אני מאוהבת במרצה הזה. חד, בהיר, סופר-רהוט ובעיקר נותן זוית אירונית (לא צינית) על החיים האלו ומזכיר לנו ששום דבר לא מובן מאליו. רמת הידע שלו מעוררת הערכה והקורס מרתק
הגעתי להבנה, הארה. אני תמיד מניחה שכולנו בורים, כל אחד בור בתחום מסויים או בגלל חוסר ניסיון בחיים וכו', תוך כדי האזנה להרצאות אני פתאום שמה לב שבאופן אירוני דתי יהיה הכי בור בנושא דת. נראה לי בלתי נמנע קצת, אם הוא מקובע באמונתו בקב"ה או באללה או כל אל אחר שהכי צודק, הוא יממש את הפולחן בבקיאות רבה, אבל לא באמת ילמד על - מה זה דת?!
בקצרה, הארה היא מצב שאינו מחייב אותך לשום פעולה ולשום מאמץ, מצב שאינו מאתגר את יכולותיך. זהו מצב עלוב ומשעמם שאין לי שום חפץ בו. רק חיי פעולה הם חיים מאושרים.
בדיוק כך. הבודהיזם אינו מכיר בכך שאי-סבל ואושר הם שני מצבים שונים. הבודהיסטים שבויים באמונה שאי-סבל הוא מצב האושר העליון, ולכן אינם שואפים כלל למה שמעבר לכך. משום כך הם נותרים תקועים במצב שבעיניי הוא נחות ולא מספק.
מה שהתכוונתי להגיד זה שאתה יוצר הפרדה בין מצב נייטרלי של אי-סבל ומצב של אושר. לפי הבודהיזם אין הפרדה כזאת. מצב של אי-סבל ומצב של אושר הם אותו המצב בדיוק, ואם אתה משתחרר מהסבל אתה בהכרח מאושר.
נראה לי שזה תלוי איך מפרשים את ההיסטוריה. האם ההיסטוריה מתקדמת באופן אקראי ואובלוציוני, בו החזק שורד, או שחושבים שההיסטוריה מתקדמת באופן מכוון לאמונה או להתגלות מסויימת. אני מאמין, שיש ציר בהיסטוריה, של הכרת אלוקים. זה מתחיל בנומיזם ומונותיאיזם, אחר כך מצטמצם לדואליזם, ובסוף למוונותיאיזם. גם במונותיאיזם יש דואליזם בין האל והאדם, וההומניזם קצת מצמצם את הפער. ייתכן והטיעון שלך נכון ברמת המיקרו, אבל ברמת המאקרו אני חושב שההיסטוריה מכוונת ולא אקראית.
ההבדל בהגדרות של המילים הוא כזה: מה שאתה קורא לו "אי-סבל" יקרא ע"י הבודהיסט "מעט סבל" (למשל שעמום או חוסר רגש), מה שאתה קורא לו "סבל" יקרא "המון סבל", ומה שאתה קורא לו "אושר" יקרא "אושר רגעי וחולף שאחריו בא עוד סבל". כשבודהיסטים מדברים על אי-סבל הם מדברים על אושר מושלם, זה אותו האושר שאתה מדבר עליו רק שהוא לא חולף ומוחלף בסבל אלא מתמשך, ואם אתה אדם מואר אז האושר הוא פשוט קבוע. כמו אורגזמה שמתמשכת כל החיים, ולאחריהם.
כאשר אני מדבר על אושר אני מדבר על מצב שבו אתה מצוי בקיום בו אתה עושה משהו בעל משמעות בשבילך, ואז אתה קם כל בוקר בחדווה כדי לעשות אותו. אושר מושלם הוא מצב של התעלות טוטאלית, והוא מצב אותו אתה משיג בתוך החיים המאושרים אך יוצא ממנו כדי שתוכל להמשיך לפעול. מצב המוארות אותו אתה מתאר הוא משעמם.
מצב של הארה לפי הגדרה הוא מצב של אושר מושלם שלא חסר בו כלום. במצב של שעמום יש חסרון ולכן זה לא אושר מושלם וזה לא הארה. מה שאתה מדמיין זה מצב של אושר רגעי שלאחריו בא סבל. גם שעמום הוא סוג של סבל. מוקשה/נירוונה/הארה היא מצב של אושר עילאי שאין בו שום דבר שלילי, גם לא שעמום.
