בעקבות היהודי הראשון שיצא לעבוד: הרב שניאור אשכנזי בשיעור מרתק !

[@רבקהיעקב-ד6ה]

שיעורים ממש חזק מאוד תודה מראש על החיות התנכי

[@אסתרברחודר]

ישר כוח תודה לך כבוד הרב❤

[@jacobmoskowitz8976]

חזק וברוך.כמו תמיד התחזקנו מאוד.

[@shulamitsegal5090]

שעור נפלא

[@ahuvanisan]

ממש חשוב!

[@lone_wolf1000]

סיכום אישי: איך אדם ירא שמיים משתלב בעולם החומר והעסקים, שמאמציו נתפסים כ"לא רוחניים"?
שאלת השוואת העיסוק בעסקים לחיי תורה, שם אדם עשוי להקדיש את מרצו ללימוד תורה ולהתפתחות רוחנית.
השאלה מדוע רוב רובם של החיים מתעסקים בכסף ובחומר, במקום בתורה ובמצוות.
לאחר קום מדינת ישראל, התפתחה מציאות חדשה בה רבים בוחרים ללמוד בישיבות ובכוללים במקום לעסוק בעסקים.
השאלה מתמקדת בשאלה איך אדם דתי יכול להקדיש את רוב זמנו לעסקים, תוך שמירה על ערכים דתיים.
יעקב אבינו מתחיל את חייו כאיש תם יושב אוהלים, אך לאחר פרשת הברכות, עובר לעבוד כעובד שכיר בבית לבן - מהלך שכולל את המהפך הגדול ביותר בין האבות.
יעקב מעיד על תנאי עבודה קשים בשדה, מבלי שהייתה לו אפשרות להקדיש זמן לתורה באופן קבוע.
מיתוס לפיו אבא הלומד תורה ישפיע על חינוך ילדיו יותר מאבא עובד, התפוגג עם דוגמת יעקב אבינו - שאף ילדיו כולם התבררו כיהודים כשרים ויראי שמיים.
יעקב אבינו מאתגר את הדימוי הרוחני של "האדם היושב בכולל" על ידי הדוגמה האישית של עבודה בעולם החומר.
להיות בעל עסק דתי הוא שליחות משמעותית - לא רק עבודה לצורכי פרנסה אלא תרומה רוחנית לכלל עם ישראל.
החובה להכיר את משמעות העבודה בעסקים כחלק מהשליחות הדתית של האדם הדתי, כפי שהציב יעקב אבינו כדוגמה.
עבודה עם נאמנות למעסיק והימנעות מ"גניבת זמן" או עבודה פרטית במהלך שעות עבודה.
יש להקפיד על ביצוע משימות באופן מקצועי וללא בזבוז זמן, כפי שמדגיש הרמב"ם לגבי העבודה.
דוגמת אבא חלקיה בגמרא ממסכת תענית: פועל שמקפיד על העבודה ולפני שהוא עונה לשליחים, מבצע את משימותיו ללא הפרעות.
התורה מציגה את ערך העבודה לצד לימוד התורה, ויש להתבונן במשמעות של המאבק בין העבודה הרוחנית לבין העבודה החומרית.
דוגמת יעקב אבינו: עבודה ושמירה על מצוות מאפשרת עמידה של משפחתו הרוחנית, גם בתנאים קשים.
התורה מדגישה את הייחוד של בעלי העסקים אשר מביאים קדושה לעולם על ידי הפעולה החומרית בעולם הזה.
בעלי עסקים הם שליחים שמביאים את הקדושה למקומות שבהם לא נמצאת רוחניות באופן טבעי.
