מרגש מאוד. שמחה מאוד עבור כל אחד ואחת שהגיעו למסלול המיוחד הזה.גאווה גדולה להם ולמשפחותיהם. הרווח הוא גם למי שזכה לשרת לצידם ואיתם .ממלא את הלב בתקווה.
כאדם על הרצף שלא יצא לו לשרת בצה״ל בגלל המוגבלות שלי התגובות החיוביות פה ממש מחממות את הלב :) עשיתי שירות לאומי ואני שמח שלכל אחד יש הזדמנות לתרום בין אם בצבא או בחברה :)
זה מעשה כל כך נשגב ומלא באור יקרות, כל הכבוד לצה"ל מאחל הצלחה רבה לחיילים האלו ! מייצג את הלב הטהור והטוב של עם ישראל לעלא ולעלא, ברכה והצלחה לאלו שקידמו ועשו דבר זה לבר קיימא.
כתבה חשובה! מרגש לראות את החיילים ואת המשפחות שלהם. לא פחות חשוב המפגש המשמעותי עם החברה " הרגילה" שמבינה כמה חוזקות וכמה הם תורמים אפילו בזכות המיוחדות שלהם. מעודד עבור הורים שלהם ילדים צעירים על הרצף. משמח שהצבא השכיל לגלות את כוחם. בהצלחה חמודים הייתי מחבקת כל אחד ואחד מהם.
כתבה מרגשת מאוד ! וחשובה מאוד ! החשיפה וההכרות עם אנשים על הרצף זו זכות גדולה ! למידה מדהימה ובעיקר אושר גדול שממלא כל אדם ... גם את בעלי הסובלנות ובעיקר את חסרי הסובלנות . ממליץ לכולם להכיר ,להכיל ולהיות מלאים באושר !
תמיד היו חיילים על הרצף בצה"ל (לא מוצהרים כמובן מול צה"ל אבל ביחידות ידענו) והייתה לי הזכות לעבוד עם אחד באופן אישי אבל נחמד לראות שצה"ל נותן מקום שוב גם למוצהרים.
מרגש. מהיכרות קרובה עם עולם האוטיזם, בעיניי כל כך חשוב למצוא את האפיקים המתאימים לאנשים עם אוטיזם ברמות תפקוד שונות. לעיתים המסוגלות שלהם גבוהה מאוד ואף יותר משל אדם שנחשב "נורמטיבי". הסרטון מאוד חשוב. הם יכולים לתרום הרבה, בכל התחומים. עלו והצליחו!
מרגש. בהצלחה ! להאכיל את הדיכאון במשמעות אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים. השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע. כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם. אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל. אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם. הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית. אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם. הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות. לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו. אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע". בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
היה גם אחד בבסיס שגם על הרצף אבל תאמת במצב יותר קשה מהם אבל אחלה של בן אדם למדתי לתקשר איתו עם הידיים ונתן לי הרבה משמעות להבין את אחר לדאוג ולתת ולעזור אחלה בן אדם היה
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם. במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר". האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו. כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי. אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות"). לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע. וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר. בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה"). מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול. הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה. בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.
סה"כ הגיוני... בואו גם נביא רמטכ"ל על הספקטרום... אנשי מודיעין על הספקטרום... סה"כ חשבתי הצבא הוא מקום קשוח ורציני עם אנשים בשיא הכושר הגופני והמנטלי... אבל עכשיו כל אחד עם דופק יכול להתקבל... וזה בישביל שסתם ירגישו "נחמד"... אנחנו חיים בעידן של טירוף טוטאלי!
אתה חלק מהטירוף הטוטאלי. זה שהאנשים האלה לא נראים לך ״בשיא הכושר המנטלי״, תאמין לי שזה בגלל שלא יצא לך לעבוד עם אנשים על הספקטרום. גם אם מבחינה חברתית הם נראים מוגבלים שכלית, מקצועית הם בדרך כלל גאונים יותר מכולם וגם רמת המסירות שלהם עצומה. לא צריך אנשים בכושר לתפקידי תקשוב ולוגיסטיקה, תפקידים שחשובים לא פחות מתפקידי הלוחמה. וזה לא בשביל שהם ירגישו ״נחמד״, רק לאחרונה ארבעה אנשים מהתוכנית היו מצטייני ראש השנה של חיל התקשוב, ותאמין לי שזה לא סתם בגלל שהם אוטיסטים. כיום בחברות הייטק, בתפקידים הכי מסובכים - איפה שצריך ידע מתקדם בתכנות בשפה נמוכה (אסמבלי), תכנון מעבדים וגם בחברות סייבר - תמיד האוטיסטים הם אלה שמובילים, ושאר האנשים רק יוצרים את הממשק בין העבודה שלהם לשאר המערכת. סה״כ מדובר באנשים מוכשרים, חכמים ובעלי המון מסירות וחבל שרק בגלל הרושם הראשוני מהם לוקח זמן להרבה אנשים וגופים להפנים את זה.
