הפיננסיים, המגיפות, מצבי החרדה הפתאומיים, שינויי האקלים. שום דבר אינו מבודד לחלוטין. הבעיות של אנשים אחרים הן עכשיו הבעיות שלנו. איננו יכולים עוד להביט עליהן באדישות, או לקוות להפיק מהן תועלת אישית. עלינו ללמוד את כללי המשחק החדשים". במוקדם או במאוחר נהיה מוכרחים לפתח רגש הדדי, להתייחס בהבנה לכל האחרים, מתוך התחשבות וידידות. ערכים כאלה מביאים אל הכלל הגדול: "ואהבת לרעך כמוך", שכל אחד מכיר את המאפיינים, את החולשות ואת הערכים של האחר, ומקבל אותם. איך מביאים את הכלל הזה לכדי מימוש בפועל, כך שיחיה במציאות, בשטח, בין הלבבות של כולם? כאן תידרש לנו מהפכה תפיסתית. מהפכה חינוכית, כלל-אנושית. נצטרך לחולל אותה יחד, בכל האמצעים שעומדים לרשותנו. בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות, בתכניות הטלוויזיה, בסדרות, בסרטים, בהצגות, בספרים, בכתבות, בכל צורה שרק אפשר, יהיה עלינו להראות מבוקר ועד ערב לכל באי עולם, מהי צורת החיבור הנכונה בין בני האדם. נצטרך גם להדגיש שצורות יחס אגואיסטיות לא מקובלות עלינו, כי אין להם מקום בעולם המקושר. הדחף לשרוד את המאה ה-21 מחייב להבין את מגמת ההתפתחות של האנושות, ולהתאים את עצמנו אליה. אם לא כן, האגו שגדל בכל רגע ורגע יביא אותנו להתנגשויות בלתי פוסקות, ועם כל הטכנולוגיה המתפתחת, אנחנו פשוט נהרוס זה את זה. בסופו של סבל רב, כוחות הטבע יחייבו אותנו להכיר בעובדה שכולנו איברים שונים בגוף אחד. לפי חכמת הקבלה, בשלב הבא בהתפתחות המין האנושי, אותה הרגשת משפחה שהייתה בשחר ההיסטוריה צריכה להתקיים בין כל בני האדם. הערך החברתי הגלובלי יתבסס על קשר משפחתי של חיבור ואהבה. כך נממש את הפוטנציאל האדיר שטמון בנו כנזר הבריאה, ונעפיל יחד לעולם יפה ונאור, למציאות חדשה. מן המקורות "כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש". ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג.
עיר רוסית עם כבר הייתי שם לפני שבועיים מקום רדום אין שם כלום חוץ ממיני קניון עם סופרמרקט בכניסה . הסתובבתי בתוך העיר בצהריים לא היה בן אדם 1 ברחוב הכל ריק רק בכניסה לקצרין ראיתי אנשים לייד התחנת אוטובוס הרוב חיילים מהבסיסים מסביב וגם קבוצה של גופניקים שיושבים בתחנה מפצחים גרעינים כי כנראה אין להם מקום אחר לשבת בו
על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע. הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה. אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה. בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך". במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה. כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים. הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים. בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף. בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.
הדס עמרם המלכה,
היא ובעלה מארחים בטירוף מטיילים,
ישנתי אצלם לילה, נתנו המון מכל הלב.
תודה לכם:)
אין על קצרין, אחלה מקום לעשות עצירה בדרך לבסיס.. וחוץ מזה? נאדה
המקום הטוב ביותר בארץ...
@@marcellodelmonte9894 חחחחחח בדיחת השנה
תלוי מה אתה מחפש.. אם אתה אוהב טבע שקט וקהילה תמצא שם הכל. אם אתה רוצה ריגושים זה לא המקום. אבל עם השנים נמאס לרוב האנשים מכל הרעש והבלגן רוצים להקים משפחה וכו'
כשתהיה נשוי+3 במרדף אינסופי ותשלם במרכז על דירה קקה 7000₪ בחודש ולא תראה את המשפחה שלך כי אתה עבד לעבודה שלך ולשכירות אז תיזכר בתגובה שלך ותאמין לי שלא ירחק היום שתחפש פה דירה. לנוער ואנשים עד גיל 25-28 אין ממש מה לחפש פה., אחר כך הצורך והרצון משתנה והתובנות מגיעות.