דוגמת זבולון וישכר: זבולון (הסוחר) היה המסייע לכל העבודה הרוחנית של ישכר (לומד התורה).
עבודה פיזית ועסקית היא לא בהכרח נחותה מלימוד תורה; גם בעלי העסקים יכולים להיות מקיימים שליחות רוחנית חשובה.
יעקב אבינו לימד שההצלחה הרוחנית יכולה להגיע דווקא מהעיסוק הפיזי והמעשי, ולא רק מהעיסוק בתורה.
בעלי עסקים מקדמים את גבולות הקדושה בעולם, בעוד לומדי התורה נשארים בתוך העולם הרוחני.
דוגמה לסיפור עם אלברט ואייזיק פרחי, בעלי חנות תכשיטים בברוקלין, אשר בשבת שמרו על כבוד השבת למרות תחושת החרדה מהאזעקה מהעסק שיש בו סחורה בשווי מיליון דולר.
במהלך שבת, כאשר לא הגיעו לחנות בעקבות אזעקה, התברר כי סחורתם הייתה שמורה, והפורצים חיכו בתעלת המזגן כדי שבעלי החנות יגיעו ויפתחו את הכספת ואז ישדדו אותם.
השוטרים ציינו ששמירת השבת הצילה להם את החיים - הדגש על שמירת הציוויים בתנאים של העולם המודרני.
העבודה החומרית וביצוע מצוות בצורה נכונה היא חלק מהשליחות הגדולה של האדם להביא את הקדושה לתוך העולם החומרי.
ילדים מתבוננים לא רק במה שעושים ההורים, אלא איך הם עושים את זה. ילדים שמביטים בהורים רואים את הערכים והחינוך האמיתי מהדרך בה הם מבצעים את פעולותיהם, כמו עמל בפרנסה או בלימוד תורה.
ישנו שילוב בין עבודה לפרנסה ולימוד תורה. העשייה הגשמית (כמו עבודה ויזמות) יכולה להיות דרך להביא קדושה לעולם, וזהו המודל של יעקב אבינו, שפעל במציאות אך גם לימד תורה.
ישנה מחלוקת בין שני החכמים בנוגע למורכבות החיים הדתיים. רבי שמעון בר יוחאי טוען שהאידיאל הוא ללמוד תורה כל הזמן, בעוד רבי ישמעאל טוען שיש לשלב לימוד תורה עם עבודה יומיומית.
בעלי עסקים, כמו שבטי זבולון ואשר, נושאים את הייעוד של הבאת הקדושה לעולם דרך העשייה הגשמית, בעוד שלומדי התורה שומרים על עולם רוחני.
המריבה בין קין והבל ויוסף ואחיו: המריבות הללו מייצגות את ההתמודדות עם המתח בין חיים רוחניים לבין עבודה גשמית. יוסף, שנראה כמי שסטה מהמוסדות הרוחניים (כחלק מהעיסוק במנהל ובכלכלה), נתפס כמשהו חדש שלא היה מקובל.
השאלה החשובה איננה מה עושים, אלא איך עושים זאת. גם בעיסוק גשמי, אם הכוונה היא להביא קדושה לעולם, זהו חינוך אמיתי.
על ההורים והמחנכים להבין את המודל החינוכי שמועבר דרך מעשיהם ולא רק דרך דיבורם, ולשלב בין העולם הגשמי והרוחני בצורה שיכולה להוביל לקדושה בכל תחום.

