תודה רבה. מעבר לעניין שיש להרצאה יש לה גם חשיבות לגבי כיצד אנחנו צריכים לנהוג לגבי חמאס חיזבאללה ואיראן וכמובן מה מידת המשקל שאנחנו צרכים לתת לדעת הקהל העולמית. בטח לאחר שראינו את הפוגרום באמסטרדם
אתה מוכיח את הנקודה שלי - כשאמרת "כוחו העיקרי של בית משפט זה אינו האמון, אלא היכולת להעניש." הרי אותך הוא לא העניש, אך אתה מאמין לזה שהוא יעניש אותך אם תעשה משהו רע, ולכן, בגלל האמונה הזאת אתה לא מבצע את דבר העבירה. אתה למעשה מאמין שאם תעשה עבירה תתפס ותשם המחיר על כך. בהגדה - מי שמבצע דבר עבירה מכיר במגבלות של מערכת המשפט.
צריך להבדיל מה זה אמונה, האם זה בצדק, או בכוח שלו. למשל ארצות הברית לא מאמינים בכוח של בית משפט בין לאומי. כי הוא לא יכול להכריח אותם. ולהפך, אם מחר 50% מישראלי לא יאמינו בצדק של בית משפט ישראלי, עדיין בית משפט יוכל לעבוד להכריח להחלטות שלו. או נקח מקרה קיצוני. האם לשופטים בצפון קוראה או איראן אכפת מהרגשה צדק של העם? מינורי. כוח שלהם מגיע מצבא של שליטים.
@@alexanderkononovych8266 אתה צודק. אפשר לייצר מערכת משפט שמשתמשת בכוח ולא סומכת על אמון הציבור. משטרים כאלה בסוף קורסים מכיוון שיותר ויותר אנשים עובדים עבור המשטר ופחות ופחות מממנים אותו
אתה אמרתה שמשתלם להיות אותנטי. בפועל זה יכול לעבוד פעם או פעמיים בסוף תהפוך למנודה. העמים ירצו להתרחק ממך כמו שאף אחד לא רוצה להתעסק עם משוגע, גם במובן טוב גם במובן רע
לפי מה שאני רואה כרגע החמאס מתנהג כמו משוגע ובמקום לקבל חרמות כלכליים הוא מקבל תרומות במיליארדים. ואני מדבר על מקרה הרבה פחות קיצוני. אין צורך להיות ברברי, מספיק להיות אותנטי. אני לא טוען שכדאי להפוך להיות ברברי בתור אסטרטגיה רציאונלית אלא מספיק להיות אותנטי כדי לקבל הכרה.
לא חושב שההתנהגות של האם היא לא ראציונלית. לפי נקודת מבטה: 1. עמדו להרגו את הבן שלה. 2. הדרך היחידה שהיא ראתה לעצור את זה באותו הרגע היה לוותר על דרישותיה ועל המשפט כולו. לכן המעשה של היה הגיוני גם אם הוא נבע מרגש אמהי וכו'.
תודה רבה שצפית. אני מסכים שההתנהגות מובנת ומקובלת. אך היא לא רציונלית במובן שאין סיכויים שהיא היתה מצליחה להשיג את התינוק. בנוסף, ברמת ההגדרה התנהגות שנובעת מהרגש היא לא רציונלית.
@@gabierez44אתה מסתכל על ההחלטה שלה כאשר בעינך הרציונל היחיד הוא השבת התינוק. אבל לאמא המקורית יש רציונל נוסף שאין לאף אחת מהטוענות האחרות - שלום התינוק.
@@men770d ץאני לא חושב שיש פה ויכוח לגבי הרציונל של האמא השניה. אבל כאשר ישנה התנהגות לא רציונלית לצד התנהגות רציונלית ההתנהגות הלא רציונלית תיראה בתור אותנטית ברגע שזה קורה קשה להבדיל בין התנהגות אחראית ורציונלית לבין התנהגות אסטרטגית ומוניפלטיבית. או בזווית מעט שונה מכיוון שאין רווח לאף אחד מהנשים במותו של התינוק הרצון לשמור על שלמו של התינוק לא מעיד על אותנטיות.