אתה לא מתבייש לדבר ככה במקום לתת כבוד והערכה לאנשים שלמרות המגבלות שלהם עושים את העבודה שלהם בצורה הכי טובה ומקצועית ויותר מאנשים רגילים ואתה עדיין מבלבל ת'מוח אבל בסדר החברה הזאת לא יודעת לשלב אנשים שקצת שונים מהנורמה מאחל לך שתתפכח ותבין שלא הכל בחיים זה יכולות לפעמים הרצון ללמוד גובר על היכולות בשטח
אילו רק היית יודע כמה אתה ושאר הערסים כמוך חייבים לאנשים עם רצף אוטיסטי ביחידות סייבר. במדע. בטכנולוגיית הלווין והטילים היית מתחפר מתחת לשולחן. ערס קטן
מרגש מאוד. שמחה מאוד עבור כל אחד ואחת שהגיעו למסלול המיוחד הזה.גאווה גדולה להם ולמשפחותיהם. הרווח הוא גם למי שזכה לשרת לצידם ואיתם .ממלא את הלב בתקווה.
ואוו מרגש עד דמעות 🥲😭תודה לכולם על זה שיש להם הפשרות לשרת בצהל 😘😍🥰🇮🇱🥳❤️
כאדם על הרצף שלא יצא לו לשרת בצה״ל בגלל המוגבלות שלי התגובות החיוביות פה ממש מחממות את הלב :)
עשיתי שירות לאומי ואני שמח שלכל אחד יש הזדמנות לתרום בין אם בצבא או בחברה :)
שמח שאתה שמח!
כן התגובות פה מחממות גם לי את הלב
תודה ;-)
מחמם את הלב. בהצלחה
זה מעשה כל כך נשגב ומלא באור יקרות, כל הכבוד לצה"ל מאחל הצלחה רבה לחיילים האלו !
מייצג את הלב הטהור והטוב של עם ישראל לעלא ולעלא, ברכה והצלחה לאלו שקידמו ועשו דבר זה לבר קיימא.
כל יום אונסים ורוצחים פה... אבל העיקר נתנו לאנשים על הרצף להגיע לצב"א ולפוליטיקה...
לא פלא שהמדינה מתפוררת לנגד עיניינו
כתבה חשובה! מרגש לראות את החיילים ואת המשפחות שלהם. לא פחות חשוב המפגש המשמעותי עם החברה " הרגילה" שמבינה כמה חוזקות וכמה הם תורמים אפילו בזכות המיוחדות שלהם. מעודד עבור הורים שלהם ילדים צעירים על הרצף. משמח שהצבא השכיל לגלות את כוחם. בהצלחה חמודים הייתי מחבקת כל אחד ואחד מהם.
כתבה מרגשת מאוד !
וחשובה מאוד !
החשיפה וההכרות עם אנשים על הרצף זו זכות גדולה ! למידה מדהימה ובעיקר אושר גדול שממלא כל אדם ... גם את בעלי הסובלנות ובעיקר את חסרי הסובלנות .
ממליץ לכולם להכיר ,להכיל ולהיות מלאים באושר !
כל הכבוד להם! גאה להיות חלק מהחיל הזה שנקרא חיל החינוך והנוער שעושה עבודה מעולה בלשלב אנשים על הספקטרום.🥰❣
תמיד היו חיילים על הרצף בצה"ל (לא מוצהרים כמובן מול צה"ל אבל ביחידות ידענו) והייתה לי הזכות לעבוד עם אחד באופן אישי אבל נחמד לראות שצה"ל נותן מקום שוב גם למוצהרים.
מרגש. מהיכרות קרובה עם עולם האוטיזם, בעיניי כל כך חשוב למצוא את האפיקים המתאימים לאנשים עם אוטיזם ברמות תפקוד שונות. לעיתים המסוגלות שלהם גבוהה מאוד ואף יותר משל אדם שנחשב "נורמטיבי". הסרטון מאוד חשוב. הם יכולים לתרום הרבה, בכל התחומים. עלו והצליחו!