[@ליליכהן-ב8פ]

ישר כח על שעור מדהים
אנצל ההזדמנות לשאול את הרב
- מדוע רבקה שולחת את יעקב למשפחה שלה , ביודעה שהם רמאים ?
ושהוא לא מנוסה בקשיי החיים , (למרות ששתף פעולה בלרמות את אביו בהדרכת אמו שבאה ממשפחת בתואל ולבן ).
כדברי הרב ?

[@נחמהשטיין]

אדם לעעמל יולד!
בבראשית, במה שהקב"ה אומר לאדם הראשון, וכבשוה, אומר הרב הירש שזו הברכה לפיתוח העולם.
וגם במצוות שבת, אנחנו מצטווים לשבות ממלאכה.
אז ברור שאדם נועד לעבוד!

[@בועזברק]

יישר כוח על השיעור המעניין. אבל מחילה - "ויצא" זה במלרע ולא במלעיל.

[@rabbishneorashkenazi]

🙏🏻

[@שלמהויסמן-ת5פ]

גם יצחק היה חקלאי .ממש

[@רבקהיעקב-ד6ה]

ממש חזק מאוד תודה מראש אבל אני חושב שאם הוא רוצה מעצמו למען האמת לא 😊

[@lone_wolf1000]

ההרצאה של הרב שניאור אשכנזי עוסקת בשאלה מהותית ועמוקה: **מהי המשמעות והשליחות הרוחנית של יהודי דתי העובד בעסק חילוני**? כיצד ייתכן שיהודי ירא שמיים יקדיש את מרבית זמנו לעבודה חומרית, ולא ללימוד תורה? השיעור עוקב אחר דמותו של יעקב אבינו, האבטיפוס של "החרדי העובד," ומציג את המסר המיוחד שניתן ללמוד מסיפורו.
### 1. **נושא מרכזי ורקע**
ההרצאה מתמקדת בשאלה העמוקה: **כיצד עבודה גשמית משתלבת עם חיי קדושה ורוחניות?**
הרקע ההיסטורי מגיע מדמותו של יעקב אבינו, שעובר שינוי דרמטי מחיי לימוד תורה ב"כולל" בבית הוריו, לחיי עבודה מפרכים בביתו של לבן. השיעור מציין שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל שבה יהודי עובר ממצב של לימוד תורה לעבודה כשכיר בשדה - מה שמדגיש את המתח בין עולמות הרוח והחומר.
### 2. **מטרה ומסקנות מרכזיות**
המטרה המרכזית של ההרצאה היא להציג את **השליחות הרוחנית של יהודי בעבודה גשמית**, ולענות על השאלה:
*כיצד ניתן לשלב עבודה בעולם החומרי עם שמירה על חיי תורה וקדושה?*
המסקנה המרכזית היא שעבודה אינה ניגוד לחיי תורה, אלא **שליחות רוחנית בפני עצמה**. בעל עסק יכול להחדיר קדושה בעולמות החומר, ובכך למלא תפקיד משמעותי בעולם.
### 3. **נקודות עיקריות עם הסברי מושגים**
#### א. **מושג: "חרדי עובד"**
- **הגדרה**: יהודי ירא שמיים שמקדיש את זמנו לעבודה בעסק פרטי, ולא ללימוד תורה בלבד.
- **רקע**: בניגוד לתפיסה הרווחת של "חרדי לומד," דמותו של יעקב אבינו מציגה את "החרדי העובד" הראשון.
- **הקשר מעשי**: התופעה נפוצה במדינת ישראל, שבה רבים משלבים בין עולם העבודה לבין שמירה על אורח חיים דתי.
#### ב. **מושג: "שליחות בעבודה"**
- **הגדרה**: התפיסה שעבודה גשמית יכולה להיות חלק מהשליחות הרוחנית של יהודי בעולם.
- **רקע**: יעקב אבינו מראה שמוסר עבודה גבוה, נאמנות, ומאמץ יכולים להפוך את העבודה למקור של קדושה.
- **הקשר מעשי**: עובדים דתיים יכולים לשמש דוגמה אישית במקומות העבודה שלהם ולהפיץ ערכים יהודיים דרך התנהלותם.
#### ג. **מושג: "צאתך לעבודה"**
- **הגדרה**: ביטוי שמשה רבנו השתמש בו כדי להדגיש את החשיבות של יציאה לעבודה לצד לימוד תורה (ברכת "שמח זבולון בצאתך").
- **רקע**: שבט זבולון, שעסק במסחר, קיבל ברכה לפני שבט יששכר, שלמד תורה.
- **הקשר מעשי**: השותפות בין זבולון ליששכר מדגישה את השילוב בין עולמות העבודה והלימוד.
### 4. **דוגמאות וסיפורים להמחשה**
#### א. **דוגמה מהתורה: יעקב אבינו**
יעקב עובר מחיי לימוד לתפקיד פועל שכיר בבית לבן. הוא מתאר את חייו כקשים:
*"ביום אכלני חורב וקרח בלילה."*
דבר זה ממחיש את המחויבות המלאה שלו לעבודה ואת היכולת שלו לשלב בין עמל פיזי לחיים רוחניים.
#### ב. **סיפור משפחתי**
הרב שניאור מספר על משפחתו האישית, שבה סביו היו אנשי עסקים, בעוד הדור הבא הפך להיות אנשי תורה. השילוב בין שני העולמות קיים בכל משפחה יהודית.
### 5. **השלכות לעתיד וכלים פרקטיים**
#### א. **השלכות אפשריות**
- **שילוב בין חומר ורוח**: עבודה גשמית יכולה להיות מקור לברכה רוחנית אם נעשית בכוונה הנכונה.
- **חינוך ילדים**: ההרצאה מנפצת את המיתוס לפיו רק "אבא לומד" יכול לחנך ילדים יראי שמיים. דווקא יעקב, שעבד, הצליח לגדל 12 ילדים כשרים - "מיתתו שלמה."
#### ב. **כלים פרקטיים**
- **מוסר עבודה**: להיות עובד נאמן, שלא מעל בעבודתו ולא מתפשר על איכות העבודה.
- **קדושה בעבודה**: לקבוע עיתים לתורה גם במהלך יום העבודה, ולהקפיד על מידות טובות במרחב העסקי.
- **נתינה וצדקה**: להשתמש בהכנסות מהעבודה כדי לתמוך בלומדי תורה ובמוסדות דתיים, בדומה לשותפות בין זבולון ליששכר.
### סיכום
המסר המרכזי בהרצאה הוא שהעולם הזה דורש שילוב בין רוח לחומר. **יהודי דתי העובד בעסק חילוני אינו פוגע ברוחניותו, אלא משלים את תפקידו בעולם** - להפיץ קדושה גם במקומות שנראים רחוקים מהעולם הרוחני.