תקציר לוגי: 1. מערכת המשפט נסמכת על אמון הציבור בכך שהיא שופטת לפי עיקרון הצדק. 2. התנהגות לא רציונלית בהגדרה נתפסת כהתנהגות אותנטית ולכן גם נתפסת כצודקת. 3. לפי (2) אם קיימת דמות שיפוטית ששופטת לפי עקרון הצדק היא תתגמל התנהגות לא רציונלית ובכך תהפוך התנהגות לא רציונלית לאסטרטגיה רציונלית. 4. לפי (3) מערכת המשפט לא יכולה לשפוט לפי עקרון הצדק מכיוון שהתנהגות לא רציונלית תהפוך להיות אסטרטגיה רציונלית ותוביל לקריסה של המערכת. 5. נראה שיש סתירה בין נקודה (1) לנקודה (4). 6. לא קיימת סתירה באמת מכיוון שמערכת המשפט נסמכת על אמון הציבור שהיא שופטת בעיקרון הצדק אך למעשה היא לא מחויבת לשפוט על פי עיקרון זה. 7. אם הציבור מאמין בצדקת מערכת המשפט ובנוסף מאמין ברממותם של השופטים להוציא את הצדק לאור הציבור לא יעמיד את מערכת המשפט במבחן ויערער את אמונה זו. 8. מכיוון קיימת מערכת משפט מתפקדת ולכן אמון הציבור ברממותם ובצדקתם של השופטים קיימת. 9. נקודה (8) יוצרת בעיה מהותית - כוחה של מערכת המשפט נובע מאמון הציבור בכוחה. במילים אחרות אין למערכת המשפט כוח ללא אמון הציבור שיש לה כוח. 10. לפי (9) כאשר לא כל השחקנים מאמינים בכוחה של מערכת המשפט - מחד, בהגדרה, אין למערכת המשפט כוח ומאידך השחקן שמאמין בכוחו של השופט מעביר את האחריות לגורלו שלו ליידי השופט. 11. לפי (10): מי שמאמין בכוחו של השופט הופך להיות קורבן נוח של מי שלא מאמין בכוחו של השופט מעצם העובדה שהוא מסר לשופט את האחריות לגורלו יש לשופט אינטרס מובנה לפסוק בעד מי שלא מאמין בו כדי לא לחשוף את חוסר סמכותו לפי (3) קיומו של השופט מעודדת התנהגות לא רציונלית בתור אסטרטגיה רציונלית ובנוסף יוצר מצג שבו התנהגות צייתנית נתפסת כלא אותנטית. 12. ישראל היא שחקן שמאמין שכוחו של השופט נובעת מרממותו ולכן בקונפליקט הישראלי ערבי היא המליכה את דעת הקהל העולמית לשפוט עליה ולכן סובלת מ (11)
When you ask the world for permission to behave in a certain way, not only you show that you are unsure about having the right to behave like that, but also you give them the opportunity to judge you and to disapprove your behaviour. After that, if you don’t follow their opinion and you continue doing what you think is right, then the world turns angrily against you for not listening to them. It’s totally a lose lose situation
צודקת. לא רק שאנחנו שואלים את העולם שאלת קיטבג ובסוף, כמובן, סוחבים את הקיטבג, אלא אחנו מחפשים את מי לשאול, אבל כאשר הוא אמור שכן, אחנו מנסים להתחמק. בסוף אנחנו גם סוחבים אותו וגם מענישים אותנו שאנחנו מתחמקים מלסחוב אותו.
@@gabierez44that’s exactly the point. The israeli expression “kitbag question” is a great concept to use in this context. Do you know how to translate it to English, maybe? Even better: do you have this whole lecture translated to English? I’d love to read it
מעניין מאוד, תודה!
הרצאה מעולה 👏
הרצאה מרתקת ומחכימה, הועברה בשפה ברורה , שאפו
תודה רבה.
הרצאה מעולה, סופר מעניין ומחדש
תודה רבה. מעבר לעניין שיש להרצאה יש לה גם חשיבות לגבי כיצד אנחנו צריכים לנהוג לגבי חמאס חיזבאללה ואיראן וכמובן מה מידת המשקל שאנחנו צרכים לתת לדעת הקהל העולמית. בטח לאחר שראינו את הפוגרום באמסטרדם
מרתק! מחכים להרצאה הבאה שלך גבי
תודה רבה.