איזה יופי הגיע הזמן שיהיו כתבות גם על דברים חיוביים שמתרחשים במדינה
ילדים מקסימים,צהל מקבל מהם לא פחות משהם מקבלים מצהל,הצבא הרוויח אנשים חכמים,מבריקים,נאמנים וטהורים עם לב זך וזה הכי חשוב!
אחת הכתבות!!!
מרגש
מתחיל בהורים נהדרים ומיוחדים, ילדים מקסימים, צבא העם שלנו ועם ישראל. גאווה לאומית.
מהמם ❤️❤️ זה רק מראה שלכל אחד יש מה להוסיף למדינה הזאת
טירוף אין על החיילים שלנו! גאה בכולם
מדהיםםם❤
איזה יופי לשלב את כולם
מרגש מאוד ❤
גאה בכל החיילים האוטיסטים 🌻🌸
מרגש. בהצלחה !
להאכיל את הדיכאון במשמעות
אנחנו חיים בזמנים מיוחדים. אם בעבר אנשים היו מחוברים יותר לאדמה, היום הכול מלאכותי. אנחנו נולדים בין כותלי בית היולדות, עוברים לחיות בין קירות הדירות, אחר כך בין קירות בית הספר ואז לרוב כלואים בין קירות מקום העבודה. המעבר מהחוץ לפנים שינה את הגישה שלנו לחיים.
השינוי הזה משפיע גם על מצב הרוח שלנו. מרכז המחקר של אוקספורד פרסם לאחרונה דו"ח המראה כי במדינות רבות "אנשים מאובחנים עם דיכאון בגיל מוקדם יותר מאשר בעבר". למשל, בשנת 1996 בדנמרק השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היה בסביבות גיל חמישים. עשרים שנה מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של אנשים שאובחנו עם דיכאון היו בני עשרים וארבע.
כדי למנוע דיכאון בדורנו עלינו להשקיע בגישה נכונה ומותאמת, מכיוון שאנשים אינם מותאמים יותר לחיים הטבעיים. ההשקעה אינה כלכלית, אלא עלינו לבנות מעטפת שתשמש כמתווך בין הדור החדש למציאות שבה הוא חי. המעטפת הזו צריכה להכין אותם לחיים בכל רמה - אישית, חברתית וסביבתית. הצעירים צריכים ללמוד כיצד להתקשר ולהתחבר אחד עם השני ועם הטבע. אחרת, הם ידעכו, כפי שכבר קורה להם.
אם בעבר אנשים היו שוהים בחוץ יותר ממה שהם היום, וחלק גדול מחייהם כלל התקשרות עם אנשים אחרים, היום אנחנו עושים הכול באינטרנט, והסביבה בחוץ פחות מעניינת אותנו. ההתקדמות הטכנולוגית של העשורים האחרונים עטפה אותנו בגאדג'טים וניתקה אותנו מאנשים. אפילו האוכל הפך תעשייתי ומחומם במיקרוגל.
אנחנו לא צריכים להתנער מהטכנולוגיה, אלא לאזן את החיים. איך? ליצור קשרים אנושיים בונים, חיוביים ותומכים. כשאנשים יגלו שהקשרים עם אחרים מספקים אותם בדרכים שהטכנולוגיה לא יכולה, הם יקפידו לטפח אותם.
הבעיה היא שאנשים מרגישים שהקשרים עם אחרים הם תחרותיים - כל אחד מנסה להערים על האחרים ולהתנשא עליהם - והם מראש מתעייפים ופונים באופן טבעי לסביבה הדיגיטלית, שהיא פחות תחרותית ופוגענית.
אבל אם לאנשים היו חוויות חיוביות כתוצאה מיחסים עם אחרים והם היו חשים סיפוק ואושר, אז לא הייתה להם סיבה לסגת לסביבה וירטואלית. הם היו מוצאים משמעות בחיים - מה שאף טכנולוגיה לא יכולה להעניק להם.
הנתינה ההדדית נותנת תכלית לכל מה שאנו עושים. כשאנחנו עושים משהו בשביל אדם אחר, זה נשאר. המעשה מקבל חיים משלו, משמעות חדשה, והוא משפיע על חיינו ועל חיי אחרים בדרכים שאיננו יכולים לחזות. כשאנחנו עושים משהו באינטרנט, עם עצמנו, המעשה שלנו הולך לאיבוד בענן הדיגיטלי ומותיר אותנו בתחושת ריקנות חסרת משמעות.
