דודו הלוי, סא"ל (דימוס), מ"פ/סמג"ד, גדס"ר 189 חט' 460 - לוחם, מפקד, עיתונאי, אדם מרתק

דוד (דודו) הלוי (נולד ב-27 במרץ 1941) הוא קצין ועיתונאי, שירת במלחמת ההתשה כ"נמר", נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים וחזר להילחם מעבר לתעלה כמפקד גדוד הסיור האוגדתי באוגדת הגייס של האלוף אברהם אדן.
כתב השבועון "טיים" בישראל, בוושינגטון ובאזורי עימות בין־לאומיים.
דודו הלוי נולד ב־1941 להורים יקים שעלו לארץ מגרמניה לפני עליית הנאצים לשלטון.
אביו היה מתרגם ועורך בסוכנות הידיעות עתי"ם, ואמו הייתה מרצה לאנגלית. מהוריו ירש כישרון לשפות ושליטה באנגלית ובגרמנית.
הוא קיבל חינוך סוציאליסטי, היה חניך בקן השומר הצעיר בתל אביב, למד בתיכון חדש והלך לגרעין נח"ל שנועד להגשמה בקיבוץ להב בנגב. על הוריו סיפר הלוי:
"אפשר לומר שהם היו קומוניסטים. אבי הצביע למק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) ואמי למפ"ם, והספיקה לחיות מספיק שנים כדי להיות חברה במועצת מר"צ"
לאחר השחרור מצה"ל יצא ללימודים בהנדסה ועיצוב במכללה לארכיטקטורה באולם, גרמניה. ב-1967 השלים לימודים לתואר ראשון בהיסטוריה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב. באוניברסיטה הצטרף לתא הסטודנטים של מפא"י, הקים וערך את בטאון הסטודנטים "דורבן" והתפרנס מעבודה זמנית כעורך לילה ב"דבר".
אחר כך מונה להיות המזכיר הארגוני של המשמרת הצעירה של מפא"י ועורך "רמזור", ביטאון המשמרת הצעירה, שם התוודע גם לעולם העיתונות. הישגו המקצועי הראשון הגדול היה ראיון שקיים עם ראש הממשלה לוי אשכול. באותו ריאיון הגדיר אשכול את שר הביטחון משה דיין "אבו ג'ילדה", (על שם מנהיג כנופיה ערבית) וכינה את הנשים שהפגינו ערב מלחמת ששת הימים בדרישה שאשכול יפנה את מקומו במשרד הביטחון לדיין, "נשות וינדזור העליזות". הריאיון עורר הד ציבורי עצום ועשה כותרות בכל העיתונות הישראלית.
בשנת 1968 שימש במשך כעשרה חודשים כעוזרו של שר הקליטה וסגן ראש הממשלה יגאל אלון.
בין השנים 1976 ל-1981 שימש ככתב מזדמן במגזין טיים ובעיתון The Washington Star
בתקופה זו חשף ודיווח על הפגישות החשאיות עם המלך חוסיין, הקשרים החשאיים של ישראל עם מדינות ערב אויבות ישראל, קשרים ועסקאות אשר שימשו מדד למגמה החדשה של משא ומתן לשלום. בעקבות ביקורו ההיסטורי בירושלים של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, ב-25 בדצמבר 1977, הגיע ראש ממשלת ישראל מנחם בגין לביקור במצרים, שם התקיימה ועידת פסגה באיסמעיליה במטרה להגיע להסכם שלום. הלוי ליווה וסיקר את הביקור והוועידה. בהמשך, כיסה את כל מפגשי הפסגה בין המצרים והישראלים ועקב אחר תהליך השלום, הסכמי קמפ דייוויד, חתימת הסכם השלום בוושינגטון והנסיגה הישראלית מחצי האי סיני.
בשנים 1981 עד 1983 שימש ככתב המגזין טיים בירושלים, באירופה ובביירות. פרסם כתבות עומק בנושאי המזרח התיכון, ישראל, טרור, ענייני מודיעין ופלישת ישראל ללבנון. בין השאר סיקר במגזין את חטיפתו ורציחתו של אל-מהדי בן ברכה, ממנהיגי האופוזיציה במרוקו, ואת תקיפת הכור הגרעיני בעיראק על ידי חיל האוויר הישראלי.
בשנת 1985 הוצב בוושינגטון וכיסה את מלחמת האזרחים בניקרגואה (פרשת איראן-קונטראס), וכמו כן את קהילת המודיעין האמריקנית, במיוחד את הCIA הNSA וה DIA
ב-1989 פרש מעבודתו בעיתונות ועבר לעולם העסקים. שימש כיו"ר חברת תקשורת במערב אפריקה, סוכן ונציג של חברת SEI (Southern Energy International), יועץ לחברת Amoco, יועץ לחברת DRI (Data Resources Inc)/McGraw Hill בניו-יורק ובוושינגטון, וכן יעץ לחברות שונות בנושאי חקירות בינלאומיות בעניינים פיננסיים וכלכליים.
בסוף שנות השמונים השתתף כיועץ במשא ומתן החשאי של ממשלת ארצות הברית לשחרור שבויים ובני ערובה אמריקאים אשר הוחזקו בלבנון.
ב-1993 שימש כעוזר מפיק בדרמה הדוקומנטרית "הצלה נואשת: סיפורה של קתי מאהון"
(Desperate Rescue: The Cathy Mahone Story)
בכיכובם של מריאל המינגוויי וקלנסי בראון. הסרט הופק על ידי NBC והיה מבוסס על כתבה של הלוי וד"ר נייל ליווינגסטון בוושינגטון מגזין.
בשנת 1964 נישא הלוי למיקי. לזוג שני בנים ושתי בנות.
באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, מיהר הלוי להתגייס, הוא לחם כמ"פ בגדוד הסיור האוגדתי 189. הוא נפצע באורח קשה וחמישה ימים לאחר מכן, למרות פציעתו, חזר למלחמה בדרום. עם חזרתו, החליף את מרק ימס, אשר נהרג בשמונה-עשר באוקטובר ב"אפריקה", כמג"ד גדוד הסיור המשוריין 189 שלחם עם חטיבה 460 בפיקודו של גבי עמיר שצורפה לברן. בגלל אופי פעילות הגדוד גם כמג"ד המשיך הלוי לפקד על פלוגתו.
בעקבות פניית פלד, אז מפקד גייסות השריון, שב לאחריה לשירות קבע של שנה כמג"ד טנקים סדיר בסיני.
את שירותו הצבאי סיים בדרגת סגן-אלוף.