[@lone_wolf1000]

1. הנושא העיקרי של הטקסט הוא הדיון במשמעות העבודה החילונית עבור יהודי דתי, ובהתמודדות עם הסתירה לכאורה בין חיים רוחניים לבין פעילות כלכלית. הטקסט מביא דילמות ושאלות פנימיות של יהודים דתיים הפועלים בעולם החילוני, ומתמקד בפרשנות לעבודה כהזדמנות רוחנית.
2. הטקסט מנתח את המצב המציאותי של רבים מיהודי ישראל, שהם משקיעים את רוב זמנם ומשאבים בפעילות כלכלית חילונית, לעומת ההקדשה הנדרשת לחיים רוחניים, ללימוד תורה ותפילה. הטקסט מבחין בין התפיסה הרווחת על "יהודי צדיק" המתמקד בעולם הרוחני, לבין מציאות של עבודה חילונית כקריירה משמעותית.
3. הטקסט מביא את השאלה על השליחות של בעל עסק, ולמה, לפי הטקסט, יש "משימה רוחנית" גם בעולם החילוני. הוא מציג את הרעיון שיעקב אבינו, דמות מרכזית ומוערכת בתורה, עבר תהליך של עבודה כעובד שכיר, והטקסט מפרש זאת כהוכחה לכך שפעילות חילונית יכולה להיות משמעותית ורוחנית עבור אדם דתי.
4. הטקסט מנתח את המהפך שיעקב אבינו עובר, מיהודי יושב אוהלים למעמד של עובד שכיר, כדי להבהיר את הדיון על משמעות העבודה. הוא מנתח את המסר שבתורה, ואיך עבודה בשירות לבן, בעל עסק, היא דרך לחיות וללמוד.
5. הטקסט מציג את הרעיון של "חרדי עובד" כמשמעותי, ומציג אותו כדמות חשובה המופיעה בתורה. הוא מדגיש את האפשרות שבן אדם דתי יכול לשלב עיסוקים חילוניים עם חיים רוחניים.
6. הטקסט מבחין בין שני מיתוסים נפוצים העוסקים בחינוך ילדים, ובסוגיית "חרדי לומד" לעומת "חרדי עובד". הוא משתמש בפרשת ויצא ובעקבותיה, מנתח את המסרים הרוחניים הפוטנציאליים שבפעילות כלכלית חילונית.
7. הטקסט מנתח את מעמדם של בעלי עסק בתורה, ומציג אותם כשליחים של הקדוש ברוך הוא בעולם החילוני. הוא מודגש את הערך של יצירת טוב, פיתוח ויצירה בתוך העולם החילוני. הטקסט מזהה את החשיבות הרוחנית שמעניקה התורה לפעילות חילונית.
8. הטקסט מסקר את ההסתכלות על העולם הבומני-חומרי והחילוני מתוך עולמו של אדם דתי. הוא מראה כי העולם, כפי שמופיע בספרים שונים, הוא מקום של צמיחה רוחנית עבור יהודי דתי.
9. הטקסט מודגש את הרעיון שבניית משפחה, חינוך ילדים, ודורות לאורך ההיסטוריה, ניתנים גם בתוך סביבת עבודה חילונית, ומציע את הדוגמה של יעקב אבינו כמעמד "חשוב" בתורה של עבודה כהזדמנות רוחנית.
10. הטקסט מציג את המשמעות של יציאה רוחנית ממקום חשיבה ותפיסה לישום מעשי במשמעות העבודה ובמשימה הרוחנית.
11. הטקסט מסכם את ההשתלשלות של התובנות המצוינות שהוא מביא תוך כדי דיבור בשאלות על הקשר בין העבודה למשמעות. הוא מציע חשיבה חדשה על משמעות העבודה הכלכלית והמשמעותית בתורה.

