שבוע טוב כבוד הרב כשאני מהרהר בעניין מנקודת מבטי שמתי לב למשל במצוות תפילה בציבור רובו המתפלל מדקלם את הטקסט במהירות השיא ובצורה טכנית אולי כי בעולמנו הנוכחי הכל עושים כדי לצאת מידי חובה ועל מנת להספיק לצאת לשגרת היום(פרנסה וכדו׳)יוצא מכך שהיום רוב הציבור בלי שנתכוון מתנהל בצורה של מצוות אנשים מלומדה כי סדר העדיפויות והעומס היומיומי הפך להיות במקום ראשון והתפילה או המצווה הופכת להיות טכנית לצערי הרב וזה הופך את הדת למקצוע כי יש את החובבנים ויש את המקצוענים
שלום לך. זה שישנם בני אדם המקיימים את המצוות מצוות אנשים מלומדה זה לא חדש. הנביא כבר ייסר את עם ישראל על כך. הדרך הנכונה היא לא להסתכל על אנשים. להסתכל פנימה לתוכנו. יום נעים.
תודה לרב על הסידרה המופלאה. בדקה 19:12 הרב מצטט את שלושת יסודות האמונה ואומר: מציאות הבורא, אמיתות התורה, ותורה משמיים. האם אמיתות התורה ותורה משמיים זה לא אותו יסוד? מה עם שהבורא משגיח ונוכח? אשמח לקבל תשובת הרב.
יש לי שאלה כבוד הרב,האם יש אפשרות לפרש את "על מנת לקבל פרס..." כך שקבלת הפרס יהיה מבני אדם בלבד,ואילו קבלת שכר לעתיד לבוא אינה בגדר של פרס כי אינה מוחשית.וכן כתוב בסוף "ויהי מורא שמיים עליכם" האם מי שמקיים מצוות שלא לשמה אין לו יראת שמיים ורק מי שמקיים מצוות לשמה יהיה לו יראת שמיים?ועוד משהו קטן למה משתשמשים במילה "פרס" במקום במילה "שכר" למשל?תודה רבה על השיעורים המחזקים.
+אבי מ במובן מסויים העובד על מנת לקבל פרס לעתיד לבוא הוא בעל מדרגה גבוהה יותר מזה המבקש את הפרס בעולם הזה אך גם הוא עובד.על מנת לקבל פרס, ובמובן מסויים הוא גרוע ממנו. הוא גבוהה יותר כי אמונתו בשכר ובעונש גדולה יותר, לגרוע ממנו כי הוא עובד על מנת לקבל יותר.
רב מדהים הרב הסביר שהדרגה הגבוהה ביותר זה שהבנאדם לא רוצה להנות ורוצה רק לעשות נחת רוח ליוצרו האם זה לא סותר את התורה שאומרת שיש להתענג בשבת ולהנות בחגים וגם להיות בשמחה שזה גם סוג של הנאה
שאלה... אם נשמות האדם, כמו שלמדנו מבעל הסולם, הן לא רק ״מ״השם, אלה חלק ממנו, אם השם בכבודו ובעצמו נמצא בכל אחד ואחד מאיתנו, האין זה אומר שהמדרגה הגבוהה ביותר של השפעת נחת רוח ליוצרו היא בעצם השפעת נחת רוח לזולת? ... צדקה, התנדבות, ביקור חולים, כבוד הדדי וכו... בלי שום ציפייה לשום דבר בתמורה, ואפילו אם יציעו, להגיד ״לא!״ אם ניקח את האמירה ״וכל מעשיך יהיו לשם שמיים״ ונפרק אותה לגורמים, אנחנו הרי רואים ש״מעשים״ עושים בעולם הזה, ואיזה חלק מן ה״שמיים״ יש בעולם הזה? הנשמות האנושיות. כלומר - לעבוד אחד למען נחת רוחו של השני, זה הוא מעשה השמיים הגדול ביותר שאפשר לעשות בעולם הזה. למשל, מורשתו של ישו אמנם גרמה נזק עצום לעם היהודי, אבל באמירה אחת אני כן מסכים איתו: ״אין אהבה גדולה מאהבה של אדם המקריב את חייו למען זולתו.״
שכר לעולם הבא הרי זו הדבקות שזה בעצם השתוות הצורה כי לפי הרמח"ל ובעל הסולם, ואדם הרי צריך בתהליך ההתפתחות שלו לפתח את הרצון לקבל כלומר את רצונו הרוחני והתאווה לרוחניות היינו לשכר העתידי אבל בפועל לא מגיע לו על זה שכר שהרי עושה פעולה הפוכה המרחיקה אותו מהבורא, אז מהו אותו דבר או מהו אותו שכר לכאורה שצריך לפתח לאדם את הרצון הרוחני שהרי הכוונה הזו של תקוות השכר ידוע לאדם שהיא תרחיק אותו מהבורא או מהתכלית שלו אלא אם כן השכר זה לא הדבקות וזה משהו אחר או שהוא משקר את עצמו שהוא עתיד לקבל שכר, שהרי דבקות הוא לא מקבל פה אל ההפך הגמור. ועוד