[@DavidLiphshitz]

אדם מדהים דודו הלוי. אנשים כאלה אנחנו צריכים בהנהגת המדינה.

[@שמואלברק-ש4ס]

ממש מלח הארץ הדור הנורמלי עם ערכים

[@akoren2159]

למופת ולהערכה לכל הדורות. נחשון!!!

[@srulu1]

וואו ושוב וואו ! איזה איש מדהים , גיבור ציוני מופתי . אכן אנו עם לקוי מאד מהרבה בחינות ומחונן בהיבטים אחרים ודודו הלוי ודומיו הם מההיבטים החיוביים האלה. אני מצדיע לו ולכל לוחמי החזית ביחוד במלחמה הארורה ההיא !.

[@CrazyRussianPilot]

👍👍👍

[@Avital-x4d]

הקטרים היו גם הם מעין ספקים של מערכת הביטחון

[@david.ariav.1973]

ברשותכם, אני מצרף כאן התייחסות מפורטת של: יהודה ניב, לוחם ומפקד בפלוגת הסיור "במבה", בעזרת תמלול רשת הקשר האוגדתית "כריש" וכן סיפור אותו היום 8/10/1973 בשפה "קלה" על בסיס אותו תמלול.
===================
הריאיון שערכת עם דודו הלוי, מ"פ פלוגה ב' (בורי) בגדס"ר 189 | יהודה ניב - 4/12/2024
דוד שלום,
אבקש להתייחס לתיאור פעילות פלוגת "בורי" ומפקדת גדס"ר 189 "גנן" ב-8 באוקטובר, 1973, כפי שתוארו בריאיון שערכת עם דודו הלוי, מ"פ "בורי".
כחומר רקע אבקש להזכיר כי ה-8 באוקטובר הוא יום מתקפת הנגד הכושלת של צה"ל בחזית הדרום, שלאחריה עברו הכוחות לבלימה, ובהמשך הופעל מאמץ הצליחה.
ביום התקפת הנגד פעלו באזור "זרקור"-"הברגה" חטיבות 217 ו-460 של אוגדה 162 (אוגדת האלוף אברהם אדן-ברן) במאמץ מול מעוזי "שחף"-"חיזיון", ואילו חטיבה 500 של האוגדה התחילה כעתודה ולאחר מכן הוכנסה בציר "טליסמן" לכיוון "ציונה"-"חמוטל"-"נוזל" במאמץ מול מעוז "פורקן".
פעילות אוגדה 162 ניתנת למעקב דרך קריאת תמלול רשת הקשר האגדתית "כריש". אני מצרף קישוריות לתמלול זה, וכן את סיפור אותו היום שערכתי, בשפה "קלה", על בסיס אותו תמלול.
==================
את סיפור אותו היום 8/10/1973 מגיש בצורה מפורטת יהודה ניב - ואפשר למצוא אותו כאן:
kipur.localtimeline.com/index.php?lang=he#[showWindow/event/898/image/2978]