לא נאדה - ראדה (תאיר ראדה)
מתאים למי שעובד מהבית , מקצועות חופשיים וכו׳
יופי של מקום …
מעט מידי אנשים חכמים כמוהם במדינה כדי שזה ישפיע על המחירים.
אני בחור עירוני כל מה שרחוק מהעיר הוא מקסים אבל חור בשבילי
הגיע הזמן להפריח את רמת הגולן ,באיחור קטן של 40 שנה
כתבה אופטימית ומרגשת
אין עבודה בצפון
הגולן המקום הכי מיסטי בארץ - רק מי שמכיר יודע. ולמי שיש כסף - לרוץ לקנות
כמו שנאמר בעיות של פריפרייה
נו באמת.. מה יש לעשות שם. ונזכיר שילדה נרצחה שם באמצע יום לימודים. ממש לא מקום שהייתי רוצה לגור בו
עיר מקסימה❤ זול יחסית לקנות שם בית, אחלה אנשים, אחלה מקום..
אחותי גרה שם. עזבה את המרכז לטבריה ומשם לקצרין.
היא עובדת מרחוק אז היא צריכה להיכנס למשרד בתל אביב רק פעם בחודש.
לבנתיים הם חוגגים שם, מה שאני קורא: להיות בטיול שנתי כל השנה..
כשהקימו את קצרין, רצו עיר של 20,000 איש ברמת הגולן. אז אם אחרי חמישים שנה יגיעו לחצי מזה, זה לא כזו הצלחה? אבל שיהיו בריאים.
אפילו גרעין תורני או חצר חרדית לא התלבשו על קצרין חחח כנראה רחוק מידי.....
אתה לא מעודכן...קצרין זה חלום
וטוב שכך, תסתכל על חריש שתולדות אהרון התנחלו שם וממררים לכולם את החיים
אין על תושבי קצרין ועל בית הספר נופי גולן
המדינה שלנו חיה ללא רוח, ללא עתיד, ללא חינוך לאומי נכון. אנחנו חייבים לשנות את עצמנו, את הקשר בינינו, את האווירה הלאומית הפנימית שלנו כאן במדינת ישראל. לחנך את עצמנו על ברכי אהבת הזולת, על הכלל "ואהבת לרעך כמוך" - להרים את הדגל הזה של היהדות האמיתית, לא הפורמלית. כאשר זו תהיה הרוח כאן, המונים מאומות העולם יימשכו ויבואו לנשום את אוויר הפסגות הזה. אז לא נצטרך להסביר ולא להצטדק.
במקום לתת דוגמה יפה כזו לעולם, אנחנו ניצבים כעת מול פני האנושות ונותנים דוגמה הפוכה - החל מהתנהגות הממשלה ועד להתנהלות בגני הילדים - כולם נמצאים בתחרות זה עם זה, מצפצפים זה על זה. רק בחסדי ה' אנחנו עוד קיימים כאן עם כל הפשלות שאנחנו עושים יום יום.
אלו דברים שצריך לחזור ולהסביר - קודם כול לעצמנו. שונאי ישראל הגדולים ביותר הם אנחנו עצמנו, כי ישראל היא בראש ובראשונה מושג רוחני של חיבור, של אהבה, של תמיכה ודאגה הדדית - ואנחנו בשנאה זה לזה, בדחייה זה מזה, מביעים שנאה, בוז וזלזול ברעיון היהודי, בועטים בחוקי הכוח העליון. אין פלא שכולם מתייחסים אלינו באופן דומה. אנחנו בעצמנו זורעים את השנאה באוויר הבינלאומי וקוצרים את התבואה בהתאם..
צפון זה לא אופציה לגור ולחיות חיים איכותיים
על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע.
הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה.
אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה.
בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך".
במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה.
כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים.
הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים.
בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף.
בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.
מזכיר את הפרק שחפר הלך לעשות טסט בשלומי
בתור באר שבעי הייתי רוצה לתגורר שם לזמן קצר נראה כמו אחלה של מקום
חופשה קצרה
זה אחלה של מקום. גרתי ב6 ערים שונות, מהמרכז, עד השפלה, חיפה השרון והגליל. קצרין נהדרת ממש. האוויר פה נדיר, הנופים משגעים. אבל פרנסה כשכירים קשה למצוא. מתאים לעצמאיים
שלא ירצחו אותך בשירותים
@@pazmazrukho6004 כי בתל אביב אף פעם לא רצחו אף אחד.. טמבל
הכתבה עשתה לי חשק לעבור לגור שם
נשמע מקום מעניין יפיפה ורגוע
או זה נראה כמו מקום מגניב ללכת בו לבד לשירותים
אם מחירים כאלה מי ירצה לגור בחור שאין בו כלום 90% מהתושבים זה קשישים זה סוג של בית אבות עירוני
מבורך
למי שמחפש שקט
אבל לכל דבר יש מחיר כמו שבסוף הכתבה הכתב מנה
ערכים חברתיים
כבוד הדדי, קבלת האחר, סובלנות והתחשבות, הם חלק מהערכים החברתיים שמנסים לצייר את צורת החיים הראויה לפרטים בתוך חברה. מאיפה הגיעו אל חיינו ערכים חברתיים מלכתחילה? מה גורם לכך שלכל אומה יש סט ערכים משלה? האם נוכל בעתיד להסכים על ערך חברתי כלשהו שיתאים לאנושות כולה?
כל הערכים החברתיים מגיעים אלינו מהמשפחה. פעם חיינו במשפחות, סבים, סבתות, ילדים, נכדים, מין חמולה שכזאת. היינו מוקפים בקרובי משפחה, הרגשנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה. באופן טבעי כל אחד דאג לכולם, והערכים לא היו חברתיים אלא משפחתיים. לא היה צורך לדבר עליהם כל כך, כי כל אחד גדל לתוך אהבה ודאגה מצד קרוביו, והחזיר להם יחס דומה.
במהלך הדורות, בני אדם הפסיקו לחיות בתוך משפחות או חמולות שהיו להן גבולות ברורים, ועברו למבנים חברתיים רחבים יותר. כך התפתחו ערים ומדינות, שבהם לפרט לא הייתה הרגשת קשר טבעי עם הפרטים האחרים. על מנת לקיים חיים משותפים במסגרות כאלה, להתמודד עם קשיי החיים, להתגונן מפני אויבים חיצוניים וכן הלאה, התפתחו מעין נורמות ומוסכמות חברתיות שהגדירו את קוד ההתנהגות הראוי. הדחף להתקיים הוא שקידם את התפתחותם של ערכים חברתיים חדשים.
מאז בכל אומה התפתחו ערכים חברתיים משלה, חלקם דומים לאלה שבאומות אחרות וחלקם ייחודיים לה. הדבר אינו מקרי כמובן, ונובע מנקודת הנשמה המיוחדת של אותה אומה. זהו היסוד הרוחני שממנו מגיעות ומתגלות בעולמנו תופעות כמו מנטליות, התנהגות, נטיות וכן הלאה.
כיום אנשים יכולים לנוע בחופשיות על פני כדור הארץ ולחיות כמעט בכל מקום שיעלה בדעתם. עם זאת, יש באוויר תחושה כוללת של אובדן ערכים. מהם הערכים שיידרשו לחיים טובים במאה ה-21?
בסופו של דבר, אחרי כל החשבונות נגלה שחברה אנושית, פתוחה, אינטגרלית, תוכל לפרוח ולשגשג בזכות ערך אחד - קשר של אהבה בין אדם. יותר מזה - אין. קשר של אהבה, ברמתו הגבוהה, משמע שאני מקבל את האחר כמו את עצמי.