❤🎉חסרים לנו מפצחים שכמותך. אז תמשיך❤❤❤
בדרך לפיצוח הבא 😊
כוחו העיקרי של בית משפט זה אינו האמון, אלא היכולת להעניש.
אתה מוכיח את הנקודה שלי - כשאמרת "כוחו העיקרי של בית משפט זה אינו האמון, אלא היכולת להעניש." הרי אותך הוא לא העניש, אך אתה מאמין לזה שהוא יעניש אותך אם תעשה משהו רע, ולכן, בגלל האמונה הזאת אתה לא מבצע את דבר העבירה. אתה למעשה מאמין שאם תעשה עבירה תתפס ותשם המחיר על כך.
בהגדה - מי שמבצע דבר עבירה מכיר במגבלות של מערכת המשפט.
צריך להבדיל מה זה אמונה, האם זה בצדק, או בכוח שלו. למשל ארצות הברית לא מאמינים בכוח של בית משפט בין לאומי. כי הוא לא יכול להכריח אותם.
ולהפך,
אם מחר 50% מישראלי לא יאמינו בצדק של בית משפט ישראלי, עדיין בית משפט יוכל לעבוד להכריח להחלטות שלו.
או נקח מקרה קיצוני. האם לשופטים בצפון קוראה או איראן אכפת מהרגשה צדק של העם? מינורי. כוח שלהם מגיע מצבא של שליטים.
@@alexanderkononovych8266
אתה צודק. אפשר לייצר מערכת משפט שמשתמשת בכוח ולא סומכת על אמון הציבור. משטרים כאלה בסוף קורסים מכיוון שיותר ויותר אנשים עובדים עבור המשטר ופחות ופחות מממנים אותו
הרצאה מעולה! מחכה לשמוע עוד
344-פחות הבנתי
והסכמתי עד כה
הרצאה מאד מעניינת! אני צריך לצפות בה שוב, כי כמה דברים לא ברורים לי. יש מאמר? אשמח לקישור
אתה אמרתה שמשתלם להיות אותנטי.
בפועל זה יכול לעבוד פעם או פעמיים בסוף תהפוך למנודה. העמים ירצו להתרחק ממך כמו שאף אחד לא רוצה להתעסק עם משוגע, גם במובן טוב גם במובן רע
לפי מה שאני רואה כרגע החמאס מתנהג כמו משוגע ובמקום לקבל חרמות כלכליים הוא מקבל תרומות במיליארדים.
ואני מדבר על מקרה הרבה פחות קיצוני. אין צורך להיות ברברי, מספיק להיות אותנטי. אני לא טוען שכדאי להפוך להיות ברברי בתור אסטרטגיה רציאונלית אלא מספיק להיות אותנטי כדי לקבל הכרה.
לא חושב שההתנהגות של האם היא לא ראציונלית. לפי נקודת מבטה: 1. עמדו להרגו את הבן שלה. 2. הדרך היחידה שהיא ראתה לעצור את זה באותו הרגע היה לוותר על דרישותיה ועל המשפט כולו. לכן המעשה של היה הגיוני גם אם הוא נבע מרגש אמהי וכו'.
תודה רבה שצפית. אני מסכים שההתנהגות מובנת ומקובלת. אך היא לא רציונלית במובן שאין סיכויים שהיא היתה מצליחה להשיג את התינוק.
בנוסף, ברמת ההגדרה התנהגות שנובעת מהרגש היא לא רציונלית.
@@gabierez44אתה מסתכל על ההחלטה שלה כאשר בעינך הרציונל היחיד הוא השבת התינוק. אבל לאמא המקורית יש רציונל נוסף שאין לאף אחת מהטוענות האחרות - שלום התינוק.
@@men770d
ץאני לא חושב שיש פה ויכוח לגבי הרציונל של האמא השניה. אבל כאשר ישנה התנהגות לא רציונלית לצד התנהגות רציונלית ההתנהגות הלא רציונלית תיראה בתור אותנטית
ברגע שזה קורה קשה להבדיל בין התנהגות אחראית ורציונלית לבין התנהגות אסטרטגית ומוניפלטיבית.
או בזווית מעט שונה מכיוון שאין רווח לאף אחד מהנשים במותו של התינוק הרצון לשמור על שלמו של התינוק לא מעיד על אותנטיות.