לכן כדי לרפא את הדיכאון צריך למצוא דרכים לעודד אנשים לצאת, לתקשר ולהתחבר לאנשים אחרים. זה יוסיף להם שמחה, סיפוק ומשמעות, ומשמעות בחיים יכולה למנוע דיכאון.
כתבה מהממת ומרגשת❤
"בוא וראה, בעת שכל בני העולם יסכימו פה אחד, לבטל ולבער את הרצון לקבל לעצמם שבהם, ולא יהיה להם שום רצון אלא להשפיע לחבריהם, אז היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים מהארץ, וכל אחד היה בטוח בחיים בריאים ושלמים, שהרי כל אחד מאתנו, היה לו עולם גדול, שידאג בעדו וימלא את צרכיו.
אמנם, בזמן שכל אחד אין לו אלא הרצון לקבל לעצמו, מכאן כל הדאגות, הייסורים והמלחמות והשחיטות, שאין לנו מפלט מהם. שהם מחלישים גופנו בכל מיני מחלות ומכאובים. והנך מוצא, שכל אלו הייסורים, המצויים בעולמנו, אינם אלא גילויים מוצעים לעינינו, בכדי לדחוף אותנו לבטל את קליפת הגוף הרעה, ולקבל צורה השלמה של רצון להשפיע".
בעל הסולם, הקדמה לספר הזוהר
מרגש בטירוף!!!!
אודי, אני מצדיע לך 🫡
😊❤ מדהים
מקסים !
אני במחזור הזה
יואו הגרפיקאי מטורףףףף, רואים שיש לו כישרון
ואוו הן חמודים
❤❤❤אלופי העולם
מעורר השראה
בשביל להצליח לשלב כמה שיותר זה צריך להץחיל מהגיל הקטן ולצערי יש הרבה מה לתקן בנושא הזה.
לא צריך לחפש רחוק כדי למצוא גיבורים ... אתם גאווה של המדינה מאחל לכם את הכי טוב שיש בעולם ❤🇮🇱
היה גם אחד בבסיס שגם על הרצף אבל תאמת במצב יותר קשה מהם אבל אחלה של בן אדם למדתי לתקשר איתו עם הידיים ונתן לי הרבה משמעות להבין את אחר לדאוג ולתת ולעזור אחלה בן אדם היה
כל הכבוד לך זה לא מובן מאילו
לפעמים אנשים מתיחסיים בצורה לא יפה לאחר במיוחד שהוא שונה מהם
מעריכה מאד🙏🙏🙏
❤💪
מתרגש לראות 😢🇮🇱😢
3 - 🏆
אין פה עוד מה להוסיף!
כל אחד מהחיילים/יות מביאים משהו לשולחן וזה מתבטא בשטח. הם גם יצאו מסופקים משירות למדינה וייתן להם את הכלים להשתלב גם לאחר השחרור.
מה שמסב אושר לבני אדם זה בעיקר בני אדם. זה העיקרון הבסיסי בקורס ללימודי אושר באוניברסיטת ייל בארה"ב - הקורס האקדמי הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. הקורס, המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית, טוען כי אושר תלוי פחות בגנטיקה או במזל, אלא בעיקר בנו, בני האדם.
במילים פשוטות: רמת האושר נובעת מאיכות הקשרים בתוך החברה. תחושת שייכות, לכידות, סולידריות, עבודת צוות ושיתוף פעולה - הם כלים חזקים ליצירת הרגשת אושר. לעומת זאת, תחושות הפוכות כמו בדידות, תחרות ופילוג, ידכאו את שביעות רצונו של האדם אל תחתית "מד האושר".
האדם יכול לחיות לבדו ביער נידח מוקף מאות עצים ולחוש מאושר, או לחיות בדירת פאר בגורד שחקים מוקף במאות שכנים ולהרגיש לא מאושר. הכול תלוי בערכים שהסביבה משדרת לאדם וביכולתו לקלוט ולספוג אותם נכון. כך גם חכמת הקבלה מלמדת: האדם הוא יצור חברתי, תוצר מהשפעת הסביבה המקיפה אותו 24/7. הוא ניזון מכלי התקשורת, מהמשפחה, מהקולגות, והם שמכוונים את חייו, מגביהים או משפילים את רוחו.
