הציטוט המרכזי: קצין ישראלי במלחמת לבנון מציין את הצורך לאזן בין דרישות הביטחון לערכים מוסריים. הבעיה המוסרית: הרב שרקי מזהה בעיית אי-הבנה של ערכים, במיוחד חיבור בין צדק לחסד, ואובדן של מושגים אלו בעולם המערבי. המוסר המערבי: המערב ירש את רעיון האהבה והחמלה מהנצרות, מה שמוביל לעיוותים במובנים מוסריים במצבים רגישים כמו מלחמות. התגובה הבריטית: השר הבריטי התעקש על "החובה לשמור על המוסר המערבי", מה שגרם לתגובה של הרב שרקי על החרדה שישראל תציג אלטרנטיבה מוסרית. האלטרנטיבה המוסרית: הרב טוען שישראל עשויה להציע דגם מוסרי אלטרנטיבי, שנולד מתוך השילוב בין המגזרים השונים בחברה הישראלית. ההוויה הישראלית: הרב טוען כי תודעת העם היהודי וההוויה הישראלית מצפות ממדינת ישראל להציג דגם מוסרי גבוה, ללא קשר לדתיות או חילוניות. ההקשר הגלובלי: דיבר על דברי הנשיא טראמפ, שטוען כי צאצאי אברהם, יצחק ויעקב הם "אור לגויים", כמשמעות עמוקה בהבנת תפקיד ישראל בעולם. העויינות כעדות לחשיבות: הרב טוען כי העוינות כלפי ישראל היא ביטוי לכך שישראל נחשבת לדמות מרכזית ובעלת ערך עולמי, אף אם זו אינה תמיד חיובית. מסקנה: קיימת תחושת משבר מוסרי בעולם, וישראל נושאת את המשמעות של תיקון ושינוי מוסרי עולמי.
1. הדיון על מוסר וביטחון במלחמות ישראל: הרב שרקי מציג דילמה בנוגע למלחמות ישראל, היא ההתנגשות בין דרישות הביטחון לבין ערכים מוסריים. הוא מצטט קצין ישראלי שדן באיזון בין שני אלה, ומצביע על קושי להבין את אחדות הערכים, כדוגמה את ההפרדה בין צדק לחסד. 2. ביקורת על תפיסת המוסר המערבית: הרב מבקר את תפיסת המוסר המערבית, שאותה ראה כרואה את האהבה והחמלה כערך מוסרי יחיד ולגיטימי. הוא סבור שגישה זו אינה מספיקה, ויש צורך באלטרנטיבה מוסרית, במיוחד בהקשר של מלחמות ישראל. 3. הציפייה לאלטרנטיבה מוסרית: הרב מציין את החרדה של העולם, ומצד שני ציפיותיו לאלטרנטיבה מוסרית מהתנהגות ישראל במלחמות. הוא זוכר את דברי שר החוץ הבריטי, שהציגו הן את זכות הגנה עצמית והן את הציפייה למחויבות מוסרית, המצביעים על רצון לאלטרנטיבה מוסרית. 4. היהודים כבעלי אלטרנטיבה מוסרית: הרב טוען שרק היהודים יכולים להיות נאמנים למוסר מוסרי האמת, משום שהם המציאו אותו. 5. ההוויה הישראלית כמודל אלטרנטיבי: הוא רואה את ההוויה הישראלית כמודל אלטרנטיבי המשתף פעולה בין מגזרים שונים, ומגיע ל"דגם" מוסרי חדש. הוא מציין שצדק אינו רק קרבני. 6. היהודים כנשמה של העולם: הרב טוען שיהודים הם נשמת ישראל, התגלמות השכינה בעולם, ומצפים מהם אמירה מוסרית. זה לא רלוונטי אם היהודי חילוני או דתי. 7. ספקנות לגבי "wishful thinking": יואב מביע ספקנות לגבי טענות הרב בנוגע לציפיות מהגויים. 8. דוגמה של טראמפ: הרב מציג את הנאום של טראמפ, בו הוא כינה את היהודים "אור לגויים". הוא מראה שגם התנגדות לא-ישראל היא ביטוי לחשיבות של ישראל.
