אולגה וליס - הרגלה למגע - תקופת ההסתגלות

העמותות ריקות. הכלביות ללא כלבים.
זו אחת התופעות היפות שהתרחשו בעידן הקרונה. משפחות רבות פקדו את העמותות והכלביות למטרת אימוץ כלבים.
ואני הגעתי לאחת המשפחות האלו.
זהו פוסט על מקרה לדוגמה לאימוץ כלב מתוק, חמוד ועדין, שאומץ למשפחה נהדרת ומחבקת, שנתנה לו את כל התנאים הכי טובים שיש, אבל הוא… החליט שהוא מתחבא לו מתחת לאחד הכסאות של שולחן האוכל.
ליס, השועל המתוק הזה, התגלה ככלב ממש חששן. כלב שלא יודע איך להסתדר בתוך בית. בחוץ הרבה יותר קל לו והוא אפילו פורח. הבית - כרגע אויב גדול.
ואם תחשבו על זה, זה דווקא מאוד הגיוני שכך התנהג כלב שכל חייו חי חופשי או בתוך כלבייה. החופש הוא המקום הטבעי לו.
ליס הוא דוגמה, אפילו קלאסית, לכלב מאומץ. הרבה כלבים מאומצים, שנכנסים לבתים חדשים, מגיבים בצורה דומה, ברמה כזו או אחרת. למעשה, למרות השיפור בתנאים (מחיי כלבייה לחיי בית ), זהו שינוי מאוד מפחיד עבורם והכלבים המאומצים נכנסים למעין מצב הישרדותי.
המצב ההישרדותי הזה הוא חלק מתקופת ההסתגלות של הכלב למקום, לאנשים ולמצב החדש.
תקופת ההסתגלות, היא תקופה שבה הכלב המאומץ, לומד את מאמציו החדשים. לומד את מעשיכם, לומד את הרוטינות שלכם, ואת היחס שלכם אליו בכל מיני סיטואציות. הוא לומד האם לבטוח בכם ולהבין האם אתם טובים או רעים.
האמת, שבדיוק התייחסתי לנושא בניוזלטר שלי, אז כולכם מוזמנים להרשם ולקרוא. בניוזלטר רשמתי כמה טיפים שיעזרו לכל המאמצים החדשים לזרז את תהליך בניית האמון של הכלב בכם… ולהיפך.
מוזמנים להכנס ללינק ולהירשם:
bit.ly/dogsNpeo...
הניוזלטר יישלח ביום ראשון הקרוב.