כמו כן, גם אם נצליח להסביר איך פועל הייקום בפרטי פרטים ואיך נוצר הייקום באופן הפיזי זה לא סותר את האפשרות לכוח העליון שיצר אותו. ההיפך, ככל שלומדים יותר על מורכבות הייקום האפשרות לגבי יישות על רק גודלת
עד עכשיו השכלתי רבות מסדרת ההרצאות, אבל מאוד צורמת הקריאה לנאציזם "הומניזם אבולוציוני", בעיקר מאחר ובמיין קאמפף דברים רבים סותרים את אותה תורה המדעית. למשל הרעיון שהאדם נברא בצורתו הנוכחית, מה שסותר לחלוטין את העקרון המרכזי בתיאוריה אם לא את כולה. זה בערך כמו להגיד שהפצצה אווירית היא "הומניזם כבידתי".
אני מאוהבת במרצה הזה.
חד, בהיר, סופר-רהוט ובעיקר נותן זוית אירונית (לא צינית) על החיים האלו ומזכיר לנו ששום דבר לא מובן מאליו.
רמת הידע שלו מעוררת הערכה והקורס מרתק
מרתק! הופך אתזה לכל כך ומעניין!
לשכפל אותך לכל בתי הספר , העולם יכל להיות טוב יותר 😍
אין יובל אתה פשוט טוב בלהסביר הכל! כל דבר שתסביר אני אבין
הרצאה איכותית, מובנת, מעניינת ומעשירה לגבי ההיסטוריה שלנו כבני אדם!!! תודה :))
הרצאות מדהימות, מרצה מדהים.
הרצאות יוצאות מהכלל.
פשוט תותח !
מענין ביותר!
תודה
מצאתי אוצר פה. תענוג... תודה רבה
מצאתי זמן לצפות מחדש בהרצאות המרתקות שלו. אהבתי במיוחד את המשפט "היסטוריה אי אפשר לחזות". אכן כך, לא היה אדם אחד שיכל לחזות את 2020.
שנת 2020 מצריכה בעצמה קורס חדש לגמרי
צפיתי בעניין רב. רק לא ברור לי, איך ההומניזם מושתת על המונותאיזם?
brillant comme tous les autres cours
même si à la lecture (du livre) on peut se poser beaucoup de questions sur la pertinence de plusieurs thèses.
הגעתי להבנה, הארה. אני תמיד מניחה שכולנו בורים, כל אחד בור בתחום מסויים או בגלל חוסר ניסיון בחיים וכו', תוך כדי האזנה להרצאות אני פתאום שמה לב שבאופן אירוני דתי יהיה הכי בור בנושא דת. נראה לי בלתי נמנע קצת, אם הוא מקובע באמונתו בקב"ה או באללה או כל אל אחר שהכי צודק, הוא יממש את הפולחן בבקיאות רבה, אבל לא באמת ילמד על - מה זה דת?!
🤣Lol
בקצרה, הארה היא מצב שאינו מחייב אותך לשום פעולה ולשום מאמץ, מצב שאינו מאתגר את יכולותיך. זהו מצב עלוב ומשעמם שאין לי שום חפץ בו. רק חיי פעולה הם חיים מאושרים.
1:26:24 למה אי אפשר לחזות מהפכה
תראה לי מישהו שיכל לחזות את 2020! :-) כל כך הרבה אירועים, מקורונה ופיצוץ בביירות ועד כל הדברים שקורים בארצות הברית.
@fadeabs שים לב להרצאה 14 ולסיפור הנצרות
1:24:11 תחזית מזג אויר וכלכלה - ההבדל בניהם
perfect
בדיוק כך. הבודהיזם אינו מכיר בכך שאי-סבל ואושר הם שני מצבים שונים. הבודהיסטים שבויים באמונה שאי-סבל הוא מצב האושר העליון, ולכן אינם שואפים כלל למה שמעבר לכך. משום כך הם נותרים תקועים במצב שבעיניי הוא נחות ולא מספק.
מה שהתכוונתי להגיד זה שאתה יוצר הפרדה בין מצב נייטרלי של אי-סבל ומצב של אושר. לפי הבודהיזם אין הפרדה כזאת. מצב של אי-סבל ומצב של אושר הם אותו המצב בדיוק, ואם אתה משתחרר מהסבל אתה בהכרח מאושר.
זה לא מוסר זה נוירוני מראה
באמת זה מעניין... אם אתה לא משתוקק? איך אי פעם תקבל מוטיבציה להיות טוב במשהו?
הרי חלק מהעניין זה לקבל הערכה ואהבה
✔
אכן, ולכן הבודהיזם אינו תשובה מספקת.
@0vsr בהחלט.
נראה לי שזה תלוי איך מפרשים את ההיסטוריה.
האם ההיסטוריה מתקדמת באופן אקראי ואובלוציוני, בו החזק שורד, או שחושבים שההיסטוריה מתקדמת באופן מכוון לאמונה או להתגלות מסויימת.