תודה רבה לכבוד הרב על החיזוק! ושאלה: האם לדעת הרב נראה בשנים הקרובות (הקרובות ממש, כלומר בחמש השנים הקרובות) שינוי משמעותי בסט הערכים שמוביל את הנהגת מדינת ישראל, שינוי שגם יביא תוצאות טובות בפועל? למשל: שינוי משמעותי לטובה בעיוות החמור של מערכת המשפט, הנהגה פוליטית-מדינית יהודית חזקה, כזו שלא תתחבר לדתיים ותשלב בנאומים פסוקים מרהיבים מהתנ"ך רק כי המחנה הפוליטי שלה אוהב לשמוע את זה (ודי לחכימא ברמיזא). פחות ערכים מערביים פוסט מודרניים, יותר ערכים יהודיים בהתאם לדור שאנחנו נמצאים בו (דור הגאולה)? לדעת הרב יש סיכוי שנראה את זה בשנים הקרובות או שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שנזכה להנהגה מדינית ראויה ומערכת משפט מוסרית באמת? כי כרגע המצב הפוליטי מסובך מאוד ולא נראה שמתוך המצב הזה תצמח מנהיגות מהסוג שתיארתי פה, וגם מערכת המשפט (וסט הערכים של פורום מטכ"ל וראשי מערכת הבטחון) מעוות ביותר ואנשים עם חשיבה שונה מתקשים להיכנס פנימה... שלא לדבר על זה שהחברה הישראלית עדיין לא החליטה מה היא רוצה מעצמה ולאן מובילים את העם הזה ואת המדינה הזו. המלחמה ערערה לנו הרבה יסודות
תודה על הפרסום
הציטוט המרכזי: קצין ישראלי במלחמת לבנון מציין את הצורך לאזן בין דרישות הביטחון לערכים מוסריים.
הבעיה המוסרית: הרב שרקי מזהה בעיית אי-הבנה של ערכים, במיוחד חיבור בין צדק לחסד, ואובדן של מושגים אלו בעולם המערבי.
המוסר המערבי: המערב ירש את רעיון האהבה והחמלה מהנצרות, מה שמוביל לעיוותים במובנים מוסריים במצבים רגישים כמו מלחמות.
התגובה הבריטית: השר הבריטי התעקש על "החובה לשמור על המוסר המערבי", מה שגרם לתגובה של הרב שרקי על החרדה שישראל תציג אלטרנטיבה מוסרית.
האלטרנטיבה המוסרית: הרב טוען שישראל עשויה להציע דגם מוסרי אלטרנטיבי, שנולד מתוך השילוב בין המגזרים השונים בחברה הישראלית.
ההוויה הישראלית: הרב טוען כי תודעת העם היהודי וההוויה הישראלית מצפות ממדינת ישראל להציג דגם מוסרי גבוה, ללא קשר לדתיות או חילוניות.
ההקשר הגלובלי: דיבר על דברי הנשיא טראמפ, שטוען כי צאצאי אברהם, יצחק ויעקב הם "אור לגויים", כמשמעות עמוקה בהבנת תפקיד ישראל בעולם.
העויינות כעדות לחשיבות: הרב טוען כי העוינות כלפי ישראל היא ביטוי לכך שישראל נחשבת לדמות מרכזית ובעלת ערך עולמי, אף אם זו אינה תמיד חיובית.
מסקנה: קיימת תחושת משבר מוסרי בעולם, וישראל נושאת את המשמעות של תיקון ושינוי מוסרי עולמי.