[@lone_wolf1000]

1. **שאלת המשמעות הדתית של עבודה חילונית:**
- שאלת מהות עבודתו של יהודי דתי בעסקים חילוניים, כמו ייעוץ עסקי, חקלאות או מכירת מוצרי צריכה, נשמעת באופן טבעי כאתגר רוחני.
- איך אדם ירא שמיים משתלב בעולם החומר והעסקים, שמאמציו נתפסים כ"לא רוחניים"?
2. **הפער בין חיים רוחניים לבין עיסוק בעסקים:**
- שאלת השוואת העיסוק בעסקים לחיי תורה, שם אדם עשוי להקדיש את מרצו ללימוד תורה ולהתפתחות רוחנית.
- השאלה מדוע רוב רובם של החיים מתעסקים בכסף ובחומר, במקום בתורה ובמצוות.
3. **החיים של בעלי עסק במציאות המודרנית:**
- לאחר קום מדינת ישראל, התפתחה מציאות חדשה בה רבים בוחרים ללמוד בישיבות ובכוללים במקום לעסוק בעסקים.
- השאלה מתמקדת בשאלה איך אדם דתי יכול להקדיש את רוב זמנו לעסקים, תוך שמירה על ערכים דתיים.
4. **דוגמאות מהמשפחות:**
- דוגמה מעשית: היו סבים שעסקו בעסקים, אך דור הבא פנה לעסוק בעולם התורה.
- השפעת מדינת ישראל כ"תומכת עולמת התורה" על התמורות בחיי דתיים-עובדים.
5. **המהפך של יעקב אבינו:**
- יעקב אבינו מתחיל את חייו כאיש תם יושב אוהלים, אך לאחר פרשת הברכות, עובר לעבוד כעובד שכיר בבית לבן - מהלך שכולל את המהפך הגדול ביותר בין האבות.
- יעקב מעיד על תנאי עבודה קשים בשדה, מבלי שהייתה לו אפשרות להקדיש זמן לתורה באופן קבוע.
6. **המשמעות הרוחנית של בעל העסק:**
- בעלי עסקים יהודים נושאים שליחות רוחנית של הקדמת הקדושה לעולם החומרי, ומנגד, לומדי תורה הם השראה ומודל רוחני.
- השאיפה להבין איך בעל עסק יכול למלא שליחות רוחנית תוך כדי עיסוק בעולם החומר.
7. **מיתוסים על חינוך ילדים דתיים:**
- מיתוס לפיו אבא הלומד תורה ישפיע על חינוך ילדיו יותר מאבא עובד, התפוגג עם דוגמת יעקב אבינו - שאף ילדיו כולם התבררו כיהודים כשרים ויראי שמיים.
- יעקב אבינו מאתגר את הדימוי הרוחני של "האדם היושב בכולל" על ידי הדוגמה האישית של עבודה בעולם החומר.
8. **השליחות של החרדי העובד:**
- להיות בעל עסק דתי הוא שליחות משמעותית - לא רק עבודה לצורכי פרנסה אלא תרומה רוחנית לכלל עם ישראל.
- החובה להכיר את משמעות העבודה בעסקים כחלק מהשליחות הדתית של האדם הדתי, כפי שהציב יעקב אבינו כדוגמה.
- **הקשר עם העסק והעבודה**:
- עבודה עם נאמנות למעסיק והימנעות מ"גניבת זמן" או עבודה פרטית במהלך שעות עבודה.
- יש להקפיד על ביצוע משימות באופן מקצועי וללא בזבוז זמן, כפי שמדגיש הרמב"ם לגבי העבודה.
- דוגמת אבא חלקיה בגמרא ממסכת תענית: פועל שמקפיד על העבודה ולפני שהוא עונה לשליחים, מבצע את משימותיו ללא הפרעות.
- **לימוד ומצוות**:
- התורה מציגה את ערך העבודה לצד לימוד התורה, ויש להתבונן במשמעות של המאבק בין העבודה הרוחנית לבין העבודה החומרית.
- דוגמת יעקב אבינו: עבודה ושמירה על מצוות מאפשרת עמידה של משפחתו הרוחנית, גם בתנאים קשים.
- **החשיבות של בעלי העסק**:
