חבר לכל החיים: הכירו את מיזם יוצאי יחידת עוקץ שמטרתו סיוע כלכלי ללוחמים שהחליטו לאמץ את כלביהם
ฝัง
- เผยแพร่เมื่อ 11 ก.ย. 2024
- עכשיו 14 | ערוץ החדשות של ישראל
• הצטרפו אלינו עכשיו גם ב:
לערוץ היוטיוב של התכניות המלאות ◄ / channel
אפליקציה ◄ now14.co.il/app
פייסבוק ◄ / now14israel
טוויטר ◄ / now14israel
אינסטגרם ◄ bit.ly/3FSOJdd
טלגרם ◄ t.me/Arutz20
וואטסאפ ◄ bit.ly/3JNNUoY
היי 🙋♀️
בתור אחת שגדלה במשק...אין אין ולא יהיה על בע"ח...גם כיום!!!
לוק 🐺🐕 כשמו כן הוא יפה , גיזעי, מרשים והכי הכי "" חבר "!!!!
אני מאחלת לך ( לכם ) שתצליחו ו- המון!!! --- אל תוותרו על גידולם 🥰🥰
מערכת הבטחון חייבת לשלם פנסיה לכלבים הללו, כלומר לחבר׳ה הנהדרים שלוקחים אותם הביתה, כולל טיפולים רפואים וטרינרים עד סוף ימיהם
כול הכבוד❤️ הכלב הוא חברו הטוב ביותר של האדם!
אח יקר
THE ARMY MUST PAY, NOT THE SOLDER, THE DOG WAS WORKING FOR THE ARMY, FOR THE GOVERMANT.
איך יוצרים אתכם קשר? אשמח לעזור
פעם היינו חלק בלתי נפרד מהטבע, עם הזמן התרחקנו ממנו. היום מדברים על חזרה אל הטבע בכל מיני הקשרים וצורות. כדי להבין מה באמת יעשה לנו טוב, חשוב לברר מה הוציא אותנו מלכתחילה מהטבע, ואיך בדיוק.
מאז ימי קדם עברנו שינויים לרוב. יצאנו מהמערות, פיתחנו חקלאות, אחר כך תעשייה, מסחר ועוד. היום אנחנו מגלים שהכוח האגואיסטי שהניע את ההתפתחות שלנו הפך עם הזמן להרסני מאוד. הגענו למצב שבו אנחנו מנצלים את הטבע ללא שום חשבון, פוגעים בכל הסביבה, מוציאים את המערכת מאיזון. מה יהיה בדור הבא לא אכפת לנו, אפילו לא מה יהיה בעוד שנה. אפשר להרוויח עוד משהו עכשיו? נפלא!
כזה קצר רואי הוא האגואיזם שבנו, וההתעצמות שלו היא שהרחיקה אותנו מהטבע. במוקדם או במאוחר נצטרך להכיר בעובדה שהוא מזיק לנו עצמנו, ומוכרחים להתחיל לטפל בו. לשנות אותו. לשדרג. ואז הטבע כולו יהווה עבורנו קנה מידה. אנחנו נלמד מהטבע מה זה אומר להיות בהרמוניה עם כל הסביבה, ולפי הדוגמה הזו נכייל את היצרים שבנו, את מיתרי הנשמה.
מהו בדיוק האגואיזם הצר שמוגדר גם כיצר רע? זהו כוח שדומה לגידול סרטני. הוא אוכל את כל הסביבה עד שמביא למותו שלו בתוכה. כך אנחנו בני המין האנושי מתנהגים על פני כדור הארץ. אבל, כנראה שיש בטבע איזה מנגנון מיוחד שמעורר בנו עתה את ההכרה שמוכרחים לתקן כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי, לחזור להרמוניה.
הדומם, הצומח והחי מתקיימים כמנגנון אינטגרלי, מקושר, בהשלמה הדדית שיוצרת מארג חיים הרמוני. את הצורה האינטגרלית הזו אנחנו צריכים להעתיק למערכות היחסים שיש לנו עם בני האדם האחרים, וכתוצאה מזה יבוא שינוי גם ביחס שניתן לכל הטבע הסובב.
למעשה, אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם חדש, אדם שיהיה מסוגל להתקשר לזולת בצורה טובה, לפי החוק של "ואהבת לרעך כמוך". כאן נצטרך להתמודד מול היצר הרע שדוחף את כל אחד ליהנות משליטה על האחר, מכך שהוא יותר ממנו, בשכל, ברגש, בכוח, בנכסים, בכל דבר ועניין.
נכון, גם בעלי חיים נאבקים על מקומם בלהקה וזה טבעי, אבל באדם יש תוספת יצר הרסני. בעלי חיים שנאבקים, מבררים על ידי הקרב את מקומם בהיררכיה האבולוציונית. אין שם רגשות. האדם הוא היצור היחיד ששואב הנאה מכך שהוא מצליח להשפיל את האחר, לדכא אותו, להוכיח לו שהוא יותר. מדור לדור האגו התפתח, וכיום משחקי האגו מגיעים לרמה שבה עלולה להתפרץ מלחמת עולם גרעינית, ואף אחד לא מסוגל לעצור.