אין ברירה. אם אנו חולמים על עתיד טוב לכלל המיליארדים שעוד יחיו על פני האדמה, כל אחד מהם יצטרך להתקדם למצב שאף אחד לא זר לו. לפתח יחס ידידותי כלפי כל אדם ואדם, לכל הפחות לכבד את מקומו בעולם. מדוע? כי התפתחות העולם הביאה אותנו למצב שכמותו לא היה בהיסטוריה. אנו נעשים כגוף אחד, כמנגנון אחד, כמערכת אחת. אף חלק במערכת לא יכול לעשות תנועה כלשהי, בלי שזה ישפיע על כל האחרים.
"בעידן הגלובלי" קובע פול קרוגמן, זוכה פרס הנובל בכלכלה, "כולנו נמצאים בסירה אחת". חאבייר סולאנה, מזכ"ל נאט"ו לשעבר, מפרט את ההשלכות של כך: "התלות ההדדית חלה על כולנו. תחשבו על: סיכוני השימוש באנרגיה גרעינית, סכנת העשרת הנשק הגרעיני, איום הטרור, ההשפעות הנלוות לחוסר היציבות הפוליטית, ההשלכות הכלכליות של המשברים הפיננסיים, המגיפות, מצבי החרדה הפתאומיים, שינויי האקלים. שום דבר אינו מבודד לחלוטין. הבעיות של אנשים אחרים הן עכשיו הבעיות שלנו. איננו יכולים עוד להביט עליהן באדישות, או לקוות להפיק מהן תועלת אישית. עלינו ללמוד את כללי המשחק החדשים".
במוקדם או במאוחר נהיה מוכרחים לפתח רגש הדדי, להתייחס בהבנה לכל האחרים, מתוך התחשבות וידידות. ערכים כאלה מביאים אל הכלל הגדול: "ואהבת לרעך כמוך", שכל אחד מכיר את המאפיינים, את החולשות ואת הערכים של האחר, ומקבל אותם. איך מביאים את הכלל הזה לכדי מימוש בפועל, כך שיחיה במציאות, בשטח, בין הלבבות של כולם?
כאן תידרש לנו מהפכה תפיסתית. מהפכה חינוכית, כלל-אנושית. נצטרך לחולל אותה יחד, בכל האמצעים שעומדים לרשותנו. בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות, בתכניות הטלוויזיה, בסדרות, בסרטים, בהצגות, בספרים, בכתבות, בכל צורה שרק אפשר, יהיה עלינו להראות מבוקר ועד ערב לכל באי עולם, מהי צורת החיבור הנכונה בין בני האדם. נצטרך גם להדגיש שצורות יחס אגואיסטיות לא מקובלות עלינו, כי אין להם מקום בעולם המקושר.
הדחף לשרוד את המאה ה-21 מחייב להבין את מגמת ההתפתחות של האנושות, ולהתאים את עצמנו אליה. אם לא כן, האגו שגדל בכל רגע ורגע יביא אותנו להתנגשויות בלתי פוסקות, ועם כל הטכנולוגיה המתפתחת, אנחנו פשוט נהרוס זה את זה. בסופו של סבל רב, כוחות הטבע יחייבו אותנו להכיר בעובדה שכולנו איברים שונים בגוף אחד.
לפי חכמת הקבלה, בשלב הבא בהתפתחות המין האנושי, אותה הרגשת משפחה שהייתה בשחר ההיסטוריה צריכה להתקיים בין כל בני האדם. הערך החברתי הגלובלי יתבסס על קשר משפחתי של חיבור ואהבה. כך נממש את הפוטנציאל האדיר שטמון בנו כנזר הבריאה, ונעפיל יחד לעולם יפה ונאור, למציאות חדשה.
מן המקורות
"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש".
ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג.
כשהיינו עיר קטנה היה יותר טוב🤷♂️
נראה ישוב מקסים אבל לא הייתי מוכן לגור שם גם אם היו נותנים לי דירה בחינם בגלל הריחוק שלו
.
בגלל זה חלק מהאנשים בחרו לגור שמה בכלל הרחוק. הבעיה העיקרית היא מקור פרנסה. ותחבורה
לא להיכנס לשירותים בבתי ספר.