- התורה מדגישה את הייחוד של בעלי העסקים אשר מביאים קדושה לעולם על ידי הפעולה החומרית בעולם הזה.
- בעלי עסקים הם שליחים שמביאים את הקדושה למקומות שבהם לא נמצאת רוחניות באופן טבעי.
- דוגמת זבולון וישכר: זבולון (הסוחר) היה המסייע לכל העבודה הרוחנית של ישכר (לומד התורה).
- **הפרדוקס בין חיי הלומד לבין בעלי העסקים**:
- עבודה פיזית ועסקית היא לא בהכרח נחותה מלימוד תורה; גם בעלי העסקים יכולים להיות מקיימים שליחות רוחנית חשובה.
- יעקב אבינו לימד שההצלחה הרוחנית יכולה להגיע דווקא מהעיסוק הפיזי והמעשי, ולא רק מהעיסוק בתורה.
- בעלי עסקים מקדמים את גבולות הקדושה בעולם, בעוד לומדי התורה נשארים בתוך העולם הרוחני.
- **סיפור עם בעלי תכשיטים בניו יורק**:
- דוגמה לסיפור עם אלברט ואייזיק פרחי, בעלי חנות תכשיטים בברוקלין, אשר בשבת שמרו על כבוד השבת למרות תחושת החרדה מהעסק.
- במהלך שבת, כאשר לא הגיעו לחנות בעקבות אזעקה, התברר כי סחורתם הייתה שמורה, והמזכירה הייתה טעות טכנית.
- השוטרים ציינו ששמירת השבת הצילה להם את החיים - הדגש על שמירת הציוויים בתנאים של העולם המודרני.
- **מסקנה רוחנית**:
- העבודה החומרית וביצוע מצוות בצורה נכונה היא חלק מהשליחות הגדולה של האדם להביא את הקדושה לתוך העולם החומרי.
- **תפיסת חינוך וערכים:** ילדים מתבוננים לא רק במה שעושים ההורים, אלא איך הם עושים את זה. ילדים שמביטים בהורים רואים את הערכים והחינוך האמיתי מהדרך בה הם מבצעים את פעולותיהם, כמו עמל בפרנסה או בלימוד תורה.
- **המשמעות של עבודה ולימוד:** ישנו שילוב בין עבודה לפרנסה ולימוד תורה. העשייה הגשמית (כמו עבודה ויזמות) יכולה להיות דרך להביא קדושה לעולם, וזהו המודל של יעקב אבינו, שפעל במציאות אך גם לימד תורה.
- **הדיון בין רבי ישמעאל לרבי שמעון בר יוחאי:** ישנה מחלוקת בין שני החכמים בנוגע למורכבות החיים הדתיים. רבי שמעון בר יוחאי טוען שהאידיאל הוא ללמוד תורה כל הזמן, בעוד רבי ישמעאל טוען שיש לשלב לימוד תורה עם עבודה יומיומית.
- **מחלוקות על הגישה לחיים דתיים:** המחלוקות בין החכמים משקפות את ההתמודדות בין עולמות העבודה והלימוד, והשאלה מהו הדרך הנכונה לשלב את שני העולמות.
- **השליחות של בעלי עסקים:** בעלי עסקים, כמו שבטי זבולון ואשר, נושאים את הייעוד של הבאת הקדושה לעולם דרך העשייה הגשמית, בעוד שלומדי התורה שומרים על עולם רוחני.
- **המריבה בין קין והבל ויוסף ואחיו:** המריבות הללו מייצגות את ההתמודדות עם המתח בין חיים רוחניים לבין עבודה גשמית. יוסף, שנראה כמי שסטה מהמוסדות הרוחניים (כחלק מהעיסוק במנהל ובכלכלה), נתפס כמשהו חדש שלא היה מקובל.
- **המסר המרכזי:** השאלה החשובה איננה מה עושים, אלא איך עושים זאת. גם בעיסוק גשמי, אם הכוונה היא להביא קדושה לעולם, זהו חינוך אמיתי.
- **השלכות ופעולה:** על ההורים והמחנכים להבין את המודל החינוכי שמועבר דרך מעשיהם ולא רק דרך דיבורם, ולשלב בין העולם הגשמי והרוחני בצורה שיכולה להוביל לקדושה בכל תחום.