1. הדיון על מוסר וביטחון במלחמות ישראל: הרב שרקי מציג דילמה בנוגע למלחמות ישראל, היא ההתנגשות בין דרישות הביטחון לבין ערכים מוסריים. הוא מצטט קצין ישראלי שדן באיזון בין שני אלה, ומצביע על קושי להבין את אחדות הערכים, כדוגמה את ההפרדה בין צדק לחסד.
2. ביקורת על תפיסת המוסר המערבית: הרב מבקר את תפיסת המוסר המערבית, שאותה ראה כרואה את האהבה והחמלה כערך מוסרי יחיד ולגיטימי. הוא סבור שגישה זו אינה מספיקה, ויש צורך באלטרנטיבה מוסרית, במיוחד בהקשר של מלחמות ישראל.
3. הציפייה לאלטרנטיבה מוסרית: הרב מציין את החרדה של העולם, ומצד שני ציפיותיו לאלטרנטיבה מוסרית מהתנהגות ישראל במלחמות. הוא זוכר את דברי שר החוץ הבריטי, שהציגו הן את זכות הגנה עצמית והן את הציפייה למחויבות מוסרית, המצביעים על רצון לאלטרנטיבה מוסרית.
4. היהודים כבעלי אלטרנטיבה מוסרית: הרב טוען שרק היהודים יכולים להיות נאמנים למוסר מוסרי האמת, משום שהם המציאו אותו.
5. ההוויה הישראלית כמודל אלטרנטיבי: הוא רואה את ההוויה הישראלית כמודל אלטרנטיבי המשתף פעולה בין מגזרים שונים, ומגיע ל"דגם" מוסרי חדש. הוא מציין שצדק אינו רק קרבני.
6. היהודים כנשמה של העולם: הרב טוען שיהודים הם נשמת ישראל, התגלמות השכינה בעולם, ומצפים מהם אמירה מוסרית. זה לא רלוונטי אם היהודי חילוני או דתי.
7. ספקנות לגבי "wishful thinking": יואב מביע ספקנות לגבי טענות הרב בנוגע לציפיות מהגויים.
8. דוגמה של טראמפ: הרב מציג את הנאום של טראמפ, בו הוא כינה את היהודים "אור לגויים". הוא מראה שגם התנגדות לא-ישראל היא ביטוי לחשיבות של ישראל.
תודה רבה לכבוד הרב על החיזוק!
ושאלה: האם לדעת הרב נראה בשנים הקרובות (הקרובות ממש, כלומר בחמש השנים הקרובות) שינוי משמעותי בסט הערכים שמוביל את הנהגת מדינת ישראל, שינוי שגם יביא תוצאות טובות בפועל? למשל: שינוי משמעותי לטובה בעיוות החמור של מערכת המשפט, הנהגה פוליטית-מדינית יהודית חזקה, כזו שלא תתחבר לדתיים ותשלב בנאומים פסוקים מרהיבים מהתנ"ך רק כי המחנה הפוליטי שלה אוהב לשמוע את זה (ודי לחכימא ברמיזא). פחות ערכים מערביים פוסט מודרניים, יותר ערכים יהודיים בהתאם לדור שאנחנו נמצאים בו (דור הגאולה)? לדעת הרב יש סיכוי שנראה את זה בשנים הקרובות או שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור עד שנזכה להנהגה מדינית ראויה ומערכת משפט מוסרית באמת? כי כרגע המצב הפוליטי מסובך מאוד ולא נראה שמתוך המצב הזה תצמח מנהיגות מהסוג שתיארתי פה, וגם מערכת המשפט (וסט הערכים של פורום מטכ"ל וראשי מערכת הבטחון) מעוות ביותר ואנשים עם חשיבה שונה מתקשים להיכנס פנימה... שלא לדבר על זה שהחברה הישראלית עדיין לא החליטה מה היא רוצה מעצמה ולאן מובילים את העם הזה ואת המדינה הזו. המלחמה ערערה לנו הרבה יסודות
בטחו בה', לא באמריקה. טראמפ עלול חלילה להתהפך.