אני גרושה לאחר שנים של חיי נישואים כשרים ומדהימים עד שהחבל ביטחון שצבי דיבר עליו שניקרא "ברית" ניקרע בבגידה שמעתי את הראיון וכל הנאמר שם כל כך נכון כל עוד ה"ברית" נאמנה כדאי מאוד להשקיע בלראות את האחר כחלק בלתי ניפרד ממני ולחוות את הכאב הרצון הצרכים שלו כאילו הם שלי ולהבין שאנחנו אחד כאחד כי כשהחבל הזה ניקרע מאוד קשה להאמין בעתיד ש
אני חושב שכל אלו הם ביטויים לאהבה. זאת אומרת, באמת שייך לבוא ולומר שכשאדם וחווה אכלו מעץ הדעת טוב ורע - הם נכנסו לפזאת חיים כללית כזו שטוענת ל"עצמי"; הכל שלי - לא רק ברובד האמירתי, אלא בייחוד ברובד הרגשי - אני אוהב, כי זה עושה לי טוב, במקום - זה עושה לי טוב, כי אני אוהב. אז מה היא אותה האהבה מהמשפט? הרגיש לי מרוב שלרב הדבר היה כ"כ פשוט, הוא לא הראה לנכון להציף את העניין למודע הדיוני - הדבר האומר שבאמת באמת באמת - אדם יכול לאהוב רק את עצמו, אבל האהבה צומחת דווקא מתוך אותה אהבה עצמית - כך שכאשר מתקיימת נתינה ממני לאחר, כסוג הנתינה - כך סוג האהבה; מעתה ואילך חלק ממני מתקיים באחר - ממש כחלק מופשט ממנו. מתוך האהבה שלי את עצמי, מתגדלת אהבתי את האחר כסוגו (ידיד\בת זוג\הורה וכו'...) - אולי זה חלק מענייני "מתוך שלא לשמה....". תודה צבי. שיחה מעניינת בהחלט. מעוררת את הרגש והמחשבה.
מקסים מקסים. נהניתי מכל רגע.ואיזה מוכשר כבוד הרב.
ברוכים תהיו לה'
אני גרושה לאחר שנים של חיי נישואים כשרים ומדהימים עד שהחבל ביטחון שצבי דיבר עליו שניקרא "ברית" ניקרע בבגידה שמעתי את הראיון וכל הנאמר שם כל כך נכון כל עוד ה"ברית" נאמנה כדאי מאוד להשקיע בלראות את האחר כחלק בלתי ניפרד ממני ולחוות את הכאב הרצון הצרכים שלו כאילו הם שלי ולהבין שאנחנו אחד כאחד כי כשהחבל הזה ניקרע מאוד קשה להאמין בעתיד ש
👍💜
וואו! תודה
❤👑❤
❤️❤️❤️
♥️
אני חושב שכל אלו הם ביטויים לאהבה. זאת אומרת, באמת שייך לבוא ולומר שכשאדם וחווה אכלו מעץ הדעת טוב ורע - הם נכנסו לפזאת חיים כללית כזו שטוענת ל"עצמי"; הכל שלי - לא רק ברובד האמירתי, אלא בייחוד ברובד הרגשי - אני אוהב, כי זה עושה לי טוב, במקום - זה עושה לי טוב, כי אני אוהב. אז מה היא אותה האהבה מהמשפט? הרגיש לי מרוב שלרב הדבר היה כ"כ פשוט, הוא לא הראה לנכון להציף את העניין למודע הדיוני - הדבר האומר שבאמת באמת באמת - אדם יכול לאהוב רק את עצמו, אבל האהבה צומחת דווקא מתוך אותה אהבה עצמית - כך שכאשר מתקיימת נתינה ממני לאחר, כסוג הנתינה - כך סוג האהבה; מעתה ואילך חלק ממני מתקיים באחר - ממש כחלק מופשט ממנו. מתוך האהבה שלי את עצמי, מתגדלת אהבתי את האחר כסוגו (ידיד\בת זוג\הורה וכו'...) - אולי זה חלק מענייני "מתוך שלא לשמה....".
תודה צבי. שיחה מעניינת בהחלט. מעוררת את הרגש והמחשבה.