כאשר כל החברה תהיה מנוהלת באופן שוויוני וברמת חיים אחידה, בלי עשירים ועניים, בלי תחרויות אגואיסטיות, וכל דאגתה תהיה כיצד לפתח את עצמה ואת ילדיה לחיים מאושרים ובטוחים, אז הפרט בחברה יהיה שמח בחלקו. השמחה אינה תנבע מקניין גשמי נוסף, מריצה מג'וב אחד לשני, ממרדף אחר בגד ממותג שמחר נשליך לפח או מניפוח הבועה הפיננסית המדומה - אלא מקניין רוחני, מהעיסוק הנשגב שבאדם: בניית רקמה אנושית-רוחנית, שבה יתגלה האושר העילאי.
אולם טבענו האגואיסטי, התוקפני והתחרותי יהדוף כל מגמה לשינוי דפוסי ההתנהגות החברתית שלנו. השפעת הסביבה הנוכחית ומערכות החינוך שבה מטפחות תחרות והישגיות אישית שתבסנה במהרה גם את הסטודנטים התמימים מאוניברסיטת ייל המייחלים להיות מאושרים. ואולי זהו השיעור החשוב ביותר שיקבלו אי-פעם. אושר לא משיגים כבודדים אלא כחברה. אושר אינו מה שממלא את האדם, אלא מה שמתגלה ביחסים ההדדיים בין בני האדם. כי כמו שכותבים המקבלים, "האדם לא נברא לקנות הון ולבנות בניינים. אלא לבקש כל דבר, שיביאהו ללמוד את החכמה איך לאהוב" ("פנים מאירות ומסבירות").
לכן, אף קורס מובחר אינו ילמד כיצד להיות מאושרים, אלא במקרה הטוב יצביע על הסיבה שבגללה עדיין איננו מאושרים ועל הצורך המתבקש לשינוי המגמה. הפתרון יהיה להעביר את החברה כולה בקורס ללימודי אושר. אלא הבעיה בשלב זה, שלחברה נוח במצבה, אחרת הייתה מתאגדת ודורשת שינוי. אולם ממפח-נפש אחד למשנהו, ממשבר למשבר, מייאוש לכאב, מקורס אושר אחד לאחר - תתעורר בהדרגה בחברה כולה הכרה למצבה הנוכחי הרע.
וכאן המקום להרחיב על דרך אחרת, דרך שבחרו בה יחידי סגולה, חכמי הקבלה ש"התנתקו" מהערכים הנלוזים של החברה. הם בחרו בסולם ערכים חדשים שיעודדו ביניהם יצירת קשרים הדוקים של אחדות ואהבה, ובקשרים האלה, כאמור, טמון האושר.
בעיתון שהפיץ הרב אשלג בשדרות העם, הוא כתב כי "תנאי מחויב לכל אומה שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטינקטיבית. ולא לבד, שכל יחיד ירגיש את אושרו באושר האומה והתנוונותו בהתנוונות האומה... שאותם בני האומה הנמצאים בהרגשה הרמונית, הם העושים את האומה, ועל פי איכותם נמדד מידת האושר של האומה" ("האומה").
מי שיבקש לראות דוגמה חיה כזו אינו יזכה לראותה. ולא כי מדובר באוטופיה, אלא כי הדרך לאושר המבוססת על אחדות העם אינה מפותחת ומוסדרת במערכות החברה ואינה מותאמת דיו לכלל בני האדם. אומנם ברוסיה הקומוניסטית ניסו לחנך לחברה מעין זו. ההתחלה הייתה מושתתת על יסוד נכון: סיפקו לכל אדם את ההכרחי לקיומו, העניקו לו ולילדיו שפע של חוגים שיפיקו את המרב להתפתחותם, ואף פצחו בתעמולה בחשיבות החברה. אבל העסק לא צלח. בלית ברירה ובתקווה לשינוי מהיר עברו הרוסים לפעול בכוח הזרוע. באדם, כמובן, לא נמצאו הכוחות להשתנות, והסוף העגום ידוע לכול.
הגורם שהיה חסר בזמנו לבניית העם הרוסי מצוי בידי המקובלים. חכמת הקבלה היא השיטה המאוזנת לבניית חברה אנושית אחידה ומאושרת. היא השיטה היחידה שמלמדת את טבע האדם טרם בריאתו ועד לאחרית חייו; מלמדת את הערכים ההכרחיים לקיום מסגרת חברתית בריאה, ומפרטת צעד אחר צעד כיצד להתקשר נכון ולהפיק בתוככי האחדות כוח עליון אדיר לשינוי טבע האדם. כך ילמד האדם לא רק לשאוף לאושרו בלבד, אלא גם עבור הזולת. אז תיבנה חברה אנושית הרמונית שערבה הדדית זה לאושרו של זה.
