סיפורו של תל קסילה בעקבות חפירותיו של פרופסור עמיחי מזר

แชร์
ฝัง
  • เผยแพร่เมื่อ 25 ต.ค. 2024

ความคิดเห็น • 15

  • @AlexTseitlin
    @AlexTseitlin  3 ปีที่แล้ว +2

    אני צריך עוד כמאה איש על מנת לקיים את הערוץ ! אנא הרתמו !
    תקדישו 5 דקות . כל תרומה חשובה ועוזרת לערוץ להמשיך ולהתקיים
    לתמוך בפרויקט באים אל הפרופסורים
    www.patreon.com/Coming_to_Professors
    ====
    קבוצת הפייסבוק של הפרויקט באים אל הפרופסורים
    facebook.com/groups/2377247525824199

  • @robinmarsh5666
    @robinmarsh5666 3 ปีที่แล้ว +3

    תודה על שיתוף המידע. מרתק כרגיל. תודה אלכס ותודה לכל המרצים. תשבוחות.

  • @beardymonger
    @beardymonger 3 ปีที่แล้ว +5

    תענוג צרוף! תודה רבה

  • @hilamerhavi4752
    @hilamerhavi4752 3 ปีที่แล้ว +5

    תודה פרופ', מרתק. אלכס הוי אלכס-- תודה❣

  • @estergrossman8304
    @estergrossman8304 3 ปีที่แล้ว +4

    מחכים ומהנה
    הרצאה שוטפת
    מעניינת וחשובה
    תודה רבה

  • @lironyitzhak7010
    @lironyitzhak7010 3 ปีที่แล้ว +4

    פרופ׳ מזר עשה לי חשק לפקוד את מוזאון תל אביב מיד כשיפתח לקבלת קהל. תודה על ההרצאה המהנה :)

  • @אילעובד-ע8ד
    @אילעובד-ע8ד 3 ปีที่แล้ว +5

    כמה כיף לראות הרצאה עם פרופסור שהאמת המחקרית מעניינת אותו ולא קידום אג'נדות שקריות משנות ה80 כמו ישראל פינקלשטיין, הרצאה מרתקת תודה רבה מחכים לעוד ועוד שלא יגמר לעולם, תודה