מקום מדהים
החור של החור
אין שם גם כלום 😂😂😂
תעשו לייק מי שמקצרין
עם הכפלת היישוב זו כבר לא תהיה עיירה שקטה...וכל הסיפור של תאיר ראדה די מטיל צל כבד על המקום
תשלחו את הילדים שלכם לבית ספר נופי גולן חחחחח
רק שאלה אחת יש עבודה ?
עם כן אני גם אובר
אני ביקרתי שם בתור ילד במסגרת טיול, ונסעתי משם עם טראומות...
איזה טראומות יש לך ?
@@kobi-.d1098 זקן נגע לו בחליל מאחורי הקיוסק..מה איכפת לך אתה?
אתה יכול לפרט?
תאיר ראדה
רק היזהרו כשאתם ניכנסים לשירותים ציבורים שמא אולגה אורבת לכם שם.
......
...............
לא הבנתי את המשוואה
65 אחוז חילונים ו40 אחוז מהצפון...חחח מישהו יכול להסביר לי??
אופס לא הורדתי
תאמת אשקלון יותר מגרה אותי
אני משם ,מה מגרה באשקלון -פקוק פה ,ומצב בטחוני לא משו .
@@kobi-.d1098 מה הפקקים הגיעו לאשקלון גם כי כל פעם שאני שם אני ממש מבסוט מהאין פקקים
ולגבי מצב ביטחוני בכל מקום מסוכן זה לא חדש
@@evyatardidi1907 חכה עוד לא איכלסו את השכונות החדשות
@@kobi-.d1098 נכון אבל יש להם שם כביש יציאה מהירה לשאר הארץ ויש עוד יציאה מהשכונה הישנה בכל אופן כשאתחתן ארצה לגור רק באשקלון עיר שאני מאוד אוהב
@@evyatardidi1907 זכותך ,תזמין אותי 🙏
300 לייקים
אבל שמעו הרוב זה לא נכון קצרין הופכת להיות עיר דתית
מזה הופכת.. תמיד היו שם דתיים, בכל עיר יש דתיים וקהילות דתיות, יש בני עקיבא וכו
עיר רוסית עם כבר הייתי שם לפני שבועיים
מקום רדום אין שם כלום חוץ ממיני קניון עם סופרמרקט בכניסה . הסתובבתי בתוך העיר בצהריים לא היה בן אדם 1 ברחוב
הכל ריק רק בכניסה לקצרין ראיתי אנשים לייד התחנת אוטובוס הרוב חיילים מהבסיסים מסביב וגם קבוצה של גופניקים שיושבים בתחנה מפצחים גרעינים כי כנראה אין להם מקום אחר לשבת בו
מחירים סתלבט
באותו מחיר של דירה בקצרין אפשר למצוא דירה בעפולה או עכו , מקומות פי 1000 יותר מרכזיים ומפותחים מקצרין עם רכבת ותחב"צ נורמלית ולא אוטובוס פעם בשעתיים
על פי חכמת הקבלה, הסיפור שלנו מתחיל ב"נשמת אדם הראשון" - רצון גדול אחד, שכל חלקיו מחוברים זה לזה בכוונה הדדית על מנת להשפיע זה לזה. בחיבור בין כל חלקי המערכת המאוחדים מתגלה האור האחד - הבורא, הכוח העליון של הטבע.
הדוגמה המוצלחת ביותר בעולם שלנו למערכת דומה היא גוף האדם. כמו נשמת אדם הראשון, גם גוף האדם מורכב מחלקים רבים, תאים ואיברים, שמחוברים כולם יחד ועובדים לפי החשבון של טובת הגוף הכללי. גם בגוף האדם החיבור בין כל חלקיו יוצר שלמות מופלאה שלא מצויה בכל חלק בנפרד. במילים אחרות, נשמת אדם הראשון היא למעשה המצב המתוקן שלנו, שבו כל בני האדם מחוברים יחד כגוף אחד, בקשרים של השפעה, נתינה ואהבה.