בחברה כזאת הדרך למדידת האושר תהיה פשוטה: אדם ששמחה ורגשות חיוביים פורצים מתוכו כל הזמן - מעצמו לזולת ומהזולת כלפיו - הוא אדם מאושר ושבע רצון. עצם הרגשת רצון הזולת והדחף למלאו באושר ובתענוג יתדלקו את האדם במקורות שפע בלתי נדלים שקיימים בטבע, באושר הנצחי.
וגם אני מתנדב אז אהבתי
יש לי חברים שם
לייק מי שמהסטורי של דה קוק😊
אני מת
מה היוזר?
1:31 דה קוקי
מסכנים
למה שמים להם רסן🤐
כאן ערוץ המוצצים 11.
למה ערוץ המוצצים - ולא ערוץ הבקבוקים?............ חחחחחחחחחחחחחחחחחח..
הפכנו לצבא של סרטונים וטיקטוק
מה קשור? לכל צבא מודרני יש יחידת הסרטה
זה כבר נהיה בושה לשרת בצבא שלנו, לא מקבלים גיבוי, יוצאים נגדם אם כבר הולכים לצבא כבר עדיף ללכת לגובניק או תומך לחימה במקום בקרבי.
סה"כ הגיוני... בואו גם נביא רמטכ"ל על הספקטרום... אנשי מודיעין על הספקטרום... סה"כ חשבתי הצבא הוא מקום קשוח ורציני עם אנשים בשיא הכושר הגופני והמנטלי...
אבל עכשיו כל אחד עם דופק יכול להתקבל...
וזה בישביל שסתם ירגישו "נחמד"...
אנחנו חיים בעידן של טירוף טוטאלי!
אתה חלק מהטירוף הטוטאלי. זה שהאנשים האלה לא נראים לך ״בשיא הכושר המנטלי״, תאמין לי שזה בגלל שלא יצא לך לעבוד עם אנשים על הספקטרום. גם אם מבחינה חברתית הם נראים מוגבלים שכלית, מקצועית הם בדרך כלל גאונים יותר מכולם וגם רמת המסירות שלהם עצומה. לא צריך אנשים בכושר לתפקידי תקשוב ולוגיסטיקה, תפקידים שחשובים לא פחות מתפקידי הלוחמה. וזה לא בשביל שהם ירגישו ״נחמד״, רק לאחרונה ארבעה אנשים מהתוכנית היו מצטייני ראש השנה של חיל התקשוב, ותאמין לי שזה לא סתם בגלל שהם אוטיסטים. כיום בחברות הייטק, בתפקידים הכי מסובכים - איפה שצריך ידע מתקדם בתכנות בשפה נמוכה (אסמבלי), תכנון מעבדים וגם בחברות סייבר - תמיד האוטיסטים הם אלה שמובילים, ושאר האנשים רק יוצרים את הממשק בין העבודה שלהם לשאר המערכת. סה״כ מדובר באנשים מוכשרים, חכמים ובעלי המון מסירות וחבל שרק בגלל הרושם הראשוני מהם לוקח זמן להרבה אנשים וגופים להפנים את זה.
אתה לא מתבייש לדבר ככה במקום לתת כבוד והערכה לאנשים שלמרות המגבלות שלהם עושים את העבודה שלהם בצורה הכי טובה ומקצועית ויותר מאנשים רגילים ואתה עדיין מבלבל ת'מוח אבל בסדר החברה הזאת לא יודעת לשלב אנשים שקצת שונים מהנורמה מאחל לך שתתפכח ותבין שלא הכל בחיים זה יכולות לפעמים הרצון ללמוד גובר על היכולות בשטח
אילו רק היית יודע כמה אתה ושאר הערסים כמוך חייבים לאנשים עם רצף אוטיסטי ביחידות סייבר. במדע. בטכנולוגיית הלווין והטילים היית מתחפר מתחת לשולחן.
ערס קטן
טפו על צה"ל, השב"כ, השב"ס, המוסד, בג"ץ, המשטרה ומדינת ישראל! יחי איראן שעושה צדק בעולם😁✌️🇮🇷
ימותו איראן שעושה צדק בעולם👺🔪✝⛔🚫‼
המדינה הכי מוסרית במזרח התיכון
האירן שהורגת נשים כי הם לא מתלבשות "נכון" או האירן שמפקפקת בקיום של השואה?
הנה האידיוט הקבוע
@@שושיאיזביצקי עזוב הוא סתם טרול, תראה את התגובות המזעזעות של Tziv Tairi