עוד הבדל שכדאי להדגיש הוא שבעל החיים החזק בלהקה דואג לאלה שתחתיו, שומר שתהיה לכולם סביבה בטוחה, שכולם יסתדרו, ואף פעם הוא לא הורס שום דבר בטבע. האדם, לעומת זאת, לא רואה אף אחד ממטר, מנצל את כולם עוד ועוד, דואג רק לעצמו, הורס את החברה בשביל האינטרס הצר שלו, ועל הדרך גם את כל הטבע הסובב אותו. בשביל עוד כמה דולרים שיהפכו אותי לעשיר יותר ממך, אני מוכן להחריב את כל הסביבה.
עם הדיאגנוזה של טבעו האגואיסטי של האדם, נגדיר עתה את החזרה אל הטבע הרצויה. היא מתחילה בחינוך כלל-חברתי, בבנייה משותפת של תרבות חדשה.
הערך המרכזי שאותו נידרש לטפח הוא האיזון בין אדם לאדם. אמנם כולנו שונים זה מזה, אבל בהשלמה הדדית נוכל לבנות מצב של הרמוניה. אם כל אחד ישתדל בכל ליבו להשלים את האחרים, לדאוג לשלומם ולטובתם, בזה אנחנו נשתווה, כולם לכולם. בהדרגה, אנחנו נגלה בעמקי הטבע כוחות של השפעה טובה, של אהבה ושל נתינה, והם יסייעו לנו להתקדם הלאה. החיבור שייווצר בינינו ימלא את כל החללים הפנימיים שעתה מורגשים, ויחד נתעלה לדרגה גבוהה יותר של חיים.
וכשיהיה בנו טבע חדש של אהבה, נדע איך להתייחס גם לדומם, לצומח ולחי, לכל הסביבה.
קללת הבחירות החוזרות
תמיד היה ותמיד יהיה חלק לא מרוצה מתוצאות הבחירות בחברה, והחלק הזה תמיד יהפוך למחרחרי ריב החדשים, המפגינים, המקללים, הדוחפים מקלות בגלגלים; ותתגלגל עלינו קללת הבחירות עד אין קץ.
"כי כל עוד שחוקי החברה אינם משביעים רצון לכל יחיד ויחיד שבמדינה, ומשאירים מיעוט בלתי מרוצה מהנהגת המדינה, הרי המיעוט הזה חותר תחת הנהגת המדינה ומבקש להפילה" - כתב בעל הסולם במאמרו "השלום בעולם" עוד כשהיינו מדינה בהקמה. בזמננו זה בולט יותר שכל מי שתופס את השלטון מסוגל לחשוב רק על דבר אחד: איך להישאר שם בלי ליפול, ולשם כך לעשות הכול.
ייסדנו את המדינה על פי חוקי המנדט הבריטי. אלו אינם חוקי האומה הישראלית, ולכן עם השנים הלכו הסדקים במערכות המדינה ונפערו לבורות מסוכנים: כל אחד בונה לעצמו במה עם פרשנות הבטן שלו לסוגיות השונות, ומושך אליה בצרחות את הקהל ככל שהריאות שלו מספיקות לו.
בלי במה מרכזית, בלי מטרה משותפת וחוק מוסכם על כולם, לא תהיה לנו ממשלה יציבה לעולם ולא מדינה יהודית. החוק היחיד שיכול להשביע את רצון כל העם הוא החוק שבלעדיו אנחנו מלכתחילה לא ישראל, אלא אוסף מקרי של מהגרים נרדפים.
נהוג להגיד, "המדינה צריכה להיות מקום לכל היהודים בעולם, שיהיה להם כמקלט". לא, זה לא מספיק. אם זאת הסיבה להתאספות שלנו אז פורצות בינינו שריפות, ובחירות רודפות בחירות. מי שחי כאן מזה דורות ומי שמגיע לכאן עכשיו לחיות צריך לדעת מי אנחנו, לאן אנחנו ובשביל מה אנחנו. כדי לייצב ולעצב את המדינה אנחנו חייבים ללמוד לשם מה היא נועדה.
מדינת ישראל נועדה לאפשר לנו לעשות מעצמנו עם מאוחד, כלומר עם יהודי שמסוגל להיות "אור לגויים". אם המטרה המשותפת תהיה אחדות העם, אז אפשר יהיה לקרוא למקום הזה "אדמת ישראל" שיושבת עליה "מדינת ישראל" ומאוכלסת ב"עם ישראל". אחרת לא.
אחדות העם היא החוקה שלנו, היא סיבת קיומנו, היא הכול בשבילנו: "ואהבת לרעך כמוך". כל השאר אלה חוקים המפרטים את העיקר הזה; מפרטים איך מעל לכל הסתירות והניגודים, נחזיק במטרה היחידה שלנו, ונכוון להשקיע בה את כל הכוחות החומריים והנפשיים שלנו.
כשנתחיל לפעול לכיוון זה, קללת הבחירות תוסר מעלינו, אומות העולם יתחילו להטות אוזן לשמוע מה קורה אצלנו ולהתחבר סביבנו. הם ירגישו איך, "הופה, היהודים התחילו לעסוק במשהו טוב, התחילו לעשות משהו נכון עם עצמם", כמו שכתב המשורר: "אז יאמרו בגויים, הגדיל ה' לעשות עם אלה" (תהילים קכו, ב).
גיבורים
שצהל ישלם להם פנסיה ...