אלא שהמצב המושלם קיבל תפנית בעלילה. תהליך רוחני נוסף, מוכוון במחשבה תחילה, "החריב" את ההרמוניה. התהליך הזה נקרא "שבירת נשמת אדם הראשון", או בקיצור, שבירה.
בשבירת נשמת אדם הראשון נשבר הקשר של השפעה ואהבה שחיבר בין כל חלקיה. כתוצאה מכך, גם בעולם שלנו הקשר בינינו שבור, ובכל אחד מאיתנו, בני האדם, יש חלק קטן מאותה נשמה שבורה, רסיס רוחני, ניצוץ אלוהי, והוא גם מכונה "הנקודה שבלב". ולמה נשברנו? כי דווקא מתוך ההופכיות הזאת בין השבור לשלם, בין הפירוד לחיבור, בין קבלה להשפעה, בין אגואיזם לאלטרואיזם, יש לנו יכולת לעלות מעלה מעלה, כמו שכתוב "כיתרון האור מן החושך".
במציאות המפורדת והאגואיסטית שאנחנו חיים בה היום, משימתנו המשותפת היא לחבר מחדש את כל אותם ניצוצות לנשמה אחת, כמו שהיינו מחוברים יחד בנשמת אדם הראשון. אלא שהפעם עלינו להשיג את הקשר עם הבורא בכל עמקותו, מתוך רצון עצמאי ובתהליך מודע. איך? לשם כך יש שיטה מוכנה.
כשמתעוררת באדם הנקודה שבלב היא מובילה אותו למקום שבו לומדים את חכמת הקבלה. מנקודה זו משתנים עבורו כללי המשחק לגמרי. לראשונה נפתחת בפני האדם האפשרות לבחירה חופשית. הערכים שהחברה מגדירה לו כטובים כבר אינם טובים מספיק עבורו. מתגלה בו ריקנות. הוא אינו נמשך עוד למטרות חומריות, ואת הרצון החדש לרוחניות שמתעורר בו הוא לא יכול לממש במסגרת העולם הזה. אז מתעוררות בו אינספור שאלות על משמעות החיים.
הריקנות וחוסר הסיפוק מהחיים נושאים בחובם בשורה גדולה. דווקא הם מאפשרים לאדם להגדיר מחדש את הערכים של טוב ורע, והפעם מתוך בחירה חופשית. מעתה והלאה, הוא יכול לבחור בין רוחניות לגשמיות, בין השפעה לקבלה, בין חיבור לפירוד. כלומר האם להימצא בסביבה שמעלה את ערך הפנימיות והרוחניות על פני החיצוניות והגשמיות, או להימצא בסביבה שמקדשת את הערכים ההפוכים.
בסופו של דבר, הבחירה החופשית שלנו היא הבחירה בסביבה מתאימה להתפתחות רוחנית. והעבודה שלנו בסביבה זו היא להתחבר ליתר הנקודות שבלב שמרכיבות אותה ולהרכיב יחד רצון גדול ומשותף לרוחניות. הבעיה היא שהאדם אינו יכול להתעלות מעל החשבון לטובת עצמו בכוחות עצמו ולהתחבר לרצון של הזולת כאילו היה הרצון שלו. רק האור שברא את הרצון יכול לתקן אותו. לכן, בשעה שאנחנו קוראים בספרי הקבלה המתארים את מצבנו המתוקן בנשמת אדם הראשון, משפיע עלינו אור מיוחד, "המאור המחזיר למוטב". אבל הוא משפיע עלינו רק בתנאי שאנחנו דורשים את התיקון הנכון: חיבור בינינו למען גילוי הבורא בכלי המשותף.
בחיבור כל הנקודות שבלב יחד אנחנו עולים במאה עשרים וחמש המדרגות הרוחניות. בכל מדרגה אנחנו מתקנים עוד חלק מהרצון ומתחברים עוד יותר, עד שאנחנו מחדשים את הקשר השבור בנשמת אדם הראשון, ובו אנחנו מגלים את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה. עד אז, אל תפסיקו לשאול ולתהות, עד שהכול יתחבר לכם לאחד.