אני מאמין, שיש ציר בהיסטוריה, של הכרת אלוקים.
זה מתחיל בנומיזם ומונותיאיזם, אחר כך מצטמצם לדואליזם, ובסוף למוונותיאיזם.
גם במונותיאיזם יש דואליזם בין האל והאדם, וההומניזם קצת מצמצם את הפער.
ייתכן והטיעון שלך נכון ברמת המיקרו, אבל ברמת המאקרו אני חושב שההיסטוריה מכוונת ולא אקראית.
יש גם בית הבראה לקופים לאחר ניסוי בישראל
מי שפה ב2021 וכבר יודע את התשובות 1:15:25
הוא מתייחס לעניין בהרצאה הבאה
הרריזם לנצח
ההבדל בהגדרות של המילים הוא כזה: מה שאתה קורא לו "אי-סבל" יקרא ע"י הבודהיסט "מעט סבל" (למשל שעמום או חוסר רגש), מה שאתה קורא לו "סבל" יקרא "המון סבל", ומה שאתה קורא לו "אושר" יקרא "אושר רגעי וחולף שאחריו בא עוד סבל". כשבודהיסטים מדברים על אי-סבל הם מדברים על אושר מושלם, זה אותו האושר שאתה מדבר עליו רק שהוא לא חולף ומוחלף בסבל אלא מתמשך, ואם אתה אדם מואר אז האושר הוא פשוט קבוע. כמו אורגזמה שמתמשכת כל החיים, ולאחריהם.
לפי הבודהיזם אושר הוא המצב הנייטרלי, והוא מצב של אי-סבל.
כאשר אני מדבר על אושר אני מדבר על מצב שבו אתה מצוי בקיום בו אתה עושה משהו בעל משמעות בשבילך, ואז אתה קם כל בוקר בחדווה כדי לעשות אותו. אושר מושלם הוא מצב של התעלות טוטאלית, והוא מצב אותו אתה משיג בתוך החיים המאושרים אך יוצא ממנו כדי שתוכל להמשיך לפעול.
מצב המוארות אותו אתה מתאר הוא משעמם.
זה נראה שהרומאים בחרו הנצרות משום
שהסכימו לבנות ותיקון ברומא , היהודים ״ החכמים״ היו מסכימים לבנות משהו מחוץ לירושלים? מרצה מדהים.
מצב של הארה לפי הגדרה הוא מצב של אושר מושלם שלא חסר בו כלום. במצב של שעמום יש חסרון ולכן זה לא אושר מושלם וזה לא הארה. מה שאתה מדמיין זה מצב של אושר רגעי שלאחריו בא סבל. גם שעמום הוא סוג של סבל. מוקשה/נירוונה/הארה היא מצב של אושר עילאי שאין בו שום דבר שלילי, גם לא שעמום.
צר לי לאכזבך, הוא משחק עבור הקבוצה השניה...
אין קבוצה כזאת , כולנו באותה סירה
תיקון:
המרקסיסם אינו בעד שיוויון כולל אלא בעד דיקטטורה של הפרולטריון
ומי נתן את חוק הטבע הזה? הרי כדי שיהיה חוק צריך מחוקק
זה חוק שאתה המצאת , בוא ...
יש עוד דתות רבות: סקפטיציזם, דמוקטריטיציזם, קפיטליזם, וכמובן אתאיזם. אדם לא יכול יהיות לא דתי , הוא יבחר דת זו או אחרת בכל מקרה. השאלהמה הדת האמיתי?
אשתמש בכלים שלך ,
גם אם נדע איך המוח פועל ואיך העולם פועל
נוכל להסביר איך
לא נוכל להסביר למה
אם יש לנו ולחיות את אותו מבנה,
כלום לא מתבקש שההבדל לא נובע מגוף ???
הגע בעצמך !!!
כמו כן, גם אם נצליח להסביר איך פועל הייקום בפרטי פרטים
ואיך נוצר הייקום באופן הפיזי
זה לא סותר את האפשרות לכוח העליון שיצר אותו.
ההיפך,
ככל שלומדים יותר על מורכבות הייקום
האפשרות לגבי יישות על
רק גודלת
עד עכשיו השכלתי רבות מסדרת ההרצאות, אבל מאוד צורמת הקריאה לנאציזם "הומניזם אבולוציוני", בעיקר מאחר ובמיין קאמפף דברים רבים סותרים את אותה תורה המדעית. למשל הרעיון שהאדם נברא בצורתו הנוכחית, מה שסותר לחלוטין את העקרון המרכזי בתיאוריה אם לא את כולה.
זה בערך כמו להגיד שהפצצה אווירית היא "הומניזם כבידתי".