על זה הדרך מתעוררת שאלה נוספת שאם השכר זה הדביקות אז רק בכלול כל האמצעים שהרמח"ל מונה שאלו החמישה היראה הכוונה וכו' יזכה לזה האדם אז איפה הערך העצמי למצווה כשלעצמה כמו שאומרים חזל שכר מצוה מצוה ועבירה עבירה ולעומתם של הרמחל ובעל הסולם ראינו שהרמבם ורבנו סעדיה כותבים שאדם שרובו זכויות זוכה לעולם הבא כלומר אדם שלא מגיע לדרגות של שלמות כזו כדי שיהיה זוכה בה לעולם הבא וגם רבי יוסף אלבו בספר העיקרים שואל שכל המצוות והאזהרות שבאו בתורה הם הכרחיות בהקניית השלימות האנושי דבר זר וקשה מאוד שאם הדבר כן אי אפשר לשום אדם שיקנה השלימות ההוא לפי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ואם יחסר לו אחת מן המצוות לפי זה הדעת אי אפשר לו לקנות השלימות ויהיה אם כן התורה שניתנה לישראל דרך חסד להביאם כולם לחיי העולם הבא היא בעצמה המונעת אותם משיזכו לנועם הזה וכו' (פרק כ"ט שם) והתשובה שם בקצרה, אדם שעושה מצוה אחת כהלכה ועל זה חז"ל אמרו כל ישראל יש להם חלק וכל ריבוי המצוות בתורה בא לא על צד ההכרח אלא על הצד היותר טוב כדי שלא יימלט אחד מישראל שלא יזכה וכמובן אדם יכול ע"י מצוות רבות להגיע ליותר ויותר דרגות של מצוות בשלמות אבל זה על צד הטוב ביותר ומאריך שם
דרך מתוקה ומדוייקת ללמוד תורה...תודה לך הרב !
בשמחה
יישר כח על השיעורים הנפלאים. מתי יהיה מסילת ישרים שיעור 17?
+Hava Lev בעזרת השם בקרוב
שבוע טוב כבוד הרב כשאני מהרהר בעניין מנקודת מבטי שמתי לב למשל במצוות תפילה בציבור רובו המתפלל מדקלם את הטקסט במהירות השיא ובצורה טכנית אולי כי בעולמנו הנוכחי הכל עושים כדי לצאת מידי חובה ועל מנת להספיק לצאת לשגרת היום(פרנסה וכדו׳)יוצא מכך שהיום רוב הציבור בלי שנתכוון מתנהל בצורה של מצוות אנשים מלומדה כי סדר העדיפויות והעומס היומיומי הפך להיות במקום ראשון והתפילה או המצווה הופכת להיות טכנית לצערי הרב וזה הופך את הדת למקצוע כי יש את החובבנים ויש את המקצוענים
שלום לך. זה שישנם בני אדם המקיימים את המצוות מצוות אנשים מלומדה זה לא חדש. הנביא כבר ייסר את עם ישראל על כך. הדרך הנכונה היא לא להסתכל על אנשים. להסתכל פנימה לתוכנו. יום נעים.
תודה לרב על הסידרה המופלאה. בדקה 19:12 הרב מצטט את שלושת יסודות האמונה ואומר: מציאות הבורא, אמיתות התורה, ותורה משמיים. האם אמיתות התורה ותורה משמיים זה לא אותו יסוד? מה עם שהבורא משגיח ונוכח? אשמח לקבל תשובת הרב.
החלף בבקשה את היסוד השלישי בשכר ועונש
שלום כבוד הרב, תודה רבה על השיעור ממש עונג.
רציתי לשאול שאלה, האם הדרך להגיע ללשמה זה רק בסוף או שגם בתוך כדי עבודת השם אפשר לגעת בשולותיה?
בכל מדרגה בה מצוי האדם ישנם ניצוצות רגעיים של המדרשה העליונה ממנה.
יש לי שאלה כבוד הרב,האם יש אפשרות לפרש את "על מנת לקבל פרס..." כך שקבלת הפרס יהיה מבני אדם בלבד,ואילו קבלת שכר לעתיד לבוא אינה בגדר של פרס כי אינה מוחשית.וכן כתוב בסוף "ויהי מורא שמיים עליכם" האם מי שמקיים מצוות שלא לשמה אין לו יראת שמיים ורק מי שמקיים מצוות לשמה יהיה לו יראת שמיים?ועוד משהו קטן למה משתשמשים במילה "פרס" במקום במילה "שכר" למשל?תודה רבה על השיעורים המחזקים.
+אבי מ במובן מסויים העובד על מנת לקבל פרס לעתיד לבוא הוא בעל מדרגה גבוהה יותר מזה המבקש את הפרס בעולם הזה אך גם הוא עובד.על מנת לקבל פרס, ובמובן מסויים הוא גרוע ממנו.
הוא גבוהה יותר כי אמונתו בשכר ובעונש גדולה יותר, לגרוע ממנו כי הוא עובד על מנת לקבל יותר.
