ביקרנו במלון התעופה הנטוש בלב יהוד
ฝัง
- เผยแพร่เมื่อ 2 ต.ค. 2024
- מלון אוויה היוקרתי הוקם בתחילת שנות ה-60 סמוך לשדה לוד כדי לשמש צוותי אוויר מכל העולם, אך לא זכה להצלחה עד שנסגר סופית בעשור הקודם. אסף קמר יצא למסע בזמן במפלצת הבטון הנטושה
bit.ly/3NN9jPD
אתם צופים בערוץ היוטיוב של ynet: עדכוני חדשות שוטפים, ראיונות מרתקים, שידורים מיוחדים, הופעות בלעדיות וכתבות מעניינות ומרגשות
• להרשמה לערוץ ynet ביוטיוב ◄ bit.ly/2U8HeXH
עקבו אחרינו גם:
בפייסבוק ◄ / ynetnews
באינסטגרם ◄ / ynetgram
בטוויטר ◄ / ynetalerts
בטלגרם ◄ t.me/ynetalerts
לא מבין , שהמדינה או העירייה יוציאו מכרז לקבלנים להפוך את זה לבנייני מגורים
כולם מתעסקים בשטויות, אין להם זמן לזה! מדינה בהפרעה 😅
העיקר שמי שמחזיק בקרקע , עושה עליו מליונים .
יש מלא אתרים כאלו ,וכן בתים שהבעלים נפטר או בחול .
לפני כ60 היינו מטיילים ברגל עד שם מהצד המזרחי של יהוד כדי לראות מרחוק מה זה בריכת שחיה כמו בהוליווד
ואייי אתה מחזיר אותי ל 2006. אני בן 22 מעכו אני ואמא שלי במלחמת לבנון השנייה הלכנו למלון. הזה ישבנו חודשים זה היא המלון הכי טוב והזכרנות הכי טובות שהיו לי בחיים חלום שלי לחזור ל 2006 רק לראות את המלון חוזרים לי הכל הזמרת שהיתא שאם ואאאי.
כל כך הרבה זיכרונות של הילדות במלון אוויה, במיוחד את בריכת השחיה. טיול לשם בשבת, היה מיוחד מאוד. עברנו ליהוד כשעדיין לא היה המלון קיים. מקווה שמישהו ישקיע במקום הזה…חייבים.
העיקר שמחיר הקרקע בשמיים
5:35 אסף לא ינקו לך את החדר הזמנת שיסתדרו לך את החדר בחדר 302 לא 315
קללת הבחירות החוזרות
תמיד היה ותמיד יהיה חלק לא מרוצה מתוצאות הבחירות בחברה, והחלק הזה תמיד יהפוך למחרחרי ריב החדשים, המפגינים, המקללים, הדוחפים מקלות בגלגלים; ותתגלגל עלינו קללת הבחירות עד אין קץ.
"כי כל עוד שחוקי החברה אינם משביעים רצון לכל יחיד ויחיד שבמדינה, ומשאירים מיעוט בלתי מרוצה מהנהגת המדינה, הרי המיעוט הזה חותר תחת הנהגת המדינה ומבקש להפילה" - כתב בעל הסולם במאמרו "השלום בעולם" עוד כשהיינו מדינה בהקמה. בזמננו זה בולט יותר שכל מי שתופס את השלטון מסוגל לחשוב רק על דבר אחד: איך להישאר שם בלי ליפול, ולשם כך לעשות הכול.
ייסדנו את המדינה על פי חוקי המנדט הבריטי. אלו אינם חוקי האומה הישראלית, ולכן עם השנים הלכו הסדקים במערכות המדינה ונפערו לבורות מסוכנים: כל אחד בונה לעצמו במה עם פרשנות הבטן שלו לסוגיות השונות, ומושך אליה בצרחות את הקהל ככל שהריאות שלו מספיקות לו.
בלי במה מרכזית, בלי מטרה משותפת וחוק מוסכם על כולם, לא תהיה לנו ממשלה יציבה לעולם ולא מדינה יהודית. החוק היחיד שיכול להשביע את רצון כל העם הוא החוק שבלעדיו אנחנו מלכתחילה לא ישראל, אלא אוסף מקרי של מהגרים נרדפים.
נהוג להגיד, "המדינה צריכה להיות מקום לכל היהודים בעולם, שיהיה להם כמקלט". לא, זה לא מספיק. אם זאת הסיבה להתאספות שלנו אז פורצות בינינו שריפות, ובחירות רודפות בחירות. מי שחי כאן מזה דורות ומי שמגיע לכאן עכשיו לחיות צריך לדעת מי אנחנו, לאן אנחנו ובשביל מה אנחנו. כדי לייצב ולעצב את המדינה אנחנו חייבים ללמוד לשם מה היא נועדה.
מדינת ישראל נועדה לאפשר לנו לעשות מעצמנו עם מאוחד, כלומר עם יהודי שמסוגל להיות "אור לגויים". אם המטרה המשותפת תהיה אחדות העם, אז אפשר יהיה לקרוא למקום הזה "אדמת ישראל" שיושבת עליה "מדינת ישראל" ומאוכלסת ב"עם ישראל". אחרת לא.
אחדות העם היא החוקה שלנו, היא סיבת קיומנו, היא הכול בשבילנו: "ואהבת לרעך כמוך". כל השאר אלה חוקים המפרטים את העיקר הזה; מפרטים איך מעל לכל הסתירות והניגודים, נחזיק במטרה היחידה שלנו, ונכוון להשקיע בה את כל הכוחות החומריים והנפשיים שלנו.
כשנתחיל לפעול לכיוון זה, קללת הבחירות תוסר מעלינו, אומות העולם יתחילו להטות אוזן לשמוע מה קורה אצלנו ולהתחבר סביבנו. הם ירגישו איך, "הופה, היהודים התחילו לעסוק במשהו טוב, התחילו לעשות משהו נכון עם עצמם", כמו שכתב המשורר: "אז יאמרו בגויים, הגדיל ה' לעשות עם אלה" (תהילים קכו, ב).
אסף איזה אומץ כל הכבוד
ממש עצוב