  • @abra175571
    @abra175571 3 ปีที่แล้ว

    תודה רבה

  • @שושכהן-ס6ק
    @שושכהן-ס6ק 3 ปีที่แล้ว +3

    תודה על השיתוף!
    שלושה סגרים בשנת קורונה אחת הובילו אותנו, בהדרגה לסוג של תרדמת, לחיים שגרתיים בעל כורחנו, לחיים אפרוריים שגורמים לנו להימצא ללא שינויים גדולים. שרשרת הסגרים ייצרה בנו מעין הרגשת סגירות, ופתאום חסרות תנודות, אותן עליות וירידות שנתנו לנו חיים, אותם שינויים מבעבעים כמו שהיו פעם.
    אבל עולם כמנהגו נוהג. היקום מציע חיים תוססים.
    חסרה לנו רגישות למציאות שעוטפת אותנו. התרגלנו לחיים מסוג אחד. אולם אם נלמד להתרגל לחיים החדשים שנרקמים כעת כתוצאה מהמגפה העולמית נגלה רק דברים טובים.
    מאז התחילה הקורונה החיים קילפו אותנו שכבה אחר שכבה, כפו עלינו לזרוק את הזבל האנושי שייצרנו, להשליך לפח האשפה של ההיסטוריה את הלא חיוני, את מה שדימינו לחשוב שהוא בעל תוכן עשיר ומילאנו בו את שעות הפנאי. אין פסול בהנאה ובידור, בתרבות ותיירות, באוכל טוב ובטיסות לחו"ל. אבל לא הם העיקר. לא מצד כוחות הטבע שמנתבים את תנועת הבריאה ומכתיבים את קצב ההתפתחות של המין האנושי.
    הטבע רוצה לגדל אותנו לדרגה רוחנית חדשה, לקדם אותנו לרמת התפתחות אנושית שלא הייתה כמותה. וכדי לסייע לנו, הטבע מוריד בעדינות ובחמלה את האפשרות ליהנות מכל מה שצברנו ורכשנו. הוא מוליך אותנו בהסתר מוחלט אל מקום חדש. הטבע מחנך אותנו בשיטתיות לזנוח משחקים ילדותיים לכאורה, כמו ריצות אחרי בורסה והימורים, כבוד וכספים, קניות מופרזות ומותרות אין-סופיות, ולהתמזג אל חיים חדשים, שכרגע עוד לא מתבהרים.
    כי האדם, כמו כל בעל חי, מורכב מרצונות בסיסיים, גופניים, גשמיים, רצונות לאוכל, למין ולמשפחה. מהיסודות הללו כל יצור חי שואב תענוג והנאה. אלא שבאדם התפתחו לאורך הדורות רצונות נוספים, אנושיים, חברתיים, שמטפסים בסולם עולה מרצון לכסף, לרצון לכבוד, לרצון להשכלה ומדע.
    קל לראות את השינויים העתידיים שצפויים לנו בהסתכלות על עולמם התכליתי של הדור הצעיר. כסף? האם באמת משתלם להשקיע את כל החיים בעמל רב כדי לחסוך הון? הרי ביום המיתה הכול הולך כלא היה? ובימי משבר קשים, שנראה שעוד יפקדו אותנו, האם אפשר יהיה ללעוס שטרות ולשבוע ממטבעות?
    וכבוד? האם שווה להקדיש מאמצים כדי לזכות להערכה מצד הציבור? הרי זה עניין של חינוך ותרבות, כלי תקשורת שמעלים אחד ומורידים אחר; ואולי מחר נעריך בכלל את מי שמסתפק במועט? ואולי עוד שנה של סגר ביתי תלמד אותנו שדי לנו בהערכה כנה מצד אנשי ביתנו, הקרובים והיקרים לנו? ואולי בכלל נעכל שכל הכבוד הזה היה פנטזיה בראש, מושא מדומיין שעמלנו לזכות בו?
    וידע והשכלה? האם ככל שאנחנו לומדים ומבינים יותר אנחנו סובלים פחות? האם חידושים והמצאות ממלאים את חיינו סיפוק ושמחה? זו כמובן לא קריאה להיות בני-בליעל, פרימיטיביים. הדגש כאן הוא על כך שמודל האדם הישן הולך ומאבד צורה ולובש צורה אחרת, מודל של אדם חדש.
    האדם החדש ירצה לדעת מה מהות החיים, מה מטרת החיים. האדם החדש ישאל בשביל מה אני חי? איך אני מתעלה מעל הישגי החיים החומריים, מתנתק מהתלות החברתית הקושרת בין הצלחה ושגשוג בחיים לבין חשבון בנק תפוח ותואר ממוסגר על הקיר.
    זה בטח לא שינוי שיקרה מהיום למחר, גם לא מסוף הסגר הנוכחי אל סוף הסגר הבא. אלא מדובר במגמה ארוכת טווח בשאלות עמוקות. מדובר בתהליך הדרגתי שבונה את האדם לקראת התפתחות, התבגרות, שדרוג מתפיסה אנושית צרה לתפיסת מציאות רחבה, שעולה מעל מגבלות המין האנושי.
    יש מקום לפתח מודעות לשינויים שעוברים בנו. להגדיל את טווח הרגישות, להקדיש את עיקר המיקוד הפנימי להבנה והכרה, ובעיקר לשאול ללא הרף, יום יום, שעה שעה: מי אני? איפה אני חי? מה מהות החיים שלי? לשם מה החיים האלה נועדו בכלל?
    כל אחד יצטרך לגלות אותה מעומק ליבו. השאלה הזו לא תיתן להם מנוח, והם יגיעו בדרך לא דרך אל חכמת הקבלה.
    הקבלה תענה על כל השאלות הבוערות, על כל שאלה ושאלה. היא תגלה לאדם את סוד החיים. תסביר לו על כוחות הטבע העליונים, הנעלמים. היא תפתח בלב האדם רגש חדש, תכונה חדשה, מנגנון רוחני לקליטת המציאות.
    חכמת הקבלה תלמד את האדם שהוא חי במציאות מלאה בשפע אין-סופי, תכיר לו אותו מסוף העולם ועד סופו, ותסביר לו שכל החכמה היא לדעת איך לקבל נכון את כל הטוב. איך? בנתינה - ההיפך מקבלה. אבל את זה כבר נשאיר לשיעור הבא. נכון לשלב זה יש לנו שתי אפשרויות להתקדמות: להתנמנם באדישות כמו חתול, או לשאול שאלות עמוקות שישרטטו בתוכנו את דמות האדם החדש.

  • @נוחיחזקאל
    @נוחיחזקאל 3 ปีที่แล้ว

    מה קרה ליבוסים, איבים, גרגסים, חיתים, אמורים, מדינים ואחרים שלא התגיירו?

    • @AlexTseitlin
      @AlexTseitlin  3 ปีที่แล้ว

      תושבי ירושלים הפכו ליהודאים . לא היו צריכים להתגייר . להפך כנראה דוד אימץ בתחילת השושלת את מנהגיהם

  • @shusspryze2456
    @shusspryze2456 3 ปีที่แล้ว

    רגע. לעדות המקראית על מלכות דוד ושלמה אתה לא מאמין. אבל למשפט אחד על מלך צור ששלט על איזור הפלישתים אתה כן מאמין ?!!