רב מדהים
הרב הסביר שהדרגה הגבוהה ביותר זה שהבנאדם לא רוצה להנות ורוצה רק לעשות נחת רוח ליוצרו
האם זה לא סותר את התורה שאומרת שיש להתענג בשבת ולהנות בחגים וגם להיות בשמחה שזה גם סוג של הנאה
זהו ההבדל בין מדרגת הפרישות למדרגתו הקדושה. עיין במסילת ישרים.
שאלה:
כיצד מסייע המוסר לאדם בעיבוד אישיותו?
כיצד מתרצים החכמים את העובדה שאינם לומדים מוסר?
א. בהורדת הידיעה אל ההרגשה.
ב. גם לבעלי החכמה יש יצר הרע.
שאלות יפות מאוד!
שאלה... אם נשמות האדם, כמו שלמדנו מבעל הסולם, הן לא רק ״מ״השם, אלה חלק ממנו, אם השם בכבודו ובעצמו נמצא בכל אחד ואחד מאיתנו, האין זה אומר שהמדרגה הגבוהה ביותר של השפעת נחת רוח ליוצרו היא בעצם השפעת נחת רוח לזולת? ... צדקה, התנדבות, ביקור חולים, כבוד הדדי וכו... בלי שום ציפייה לשום דבר בתמורה, ואפילו אם יציעו, להגיד ״לא!״
אם ניקח את האמירה ״וכל מעשיך יהיו לשם שמיים״ ונפרק אותה לגורמים, אנחנו הרי רואים ש״מעשים״ עושים בעולם הזה, ואיזה חלק מן ה״שמיים״ יש בעולם הזה? הנשמות האנושיות. כלומר - לעבוד אחד למען נחת רוחו של השני, זה הוא מעשה השמיים הגדול ביותר שאפשר לעשות בעולם הזה. למשל, מורשתו של ישו אמנם גרמה נזק עצום לעם היהודי, אבל באמירה אחת אני כן מסכים איתו: ״אין אהבה גדולה מאהבה של אדם המקריב את חייו למען זולתו.״
שכר לעולם הבא הרי זו הדבקות שזה בעצם השתוות הצורה כי לפי הרמח"ל ובעל הסולם,
ואדם הרי צריך בתהליך ההתפתחות שלו לפתח את הרצון לקבל כלומר את רצונו הרוחני והתאווה לרוחניות היינו לשכר העתידי אבל בפועל לא מגיע לו על זה שכר שהרי עושה פעולה הפוכה המרחיקה אותו מהבורא,
אז מהו אותו דבר או מהו אותו שכר לכאורה שצריך לפתח לאדם את הרצון הרוחני שהרי הכוונה הזו של תקוות השכר ידוע לאדם שהיא תרחיק אותו מהבורא או מהתכלית שלו אלא אם כן השכר זה לא הדבקות וזה משהו אחר או שהוא משקר את עצמו שהוא עתיד לקבל שכר, שהרי דבקות הוא לא מקבל פה אל ההפך הגמור.
ועוד על זה הדרך מתעוררת שאלה נוספת שאם השכר זה הדביקות אז רק בכלול כל האמצעים שהרמח"ל מונה שאלו החמישה היראה הכוונה וכו' יזכה לזה האדם
אז איפה הערך העצמי למצווה כשלעצמה כמו שאומרים חזל שכר מצוה מצוה ועבירה עבירה
ולעומתם של הרמחל ובעל הסולם ראינו שהרמבם ורבנו סעדיה כותבים שאדם שרובו זכויות זוכה לעולם הבא כלומר אדם שלא מגיע לדרגות של שלמות כזו כדי שיהיה זוכה בה לעולם הבא
וגם רבי יוסף אלבו בספר העיקרים שואל שכל המצוות והאזהרות שבאו בתורה הם הכרחיות בהקניית השלימות האנושי דבר זר וקשה מאוד שאם הדבר כן אי אפשר לשום אדם שיקנה השלימות ההוא לפי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ואם יחסר לו אחת מן המצוות לפי זה הדעת אי אפשר לו לקנות השלימות ויהיה אם כן התורה שניתנה לישראל דרך חסד להביאם כולם לחיי העולם הבא היא בעצמה המונעת אותם משיזכו לנועם הזה וכו' (פרק כ"ט שם) והתשובה שם בקצרה, אדם שעושה מצוה אחת כהלכה ועל זה חז"ל אמרו כל ישראל יש להם חלק וכל ריבוי המצוות בתורה בא לא על צד ההכרח אלא על הצד היותר טוב כדי שלא יימלט אחד מישראל שלא יזכה וכמובן אדם יכול ע"י מצוות רבות להגיע ליותר ויותר דרגות של מצוות בשלמות אבל זה על צד הטוב ביותר ומאריך שם
כל לחיצה על לייק שמופיע מתחת לסרטון או שיתוף של הרב אהרון שליט"א, גורם לחשיפה רחבה יותר של הסרטונים של הרב וזה זיכוי הרבים גדול.