תקציר לוגי:
1. מערכת המשפט נסמכת על אמון הציבור בכך שהיא שופטת לפי עיקרון הצדק.
2. התנהגות לא רציונלית בהגדרה נתפסת כהתנהגות אותנטית ולכן גם נתפסת כצודקת.
3. לפי (2) אם קיימת דמות שיפוטית ששופטת לפי עקרון הצדק היא תתגמל התנהגות לא רציונלית ובכך תהפוך התנהגות לא רציונלית לאסטרטגיה רציונלית.
4. לפי (3) מערכת המשפט לא יכולה לשפוט לפי עקרון הצדק מכיוון שהתנהגות לא רציונלית תהפוך להיות אסטרטגיה רציונלית ותוביל לקריסה של המערכת.
5. נראה שיש סתירה בין נקודה (1) לנקודה (4).
6. לא קיימת סתירה באמת מכיוון שמערכת המשפט נסמכת על אמון הציבור שהיא שופטת בעיקרון הצדק אך למעשה היא לא מחויבת לשפוט על פי עיקרון זה.
7. אם הציבור מאמין בצדקת מערכת המשפט ובנוסף מאמין ברממותם של השופטים להוציא את הצדק לאור הציבור לא יעמיד את מערכת המשפט במבחן ויערער את אמונה זו.
8. מכיוון קיימת מערכת משפט מתפקדת ולכן אמון הציבור ברממותם ובצדקתם של השופטים קיימת.
9. נקודה (8) יוצרת בעיה מהותית - כוחה של מערכת המשפט נובע מאמון הציבור בכוחה. במילים אחרות אין למערכת המשפט כוח ללא אמון הציבור שיש לה כוח.
10. לפי (9) כאשר לא כל השחקנים מאמינים בכוחה של מערכת המשפט - מחד, בהגדרה, אין למערכת המשפט כוח ומאידך השחקן שמאמין בכוחו של השופט מעביר את האחריות לגורלו שלו ליידי השופט.
11. לפי (10):
מי שמאמין בכוחו של השופט הופך להיות קורבן נוח של מי שלא מאמין בכוחו של השופט מעצם העובדה שהוא מסר לשופט את האחריות לגורלו
יש לשופט אינטרס מובנה לפסוק בעד מי שלא מאמין בו כדי לא לחשוף את חוסר סמכותו
לפי (3) קיומו של השופט מעודדת התנהגות לא רציונלית בתור אסטרטגיה רציונלית ובנוסף יוצר מצג שבו התנהגות צייתנית נתפסת כלא אותנטית.
12. ישראל היא שחקן שמאמין שכוחו של השופט נובעת מרממותו ולכן בקונפליקט הישראלי ערבי היא המליכה את דעת הקהל העולמית לשפוט עליה ולכן סובלת מ (11)
אישית, אני לא מסכים עם רוב טענותיך וההנחות שלך , אבל נתת הרצאה יפה ובהירה.
@@schmuelschperling1459
תרחיב בבקשה. אני אשמח להסביר.
@@schmuelschperling1459
תודה רבה
אם מה אתה לא מסכים?
אני אשמח להסביר
14.02-גם וגם
אה -וביונסה =קנויה
יש לנו גם אחת מ"שלנו"
יש קשר.
15-מה?שלושתם?אדם אמר רק גזל.לא?"רק"
סליחה. לא הבנתי את ההערות. אפשר להסביר בבקשה.
When you ask the world for permission to behave in a certain way, not only you show that you are unsure about having the right to behave like that, but also you give them the opportunity to judge you and to disapprove your behaviour. After that, if you don’t follow their opinion and you continue doing what you think is right, then the world turns angrily against you for not listening to them. It’s totally a lose lose situation
צודקת. לא רק שאנחנו שואלים את העולם שאלת קיטבג ובסוף, כמובן, סוחבים את הקיטבג, אלא אחנו מחפשים את מי לשאול,
אבל כאשר הוא אמור שכן, אחנו מנסים להתחמק.
בסוף אנחנו גם סוחבים אותו וגם מענישים אותנו שאנחנו מתחמקים מלסחוב אותו.
@@gabierez44that’s exactly the point. The israeli expression “kitbag question” is a great concept to use in this context. Do you know how to translate it to English, maybe? Even better: do you have this whole lecture translated to English? I’d love to read it
@@lizlarutilante
On it😊