היו לילות, אני אותם זוכרת, אני אותם עד סוף ימי אשא, במשעולים בין דגניה לכינרת, עמדה עגלת חיי העמוסה. והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת, אני בניתי בית לשבתך, את תרקמי בערב לי כותונת, אני אנהג ביום את עגלתך. הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר, הוא נהג עגלות לשדה הרחב, ואני לו כותונת הייתי רוקמת, כותונת של תכלת עם פרח זהב. היו לילות, אני אותם זוכרת, והוא את העצים בגן העיד, את השבילים בין דגניה לכינרת, כי רק אותי ישמור לו לתמיד. היה הולך ושב אלי קודח, היה נושא דמותי ממול פניו, הגידו נא, היש בכם יודע אי אנה זה הלך לו ולא שב? אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת, בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו, אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת, כותונת של תכלת עם פרח זהב. היו לילות, אני אותם זוכרת, אני אותם עד סוף ימי אשא. מילים לשיר היו לילות - אסתר עופרים - אסתר עופרים אסתר עופרים (1980)
לאורך כל השיר יהורם מנסה להצחיק את רוחמה, ב-3:11 וב-3:22 היא כבר לא יכולה להסתיר את הצחוק.... מעניין אם הוא קיבל הוראה מהבמאי (כדי לגרום לה לחייך) או שהוא סתם חמד לצון.
רוחמה לא גליקריה גליקריה ששרה. לא עומדת. כל הזמן במקום אחד. ולא זזה מלימטר אחד זה בלתי אפשרי אצל גליקריה. . ולגליקריה יש. מחסנים מלאים. במתרי הקול .ושרה כאוות נפשה. כמובן לאחר חזרות של שתיים שלוש חזרות 🚕🍉
נהדר
שיר מרגש קולה של רוחמה כטיפה ממש שלמות ,יהורם קישוט
דואט מושלם משני זמרים ירושלמים כבוד!!!!
כל כך יפה.
בראוו!
חבל שהיא לא שרה לבד.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.
והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.
הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.
היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?
אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.
מילים לשיר היו לילות - אסתר עופרים - אסתר עופרים
אסתר עופרים
(1980)
לאורך כל השיר יהורם מנסה להצחיק את רוחמה, ב-3:11 וב-3:22 היא כבר לא יכולה להסתיר את הצחוק.... מעניין אם הוא קיבל הוראה מהבמאי (כדי לגרום לה לחייך) או שהוא סתם חמד לצון.
ממתי יהורם גאון לובש חולצה של קיבוצניק
רוחמה. ב. 25. לפני. אחרי. פשוט. שחכתי. לספטמבר. בחג. הסוכות. גליקריה. באשדוד. כמובן. בגלל. הקורונה. זה. לא. בטוח. את. מזמן. היית צריכה. להגיע. ללכת. להופעות.של. גליקריה. [אני. לא. יכולי שלא. ללכת. להופעות. שלה. גליקריה. ריגשה. אותי. שנים. ממשנים כמו שעושה. שלומי. שבת. אני. הייתי. בהופעה. וגליקריה. מקריאה את. שמו. ונגשת. לשלומי. והוא. מתחיל. לשיר. שיר. טורקי. זה. מה שהוא. יודע. וכל. פעם. שלומי. עושה. את. התרגיל. הזה. וכתבו. עליו. בפייסבוק. בעיתונים. על. התרגילים. האלה. יש. לי. את. הקטע. של. השיר. הזה ביוטיופ. תמיד. הוא. בא. חובש לראשו. כובע. של. כורדים. את. גם. היית. צריכה. לעשות. את. התרגיל. הזה. מזמן. גליקריה. היתה. צריכה. להיות. חברה שלך. ביחוד. בשטח. המקצועה. גליקריה היתה. כבר. בכל. המדינה. אפילו את. רחל. שפירא. הכירה. אישית. לא. יצא. לי. לשאול. את. גליקריה. אם. היא. בכלל. מכירה. אותך. כי לא. לקחתי. תמונה. שלך. בכיס. מאז. שקניתי לגליקריה. את. המילונים. ושמחה. היא. מכירה. אותי. טוב. נזכרתי. מאוחר. מאד. לקנות. לגליקריה. ולמשה. ספרים של. כיתה א׳. ולתת. לתרגם. ליוונית. את. האלף. בית. הישראלי. והניקוד. שהוא. ממש. כמו. באנגלית. אצלנו. בסימני. ניקוד. באנגלית. באותיות. גליקריה. מכירה. הרבה שירים. עבריים. שהיא. למדה. כך. זה. שיהיה. לה. קל. ללמוד. את. האוורות.
רוחמה. משה. בן. השנתיים. וחצי את. הסבתא. שלו. מצד. האימא. שגרה. ליד. קיבוץ. נען. למה. הוא. לא. בתמונה. של. אבא. ואימא מהחתונה. הסבתא. מסבירה לא יפה. שעוד. לא. נולדתה.
רוחמה לא גליקריה גליקריה ששרה. לא עומדת. כל הזמן במקום אחד. ולא זזה מלימטר אחד זה בלתי אפשרי אצל
גליקריה. . ולגליקריה יש. מחסנים מלאים. במתרי הקול .ושרה כאוות נפשה. כמובן לאחר חזרות של שתיים שלוש חזרות 🚕🍉