@@Israelbuber חוקה - זה חוק יסוד. אם יש בישראל חוקי יסוד והם מתיחסים לנושאי חוקה ויש להם מעמד על, סביר להניח שזה החוקה de-facto. . זה כבר שאלה פילוסופית. במאוחד מאז בית המשפט קבע שלחוקי יסוד יש מעמד של החוקה.
@@helena78317 בפועל לא לכל חוק יסוד בישראל מעמד על (!) בנוסף הם לא חוקה אלא פרקים עתידיים בחוקה אפשרית. לסיכום, מבחינה משפטית אין כל הבדל בין חוק רגיל לחוק יסוד אלא אם הוכנס סעיף ייחודי בחוק היסוד שיאפשר לו מעמד מיוחד, אשר במדינות מתוקנות עם חוקה קיים באופן אוטומטי לסעיפי החוקה
@@Israelbuber אני מבינה שעל הנושא הזה אפשר להתווכח הרבה. אבל אם בית המשפט קבע שלחוקי יסוד יש מעמד החוקה - זה אומר שיש להם מעמד מאוחד, שונה מחוקים רגילים. דבר שני - כתוב אצלך שלא ניתן לחוקק חוק המנוגד לחוקי היסוד אחרת יפסל על יד בית המשפט, ומיד אתה אומר שלא ידוע האם בית משפט יכול לפסול את החוק שבסתירה לחוק היסוד. איך להבין את הסתירה הזאת?
@@helena78317 בית המשפט לא קבע שלכל חוקי היסוד מעמד מיוחד למעשה, מה שאפשר את היחס המיוחד לשני חוקי יסוד בלבד (כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק) מלבד הפרשנות של נשיא בית המשפט העליון דאז אהרון ברק, היה סעיפים מיוחדים שהכניסה הרשות המחוקקת לתוך חוקי היסוד האלה כמו פסקת ההגבלה כך שלמעשה מי שהעניק את המעמד המיוחד זו הרשות המחוקקת ושוב כזכור - פסקת ההגבלה לא מופיעה בכל חוקי היסוד (!) הפרשנות של בית המשפט הייתה גם הסיבה להכנסת פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק לסיכום, אין לישראל חוקה ואין לחוקי יסוד מעמד מיוחד מבחינה משפטית מעצם היותם חוקי יסוד, אלא אך ורק אם וכאשר הרשות המחוקקת הכניסה סעיף שמעניק להם מעמד שכזה בעת החקיקה
נחקקו 13 חוקי יסוד? בכל המחוונים כתוב 12
היי אגנס, אני מזכיר שחוק יסוד : ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (חוק הלאום) אושר רק בסוף שנת 2018
🙏
יש לנו חוקה !!!!
אין לישראל חוקה...
@@Israelbuber חוקה - זה חוק יסוד. אם יש בישראל חוקי יסוד והם מתיחסים לנושאי חוקה ויש להם מעמד על, סביר להניח שזה החוקה de-facto. . זה כבר שאלה פילוסופית. במאוחד מאז בית המשפט קבע שלחוקי יסוד יש מעמד של החוקה.
@@helena78317 בפועל לא לכל חוק יסוד בישראל מעמד על (!) בנוסף הם לא חוקה אלא פרקים עתידיים בחוקה אפשרית.
לסיכום, מבחינה משפטית אין כל הבדל בין חוק רגיל לחוק יסוד אלא אם הוכנס סעיף ייחודי בחוק היסוד שיאפשר לו מעמד מיוחד, אשר במדינות מתוקנות עם חוקה קיים באופן אוטומטי לסעיפי החוקה
@@Israelbuber אני מבינה שעל הנושא הזה אפשר להתווכח הרבה. אבל אם בית המשפט קבע שלחוקי יסוד יש מעמד החוקה - זה אומר שיש להם מעמד מאוחד, שונה מחוקים רגילים. דבר שני - כתוב אצלך שלא ניתן לחוקק חוק המנוגד לחוקי היסוד אחרת יפסל על יד בית המשפט, ומיד אתה אומר שלא ידוע האם בית משפט יכול לפסול את החוק שבסתירה לחוק היסוד. איך להבין את הסתירה הזאת?
@@helena78317 בית המשפט לא קבע שלכל חוקי היסוד מעמד מיוחד
למעשה, מה שאפשר את היחס המיוחד לשני חוקי יסוד בלבד (כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק) מלבד הפרשנות של נשיא בית המשפט העליון דאז אהרון ברק, היה סעיפים מיוחדים שהכניסה הרשות המחוקקת לתוך חוקי היסוד האלה כמו פסקת ההגבלה
כך שלמעשה מי שהעניק את המעמד המיוחד זו הרשות המחוקקת
ושוב כזכור - פסקת ההגבלה לא מופיעה בכל חוקי היסוד (!)
הפרשנות של בית המשפט הייתה גם הסיבה להכנסת פסקת ההתגברות בחוק יסוד: חופש העיסוק
לסיכום, אין לישראל חוקה ואין לחוקי יסוד מעמד מיוחד מבחינה משפטית מעצם היותם חוקי יסוד, אלא אך ורק אם וכאשר הרשות המחוקקת הכניסה סעיף שמעניק להם מעמד שכזה בעת החקיקה